פורום רשלנות רפואית

משה שלום,

במסגרת טיפול רפואי כלשהו, לרבות טיפול שיניים, טרם תחילת הטיפול, על הרופא המטפל לבצע כמה פעולות חשובות הנדרשות על פי דין והפרקטיקה המקובלת אשר העיקריות מבניהן הן:

1. יש לבצע בדיקה מקיפה לגבי מצב הפה וכן אנמנזה.

2. בהתאם לממצאים, להציג בפני המטופל תכנית טיפול מוצעת וכן חלופות אפשריות.

3. לתת הסבר מפורט לגבי תכנית הטיפול המוצעת לרבות יתרונותיה או חסרונותיה לעומת נוספות אופציונליות שמוצעות למטופל. 

4. רק לאחר מתן הסבר מפורט וקבלת הסכמה של המטופל לטיפול המוצע, לרבות עלות הטיפול, יש להחתימו על כתב הסכמה לביצוע הטיפול הספיציפי שסוכם והוסכם עם המטופל כי יבוצע.

לרוב, במיוחד במרפאות הגדולות, בהצעת המחיר יש תנאי המתייחס להשבת כסף במידה והטיפול לא מבוצע במלואו.

במקרה שלך, אין לי מספיק אינפורמציה על מנת לדעת אם ניתנה לך הצעת מחיר בתחילת הטיפול אך על פניו עולה כי 4 התנאים המפורטים לא נתקיימו או לפחות לא נתקיימו במלואם. 

זכותו של מטופל להפסיק טיפול רפואי, לרבות טיפול שיניים, שהוא במהותו אלקטיבי, באמצע התהליך ולא לסיימו באותו מקום, בכפוף לתנאים שסוכמו מראש ובכל מקרה, ברור שאין סיבה שתשלם על טיפולים שלא בוצעו.

המלצתי היא לקבוע פגישה עם מנהל המרפאה ולנסות להגיע להסכמה.

בריאות שלמה,

לולה שלום,

כדי לקבל מידע רפואי אודות הנפטר, על המבקש לקבל את המידע, להציג את אחד מהמסמכים הבאים:

1.    צו ירושה או צוו קיום צוואה, בו המבקש רשום כיורש.

2.    תצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין בו מצהיר המבקש, כי הוא יורש הנפטר ושאין יורשים                נוספים, או שכל היורשים מסכימים למסירת המידע, ושהמבקש לא מתנגד למסירת המידע                ליורשים נוספים. אם יש צוואה, יש לצרפה לתצהיר.

לעיתים דורשים מוסדות רפואיים צו בית משפט המאשר את מסירת המידע למבקש.

במקרה כזה יהיה צורך לפנות לבית המשפט לצורך קבלת צו למסירת המידע.

בית המשפט ייענה לבקשה אם קיימת סיבה המצדיקה את מסירת המידע, לצורך בירור של נושאים כספיים או רכושיים שיש להם נגיעה כלשהי לעיזבון.

במידה והמוסד הרפואי מקשה על קבלת המסמכים, אמליץ לפנות לסיוע ע"י עורך דין העוסק בתחום.

מאחלת בריאות שלמה,

רונן שלום,

 "פראדר ווילי" הינה תסמונת נדירה שנובעת מחוסר חומר גנטי בכרומוזום ה-15 הנוצר בעת ההפריה. הפגם המולד בתסמונת זו מקורו מן האב. התסמונת מופיעה באופן אקראי כל 15-20 אלף לידות. בבדיקות ההריון הרגילות לא ניתן לאבחן את התסמונת, האבחנה נעשית באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי.

החל מתאריך 1.2.2019, הנחה משרד הבריאות לבצע בכל בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שליה גם בדיקת צ'יפ גנטי. מדובר בבדיקה אשר מאפשרת לבדוק לא רק את 46 הכרומוזומים בתא של העובר אלא גם את מספר הגנים בכל כרומוזום הגורמים למחלות קשות בעובר.

הצ'יפ הגנטי מאפשר לזהות בכל 1 ממאה הריונות (1:100) בעיה חמורה בכרומוזום. 

בפנייתך הנך כותב כי האם עברה את כל הבדיקות האפשריות טרם הלידה כך שאני יוצאת מנקודת הנחה שעברה בדיקת צ'יפ גנטי.

בין אם עברה האם בדיקת צ'יפ גנטי או לא, אין ספק כי מדובר במקרה שיש לבחון לעומק. לצורך מתן מענה מקצועי לשאלה האם היעדר אבחון התסמונת יש בה משום רשלנות רפואית, יש לבחון בצורה יסודית את כל מהלך ההריון, לרבות הבדיקות שבוצעו לאם, בין היתר האם בוצעו כל הבדיקות הנדרשות והאם הבדיקות והמעקב אחר ההריון, נעשו על פי כל הסטנדרטיים המקצועיים הנדרשים.

לצורך כך, אמליץ לכם לפנות לעורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית אשר יוכל לבחון את המקרה לעומקו, לרבות התייעצות עם מומחים רפואיים מתאימים. רק לאחר בדיקה מעמיקה, יוכל ליתן תשובה אחראית ומקצועית לשאלתך.

אני מקווה שתשובתי סייעה לך ואשמח להשיב על כל שאלה נוספת שתתעורר.

מאחלת בריאות וכל טוב,

רוני שלום,

כפי שעלול לקרות בכל טיפול בעל אופי רפואי, כך גם בדיקור סיני, ייתכנו תופעות לוואי לרבות אלה המתוארים על ידך.

מחובתו של הרופא המטפל או במקרה שלך המטפל שביצע את הדיקור, להסביר לך טרם הטיפול את הסיכונים הכרוכים בטיפול וכן סיבוכים לרבות כאבים או תופעות אחרות אשר עלולות להופיע לאחר הדיקור. לאחר מתן הסבר מקיף ולאחר שבדק כי ההסברים שניתנו הובנו על ידך במלואם וכי הינך מסכימה לביצוע הטיפול, עליו להחתימו על טופס הסכמה.

במידה ולא ניתן לך הסבר כמתואר לעיל, הדבר אינו תקין ומנוגד להוראות משרד הבריאות והחוק.

בכל מקרה, הואיל וחלפו רק כשבועיים מאז הטיפול, הנני תקווה כי הזרמים שהינך חשה יחלפו וכי לא יישארו כל תופעות בעתיד.

המלצתי היא להמשיך לעקוב אחר תופעת הזרם בליווי רופאת המשפחה ולדאוג לטיפול מתאים, בתקווה שהתופעה תחלוף.

במידה ובחלוף מספרר חודשים התופעה לא תחלוף, ויהיה מדובר בנזק בלתי הפיך, תוכלי לפנות לייעוץ אצל עורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית לצורך בחינת השאלה, האם מדובר במקרה שבו ניתן יהיה לטעון לרשלנות רפואית.

מאחלת לך בריאות שלמה,

רוית שלום רב,

סעיף 17 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 מסדיר את חובתו של מטפל לנהל רשומה רפואית ולשמור עליה. החוק קובע כי המטפל, ובמוסד רפואי – מנהל המוסד, אחראים לניהול השוטף והעדכני של הרשומה הרפואית ולשמירתה בהתאם לכל דין.

על פי החוק הואיל ותביעתו של ניזוק מתיישנת תוך 7 שנים מיום שנגרם הנזק, יש לשמור תיק רפואי של כל מטופל 7 שנים לאחר הטיפול האחרון. יחד עם זאת, קיימים מצבים בהם הנזק התגלה לא ביום שארע הנזק אלא לאחר מכן. במקרה כזה תקופת ההתישנות ארוכה יותר והיא עומדת על 10 שנים מיום אירוע הנזק (חוק ההתישנות ופקודת הנזיקין). 

לאור זאת, המלצתי היא דבר ראשון, לשמור את התיעוד הרפואי למשך תקופה של  10 שנים ולא 7 שנים ממועד הטיפול האחרון בבגיר, ולגבי רשומות רפואיות של קטין, יש לשמור אותן 7 שנים ממועד הגיעו של הקטין לגיל 18.

באשר לשמירת התיקים בארכיון, כל מוסד, מרפאה, מטפל וכיוב' אחראי באופן אישי להחזקת הרשומות שנעשו על ידו ו/או במרפאתו באופן שיאפשר איתורן בתוך זמן סביר.

לאור המודעות בשנים האחרונות בשמירה על תיעוד רפואי והקושי בשמירת התיעוד בתוך המרפאה בשל היעדר מקום, קיימות היום חברות המספקות שירותי ארכיב מגוונים משרתת מרפאות וקליניקות בתחום הרפואה ושומרות תיקים על פי דרישות החוק גם בצורה פיזית וגם בצורה דיגיטאלית אלקטרונית.

חשוב מאוד לפנות אך ורק לחברות המתמחות בכך ולבחון היטב שהן אכן מקפידות על דרישות החוק הן בשמירה על המסמכים ובאחסונם וכי עם כל דרישה מצידכם לקבלת תיקים ו/או מסמכים שהופקד בידי הארכיב, יועבר לכם החומר תוך זמן קצר וסביר, על פי דרישות החוק.

מקווה שעניתי לשאלתך וכי הדברים ברורים.

רוני שלום,

על פי החוק וכללי האתיקה, שכר הטרחה של המומחה הרפואי לא יותנה בתוצאות הדיון המשפטי.

כמו כן למומחה רפואי אסור לחלוק את שכר טרחתו עם כל אדם אחר, לרבות ובטח עם התובע שמטעמו הוגשה חווה"ד.

המלצתי היא לא להסתכן משום שאם הדבר מתגלה במהלך המשפט, חווה"ד תיפסל, דבר שללא ספק תשפיע לרעת התובע על תוצאות המשפט ועל סיכויי הוכחת תביעתו.

בברכה,

מיכל שלום,

לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית יש להוכיח כמה דברים עיקריים:

שהרופא שביצע את הניתוח ביצע פעולה רשלנית 

למטופל נגרם נזק בלתי הפיך או משמעותי

קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק

רשלנות - במקרה שלך לא ברור אם הדימומים מהם הנך סובלת הינם בבחינת רשלנות או לא. לאחר כל ניתוח ייתכנו סיבוכים ו/או תופעות שונות לרבות אותו דימום שלדברייך את סובלת אך לא כל סיבוך או תופעה הינה כתוצאה מרשלנות.

נזק - כפי שציינתי, מלבד הרשלנות יש להוכיח כי נגרם לך נזק משמעותי. הניתוח בוצע אך לפני חודשיים כך שהנזק לך הינך טוענת עדיין לא "התגבש" כלומר, עדיין לא ניתן לקבוע האם מדובר בתופעה שלאחר טיפול תחלוף או שבעקבותיה יישאר לך נזק כלשהו ואולי אף בלתי הפיך. יש להמתין מספר חודשים עד שנה, כל מקרה ונסיבותיו.

בכל מקרה, מלבד שמירת התיעוד הרפואי הרלבנטי, המלצתי היא לפנות בעוד מספר חודשים לעורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית אשר יוכל לאחר בחינת המקרה, ליתן תשובה מהימנה.

איחולי בריאות שלמה,

בברכה,

אורנה שלום,

מפירוט העובדות כפי שמתוארות על ידך, עולה שביתך שוחררה הביתה עם הנחיות להמשך טיפול אנטיביוטי. נשאלת השאלה האם נכון היה לשחררה והאם נעשו כל הבדיקות הנדרשות על מנת לוודא כי לא קיים זיהום חמור יותר המצדיק הישארותה באשפוז.

בכל מקרה, מדברייך עולה כי בסופו של יום הכל בסדר וכי לא נגרם לביתך נזק קבוע ומשמעותי עקב כך. 

בתשובה לשאלתך האם אפשר לתבוע במקרה זה, יש לבחון האם הנזק שאירע מצדיק מבחינת העלויות את כדאיות הגשת התביעה. 

לצורך כך אמליץ לך לפנות לעורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית אשר לאחר בחינת פרטי המקרה והתיעוד הרפואי, יוכל ליתן לך תשובה מהימנה.

מאחלת לך ולביתך בריאות שלמה,

בברכה,

אילנה שלום,

על מנת להצליח בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח 3 דברים עיקריים:

1. רשלנות - כי בוצעה פעולה רשלנית במהלך אשפוזך (הכנסה לקויה של האינפוזיה וכיוב')

2. נזק - נזק גופני שנגרם לך בעקבות אותה פעולה רשלנות

3. קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לפעולה הרשלנית.

חשוב לציין כי לאור העלויות הגבוהות של הוכחת תביעת רשלנות רפואית (חוות דעת מומחים, אגרת בימ"ש וכיוב') יש לשקול היטב כדאיות הגשת תביעה שכזו שהופכת להיות כדאית ברוב המקרים, רק במצב בו הנזק שנגרם הוא ממשי ובלתי הפיך המקנה לנפגע אחוזי נכות רפואית ופוגעות בצורה כזו או אחרת בתפקודו.

לכן המלצתי היא, כי תתייעצי עם הרופא שלך ובקש ממנו לערוך ו/או להפנותך לכל הבדיקות הנדרשות לצורך ביסוס והוכחת הנזק שנגרם לך, בין אם מדובר בנמק כפי שאת טוענת או כל נזק אחר, לרבות כזה אשר מהווה פגיעה בתפקודך הגופני.

בכל מקרה במידה ואת מעוניינת להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, חשוב לפנות לעורך דין הבקיא ומיומן בתחום הרשלנות הרפואית.

מאחלת לך בריאות שלמה,

הילה שלום,

ראשית קבלי תנחומי על פטירת אמך, לא כל שכן בנסיבות שהנך מתארת.

מדברייך עולה שלאור פענוח ההדמיה שחררו את אמך לביתה, מקום שהיה צריך להשאירה באשפוז וליתן לה טיפול דחוף אשר אילו ניתן, יכול היה להציל את חייה.

העובדה שעובדת הטעות בפענוח ההדמייה אינה מצויינת במכתב הסיכום אינה פוגעת ביכולת לבדוק ולבחון, על ידי פענוח ההדמיה הראשונה על ידי מומחה, האם היה אוטם או לא. במידה וממצאי הפענוח יהיו שהיה אוטם חריף וחרף זאת נשלחה אמך הביתה, אין זה משנה אם הדבר כתוב או לא כתוב במכתב הסיכום. כך שכל ניסיון של בית החולים לטייח את העובדה שהיה כאן מחדל חמור, לא יצלח.

בהתייחס לשאלתך באשר לכדאיות הגשת תביעת רשלנות רפואית בשם אדם שנפטר, התשובה לשאלה תלוייה במכלול של גורמים בין היתר: גילו של הנפטר, האם עבד או לא עבד, האם היה נשוי ו/או היו לו ילדים אשר מי מהם היו תלויים בכספים שהרוויח, בתפקידים שביצע בבית וכיוב'. כאשר המטרה היא בעצם לבדוק, מהם "ההפסדים הכספיים" שנגרמו לתלויים, עקב פטירתו למשך השנים שבהם קוצרו חייו.

כלומר, אלמלא העוולה, הנפטר ובמקרה הזה אמך, אילולא הטעות באבחון, הייתה יכולה להמשיך לעבוד ולהשתכר כד לגיל הפרישה וממשיכה ליהנות מכספי פנסיה, קצבת זקנה, רנטות וכיוצא באלה עד לתום תוחלת חייה.

ואם היתה אמך לאחר גיל פרישה, ההתייחסות תהיה לכספי הפנסיה וכד' כל אותם כספים שקיבלה לאחר צאתה לפנסיה ולעובדה שהמחדל שאירע וגרם למותה, פגע בכספים שאימך הייתה משאירה ליורשיה (הכוונה היא לבעל ו/או ילדים), כתוצאה מחסכון בתקופת השנים הנוספות שנלקחו ממנה שנקראות גם "השנים האבודות". 

כל מקרה לגופו ולכן אני ממליצה לך לפנות לעורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית אשר יובל לבחון בשלב ראשון, באמצעות התייעצות עם מומחה שיוכל לבחון את ההדמייה, האם הייתה טעות באבחנה ובמידה וכן, את שאלת הכדאיות בהגשת תביעה.

שלא תדעו עוד צער,

מאחלת בריאות והצלחה,