פורום דיני משפחה

חלי, שלום,

אני מצטערת לשמוע על התסבוכת שאליה נקלעת.

לצערי לא אוכל להשיב במסגרת הפורום, שכן על מנת לגבש אסטרטגיה נכונה לפעולה יש לשמוע את כל הפרטים, על הפעולות שביצעת, התיעוד שלהן והפיקוח אודותיהן מול משרד האפוטרופוס הכללי.

ייתכן שהחשיפה שלך קטנה ושאת לא צריכה לעשות דבר, אבל כדי לקבל ייעוץ מושכל ואחראי אני ממליצה לך בחום לפנות לעו"ד אמין ומנוסה.

יש בהחלט פוטנציאל תביעה אישית נגדך, ולכן הדבר האחראי יהיה להיערך.

בהצלחה, רוית

ירון, שלום,

בוודאי...

לבית המשפט סמכות להורות לכל מאן דהוא לגלות מידע או להתייצב לעדות או לרשום עיקול וכיוב'.

איני יודעת איזה צו מניעה נתבקש, אבל במקרים מסויימים, יש לבקש לצרף את צדדי ג' כנתבעים בתביעה או כמשיבים בבקשה.

פס"ד חבס קובע שיש סמכות לצרף צדדי ג' כשהתביעה העיקרית היא בין בני משפחה. 

זה על רגל אחת... לייעוץ אחראי ומושכל פנה לעורך דין מנוסה ואמין עם החומר.

בהצלחה,

רוית

דוד, שלום,

תחילה אאחל בריאות ואורך ימים לסבתך.

כשיש מחלוקת בין בני משפחה מדרגה ראשונה, בית המשפט מזמין תסקיר פק"ס. פקידת סעד נפגשת עם כל אחד מכם בנפרד ונותנת המלצותיה לשופט. היא מתחשבת בשאלה מי היה נותן הטיפול העיקרי בפועל.

בדרך כלל כשאין הסכמה או שיתוף פעולה בין האחים, בית המשפט יעדיף למנות אפוטרופוס חיצוני, נייטראלי, ששכר טרחתו ישולם מכספיה של סבתך. 

לצערי, אם סבתך לא ערכה ייפוי כוח מתמשך, והיא לא מסוגלת כרגע להביע עמדתה לעניין זהות האפוטרופוס, בית המשפט יתייחס ברצינות לעמדותיהם של ילדיה האחרים, ויעדיף אותן על פני עמדותיהם של אחיה של סבתך. 

כדי להיערך נכון, אני ממליצה בחום לפנות לייעוץ אצל עו"ד מנוסה ואמין. לא תמיד שווה להתנגד בכלל, בטח אם המצב הרפואי לא נראה טוב.

באיחולי חג שמח וימים טובים יותר,

רוית

מדע, שלום,

אני מצטערת לקרוא על חוויותיך הקשות.

במצב של אי הסכמה בין האחים, בית המשפט נוהג למנות אפוטרופוס חיצוני, נייטראלי, שכן אחים מסוכסכים לא יצליחו לשתף פעולה ביניהם, והדבר יפגע ברווחת האם.

אני לא מצפה שתצליח להתמנות כאפוטרופוס חרף התנגדות האחים, אבל זה תלוי בהרבה גורמים, לרבות המלצת פקידת הסעד שתגיש תסקיר לבית המשפט.

מכל מקום, אחרי 120 של האם, ובמקרים מסויימים גם בחייה (בלבד שיש לה אפוטרופוס ובכפוף לפרוצדורה מסויימת), תוכל להגיש נגד אחיך תביעה למתן חשבונות ולהחזרת כספים, אם תצליח להוכיח שנטלו שלא כדין כספים של האם, כשהיא כבר לא היתה כשירה למנוע זאת.

זה על רגל אחת.

לייעוץ אחראי ומושכל פנה לעורך דין מנוסה ואמין, ויפה שעה אחת קודם.

בהצלחה,

רוית

שגית, שלום,

את שואלת שאלה חשובה ונכונה.

חוק הכשרות קובע מושג שדל אפוטרופוס למעשה. לפיו, גם אם לא מוניתן פורמלית כאפוטרופוסיות, חלות עליכן החובות החלות על אפוטרופוס.

אחייך יוכלו בהחלט לדרוש דין וחשבון רטרואקטיבית על כל פעולותיכן, ובמקרים מסויימים אפילו לדרוש מכן להחזיר כספים.

לפיכך, קריטי ודחוף להסדיר את העניינים.

עם אביך עדיין במצב כשירות - יש להפנות אותו לערוך ייפוי כוח מתמשך לטובתכן.

אם כבר לא - יש להגיש בקשה למינוייכן כאפוטרופוסיות עליו.

ממילא, אם הוא כבר לא כשיר או אם לא יהיה כשיר בקרוב, ייפוי הכוח שנתן לטובתכן מתבטל אוטומטית, בלי קשר לעמדת אחייך.

להסדיר, ויפה שעה אחת קודם!

איחולי בריאות ואורך ימים לאביך וחג שמח,

רוית

גלי, שלום,

אני מצטערת לשמוע על תחושותייך הקשות.

לא ניתן לייעץ לך במסגרת זו מה ניתן לעשות, אם בכלל.

את יכולה לפנות לייעוץ עם כל החומרים אצל עורך דין אמין ומנוסה, שיוכל לחוות דעתו. מכל מקום, אין טעם לפנות למבקר המדינה, אלא למצות הליכי ערעור, אם עדיין ניתן.

אני ממליצה לך לחשוב היטב לפני שאת נגררת להליכי סרק. אולי הגיעה השעה לצמצם הפסדים. 

בהצלחה וחג שמח,

רוית

דנה, שלום,

את שואלת שאלה נכונה ואחראית. הרבה תיקים מתנהלים בבתי המשפט כי בני זוג או הורים לא היו מספיק אחראים כדי לבצע את הבדיקות שלהם לפני הרכישה.

כולם צודקים...

הורייך צודקים שהם רוצים לעזור לך ולא לגרוש שלך חו"ח...

ובעלך צודק שהוא לא רוצה לבנות את חייו ולהשקיע מאמץ בדירה שהיא אינה שלו....

לכן הייתי ממליצה לרשום את הדירה ע"ש שניכם ובד בבד לערוך הסכם הלוואה בין שני הורייך לבין שניכם, שבמסגרתו תקבעו ש"העזרה" היא הלוואה מצד הורייך, ואם חו"ח תתגרשו תצטרכו להחזיר להם את ההלוואה בתוספת ריבית והצמדה. 

נראה לי שדרך זו מגנה על כולם. 

כמובן שזה רק על רגל אחת... לייעוץ פרטני אחראי ומושכל שלחי את הורייך לשיחה עם עורך דין ישר ומנוסה. 

בהצלחה,

רוית

יוסי, שלום,

השאלה מורכבת ולא ניתן לענות באופן אחראי מבלי להכיר את הפרטים ולעיין בחוות הדעת.

יש הבדל גדול בין חוות דעת מומחה, שאכן לא ניתן לעשות בה שימוש בבית המשפט לענייני משפחה, לבין ראיה רפואית. נשמע על פני הדברים שתיארת שהמסמך שתיארת הוא מהסוג השני, ומשכך כן ניתן להסתמך עליו כראיה. משקל הראיה נקבע ע"י בית המשפט. 

ייתכן שבמקרה שתיארת נכון יהיה להגיש בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט. 

אני לא מכירה את התיק. לייעוץ מושכל פנה עם החומרים לעורך דין מנוסה וישר. 

בהצלחה, רוית

דנה, שלום,

אני מבינה בין השורות שאת לא רוצה להתגרש, אלא רק להגן על עצמך.

אם תתגרשו, את חייבת במחצית כלל החובות המשותפים, לא משנה על שם מי הם רשומים. 

ייתכן שכדאי להגביל את החשבון המשותף לשתי חתימות, כדי למנוע עיקולים (אבל כאמור, את אחראית גם לחובות בחשבון שע"ש בעלך בלבד). 

אי לכך, הדרך המיטבית להגן על עצמך היא לחתום עם בעלך על הסכם ממון לפיו כל החובות הקיימים והעתידיים הם באחריותו, ולא ברי איזון. הסכם כזה כפוף לאישור בית המשפט. 

זה באמת על רגל אחת... הדבר האחראי יהיה לפנות לייעוץ אצל עו"ד מומחה ומנוסה, שיקבל ממך את כל הפרטים וימליץ לך על אסטרטגיה. אל תשתהי, תהיי אקטיבית כדי לצמצם נזקים.

בהצלחה, רוית

דוד, שלום,

הסכם בין יורשים חייב להיערך בין כל היורשים.

אם אין הסכמה של כל היורשים, האחים המעוניינים בכך רשאים להעביר את חלקם במתנה ליורשים האחרים, אבל אז זה יהיה כרוך במס.

בהצלחה,

רוית

ורד, שלום,

לצערי התשובה היא שאין תשובה.

דמי המזונות נפסקים לפי שכלול של צורכי הילדים, יחס הכנסות ההורים הפנויות וחלוקת זמני השהות. הפסיקה קובעת שאין נוסחה, ויש לדון בכל מקרה לגופו, לפי נסיבותיו. ממילא, קיימים הבדלים מהותיים בין הערכאות ובתוך אותה הערכאה.

בוודאי שקיים חשש סביר שהגרוש יתבע הפחתת מזונות אם יחול שינוי ביחס זמני השהות, אך איש לא יכול לחזות מה תהיה התוצאה.

לפיכך, אני ממליצה להסדיר עם הגרוש פיילוט של משמורת משותפת, שאם יצליח, תסכמו מראש מה דין המזונות. 

לייעוץ מושכל, פני לעו"ד טוב עם ההסכם ועם נתונים על הכנסות שני ההורים.

בהצלחה, רוית

ארי, שלום,

מבחינה הלכתית, ככל ששניכם יהודים, אם אתם עוברים לגור יחד אתם בעצם נישאים מחדש, וייתכן שבית הדין הרבני יורה כי תתגרשו שוב, בגט לחומרא. זה נקרא "המחזיר גרושתו". זו מצווה, אבל יש לה השלכות.

מבחינה אזרחית, אתם בעצם מתחילים מאפס, כידועים בציבור, לפי המבחנים הרגילים, כך שאחד מכם יוכל לטעון לשיתוף רכושי החל ממועד החזרה לזוגיות. ניתן גם לטעון לשינוי הסכם בהתנהגות. 

כדי להימנע מתסבוכות, ולהגן על מערכת היחסים הטובה אם חלילה שוב תיפרדו, אני ממליצה בחום לנהוג באחריות ולערוך הסכם חיים משותפים חדש, המסדיר הכל וצופה פני עתיד. 

אגב, אם יש פסק דין המחייב אותך במזונות, אתה צריך לשלם לפיו. לא יעניין אף אחד שחזרתם לחיות יחד ומימנת את צרכי הילדה ישירות.

לסיכום, גש להתייעץ!

בהצלחה, רוית

רביד, שלום,

אני מצטערת לשמוע את תיאורך הקשה. זה באמת מצב בלתי נסבל, שלצערי קורה לא מעט.

לצערי למערכת בתי המשפט לענייני משפחה אין באמת די כלים אפקטיביים להתמודד עם בעל דין טרדן. 

את יכולה להגיש בקשה לצו חוסם, שיחסום את הגרוש מנקיטה בהליכי סרק. זה צעד חריג שמתקבל לעיתים נדירות, ולא הייתי עושה זאת ללא עורך דין מנוסה וישר.

את יכולה גם להגיש תביעה נזיקית, אבל תצטרכי להוכיח בראיות שנגרם לך נזק מפעולות הגרוש ושיש קשר סיבתי בין הפעולות לבין הנזק. גם אלו תביעות קשות, מורכבות, יקרות וממושכות. 

כל הליך שתגישי נגד הגרוש, וההיפך, יתברר תמיד בפני אותו שופט. לא הייתי מתלוננת עליו, כדי לא לנכר אותו כנגדך. 

כדי לקבל עצה יותר מושכלת, פני לעו"ד מומחה וישר.

אגב, אם במקרה הגרוש מכפיש אותך בפייסבוק או בקבוצות ווטס-אפ, יהיה הרבה יותר קל לתת לו "מכה" בדמות חיוב לפצות אותך, מאשר בסוגי ההליכים שהזכרתי. 

בהצלחה,

רוית

מאיה, שלום,

אכן, הבנקים דורשים שכל היורשים ישתפו פעולה ואף יגיעו ביחד. אם זה לא אפשרי, כדי להגן על עצמם, הם לא יפעלו ללא צו ביהמ"ש.

דרך המלך במצב כזה היא להגיש לבית המשפט בקשה למינוי מנהל עיזבון אד-הוק רק לצורך חלוקת הכספים בבנק. זוהי תביעה לכל דבר ועניין, כלומר זה יקר ולוקח זמן. 

לפני שאת נכנסת להוצאות (שכ"ט עו"ד ואגרה של 1,000 ש"ח), הייתי ממליצה לשלוח מכתב דרישה נוקשה ליורשים האחרים, שדורש מהם שיתוף פעולה ומזהיר שאם תאלצי לפנות לביהמ"ש, תדרשי לחייב אותם בהוצאות. אולי זה יעזור.

בכל מקרה, לא הייתי פועלת ללא ייצוג עו"ד מנוסה, כי כל טעות תעלה בזמן ובכסף.

בהצלחה!

רוית

נטלי, שלום,

התשובה לשאלתך תלויה במה שכתוב בהסכם שלכם.

בדרך כלל אסור לך לקבוע פעילויות בימים של האב, והוא רשאי לקבוע את תוכן המפגש לעצמו.

אולם אם מדובר בפעילות בית ספרית, באמת לא הגיוני שהילדים יחמיצו אותה.

לפיכך הייתי מציעה שתפני להתייעצות אצל עו"ד טוב ואמין יחד עם ההסכם, כדי לקבל תשובה מושכלת ולגבש אסטרטגיה. 

אם ההסכם שותק, שקלי להגיש בבית המשפט בקשה ליישוב סכסוך, ואז תקבלי מפגש בחינם עם האב אצל עובדת סוציאלית ביחידת הסיוע, שתנסה להביא אתכם להסכמות בעניין. ממילא לא ניתן לפנות לשופט/ת ללא שלב זה.

בהצלחה,

רוית

מאיה שלום,

השאלה אינה מפורטת מספיק. 

האם השאלה היא האם יורש אחד, יכול לוותר על חלקו בירושה, לטובת יורש אחר ? 

שלום רב,

ערעור שמוגש על ביהמ"ש לענייני משפחה, נעשה בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי. 
הפרוצדורה שחלה על ערעורים היא הפרוצדורה הרגילה. אולם, לבימ"ש שדן בערעור על ענייני משפחה, יש סמכויות נרחבות יותר, מבחינת דיני ראיות, שמיעת עדים וכד'. 
ערעור שמוגש לביהמ"ש לענייני משפחה, על החלטות של רשם הוצל"פ, נעשה בהתאם לחוק ההוצאה לפועל והתקנות שמכוחו. 

דנה שלום,

אם הדוד לא ידע על ההליך ועל פסה"ד עד היום ויכול להוכיח שלא קיבל שום הודעה על ההליך, יש להגיש בקשה לביטול פסה"ד.

אם לאחר מכן ידע על פסה"ד ולא ביקש לבטלו, יש להגיש תביעה להפחתת המזונות, אם יש נימוקים המצדיקים זאת. 

ניבר שלום,

כאשר אדם אינו מוכרז כבלתי כשיר, לא ניתן לשלול ממנו את הזכות לערוך צוואה כרצונו. 
עם זאת, ידוע שלעיתים אנשים מוגבלים, מסיבות כאלה או אחרות, נכנעים ללחץ של אחרים ועורכים צוואות בהן ההוראות אינן משקפות את רצונם. 
כאשר מגיעות צוואות כאלה לדיון משפטי, בעקבות התנגדות של הצד הטוען ללחץ, כפיה והשפעה בלתי הוגנת, על הטוען זאת להביא ראיות לכך שאכן זה היה המצב וכי הצוואה אינה משקפת את רצון המצווה. 
לכן, חשוב ביותר להתחיל כבר עתה, לאסוף ראיות לגבי רצונו האמיתי של אביך ולגבי הלחץ המופעל עליו. 
בנוסף, אם לדעתך במצבו, הוא כבר אינו יכול לדאוג לענייניו, יתכן שיש מקום לשקול להגיש בקשה למנות לא אפוטרופוס. לאחר המינוי עריכת צוואה הופכת להיות מורכבת יותר. עם זאת, רצוי מאוד לשוחח איתו על כך מראש, כדי שהדברים יהיו מתואמים ביניכם ולא יובנו חלילה לא נכון. 
בכל מקרה, לפני שעשיית כל צד בעניין זה, מאוד מומלץ לפנות לייעוץ אישי אצל עו"ד שעוסק בדיני משפחה וירושה.