פורום רשלנות רפואית

שלום יעקב,

על פניו נראה שהתשובה לשאלתך חיובית - כלומר שאתה זכאי להחזר. אם נעשתה טעות וסיפקו לך לא את המכשיר שהיה דרוש לך (ואתה לא אמור להבין את ההבדל בין  המכשירים) - ראוי לפנות אליהם ולבקש החזר. ייתכן שכדאי להצטייד במכתב של הרופא אשר מסביר את ההבדל בין מה שנדרש לבין מה שסופק.
אם לא תקבל החזר - אתה יכול לפנות לבית-המשפט לתביעות קטנות - שהוא הגורם המתאים לטפל בתביעות בסכומים כאלה.
בהצלחה!

שלום חיה,

כדי להצליח בתביעת רשלנות רפואית צריך להוכיח:
1. רשלנות בטיפול. 
2. נזק
3. קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק.
את הרכיבים הראשון והשלישי צריך להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית, כלומר צריך רופא מומחה לומר שההזרקה הייתה רשלנית, צריך לפרט במה התרשל הרופא המטפל, וצריך להסביר איך הרשלנות הזו הסבה למטופל את הנזקים שנגרמו לו. בדרך כלל עלות חוות הדעת, בהנחה שיימצא מומחה שיאמר זאת - הינה גבוהה מאוד.
לכן - אם מדובר בנזק חולף - בדרך כלל לא תהיה כדאיות בהגשת התביעה.
אם חלילה מדובר בנזק משמעותי ובלתי הפיך - אפשר לשקול הגשת תביעה.

שלום צילה,

אני מציעה שתפני בכתב למשרד המרפאה בה את מטופלת, ותבקשי לראות מה מקור הרישום המייחס לך אבחנה של דכאון.

אם אין רישום כזה - והאבחנה נעשתה בטעות - אני מעריכה שהם יתקנו את הטעות הזו. אם הרישום נעשה בעקבות אבחנה של רופא כלשהו - תדעי מי אבחן אותך כסובלת מדיכאון ומתי.

שלום אורנה,

האם הטענה שלך היא כי המעבר לרופא האחר היא שגרמה לירידה במצבך הרפואי? לדעתי - ניכר מעצם השאלה שלך שאכן אין יחסי אימון בינך לבין הרופאה הראשונה - ויחסי אימון כאלה חיוניים לצורך הטיפול הרפואי והצלחתו. אם אינך סומכת עליה - מדוע שתרצי להמשיך להיות מטופלת שלה? בכל מקרה - איני רואה מקום להגשת תביעה, על יסוד העובדות המפורטות בשאלה.
אני מאחלת לך החלמה ושיקום מהירים, ומקווה שהרופאים המטפלים היום, יצליחו להביא לך מזור והקלה.

שלום מיכאל,

בהנחה שמטרת התביעה הינה קבלת פיצויים - אין תועלת בהגשת תביעה אישית נגד מישהו מהצוות הרפואי של בית-החולים. בדרך כלל, כמובן בכפוף לנסיבות ספציפיות, עדיף להגיש תביעה נגד המוסד בו התקיים הטיפול הרשלני.

שלום נחמה,

אקדים ואומר שאיני רואה מקום לתביעה במקרה שמתואר בשאלה שלך.
אכן - לפעמים ניתן להגיש תביעה על רשלנות של פסיכולוג, אבל צריך שהנזק יהיה ברור לחלוטין. כלומר שניתן יהיה להצביע על הפער בין המצב של המטופל לפני שהגיע לטיפול, לבין המצב שלו אחרי הטיפול. למשל - בתביעה של חס וחלילה מעשה אובדני, כאשר הפסיכולוג לא זיהה את סימני האזהרה ולא נקט אמצעי זהירות מתאימים.
מובן כי ראוי שהפסיכולוג יציג כראוי את הכשרתו והסמכותיו - אך גם אם הדברים לא נעשו - לא בהכרח יש מקום או כדאיות להגשת תביעה.
מה שניתן לעשות כאשר לא מרוצים ממטפל כלשהו - הוא פשוט להחליף מטפל.

שלום לוברבום,

אני מקווה שהניתוח עבר בשלום, ואתה חזרת לשגרה ולתפקוד מלא.

בהנחה שזה המצב - אין מקום להגיש תביעה, כי לא נגרם נזק. מעבר לכך - ייתכן שהדעה של הרופא הפרטי - שאין צורך בהתערבות ניתוחים - היא דעה לגיטימית. 

אבל מכיוון שמצאת רופא שחשב אחרת, ומכיוון שהציסטה הוסרה - ולמרבה המזל בהצלחה - הרי שאין מקום להגשת תביעה.

שלום נופר,

מהמקרים שאני נתקלתי בהם - ההתייחסות לבעלי חיים הינה כאל "רכוש". לכן מרבית רכיבי הפיצוי לא יהיו רלבנטיים לגביהם - גם אם תוכח רשלנות רפואית של הוטרינר. נראה כי אם יוכח טיפול וטרינרי רשלני (באמצעות חוות דעת של וטרינר אחר), ניתן יהיה לקבל החזר על ההוצאות שהיו לטיפול המיותר, ובמקרה שחס וחלילה הכלב לא שרד את הטיפול הרשלני - הוצאות לרכישת כלב דומה. אך רק זאת, ולא רכיבי פיצוי הנהוגים בתביעות נזיקין של בני אנוש.

שלום קרן אור,

קשה להשיב על שאלתך. גם אם תהיה כאן רשימת שמות - היא עשויה להיות לא רלבנטית, כי צריך לדעת מול מי ניתנת חוות הדעת (לפעמים יחסים אישיים בין רופאים מונעים מתן חוות דעת במקרה ספציפי), באיזה מוסד רפואי הייתה ההתרשלות (למשל - רופאי קופ"ח כללית מנועים מלתת חוות דעת נגד רופאים אחרים בקופ"ח כללית, רופאים בשירות המדינה מנועים מלתת חוות דעת רפואית נגד בתי חולים של המדינה) ולפעמים צריך לדעת פרטים נוספים.
באופן כללי - אפשר לומר כי רופאים אחרי גיל פרישה, שחלקם אינם קשורים עוד במוסדות הרפואיים - הם המאגר ממנו פעמים רבות אפשר לדלות את הרופא המתאים, שיערוך חוות דעת במקרה שהוא סבור שהייתה התרשלות.

שלום,

לכל תרופה מצורף גיליון של תופעות לוואי. אם תופעת הלוואי הזו מפורטת בגליון של התרופה, ראוי היה שהרופא יסב תשומת לבך לכך, אך ככל שהפסקת הטיפול תשיב את המצב לקדמותו - לא יהיה מקום להגיש תביעה.

אני מקווה שהעתיד יראה שאין צורך בכך.

שלום מוטי,

אני מתנצלת על העיכוב במענה. מקווה שבינתיים, אם נשארת בארץ לצורך בדיקת הגסטרו - קיבלת התחייבות מחברת הביטוח. זה בכל אופן מה שאמור היה לקרות.
אם לא קיבלת התחייבות לבדיקה - הגם שהיה לך מועד לבדיקה - ייתכן שראוי להפנות את השאלה לפורום ביטוח, או לפורום תובענות יצוגיות.

שלום תני,

יש מקום להגיש תביעה בגין איחור באבחון, אם לאיחור הייתה משמעות בטיפול שניתן לך, ובסיכויי ההחלמה מהמחלה. אם כיום, ללא טיפול, מצבך השתפר, ואם טופלת מיד לאחר שהמחלה אובחנה - לא נראה לי שכדאי להגיש תביעה.

שלום שני,

כוויות לאחר הסרת שיער הן אחד הסיכונים הקיימים בטיפול, ואני מקווה שהוזהרת מפני סיכון זה. עם זאת, גם אם לא הוזהרת, ככל שהכוויות תתרפאנה והעור יחלים - לא תהיה הצדקה בהגשת תביעה לבית-משפט. את יכולה לנסות ולפנות למטפל בדרישה להסדר כספי.

שלום אבי,

למיטב ידיעתי זה תנאי מקובל בהסכם הפשרה.

לדעתי הוא גם הגיוני - עורך הדין שותף איתך ב"מיזם" של התביעה, אך שלא כדרכם של שותפים, רק לך יש זכות (וכך ראוי שיהיה) להחליט אם לקבל פשרה או לא. זכותך כמובן להמשיך את התביעה, ולקוות לתוצאה טובה יותר, אך אם זו לא תתקבל - אין סיבה שעורך-הדין לא יקבל שכר-טרחה לפי הסכום שיכולת לקבל, וסרבת לעשות זאת למרות המלצתו.

שלום לוברבום,

ככל שהטיפול שקיבלת במרפאת קרנית בבילינסון לא הסב לך נזק, הרי שהוא "תוקן" שבועיים לאחר מכן ע"י רופאה אחרת.

רופאים אינם משלמים קנסות, אבל ניתן להגיש נגדם תביעה, אם ניתן להוכיח רשלנות שהסבה נזק ממשי, ואז הלקוח עשוי לקבל פיצוי. עם זאת - הגשת תביעה כזו הינה יקרה ומורכבת, ולא נראה לי שזה המקרה המתאים להגשתה.

שלום יפה,

את תקופת ההתיישנות בתביעה של קטין סופרים החל מהגיעו לגיל 18. כך קבוע בסעיף 10 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. 

לכן במקרה שאת מפרטת - ניתן עדיין להגיש תביעה.

שלום איציק,

צר לי לשמוע כי התפרצה אצלך מחלה.

השאלה של "הסכמה מדעת" לחיסון הקורונה, היא בעייתית. בתקשורת הממוסדת והבלתי ממוסדת היו קולות רבים שקראו לכך שלא כל הסיכונים בחיסון עדיין ידועים, ושעלולות להתעורר תופעות שונות שלא ניתן עדיין לצפות אותן. גם לגבי המחלה שהתפרצה אצלך - אם תוגש תביעה, ייטען בוודאי שלא ניתן להוכיח כי המחלה אכן פרצה בעקבות החיסון, להבדיל מסמיכות זמנים לחיסון. 

אני איני ממליצה על הגשת תביעה במקרה הזה. לדעתי הסיכויים לקבלת פיצוי - אינם גבוהים.

שלום נווה,

אני מקווה שהבעייה טופלה, שהלידה עברה בשלום ושהתינוק בריא.

קשה להשיב על השאלה שלך - איני יודעת מדוע הגעת לחדר לידה, מה היו התסמינים שלך, האם כשנבדקת ע"י הרופא המטפל סבלת מתסמינים אלה.איזה חיידק מצאו בחדר הלידה, מה גרם להם לחשוד בקיומו של חיידק, ואולי שאלות נוספות. כל אלה פרטים חשובים כדי להשיב על השאלה אם הייתה רשלנות מצד הרופא המטפל אם לאו.

שלום תמי,

התשובה היא כן.

תקנה 15(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018  קובעת כי יש לצרף לכתב הטענות (ובמקרה שלך - לכתב התביעה) חוות דעת של מומחה רפואי שמעוניינים להסתמך עליה במהלך המשפט.

שלום תומר,

ראשית, תנחומי על פטירת סבך. אני מקווה שהוא נפטר בשיבה טובה וללא יסורים.

התשובה לשאלתך תלויה בנסיבות הפטירה, אך לפני שאשיב ראוי להדגיש כי צריך יהיה להוכיח את רשלנותו של כל גורם שנגדו תוגש תביעה. לא כל פטירה מקורה ברשלנות, ולפני שמגישים תביעה נגד מישהו - צריך לוודא שניתן יהיה להוכיח כי המוות נגרם בשל רשלנותו, ולא כתוצאה מכח עליון/ מחלות אחרות/ כשל של הגוף שאינו תוצאה של טיפול רפואי שגוי.

אם הפטירה הייתה בבי"ח ציבורי - מספיק בדרך כלל להגיש תביעה נגד מי שמפעיל את בית-החולים, ואין שום ייתרון להגשת תביעה אישית נגד מי שטיפל במסגרת בית-החולים, למרות שניתן לעשות זאת.

אם הפטירה הייתה במסגרת של רפואה פרטית - אפשר להגיש תביעה נגד הגורמים להם בוצע התשלום, וגם כמובן כנגד כל מי שטיפל, אם טיפל ברשלנות.

שלום איילת,

הדרך הנכונה, לטעמי, הינה לשמוע תחילה את מומחי הצדדים, ורק מקום שלבית המשפט נותרו שאלות כלשהן - לפנות למומחה מטעמו. עם זאת - במקרים רבים בית-המשפט ממנה מומחה מטעמו, גם בתביעות רשלנות רפואית. זה שיקול הדעת של השופט הדן בתיק.

שלום רועי,

ככל שיימצא מומחה רפואי אשר יאמר כי  הורדת רמת הסוכר הייתה מונעת את המחלה, או את ההתפרצות מסכנת החיים, אפשר לשקול הגשת תביעה. בכל מקרה אחר - לא ניתן יהיה להוכיח קשר סיבתי, ולא תהיה עילת תביעה.

שלום יהונתן,

אני מעריכה שמדובר בתוצאה אשר מפורטת בטופס ההסכמה לניתוח. אם לא - אפשר לשקול הגשת תביעה, וייתכן שיינתן פיצוי כלשהו בגין פגיעה באוטונומיה, אבל פיצוי לא דרמטי.

שלום יפה,

אם מדובר בעילת תביעה של קטין, אשר נפגע בעת שהיה קטין, ניתן להגיש את התביעה עד 7 שנים לאחר הגיעו לבגרות, היינו עד ליום בו הוא בן 25.

שלום מרים,

1. תקופת ההתיישנות על תביעה לפיצוי בגין רשלנות רפואית הינה כמו במרבית התביעות הינה 7 שנים.

2. אין מניעה מלהגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בבית המשפט לתביעות קטנות, אבל בית-המשפט לתביעות קטנות יכול להחליט שהנושא לא מתאים לדיון בפניו, ולהעביר את הדיון לבית-משפט השלום.

3. אם את חושבת שמדובר בפיצוי שניתן לקבלו במסגרת תביעה קטנה - את יכולה לנסות לפנות ולנהל מו"מ לפשרה בטרם הגשת התביעה. אולי הצד השני ירצה לקנות את הסיכון.