פורום רשלנות רפואית

שלום תומר,

ראשית, תנחומי על פטירת סבך. אני מקווה שהוא נפטר בשיבה טובה וללא יסורים.

התשובה לשאלתך תלויה בנסיבות הפטירה, אך לפני שאשיב ראוי להדגיש כי צריך יהיה להוכיח את רשלנותו של כל גורם שנגדו תוגש תביעה. לא כל פטירה מקורה ברשלנות, ולפני שמגישים תביעה נגד מישהו - צריך לוודא שניתן יהיה להוכיח כי המוות נגרם בשל רשלנותו, ולא כתוצאה מכח עליון/ מחלות אחרות/ כשל של הגוף שאינו תוצאה של טיפול רפואי שגוי.

אם הפטירה הייתה בבי"ח ציבורי - מספיק בדרך כלל להגיש תביעה נגד מי שמפעיל את בית-החולים, ואין שום ייתרון להגשת תביעה אישית נגד מי שטיפל במסגרת בית-החולים, למרות שניתן לעשות זאת.

אם הפטירה הייתה במסגרת של רפואה פרטית - אפשר להגיש תביעה נגד הגורמים להם בוצע התשלום, וגם כמובן כנגד כל מי שטיפל, אם טיפל ברשלנות.

שלום איילת,

הדרך הנכונה, לטעמי, הינה לשמוע תחילה את מומחי הצדדים, ורק מקום שלבית המשפט נותרו שאלות כלשהן - לפנות למומחה מטעמו. עם זאת - במקרים רבים בית-המשפט ממנה מומחה מטעמו, גם בתביעות רשלנות רפואית. זה שיקול הדעת של השופט הדן בתיק.

שלום רועי,

ככל שיימצא מומחה רפואי אשר יאמר כי  הורדת רמת הסוכר הייתה מונעת את המחלה, או את ההתפרצות מסכנת החיים, אפשר לשקול הגשת תביעה. בכל מקרה אחר - לא ניתן יהיה להוכיח קשר סיבתי, ולא תהיה עילת תביעה.

שלום יהונתן,

אני מעריכה שמדובר בתוצאה אשר מפורטת בטופס ההסכמה לניתוח. אם לא - אפשר לשקול הגשת תביעה, וייתכן שיינתן פיצוי כלשהו בגין פגיעה באוטונומיה, אבל פיצוי לא דרמטי.

שלום יפה,

אם מדובר בעילת תביעה של קטין, אשר נפגע בעת שהיה קטין, ניתן להגיש את התביעה עד 7 שנים לאחר הגיעו לבגרות, היינו עד ליום בו הוא בן 25.

שלום מרים,

1. תקופת ההתיישנות על תביעה לפיצוי בגין רשלנות רפואית הינה כמו במרבית התביעות הינה 7 שנים.

2. אין מניעה מלהגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בבית המשפט לתביעות קטנות, אבל בית-המשפט לתביעות קטנות יכול להחליט שהנושא לא מתאים לדיון בפניו, ולהעביר את הדיון לבית-משפט השלום.

3. אם את חושבת שמדובר בפיצוי שניתן לקבלו במסגרת תביעה קטנה - את יכולה לנסות לפנות ולנהל מו"מ לפשרה בטרם הגשת התביעה. אולי הצד השני ירצה לקנות את הסיכון.

שלום שחר,

על תביעת רשלנות רפואית חלים הכללים הרגילים הקבועים בחוק ההתיישנות. תקופת ההתיישנות היא 7 שנים מיום האירוע, כאשר יש מספר חריגים המאריכים את תקופת ההתיישנות.

שלום יערה,

לא ברור משאלתך מה הייתה מטרת הפנייה לרופאים - האם לצורך טיפול? תיקון הנזקים שנגרמו בניתוח?
אם כן - אנחנו לא הכתובת.
אם פנית כדי לבדוק אם אכן הניתוח גרם לנכות - אני מציעה לך לפנות לעורך-דין המתמחה ברשלנות רפואית, שיעיין בכל התיק הרפואי של בנך, הן לפני הניתוח והן במהלך האשפוז, יתייעץ עם רופא מתאים - ויאמר לך אם ניתן להגיש תביעה בגין הנכות אם לאו.

שלום מקס,

צריך לראות אם פגיעה עצבית אינה אחד הסיכונים אשר הוסברו לך טרם ביצוע השתל, כי לא כל נזק במהלך טיפול משמעותו רשלנות בטיפול. כדי להגיש תביעה נגד הרופא - צריך יהיה לקבל חוות דעת של רופא שיניים שיאמר שהנזק הוא תוצאה של רשלנות בטיפול.
בנוסף - 10 ימים הם באמת זמן קצר מידי. מציעה לך להמתין זמן נוסף בטרם בדיקת אפשרות של תביעה.

מאחלת לך שהכל יבוא על מקומו בשלום, ותוכל לחזור לכל הפעולות שעשית קודם לכן.

שלום עדיאל,

תקופת ההתיישנות עפ"י החוק בישראל הינה 7 שנים. כך שאם נעשה ניתוח לפני 8 שנים - גם אם הוא היה רשלני - התביעה בגינו התיישנה.

שלום אבי,

איני משוכנעת שאני מבינה את סדרי הדין שציינת, כי אם עדיין אין פס"ד בית-המשפט המחוזי, איני מבינה כיצד הוגש ערעור לבית-המשפט העליון, אז אתייחס לשאלה הפרקטית - איך יודעים מה שיעור ניכויי המל"ל שיש לנכות מסכום הפיצויים שייפסק לתובע.
בדרך כלל - הנתבעים מגישים עם ראיותיהם חוות דעת אקטוארית המעריכה את הסכומים שיש לנכות מהפיצויים. אם חל שינוי נסיבות לפני מתן פסק-הדין, והנתבעים ידעו אודותיו, ואם זה מגדיל את סכום הניכויים - יש להעריך שהנתבעים יבקשו להגיש חוות דעת אקטוארית מעודכנת.

שלום אדם,

מהשאלה שלך לא ברור אם ניתן פסק-דין, או שניתנה הצעת פשרה.
אם ניתנה הצעת פשרה - היא אינה מחייבת את הצדדים, ואתה רשאי להמשיך לנהל את התביעה ולנסות לשכנע את בית-המשפט שהנזק שלך גבוה יותר מהסכום שהוא הציע בפשרה.
אם ניתן פסק-דין, הדרך היחידה לתקוף אותו היא הגשת ערעור לערכאה גבוהה יותר. המועד להגשת ערעור הוא 60 ימים מיום שהומצא לך פסק-הדין.

שלום,

אם היית שואל אותי לפני שנה - הייתי נוטה להשיב שהמומחה יאלץ להגיש לחקירתו ארצה.
אלא שהשנה האחרונה שינתה הרבה תפיסות, והיום ייתכן בהחלט שבית-המשפט יעתר לבקשה לחקור את המומחה בהיוועדות חזותית. בסופו של דבר - ההחלטה תהיה בידי השופט הדן בתיק, על פי המקובל עליו.

שלום רוני,

השאלה ששאלת הינה למעשה בתחום דיני הראיות.
כפי שכתבת - במקרה שנין לבצע את הטיפול בארץ - קופות החולים אינן מממנות טיפול רפואי בחו"ל.
אני מבינה מהשאלה שלך שמדובר בתביעת נזיקין (ולא בתביעה נגד קופת החולים למימון טיפול), ובתביעה עולה השאלה אם על הנתבעים לממן טיפול רפואי בחו"ל אם לאו. לדעתי זה טיעון משפטי, וצריך כמובן לבדוק את כתבי הטענות של הצדדים, מה נאמר בכתב התביעה, ומה נאמר בכתב ההגנה.
עם זאת - לדעתי אם ניתן יהיה להוכיח שסיכויי ההישרדות ו/או ההחלמה בעת מתן הטיפול בחו"ל גבוהים יותר, ומצד שני - שהתקנות אינן מאפשרות מימון של קופת החולים במקרה כזה - יש בהחלט מקום לטענה שעל המזיק לשלם עבור הטיפול בחו"ל.

שלום,

אין ספק שמדובר ברשלנות, ובהתנהלות מכעיסה. עם זאת - כדי להגיש תביעה, צריך שייגרם נזק משמעותי, ואני מקווה שבמקרה של הבת שלך - לא נגרם נזק כזה. אז למרות הכעס, הצורך לקבל חיסון נוסף וחוסר הנוחות הכרוכה בכך - איני רואה מקום להגיש תביעה.

שלום כרמית,

על פניו יש להניח שטיפול ליישור שיניים אמור להשיג תוצאה לשנים ממושכות, ולכן כדאי שמומחה לישור שיניים יבדוק את הטיפול שעברת לפני כמה שנים, את המצב השיניים כעת, ויחווה דעתו אם הטיפול הקודם היה רשלני או שגוי, או שהמצב חזר לקדמותו בגלל תכונות הגוף שלך, ולא בגלל טיפול לא נכון.

אם ניתן יהיה להשיג חוות דעת רפואית שתאמר זאת - ניתן יהיה להגיש תביעה.

שלום רוני,

איני חושבת שיש מענה משפטי לשאלה שלך. התשובה היא עניין של עמדה ערכית כזו או אחרת. ימצאו וודאי לא מעט אנשים שיאמרו שעדיף להציל חיים של יותר אנשים.

שלום נמרוד,

באופן עקרוני, אם חלק מהיורשים בלבד מגיש תביעה בגין רשלנות שבעקבותיה נפטר המוריש, כל אחד מהם יכול לקבל פיצוי רק על פי החלק היחסי שלו בעזבון. 
עם זאת - יש להעריך שהנתבעים ירצו לצרף את כל היורשים, ולא להיות חשופים לסיכון של ניהול תביעות נוספות.

אם יינתן פסק-דין, לא על דרך הפשרה, יש להעריך שיפסקו לזכות אותו יורש גם הוצאות משפט, אשר אמורות לכסות את עלות חוות הדעת.

שלום רוני,

עפ"י פסק-דין שניתן לאחרונה בבית-המשפט העליון, תשלום הפיצויים על-ידי הנתבע הראשון, נעשה מכח הסכמה חוזית, ולכן אין היא נפגעת מכל הכרעה שלא תהיה לגבי הנתבע השני. כך בבית-המשפט המחוזי, וכך בערעור בבית-המשפט העליון.

זה כמובן באופן עקרוני, וככל שהסכם הפשרה אליו הגעת עם הנתבע הראשון אינו אומר אחרת.

שלום מורן,

תקופת ההתיישנות עפ"י החוק הקיים היום, בתביעה של רשלנות רפואית, הינה כבכל תביעת נזיקין, היינו 7 שנים.
ישנם בחוק גורמים אשר מאריכים את תקופת ההתיישנות, והם חלים גם במקרה הזה. למשל:
- אם הטיפול הרשלני היה בקטין, מתחילים למנות את תקופת ההתיישנות בהגיעו לגיל 18, כלומר התביעה מתיישנת כשהקטין-הנפגע מגיע לגיל 25.
- אם הנפגע היה מאושפז אשפוז פסיכיאטרי במהלך התקופה - אזי תקופת האשפוז עשויה להתווסף לתקופת ההתיישנות
- אם הנזק התגלה רק בשלב מאוחר, ולא ניתן היה לגלותו קודם, אז ייתכן שתקופת ההתיישנות תחושב רק החל מהמועד בו התגלה הנזק.