פורום דיני משפחה

שלום נדב,

מתשלום המזונות אכן גרושתך אמורה לרכוש בגדים וכו', יחד עם זאת, בהנחה שדבריה אותנטיים מבחינתך ובאם יש באפשרותך לבוא לקראתה זה תמיד מבורך.

כמובן, שאין לה עילה חוקית שכן אתה מקיים את פסה"ד כלשונו.

בהצלחה והרבה בריאות

שלום אברהם,

לא פרטת האם ישנם הסדרי שהות שנקבעו במסגרת פירוד/ גירושין. יחד עם זאת, אתה מציעה לך לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה, בסעד דחוף לאפשר לך לראות את הקטינה/ לקבוע ימי שהות במצב החירום הנוכחי.

הרבה הצלחה ובריאות

שלום עמיחי,

אינני בקיאה בדיני הביטוח הלאומי, ועל כן, תצטרך להפנות את אותה שאלה לפורום הביטוח לאומי.

בהצלחה והרבה בריאות

שלום נועה,

אין לי מספיק פרטים בכדי לענות לך, לא כתבת באילו נסיבות ביה"ד הרבני התערב, ובכלל מהי השתלשלות המשפטית בתיק.

שלום רלף,

אני מציעה לכם לערוך הסכם לחיים משותפים ובמסגרתו תגדירו את יחסיכם הממוניים, מה שיוריד הרבה מתח ולחץ, ולשאלתך, באם הניסוח יהיה נכון ומקצועי, זאת ימנע ממנה להגיש נגדך תביעות כספיות בעתיד. אני מציעה לך להתייעץ עם עו"ד בהקדם.

בהצלחה, והרבה בריאות 

שלום, 

בהסכם הגירושין נקבע מנגנון מפורש בגין הפרה של הסדרי שהות, אי לכך, אין כל טעם בפנייה לביהמ"ש, מכיוון שאתם גרושים הערכאה המתאימה הנה ביהמ"ש האזרחי, אלא אם כן, הוסכם ביניכם בהסכם הגירושין כי לביה"ד הרבני סמכות נמשכת.

לטעמי, ביהמ"ש לא יגדיל את הקנס שכן כבר ישנה סנקציה כספית בהסכם, בקשה אחרת כגון בקשה שטענתך שהוא ביזה את החלטת ביהמ"ש בעייתית כרגע, שכן, אין אפשרות לפתוח תיקים מסוג אלה כרגע ( הם אינם בגדר חירום)

מקווה שסייעתי, הרבה בריאות!

שלום רב,

ברור המקרים, פסקי הדין והסכמי הגירושין, לא צפו מצב קיצוני שכזה ולכן ברובם אין הוראה המתייחסת לכך. אולם, גם בימים כתיקונים, כאשר הורה אינו מקיים את המפגשים עם הילדים, זו יכולה להוות עילה לדרישת פיצוי קבוע או נקודתי לכל הפרה והפרה. 

אין תעריף לביטולים כאלה וכאשר מגישים תביעה, צריך לתת אמדן ככל האפשר על סמך הוצאות בפועל. 

את יכולה לשקול הגשת בקשה דחופה לערכאה שדנה בעניינכם (בית הדין הרבני או ביהמ"ש), בעניין זה. אם יש לך אפשרות, רצוי לעשות זאת לכל הפחות לאחר התייעצות עם עו"ד שעוסק בדיני משפחה. 

הרבה בריאות וימים קלים. 

שלום רב,

למרבה הצער, ספק אם איזו ערכאה שיפוטית תחייב את האם לאפשר לך לפגוש את בתך, בביתה ואכן קשה, בנסיבות הנוכחיות בהן הסגר הולך ומתהדק, למצוא מקום מפגש חלופי. 

לכן, אם אתה והאם אינכם מסוגלים למצוא פתרון חלופי, אך יש לך הצעה שנראיית לך נכונה אולם האם מסרבת לה, תוכל לפנות לביהמ"ש / ביה"ד, בבקשה לחייבה לאפשר פתרון זה.

אם אין לך הצעה חלופית, יתכן שהפתרון, בתקופה זו, יהיה קיום קשר בשיחות וידאו בינך לבין בתך (ואם האם תסרב לכך, אין לי ספק שבימ"ש / ביה"ד יחייב אותה לאפשר זאת).

אמנם זה אינו "מפגש" אמיתי ביניכם, אולם בוודאי שהוא עדיף על העדר קשר בכלל. 

ניר שלום,

צר לי לשמוע על המצב הקשה אליו נקלעת, בגין המשבר הכלכלי הקשה, שמתלווה למגפת הקורונה. 

אבדן פרנסה אינו חריג בימים טרופים אלה אולם המקרה שאתה מתאר בהחלט קשה ולכן חשוב שלא תנהל אותו, מבחינה משפטית, ללא ייצוג של עו"ד, אשר יגיש עבורך את ההליכים הדרושים, כדי להביא לשינוי גובה המזונות בהם את המחוייב וגם לסעד דחוף, בנוגע למזונות השוטפים. 

שלום רב,

ראי מספר תשובות בעניין זה, למטה. 

לגבי סירוב הגרוש לקחת את הילדים, נסי להגיע איתו להסכמות בנוגע לפיצוי הכלכלי, בגין הנטל הנוסף שחל עליך.
אם יסרב גם לכך, יתכן שלאחר תום התקופה הלא פשוטה הזו, תוכלי לפנות לביהמ"ש בבקשה לקבלת פיצוי בגין אי קיום הסדרי השהות. 

חשוב שתשמרי ככל האפשר תיעוד שיעיד על כך שאכן הוא לא קיים את חלקו בחלוקת הזמנים. 

שלום רב,

לצערי שאלתך מורכבת מכדי שניתן יהיה להשיב עליה במסגרת הפורום ומבלי לעיין במסמכים הרלוונטיים.

לכן, מומלץ לפנות לעו"ד מנוסה בתחום דיני הירושה, להציג בפניו את כל המסמכים ולפרט את כל העובדות, כדי לקבל תשובה מדוייקת. 

רונה שלום,

אם את חוששת מבעלה ומעוניינת להאריך את צו ההגנה, אליך לחזור אל הערכאה שנתנה את הצו ולהגיש בקשה להארכתו, רצוי בטרם יסתיים, כדי שלא תצטרכי להגיש בקשה חדשה. 

בתי המשפט מטפלים בבקשות לצווי הגנה גם בימים אלה ומאוד מומלץ להיות מיוצגת בהליך זה ע"י עו"ד שעוסק בדיני משפחה. 

שלום רב,

לאשתך אין כל זכות למנוע את כניסתך הביתה, אלא אם כן קיבלה החלטה שיפוטית הקובעת זאת. 

לכן, זכותך לפנות למשטרה ולבקש מהם לסייע לך להכנס לביתך. 

עם זאת, התנהלות זו של אשתך, מעלה חשש סביר שהיא תנסה להרחיק אותך מהבית בצו הגנה ולכן חשוב שתקבל בדחיפות ייעוץ משפטי אישי, מעו"ד מנוסה בתחום דיני משפחה, כצעד ראשון בטרם תנקוט בכל פעולה אחרת, כדי לגבש את המטרות והפעולות שיש לנקוט. 

אינה שלום,

בהמשך לתשובתי הקודמת וכיוון שאין, נכון להיום, הנחיה בנושא זה, מהגורמים הרשמיים, יש המתייחסים להעברת הילדים מבית הורה אחד לביתו של ההורה השני, כצורך חיוני וממשיכים לקיים את זמני השהות של שני ההורים. 

אם את סוברת שיש מקום לשינוי והאב אינו מסכים לכך ובהנחה שלדעתך זו טובתם של הילדים, זכותך לפנות לביהמ"ש / ביה"ד ולבקש להקפיא את המפגשים עם האב, עד תום תקופת הסגר או כל מועד אחר שנראה לך נכון.

 דרך אגב, למיטב הבנתי, העובדה שיש אישור לשהייה של שתי משפחות יחד, מתאימה גם לשהיית ילדים בבתיהם של שני ההורים - בהנחה כמובן ששני ההורים מקפידים על הכללים ולא מסכנים את שני הבתים, בהידבקות בגלל התנהגות מודעת בחוסר אחריות. 

שלום רב,

תשובה כללית בנושא - ראי בתשובתי הקודמת.

אני מניחה שחלפו כבר 14 יום מיום חזרתו ושהוא בריא ומאחלת לכם ולכולנו - שנעבור את התקופה הזו בשלום ובבריאות. 

אינה שלום,

אין תשובה אחת, לשאלה זו. 

יש לבחון כל מקרה לגופו ועל רקע המגבלות הנרחבות יותר, שמוטלות מדי יום, על האזרחים, כאשר הבסיס להחלטה תלוי בטובתם של הילדים ובמאזן בין החשיבות של נקיטת הזהירות הרפואית לבין החשיבות של המשך הקשר התקין והיציב, בין הילדים לבין שני הוריהם.

עקרונית, הסדרי השהות אמורים להימשך והילדים אמורים להיות עם שני הורים, למרות שמבחינת בריאותית, הכי טוב היה שהילדים היו נשארים באופן קבוע בבית אחד. עם זאת, בעיקר לאור העובדה שלא יודעים כמה זמן יימשך המצב הנוכחי, יש חשש שניתוק הילדים מאחד מההורים (בעיקר כאשר יש זמני שהות נרחבים אצל כל אחד מהם), עלולה לפגוע בטובתם.

לכן, הדבר הנכון ביותר הוא לנסות להגיע להסכמות בין שני ההורים, תוך התייחסות לשאלה כיצד רצוי לנהוג, בתקופה לא פשוטה זו, גם אם יש צורך להתגמש בסדר חלוקת הימים (למשל, פחות מעברים מבית לבית והארכת רציפות הימים אצל כל הורה) או באופן התקשורת בין הילדים להורה השני, בשיחות וידאו וכד', תוך צמצום השהיה בפועל אצל אותו הורה וכו'.

אם לא מצליחים להגיע להסכמות, ניתן לפנות, גם בימים אלה, לערכאה השיפוטית שדנה בנושא זה בין הצדדים (בית המשפט או בית הדין), בבקשה דחופה להכריע במחלוקת בין ההורים.

דנה שלום,

1. אם המנוחה לא השאירה צוואה, העיזבון שלה יחולק בין שני ילדיה בחלקים שווים - 50% לכל ילד. 

לגבי הדירה - הם יורשים את מחצית הדירה (המחצית השניה נותרת בבעלות של האב) = 25% לכל קטין. 

עקרונית, כיוון שמדובר בקטינים והאב הוא האפוטרופוס היחיד שלהם - הוא זה שאמור לחתום על כל המסמכים במקומם, אך ביהמ"ש אמור לקבוע כללים לגבי הטיפול בחלקם של הילדים, כדי להבטיח שהם יקבלו את המגיע להם ושחלקם יועמד לרשותם בהגיעם לגיל בגרות. 

בברכה, 



מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת

מנהלת פורום דיני משפחה



מת"מ -  'בית טופז' קומה 5

רח' נחום חת 5, חיפה

טל': 04-8517771; מייל: law@m-law.co.il

אורן שלום,

השאלה שאתה מעלה, מתייחסת לתופעה שקוריית לא פעם - כאשר אחד או חלק מהיורשים, מנסה למנוע מהיורשים האחרים, גישה לדירה שהם הפכו בעלים במשותף שלה. 

אם האח האחר אינו גר בדירה, הוא אינו יכול למנוע מהיורש האחר, את האפשרות להכנס לדירה, שהיא עתה דירה משותפת של שניהם, גם אם לא בחלקים שווים. 
אילו אותו אח גר באותה דירה, טרם פטירת המוריש, יתכן שהתשובה היתה שונה, מתוך התייחסות לזכויותיו של האח, כדייר בדירה. 
כדי למנוע העלמות חפצים, מומלץ לצלם את כל התכולה בדירה ולנסות להגיע עם האח השני, כמה שיותר מהר, להסכמות בנוגע לחלוקתה בין שניהם. 

ביבי שלום,

בעל זכות במקרקעין זכאי למכור את חלקו במקרקעין, גם ללא הסכמת השותפים האחרים, אם הקונה מוכן לקנות חלק בלבד (ומן הסתם כל רוכש  של מקרקעין כלשהו, בודק את הרישום ואמור לדעת מי עוד רשום כבעלים של מקרקעין אלה) בידיעה שהוא מוגבל, בפעילות במקרקעין האלה, ברצונותיהם של השותפים האחרים.   
האמור כאן חל גם על אנשים שהפכו לשותפים במקרקעין, כיוון שכולם ירשו יחד דירה כלשהי.