פורום דיני משפחה

נטלי, שלום,

ניתן להפיק ממשרד הפנים תמצית רישום, כאשר שם האב ריק.

אם צריך הצהרה שזהות האב אינה ידועה, ניתן לערוך תצהיר של האם.

יש גופים שמסתפקים בהצגת תעודת לידה ללא פרטי האב.

בהצלחה, רוית

לי, שלום,

אני ממליצה לך לפנות עם הצוואה לייעוץ אצל עורך דין אמין ומנוסה, המתמחה בענייני ירושה. קשה לענות מבלי לעיין בה.

את שואלת שאלות שעניינן פרשנות צוואה - ברגע שהדברים אינם כתובים במפורש, בית המשפט מנסה להבין למה היתה כוונת המורישה. זה אפור ולכן קשה לנבא את התוצאה.

אני כשלעצמי, הייתי מפרשת את הצוואה כך שרווק זה רווק לפי הרישום במשרד הפנים, שלא חלה עליהם חובה לשלם דמי שכירות, שהם יכולים להביא בת זוג, ואולי כן ניתן לחייב אותה בדמי שכירות חלקיים, אך לא בטוח.

לייעוץ מושכל ואחראי צריך להגיע עם הצוואה לפגישת ייעוץ אצל עורך דין טוב, וגם הוא לא יוכל להבטיח את התוצאה.

בהצלחה, רוית

אליעזר, שלום,

בני זוג נשואים חייבים לאשר הסכם ממון בבית המשפט.

בני זוג ידועים בציבור לא חייבים לאשרו כלל, והוא תקף משפטית, אך מומלץ לאשר אותו בכל זאת, כדי למנוע טענות עתידיות לפיהן ההסכם זוייף, הופעל לחץ לחתימה, המתקשר בהסכם לא הבין על מה הוא חותם, וכיוצא באלו.

ברגע שההסכם מאושר בבית המשפט, הוא מקבל תוקף של פסק דין והוא יותר "משוריין" מפני תקיפה, אם כי הנייר סובל הכל ותמיד ניתן יהיה לנסות לתקוף אותו.

החיסרון הוא העלות (אגרה של כ-500 ש"ח) והטרחה, ויש כאלה שמרגישים שזה לא רומנטי. 

אם לא מאשרים בבית המשפט, מומלץ לפחות לחתום בפני נוטריון, ואז יש חזקה שההסכם נחתם במועד המופיע באישור הנוטריוני. 

בהצלחה!

פזית שלום,

יש לקרוא את נוסח ההוראה בהסכם, בנוגע להוצאות החינוך החריגות, כדי להשיב לשאלתך, אולם בעיקרון, אם אין הסכמה ביניכם והנושא אינו מוזכר בהסכם, תצטרכי להגיש בקשה לישוב סכסוך, אשר במסגרתה תזומנו יחד ליחידת הסיוע, כדי לנסות להגיע להסכמות בנוגע להוצאה זו. 
אם לא תצליחו להסדיר את הדברים בהידברות, תוכלי להגיש את ההליך המתאים בביהמ"ש. 
אם יש לך אפשרות, מומלץ כי תפני לייעוץ אישי אצל עו"ד, בפניו תציגי את ההסכם, כדי לבדוק את זכויותיך, בהתאם לאופן בו נוסחו הדברים. 

שירה שלום,

הכל תלוי בנסיבות החיים. 
במקרה שבו למשל זוג חי יחד תקופה ארוכה (עשרות שנים) וגידל משפחה בבית זה, יתכן שביהמ"ש יקבע שהדירה הפכה משותפת.
כך גם במקרה בו במהלך הנישואים שולמה משכנתא ו/או הדירה הורחבה ו/או בוצעו שיפוצים והשקעות גדולות (לא בתכולה אלא במבנה עצמו), ביהמ"ש יקבע שלבן הזוג השני, חלק מסויים בדירה (הכל בהתאם להיקף התשלומים וההשקעות שבוצעו מכספים משותפים). 
לכן רצוי לערוך הסכם ממון (אשר יוגש לאישור ביהמ"ש), בו יוגדרו הכללים לגבי השיתוף / אי שיתוף, בדירה זו. 

חני שלום,

במקרה שיש משמעות לערכאה אליה יוגשו התביעות (ביהמ"ש או בית הדין הדתי) מגיש הבקשה לישוב סכסוך, רשאי להגיש את התביעות לערכאה שיבחר, תוך 15 יום, במהלכם הצד השני אינו רשאי לתבוע. אם לא הגיש בזמן, רשאי גם הצד השני לפתוח בהליכים נגד הראשון.
אם חלפה שנה מאז הגשת הבקשה הקודמת ולא מתנהלים הליכים משפטיים, יש להגיש מחדש בקשה לישוב סכסוך. 

אינה שלום,

כידוע לכל, יש חשיבות רבה, עבור בריאותם הנפשית של הילדים, שהם יהיו בקשר תקין עם שני ההורים. 

סירוב של הילדה לישון אצל אביה, נובע מקושי שחשוב לברר אותו, בלי קשר לשאלה האם החוק קובע מינימום לינה או לא (ולמען הסר ספק - אין קביעה כזו בחוק). 

כדי להבהיר זאת, רצוי לשקול בירור הקושי, באמצעות שיחות עם גורם טיפולי כלשהו, כדי לנסות להתגבר עליו (קודם כל, כאמור, למען טובתה הרגשית של הילדה). 

רעות / חני שלום,

הקביעה האם בני זוג הם ידועים בציבור, אינה קביעה גורפת שחלה על כל הגופים ולעיתים לגופים השונים, כללים שונים, לקביעה מתי בני זוג הופכים לידועים בציבור. 
לכן, לא ניתן לתת תשובה גורפת, החלה על כולם וכל מקרה לגופו. 
אם תחליטו שאתם עצמכם מעוניינים בהכרה כזו, תוכלו לפנות לביהמ"ש, בבקשה לאשר הסכם ממון / הסכם חיים משותפים, עליו תחתמו ואותו ניתן יהיה להגיש בעתיד לגופים השונים, כראיה לקשר ביניהם ולמועד תחילתו (המועד רלוונטי בנסיבות מסויימות). 
יש לזכור שלהכרה כזו יש משמעויות משפטיות ולכן לא הייתי מבצעת אף צעד, ללא קבלת ייעוץ אישי, מעו"ד העוסק בתחום דיני משפחה, אשר יסביר לכם את כל מה שנובע מקביעה כזו. 

טל שלום,

העולה מדבריך שאשתך הנוכחית נתנה הוראה של "יורש אחר יורש", לגבי הרכוש שהיא מורישה לאמה. דהיינו - אם היא תלך לעולמה ראשונה, אמה תירש את רכושה והרכוש שיישאר ביום פטירתה של האם, יועבר אליך. לכאורה (אלא אם כן נכתב מפורשות אחרת בצוואה) הדבר אינו מונע מאמה לעשות ברכוש זה כרצונה, במהלך חייה, אולם הרכוש שקיבלה מאשתך אשר יישאר ביום פטירתה, יועבר אליך. 
כיוון שכיום שתיהן בחיים, הייתי ממליצה לשתיהן לפנות יחד לעו"ד, אשר יעיין בשתי הצוואות ויוודא שהן מנוסחות באופן שיאפשר לקיים את רצונה של כל אחת מהן. 

אילנית שלום,

יש לבדוק למי הורישה האם את זכויותיה בדירה. 
הם היורש הוא הסב (האלמן) בלבד ולא אבי בתך, לא ניתן לנקוט בהליכים נגד הדירה, לצורך גבית המזונות. 
עם זאת, הייתי פונה לייעוץ אצל עו"ד שעוסק בהוצל"פ-מזונות, כדי לברר באילו צעדים ניתן לנקוט נגד האב, כדי לגבות ממנו את מזונותיה של הילדה. קיימות לא מעט סנקציות שניתן לנקוט, נגד חייבים במזונות, אשר גורמות להם בסופו של יום, לשלם את מה שהם חייבים לשלם, אך לצורך כך יש לבצע את הפעולות המשפטיות הנכונות.

יגאל שלום,

כדי להשיב על שאלתך, יש להכיר את מכלול הנסיבות (אשר ספק אם הפורום הוא המקום המתאים לפרטן) ולכן רצוי שתפנה לייעוץ אישי אצל עו"ד העוסק בענייני אפוטרופסות. 

לירון שלום,

את יכולה לפנות לביהמ"ש בבקשה להורות למשרד הפנים, לפעול על סמך חתימה שלך בלבד, ללא צורך בחתימת האב.     
למיטב ידיעתי, אין קשר בין המשמורת לבין הדרישה שגם האב יחתום על הבקשה להארכת הדרכון ולכן הבהרה של ביהמ"ש לגבי המשמורת, ככל הנראה לא תסייע לך מול משרד הפנים, בעניין זה. 
במקרה שלך, אם אכן אין קשר עם האב, הייתי מבקשת כבר לקבוע הוראה כזו גם לגבי רישום למסגרות חינוך, טיפולים רפואיים ושאר המקומות בהם נדרשת חתימה על ההורה השני. 
יתכן שהדבר יעכב את ההחלטה ואז אליך לשקול האם במקרה זה עדיף לפצל בין הבקשה לגבי הדרכון והבקשה הכללית, אולם אם אין דחיפות - שיקלי לבקש כאמור החלטה כללית כזו. 

רוני שלום,

הנוהל הוא שעדי התובע נחקרים ראשונים, אח"כ התובע עצמו, אח"כ עדי הנתבע ובסוף הנתבע עצמו. 
לגבי הסיכומים - אם לא קבע ביהמ"ש סיכומים בע"פ בתום הדיון, בד"כ בתום דיון ההוכחות קובע ביהמ"ש מועדים להגשת הסיכומים ראשית ע"י התובע ואח"כ ע"י הנתבע. 
לגבי אורך החקירות - לביהמ"ש הזכות לקצוב מועדים לאורך החקירות אולם זכותו של ביהמ"ש כמובן להאריך את החקירות ואף לקבוע מועד הוכחות נוסף, אם הוא מוצא לנכון שיש הצדקה לעשות זאת. 
לגבי שאר שאלותיך - יש להכיר את כל החומר, מה הוגש בתחילה, מה הוגש במהלך ההליכים המשפטיים, החלטות שיפוטיות בעניין זה וכד' - כדי להשיב ולכן לא ניתן לעשות זאת במסגרת שאלתך בפורום. 
אני מאוד ממליצה לך לקבל ייעוץ אישי, אצל עו"ד המתמחה בתחום זה, בטרם הדיון ואף לשקול ביצוע החקירות ע"י עו"ד מטעמך. מדובר בהליך שמצריך ידע מקצועי, שיתכן שאין לך ועלול לפגוע בעניינך. 

מכל מקום - בהצלחה. 

שלום עמוס,

במידה ושני בני הזוג יהודים, חרף הנישואין בחו"ל, הצדדים יתגרשו בביה"ד הרבני.

באם בני הזוג שייכים לדתות שונות, אכן, ההליך הנו הליך של התרת נישואים, התאריך הנו של 4- 5 חודשים, אך יכול להתארך או להתקצר, תלוי במורכבותו של כל תיק ותיק.

שלום

ראשית, באם האישה לא חתמה על הצוואה "ההדדית" הצוואה אינה הדדית אלא של הבעל בלבד.

שנית, ההליך שבוצע אינו "צו ירושה" אלא "צו קיום צוואה"

ואחרון, ברגע שהאישה הנה היורשת היחידה של הבעל, היא יכולה לעשות כרצונה ואין היא מחויבת לאיש. היא יכולה לערוך צוואה ובמסגרתה להוריש למי שהיא חפצה ללא התחשבות באיש.

שלום חנה,

ההחלטה באיזו ערכאה לפתוח את תיק הגירושין תלוית נסיבות.

אני מציעה לך לפנות לעו"ד מנוסה בתחום דיני המשפחה להתייעצות.

שלום רעות,

לעובדה כי הצדדים אלמנים אין משמעות לעניין הגדרתם כידועים בציבור. אני לא יודעת מהו הגורם ומה השיקולים של אותו גורם ו/או לצורך מה מגדיר אותם ומי היוזם של ההגדרה, השאלה כללית מידי לצערי ואין לי תשובה חד משמעית.

שלום שמרית,

על פניו, גם אם מדובר בסיוע חריג, אין כל טעם בהגשת תלונה שכן, הרופא יתן או לא יתן המלצה למינוי אפוטרופוס בהתאם למצבו של הקשיש.

לא מכירה את נסיבות התיק, אך על פניו, כפי שכתבתי, אני לא רואה בכך בעיה.

יגאל שלום,

אם לא קיבלת תשובה מהאפוטרופוס הכללי, נראה כי יש להפעיל חוקר פרטי. 
לעלויות של חוקרים פרטיים (כמו לעו"ד ובעלי מקצוע אחרים) אין מחירון ולכן יש לברר זאת עם חוקרים פרטיים ולא במסגרת פורום דיני משפחה. 

אפי שלום,

השאלה האם יש או אין שיתוף, עולה בד"כ לדיון, רק כאשר אחד מבני הזוג, תובע זכויות ברכושו של השני. 
במקרה שמוגשת תביעה כזו, בין ידועים בציבור, על כל צד להעלות את טיעוניו, בנוגע לשיתוף או העדר שיתוף וביהמ"ש מכריע בסוגיה. 
הדרך הנכונה ביותר, למנוע מצב זה מראש, היא עריכת הסכם ממון, בו מפורטת כוונת הצדדים לגבי שיתוף או אי שיתוף, בנכסים כאלה או אחרים. 

עליזה שלום,

המעשים המתוארים על ידיך, אם נעשו, מהווים עבירה פלילית. 
לכן, מומלץ מאוד שתפני לייעוץ אישי אצל עו"ד המתמחה בתחום הפלילי.