מה ההבדל בין גירושין ברבנות לגירושין בבית משפט לענייני משפחה?

חשוב להדגיש: מעשה הגירושין, כלומר מתן גט הכריתות, מתנהל רק ברבנות. הדרך היחידה לבני זוג יהודים להתגרש, היא לאחר הליך גירושין ברבנות.
 
ביהמ"ש למשפחה מוסמך לדון בעניינים רכושיים הכרוכים במעשה הגט כאשר הבקשה הוגשה אליו לפני שהוגשה לביה"ד הרבני, אם הוגשה. נוסף על כך, בית המשפט מוסמך להתיר נישואין במקרים מסוימים כפי שנראה להלן.

גירושין ברבנות, למי זה טוב?

אחד המיתוסים הנפוצים הוא שגבר יעדיף הליך גירושין ברבנות ואישה תעדיף הליך גירושין בבית המשפט למשפחה. אולם הדבר תלוי בנסיבות כל מקרה ומקרה, למשל:

א. אם הוכיחה האישה כי בעלה בגד בה, הרי שלפי ההלכה היהודית, היא תזכה להוציא כתובתה ויתכן אף לפיצוי. אם האישה בגדה, הרי שהיא תאבד כתובתה.

ב. בית המשפט למשפחה בדונו בגובה דמי המזונות שבהם יחויב הבעל, מתחשב גם ביכולת ההשתכרות של האישה. אם היא משתכרת באופן עצמאי, יתכן שדמי המזונות שייפסקו לה, יהיו מופחתים. בגירושין ברבנות, בית הדין הנוהג עפ"י ההלכה היהודית, יהיה זהיר יותר בבואו להפחית את חובתו של האב לזון את ילדיו שכן חיוב המזונות עפ"י ההלכה היהודית אינה תלויה בכושר ההשתכרות של האם.
 
ג. עפ"י חוק יחסי ממון, בעת גירושין הרכוש המשותף של בני הזוג נחלק ביניהם. גם נכסים הרשומים ע"ש אחד מבני הזוג, אם שמשו את שניהם במהלך החיים המשותפים, במרבית המקרים יהיו חלק ממסת הנכסים המחולקת. בגירושין ברבנות, הגם שביה"ד מחויב לפסוק עפ"י חוק יחסי ממון, ייתכנו מקרים שנכס שנרשם ע"ש אחד מבני הזוג לא יחולק זאת מטעמים מיוחדים של ביה"ד בהיצמדו לדין תורה לפיו נכס שייך לבעליו הרשום. 

ד. הליך גירושין ברבנות מאפשר לבית הדין לכפות הליך של שלום בית על בני הזוג, אם התרשם בית הדין שיש אכן סיכוי להגיע לשלום בית. שני הצדדים חייבים להשתתף ולתרום להצלחתו ככל שניתן. 
מהן סמכויות בית המשפט למשפחה בהליך הגירושין, לעומת הליך גירושין ברבנות?

בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המשפטית המוסמכת לדון בכל סכסוך שבו מעורבים בני משפחה ובכלל זה הליך הגירושין הכולל בתוכו נושאים ועניינים רבים, וביניהם: משמורת ילדים, חלוקת רכוש, מזונות אישה וילדים, הסדרי ראייה ועוד. 

א. הסמכות העיקרית לדון בנושאים אלו נתונה לבית המשפט למשפחה, זאת לאחר הגשת תביעה בגין כל עניין בנפרד. בני זוג שהגיעו להסכמות וחתמו על הסכם גירושין, יכולים להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט למשפחה, כך שהליך הגירושין ברבנות, יהיה קצר ותכליתי מבלי להיכנס לעילות הגירושין וכד'. יצוין כי פתיחת הליך תביעה בבית המשפט נעשה לאחר מיצוי הליך של יישוב סכסוכים. 

ב. אם בני הזוג חתמו על הסכם יחסי ממון בטרם הנישואין, או במהלכם, יפסוק בית המשפט עפ"י ההסכם. אם בני הזוג נשאו לפני 1/1/74, יפסוק בית המשפט עפ"י חזקת השיתוף. 

ג. אם אחד מבני הזוג מגיש תביעת גירושין ברבנות ובתביעתו הוא כורך גם את כל העניינים הממוניים, משמורת הילדים וכו', אזי בית הדין קונה לו סמכות לדון גם בעניינים אלו והם נידונים בפניו. זאת בהנחה שהכריכה הוגשה בתום לב ומנימוקים סבירים.

אלו נסיבות גירושין ברבנות אינם אפשריים?

ישנם מקרים נדירים, שבהם נפתח תיק גירושין ברבנות באופן חד צדדי אולם לאחר בדיקה עולה כי עילת הגירושין אינה מוכרת בהלכה כעילה המצדיקה גירושין. בין העילות המוצדקות בהלכה: בגידה, אי קיום יחסי אישות, מומים מולדים, עקרות ועוד. 

ישנם מקרים שבהם מתבצע הליך של התרת נישואין בבית המשפט למשפחה במקום הליך גירושין ברבנות, זאת בשני מצבים:

א. כאשר שני בני הזוג אינם יהודים או שאחד מהם אינו יהודי למשל, נוצרי הנשוי למוסלמית, יהודי הנשוי לנוצרית, בני הזוג מחוסרי דת, בני הזוג מאותן מין או בני זוג ידועים בציבור.

ב. כאשר יש זיקה לישראל, כלומר אחד מבני הזוג ישראלי או מקום מושבו העיקרי בישראל.

בני הזוג מגישים תביעה להתרת נישואין לבית המשפט למשפחה. אם בית המשפט מוסמך לדון בגירושין עפ"י חוקי הדת של המתגרש, ידון בית המשפט לפי החוקים החלים במקום מושבם של המשותף של בני הזוג.
 
אם אחד מבני הזוג יהודי, בית המשפט פונה לבית הדין בבירור האם ניתן לבצע הליך גירושין ברבנות. אם התשובה שלילית, בית המשפט הוא שידון בהתרת הנישואין. 

סיכום: בית המשפט למשפחה ובית הדין הרבני הם שתי הערכאות הדנות בעניינים הכרוכים בהליך הגירושין, בעוד שבית הדין הרבני הוא היחיד המוסמך לתת גט גירושין לבני זוג יהודים.
 
בחירת הערכאה הרצויה תלויה בנסיבות כל מקרה לגופו ולא ניתן להכליל ולומר כי הליך גירושין ברבנות עדיף לגבר או לאישה. בית המשפט פוסק עפ"י הדין האזרחי ובית הדין עפ"י ההלכה היהודית.
 
כאשר אחד מבני הזוג אינו יהודי, או שניהם אינם יהודים – ההליך הנכון הוא הליך התרת נישואין בבית המשפט למשפחה.

 המאמר, באדיבות אתר באדיבות אתר TODIVORCE