פורום דיני משפחה

חי, שלום,

קשה להשיב כי היום יש אי בהירות גדולה בעניין מזונות, וקיימים הבדלים גדולים בין ערכאה לערכאה, ואפילו בתוך אותה הערכאה.

השיטה המסורתית, הנהוגה בבית הדין הרבני ברוב המקרים, היא לחייב אותך ב-30% מהוצאות המדור הריאליות של האם, כי זה נחשב לחלקה של הקטינה.

השיטה המודרנית, המקובלת ברוב בתי המשפט, היא לשקלל את צרכי הילדה, יחס זמני השהות, הכנסות ההורים והוצאותיהם, ולהגיע לסכום שכבר כולל התחשבות במדור.

בכל מקרה אתה צפוי לשלם דמי מדור, שייגזרו רק ממחצית השכירות שמשלמת האם.

בהצלחה, רוית

יוספה, שלום,

אני מצטערת לשמוע על מצב החיים הקשה שאותו את מתארת. אין אדם שמגיע לו לחיות בבית כלא.

יש למערכת המשפט כלים להתמודד עם ניכור הורי, היום יותר מאשר בשנים האחרונות, כגון הטלת סנקציות שונות (כספיות, אדמיניסטרטיביות), ובמקרים חריגים אפילו העברת משמורת. יחד עם זאת, ברור שלא ניתן להבטיח לך שלא ייגרם נזק ולא תהיה פגיעה בך ובילדים.

היום הגישה בבתי המשפט היא מאוד פרו-אב, כך שאם לא ניתן להוכיח מסוכנות של ממש כלפי הילדים, צפי שהאב יקבל זמני שהות שווים.

אני כשלעצמי מאמינה שגם אם יהיה קשה, בסוף התוצאה מצדיקה את הקשיים, ולחופש אין מחיר, במיוחד שגם במצב הנוכחי נגרמים לך ולילדים נזקים, גם אם הם פחות ברורים לעין.

אני ממליצה לך לפנות לייעוץ במחלקת הרווחה בעיר מגורייך, שם יוכלו לחזק אותך לקראת ההליך ולסייע לך לקבל החלטות. 

אם תחליטי לצאת לדרך, חשוב שתשכרי עו"ד מנוסה, אמין וזמין, שינחה אותך בתקופה מאתגרת זו.

בהצלחה,

רוית

איתי, שלום,

תלוי בהסכם, כי יש הסכמים (אם כי מיעוטם) שאינם תלויים באישור.

לתשובה ודאית פנה לעורך דין עם ההסכם שבו מדובר.

צריך לשקול למסור הודעת ביטול לפי חוק החוזים. 

בהצלחה, רוית

מור, שלום, 

ניתן להגיש בקשה לצו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה רק עבור קטין או חסר ישע.

לעומת זאת, ניתן להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת (זה חוק אחר) גם מטעם אדם שהוא מטעם הנפגע, ולא הנפגע בעצמו.

כמובן שתישאל השאלה מדוע, אם נפגע בגיר, הוא לא פועל בעצמו. 

כדאי תמיד להיוועץ בעורך דין מנוסה ואמין.

בהצלחה, רוית

עדיאל, שלום,

כל עוד העיזבון לא חולק, ניתן וכדאי, מטעמי מיסוי בעיקר, לערוך הסכם בין יורשים, לפיו יורש אחד מקבל את הנכס והיורש השני מקבל את הכסף. 

איילת, שלום,

לדעתי, היום כבר אין כל שוני בין ילדים להורים נשואים לבין ילדים להורים שאינם נשואים. 

יחד עם זאת, ישנן זכויות שמגיעות להורה חד הורי (להורה עצמו, בדרך כלל לאם, ולא לילד), רק אם הוא מצהיר שהוא חד הורי - כמו הנחה בארנונה, הבטחת הכנסה מהמל"ל וכיוב'. 

מקווה שהבנתי למה התכוונת. 

דנה, שלום,

אני משתתפת בצערך.

אם ידוע לך שהמנוח הותיר צוואה, את חייבת להגיש את הצוואה לקיום. 

במקרה כזה, יש להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו קיום צוואה באמצעות העתק. 

את יכולה "לדלג" על כך ולהגיש בקשה לצו ירושה, רק אם יש לך יסוד להניח שהמנוח בעצמו השמיד את הצוואה.

אני ממליצה לך לפנות עם העתק הצוואה לייעוץ אצל עו"ד אמין ומנוסה.

בהצלחה,

רוית

אביבה, שלום,

מקובל ונכון לערוך הסכם מתנה, שמפרט את סכום המתנה ואת אופן ההעברה. אפשר לערוך תצהיר אבל זה לא נהוג.

בהצלחה, רוית

נטע, שלום,

את מתלוננת תלונה שכיחה. לעיתים קרובות קשה להורה להשלים עם התנהלות של ההורה האחר. יחד עם זאת, להורה האחר יש אוטונומיה הורית ושיקול דעת, ואלא אם הוא מסכן את הילדים ממש, קשה מאוד להתערב בכך.

הייתי מציעה שתדברי איתו ותסבירי את חששותייך. אם לא תהיי תוקפנית ומאשימה, אולי האב יתקן את דרכיו.

לא הייתי ממליצה לך לנקוט בהליך משפטי, כי הזמן, העלויות והפגיעה ביחסים אינם מצדיקים את המאמץ.

אולי עורך דין אחר היה ממליץ על דרך פעולה יותר לוחמנית, אבל אני בעד לשמור על הכוחות שלך ולבחור את המלחמות שלך. 

בהצלחה, רוית

נירה, שלום,

לצערי אם האב חזר בו מההסכמות בע"פ יש להיצמד לפסק הדין, שאחרת הוא יכול לערב את משטרת ישראל.

את יכולה להגיש לבית המשפט תביעה "לפתוח" את סדרי הראיה, ולטעון במסגרתה שהיתה בפועל הסכמה שונה. זה כרוך בזמן ועלויות, אבל אם לא ניתן להגיע להסכמות אז אין ברירה.

להבא השתדלי שכל התקשורת עם האב תהיה בכתב, ואז יהיה לו יותר קשה להתנער מכך.

רוית

קרן, שלום,

אכן כן,

פונים לבית המשפט ומבקשים להורות לפקידת הסעד לקבוע את זמני ההעברה, ואם צריך גם את המיקום.

להסביר בבקשה שיש על זה חיכוכים וצריך הוראה ברורה. 

נטלי, שלום,

ניתן להפיק ממשרד הפנים תמצית רישום, כאשר שם האב ריק.

אם צריך הצהרה שזהות האב אינה ידועה, ניתן לערוך תצהיר של האם.

יש גופים שמסתפקים בהצגת תעודת לידה ללא פרטי האב.

בהצלחה, רוית

לי, שלום,

אני ממליצה לך לפנות עם הצוואה לייעוץ אצל עורך דין אמין ומנוסה, המתמחה בענייני ירושה. קשה לענות מבלי לעיין בה.

את שואלת שאלות שעניינן פרשנות צוואה - ברגע שהדברים אינם כתובים במפורש, בית המשפט מנסה להבין למה היתה כוונת המורישה. זה אפור ולכן קשה לנבא את התוצאה.

אני כשלעצמי, הייתי מפרשת את הצוואה כך שרווק זה רווק לפי הרישום במשרד הפנים, שלא חלה עליהם חובה לשלם דמי שכירות, שהם יכולים להביא בת זוג, ואולי כן ניתן לחייב אותה בדמי שכירות חלקיים, אך לא בטוח.

לייעוץ מושכל ואחראי צריך להגיע עם הצוואה לפגישת ייעוץ אצל עורך דין טוב, וגם הוא לא יוכל להבטיח את התוצאה.

בהצלחה, רוית

אליעזר, שלום,

בני זוג נשואים חייבים לאשר הסכם ממון בבית המשפט.

בני זוג ידועים בציבור לא חייבים לאשרו כלל, והוא תקף משפטית, אך מומלץ לאשר אותו בכל זאת, כדי למנוע טענות עתידיות לפיהן ההסכם זוייף, הופעל לחץ לחתימה, המתקשר בהסכם לא הבין על מה הוא חותם, וכיוצא באלו.

ברגע שההסכם מאושר בבית המשפט, הוא מקבל תוקף של פסק דין והוא יותר "משוריין" מפני תקיפה, אם כי הנייר סובל הכל ותמיד ניתן יהיה לנסות לתקוף אותו.

החיסרון הוא העלות (אגרה של כ-500 ש"ח) והטרחה, ויש כאלה שמרגישים שזה לא רומנטי. 

אם לא מאשרים בבית המשפט, מומלץ לפחות לחתום בפני נוטריון, ואז יש חזקה שההסכם נחתם במועד המופיע באישור הנוטריוני. 

בהצלחה!

פזית שלום,

יש לקרוא את נוסח ההוראה בהסכם, בנוגע להוצאות החינוך החריגות, כדי להשיב לשאלתך, אולם בעיקרון, אם אין הסכמה ביניכם והנושא אינו מוזכר בהסכם, תצטרכי להגיש בקשה לישוב סכסוך, אשר במסגרתה תזומנו יחד ליחידת הסיוע, כדי לנסות להגיע להסכמות בנוגע להוצאה זו. 
אם לא תצליחו להסדיר את הדברים בהידברות, תוכלי להגיש את ההליך המתאים בביהמ"ש. 
אם יש לך אפשרות, מומלץ כי תפני לייעוץ אישי אצל עו"ד, בפניו תציגי את ההסכם, כדי לבדוק את זכויותיך, בהתאם לאופן בו נוסחו הדברים. 

שירה שלום,

הכל תלוי בנסיבות החיים. 
במקרה שבו למשל זוג חי יחד תקופה ארוכה (עשרות שנים) וגידל משפחה בבית זה, יתכן שביהמ"ש יקבע שהדירה הפכה משותפת.
כך גם במקרה בו במהלך הנישואים שולמה משכנתא ו/או הדירה הורחבה ו/או בוצעו שיפוצים והשקעות גדולות (לא בתכולה אלא במבנה עצמו), ביהמ"ש יקבע שלבן הזוג השני, חלק מסויים בדירה (הכל בהתאם להיקף התשלומים וההשקעות שבוצעו מכספים משותפים). 
לכן רצוי לערוך הסכם ממון (אשר יוגש לאישור ביהמ"ש), בו יוגדרו הכללים לגבי השיתוף / אי שיתוף, בדירה זו. 

חני שלום,

במקרה שיש משמעות לערכאה אליה יוגשו התביעות (ביהמ"ש או בית הדין הדתי) מגיש הבקשה לישוב סכסוך, רשאי להגיש את התביעות לערכאה שיבחר, תוך 15 יום, במהלכם הצד השני אינו רשאי לתבוע. אם לא הגיש בזמן, רשאי גם הצד השני לפתוח בהליכים נגד הראשון.
אם חלפה שנה מאז הגשת הבקשה הקודמת ולא מתנהלים הליכים משפטיים, יש להגיש מחדש בקשה לישוב סכסוך. 

אינה שלום,

כידוע לכל, יש חשיבות רבה, עבור בריאותם הנפשית של הילדים, שהם יהיו בקשר תקין עם שני ההורים. 

סירוב של הילדה לישון אצל אביה, נובע מקושי שחשוב לברר אותו, בלי קשר לשאלה האם החוק קובע מינימום לינה או לא (ולמען הסר ספק - אין קביעה כזו בחוק). 

כדי להבהיר זאת, רצוי לשקול בירור הקושי, באמצעות שיחות עם גורם טיפולי כלשהו, כדי לנסות להתגבר עליו (קודם כל, כאמור, למען טובתה הרגשית של הילדה). 

רעות / חני שלום,

הקביעה האם בני זוג הם ידועים בציבור, אינה קביעה גורפת שחלה על כל הגופים ולעיתים לגופים השונים, כללים שונים, לקביעה מתי בני זוג הופכים לידועים בציבור. 
לכן, לא ניתן לתת תשובה גורפת, החלה על כולם וכל מקרה לגופו. 
אם תחליטו שאתם עצמכם מעוניינים בהכרה כזו, תוכלו לפנות לביהמ"ש, בבקשה לאשר הסכם ממון / הסכם חיים משותפים, עליו תחתמו ואותו ניתן יהיה להגיש בעתיד לגופים השונים, כראיה לקשר ביניהם ולמועד תחילתו (המועד רלוונטי בנסיבות מסויימות). 
יש לזכור שלהכרה כזו יש משמעויות משפטיות ולכן לא הייתי מבצעת אף צעד, ללא קבלת ייעוץ אישי, מעו"ד העוסק בתחום דיני משפחה, אשר יסביר לכם את כל מה שנובע מקביעה כזו. 

טל שלום,

העולה מדבריך שאשתך הנוכחית נתנה הוראה של "יורש אחר יורש", לגבי הרכוש שהיא מורישה לאמה. דהיינו - אם היא תלך לעולמה ראשונה, אמה תירש את רכושה והרכוש שיישאר ביום פטירתה של האם, יועבר אליך. לכאורה (אלא אם כן נכתב מפורשות אחרת בצוואה) הדבר אינו מונע מאמה לעשות ברכוש זה כרצונה, במהלך חייה, אולם הרכוש שקיבלה מאשתך אשר יישאר ביום פטירתה, יועבר אליך. 
כיוון שכיום שתיהן בחיים, הייתי ממליצה לשתיהן לפנות יחד לעו"ד, אשר יעיין בשתי הצוואות ויוודא שהן מנוסחות באופן שיאפשר לקיים את רצונה של כל אחת מהן. 

אילנית שלום,

יש לבדוק למי הורישה האם את זכויותיה בדירה. 
הם היורש הוא הסב (האלמן) בלבד ולא אבי בתך, לא ניתן לנקוט בהליכים נגד הדירה, לצורך גבית המזונות. 
עם זאת, הייתי פונה לייעוץ אצל עו"ד שעוסק בהוצל"פ-מזונות, כדי לברר באילו צעדים ניתן לנקוט נגד האב, כדי לגבות ממנו את מזונותיה של הילדה. קיימות לא מעט סנקציות שניתן לנקוט, נגד חייבים במזונות, אשר גורמות להם בסופו של יום, לשלם את מה שהם חייבים לשלם, אך לצורך כך יש לבצע את הפעולות המשפטיות הנכונות.