פורום דיני משפחה

אורטל, שלום,

לצערי, לא ניתן לתת לך המלצה במסגרת זו, הן לעניין עזיבת הבית והן לעניין הערכאה המועדפת עלייך. יש לשמוע את כל הפרטים, הנסיבות והצרכים שלך כדי להמליץ לך על אסטרטגיה.

על פניו כדאי שתישארי בבית ותפתחי תיק יישוב סכסוך (זה לא מחייב אותך לאחת הערכאות, על פני האחרת), אבל אני ממליצה לך בחום שלא לפעול בטרם ייעוץ אצל עו"ד אמין, מנוסה ומקצועי.

בהצלחה,

רוית

רונן, שלום,

אם אחיך ואשתו יהודים, הם יכולים להתגרש רק בבית הדין הרבני.

אם אחד מהם אינו יהודי, עליהם להגיש לבית המשפט בקשה להתרת נישואין. 

הם יכולים לבחור להשאיר את המצב כפי שהוא, ולא להתגרש בכלל, אבל אני לא ממליצה על כך. זה חושף אותם לכל מיני בעיות פוטנציאליות.

הייתי ממליצה להם לפנות לעורך דין לעריכת הסכם פרידה מסודר, אפילו שאין ילדים.

בהצלחה, רוית

רונן, שלום,

אינך רשאי להחליט "להסב" את זכויותיה של גרושתך, מכוח פסק הדין, לבתך. מדובר בזכויות עצמאיות של גרושתך, ורק היא יכולה לוותר עליהן או לקבוע שהן תשולמנה לבת.

בהצלחה, רוית

אלינה, שלום,

אני מבינה את מצוקתך.

כיום תפיסת המערכת היא שטובתו של ילד תואמת ניהול קשר רציף ותקין עם שני הוריו. 

ילדה בת 6 היא עדיין קטנה, ובאמת נוטים לייחס התנגדות למפגשים בגיל הזה למסרים שמקורם בהורה השני, אפילו אם הם אינם מסרים מודעים.

אני ממליצה לך להיות מיוצגת ולא לייצג את עצמך, ובוודאי שלא להעלות טענות מכוח אמנת ג'נבה, שרק ינכרו כנגדך את בית המשפט.

המערכת תעזור לך ברגע שתתרשם שאת מכירה בחשיבות האב בחיי בתו ונרתמת לסייע ליצירת קשר תקין ורציף ביניהם. כל עוד לא תשכנעי שזה המצב, ימשיכו לייחס לך נסיונות חבלה.

מאוד מומלץ שתפני לייעוץ פסיכולוגי או להדרכת הורים / עו"ס, כדי לסייע לך להתמודד עם המצב.

בכל מקרה - כיום המערכת לא מקבלת כתשובה מתקבלת על הדעת - הילדה לא רוצה ללכת. תמיד ייחסו זאת אלייך. 

בהצלחה, רוית

מרים, שלום,

אם לא כתוב בצוואה אחרת, ככלל, הנותר בחיים "כבול" בהוראות הצוואה ההדדית, והוא אינו יכול להוריש באופן אחר מהאופן הקבוע בצוואה, אולם הוא כן רשאי לעשות בחייו בכל הרכוש שירש - כרצונו (כמו לתת לאחד הילדים מתנה).

זה הכלל, עשויים להיות חריגים, כדי לתת ייעוץ מושכל צריך לעיין בצוואה ולהבין את הנסיבות הספציפיות.

בהצלחה, רוית

רות, שלום,

לצערי אינני אשת בשורות.

אני מבינה משאלתך שהדירה היתה רשומה על שם הצדדים בחלקים שווים. אם כך, קיימת חזקה שהאיש התכוון לתת לאישה במתנה את מחצית הדירה, למרות שהוא העמיד את ההון לרכישתה.

למרות שיש צדק והגיון בטענה של האיש, שלא היה צריך לממן את המשכנתא לבדו, הוא יתקשה מאוד להסביר למה לא פעל, במשך 3 שנים אחרי הפרידה, ולמה לא הסדיר לפחות את מצב הזכויות, עוד לפני המכירה.

התנהגותו הממושכת של האיש, מלמדת שהוא הסכים וקיבל שלאישה מגיעה מחצית התמורה.

הוא תמיד יכול לפנות לבית המשפט בתביעה כספית, במיוחד אם אין הסכם פרידה מסודר, אבל על פניו, נשמע שסיכויי התביעה אינם גבוהים.

כמובן שהדבר הנכון והאחראי לעשות יהיה לפנות לייעוץ אצל עו"ד מנוסה, אמין ומומחה, עם כל המסמכים הרלוונטיים ותכתובות בין הצדדים לגבי הדירה, אם יש, כדי לקבל ייעוץ מדוייק ומושכל. כמה שהטענה בעייתית כיום, עם כל יום שעובר היא רק נחלשת יותר.

בהצלחה,

רוית

ליליה, שלום,

ברכות לרגל רכישת הדירה ואיחולי בריאות ואורך ימים.

אכן, אם בן זוגך ילך לעולמו, מבלי שהשאיר צוואה, ילדיו הקטינים ירשו את חלקו בדירה, ויוכלו לפתוח נגדך בהליכי פינוי או בדרישה לתשלום שכירות (תלוי בנסיבות). את צודקת שכל עוד הם קטינים, אמם פועלת בשמותיהם. 

כדי להגן על עצמך, הייתי ממליצה לך ולבן זוגך לערוך צוואות הדדיות, בהן תקבעו שאם אחד מכם ילך לעולמו בזמן שתתגוררו יחד בדירה, הרי שחלקו בדירה יהיה לנותר לחיים מביניכם, או לפחות, שהנותר בחיים יהיה רשאי להמשיך להתגורר בדירה עד 120, עם או בלי דמי שכירות.



יש כל מיני אופציות ועורך דין טוב יידע להכווין אתכם למתווה שתפור לפי מידותיכם. 

מדובר במסמכים רגישים ומורכבים, שעלותם זניחה ביחס לעלות דירה, ולפיכך הייתי פונה לעורך דין רגיש ומומחה (לא ל"כלבויניק").

בהצלחה, רוית

מורן, שלום,

אם מדובר ביהודים, אחרי הגירושין אין זכאות למזונות אישה. המזור עשוי להיות חלוקת רכוש בלתי שווה, או תביעה לכתובה בנוסף לזכויות ברכוש. בשני המקרים מדובר בסעדים חריגים.

כדי להנחות את חברתך, מומלץ ביותר שתפני איתה לייעוץ פרטני אצל עו"ד מנוסה, ישר ואמין, שלא יבטיח לה הבטחות שווא, ומנגד, יתאמץ למצוא עבורה מזור.

בהצלחה!

דנה, שלום,

בקשה על פי פקודת בזיון בית משפט היא הליך חדש ונפרד. יש להגישה כתביעה נפרדת, שמקבלת מספר הליך חדש.

אגב, אני ממש לא משוכנעת שזה המזור במקרה שלך. כשלעצמי הייתי שוקלת להגיש בקשה במסגרת תיק המשמורת להטלת סנקציות עקב היעדרויות, או תביעה על פי ס' 7 לחוק בתי המשפט.

אני בכל זאת ממליצה לך להיות מיוצגת. 

כמו שלא היית שואלת רופא איך עושים ניתוח מוח בלי רופא, לעניות דעתי לא נכון לנקוט בהליכים כה חשובים ורגישים, ללא עורך דין. 

בהצלחה!

יהל שלום,

אני מצטערת לקרוא על מצבך הקשה.

באמת אלו לא חיים ואני מבינה למה כל הודעה היא כמו סכין בליבך.

מנסיוני, ההתנהלות לא תחדול מעצמה.

לפיכך הייתי שוקלת לאסוף הודעות בסגנון ולפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, באמצעות מסרונים. בדרך כלל זה עוזר. חשוב שהבקשה תהיה ממוקדת ועניינית, ולא מנופחת.

כמובן שהכי טוב היה אם תוכלו ללכת לטיפול או לתיאום הורי, כדי להבריא את התקשורת ביניכם, אבל לא תמיד זה אפשרי.

תמיד מומלץ להתייעץ עם עו"ד מנוסה ואמין, שזו מלאכתו, ולא לשבור את הראש לבד. 

בהצלחה!

רוית

בני, שלום,

אני לא מבינה משאלתך האם הפגישה הראשונה היתה ישיבת מהו"ת ביחידת הסיוע שליד בית הדין, או דיון בפני הרכב הדיינים. כנראה שהתכוונת לאפשרות הראשונה. 

אם כן, עליך להגיש ליחידת הסיוע טופס 3, במסגרתו אתה מודיע שאינך מעוניין בהמשך עיכוב ההליכים ומבקש לסגור את תיק יישוב הסכסוך. ברגע שתעשה כן, תוכל להגיש תביעת גירושין.

תמיד יותר קל, יעיל ומהיר להיות מיוצג ע"י עו"ד, שיידע להכווין אותך ולהפעיל נכון את המערכת. 

בהצלחה,

רוית

מימי, שלום,

את יכולה להחליט לבדך על גופך. לא ניתן לאלץ אותך להפסיק את ההריון, אלא אם את מעוניינת בכך.

אם תחליטי ללדת את הילד/ה, תוכלי להגיש כנגד האב תביעת מזונות. אם יוכח שהוא אכן האב, קרוב לוודאי שהוא יחוייב במזונות למרות שלא היה מעוניין בהריון. בנוסף, הוא יוכל לתבוע סדרי ראיה עם הילד/ה - ולקבל.

יש ניצנים לחריגים, אבל מדובר במקרים נדירים בהם האב הצליח להוכיח שהאם רימתה אותו בכוונה.

אמהות רבות במצבך בוחרות שלא לנהל הליכים משפטיים, ולחיות כיחידניות, מפני שדמי המזונות אינם גבוהים, ולא תמיד מצדיקים חיים של מתח ומאבקים. גם זו החלטה מאוד אישית, התלויה בחוסנך וביכולותייך.

אני חושבת באופן אישי, שילד הוא ברכה, וההחלטה האם להביא אותו לעולם היא אישית, ולא משפטית. 

כמובן שתמיד כדאי ומועיל להתייעץ פרטנית עם עו"ד ריאלי ורגיש, לפני שמקבלים החלטות. 

מאחלת לך עוצמה, בריאות ושלווה, בכל אשר תבחרי,

רוית

רחל, שלום,

אם פסק הדין אושר וקיבל תוקף של פסק דין, הרי שהוא מחייב. זה שלא מקיימים תניה אחת ממנו (הגט), לא פוטר מקיום התניות האחרות, אלא אם נכתב בהסכם אחרת. ניתן לטעון שההסכם בוטל בהתנהגות, אבל זה סיכון.

לכן הייתי ממליצה לצדדים לערוך הסכם שלום בית ולחלופין גירושין, המבטל את פסק הדין. זהו מנגנון שנועד בדיוק למקרים כאלה, ותפקידו לנסות להציל את הנישואין, בלי לפגוע בזכויות או בוודאות של הצדדים. 

בהצלחה, רוית

דני, שלום,

אני משתתפת בצערך על פטירתו של אביך.

ככלל, זכויות המטפלת נובעות מחוזה ההעסקה שלה או מהחוזה של המנוח עם חברת כוח האדם. כל חברת כוח אדם מחתימה את העובד על חוזה העסקה עוד בטרם תחילת ההעסקה. הפרקטיקה המקובלת היא שעם פטירת המטופל, חברת כוח האדם מוצאת למטפל השמה חדשה, אצל מטופל אחר. העיזבון בדרך כלל חייב למטפל רק זכויות מכוח חוזה ההעסקה, כמו פיצויים.

בהצלחה, רוית

יוסי, שלום,

אכן כאשר ההורים נשואים מספיקה חתימה רק של אחד מהם כדי לרשום את הילדים למעון.

לא ברור משאלתך האם אתה מתנגד לעצם לימוד הילדים במעון, למעון הספציפי, לעלות, או למה בדיוק.

אתה יכול לפנות לבית המשפט או לבית הדין במסגרת הליך משמורת, אבל השאלה מה אתה רוצה: להעביר אותם למעון אחר? שלא יהיו במעון בכלל? לבית המשפט פונים כדי לקבל סעד מוגדר, לא כדי לעשות "נו, נו, נו" לצד השני. 

בכל מקרה, תתקשה להסביר מדוע חיכית זמן רב מבלי לפעול, מרגע שנודע לך דבר הרישום.

בגלל שחשוב לזקק את הצרכים האמיתיים העכשוויים שלך כדי לגבש אסטרטגיה נכונה וכוללת, אני ממליצה לך בחום שלא לפעול לפני שתתייעץ ייעוץ פרטני ומקיף עם עו"ד מנוסה ואמין, שימנע ממך לבזבז את כספך על הליכי סרק.

בהצלחה, רוית

שרה, שלום,

עלייך להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בישראל תביעה לפי חוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי"ח-1958. אלו תביעות מסובכות מכיוון שיש הרבה דרישות פרוצדורליות, ולכן אני ממליצה לך לפנות לייצוג עו"ד, או ללשכה לסיוע משפטי.

בהצלחה, רוית

שלום דנה,

לאור הלקונה ( חוסר) בפסה"ד עלייך להגיש תביעה לביהמ"ש לחיוב השליש רטרואקטיבית מגיל 18.

אני מציעה לך להקדים ולהגיש, מהר ככל הניתן.

בהצלחה.

שלום קארין,

ראשית, מכלול הראיות לא בפני על -כן, קשה לי לאמוד על טיבן, אני כלל לא בטוחה כי המדובר בזנתה אלא במעשה "כיעור" ולא יותר.

לעניין חלוקת הרכוש, ישנה פסיקה על חלוקה בלתי שווה של הרכוש, אך המדובר במקרים קיצוניים והכל תלוי בנסיבות. קשה לי להאמין שהאמור יחול במקרה שלכם.

לעניין המפגש עם הקטינים, הכל תלוי בביהמ"ש או בביה"ד, ברוב המקרים ביה"ד ימנע מפגשים מן הסוג הזה כעת, אבל מנסיוני ביהמ"ש האזרחי התיר מפגשים כאלה, הכל תלוי נסיבות.

אני מציעה לפנות לעו"ד לצורך ייעוץ משפטי.

שלום שולמית,

מצב החירום/ תקופת הקורונה אינה משנה דבר לעניין תשלום המזונות.

באם הגרוש לא ישלם את המזונות כסדרם, הנך רשאית לפנות לגבייתם בהוצאה לפועל או לחילופין את רשאית לפנות לביטוח הלאומי, את תקבלי את המזונות בהתאם לזכאותך ( ישנו מחשבון של הביטוח הלאומי) והם יתבעו אותו בגין התשלום.

בהצלחה,

שלום נטלי,

בכדי להשיב על שאלתך, חסרים נתונים מהותיים, האם נפסקו דמי מדור בהסכם?  שכן דמי מדור לעיתים כפופים להמצאת חוזה שכירות / משכנתא שמשולמת בפועל. העובדה כי נישאת, לפי פסיקת בתי המשפט יכולה להוות עילה להפחת המדור, שכן בעלך הנוכחי אמור לשאת בחלק מן התשלום.

עו"ד משפחה צריך לקרוא את ההסכם ולשמוע את הנסיבות ובהתאם לכך ליתן את דעתו המקצועית

שלום מרים,

העובדה שהגרוש נישא אינה מהווה שינוי נסיבות באשר למזונות שנפסקו לילדייך הקטינים.

על כן, הסירי דאגה מליבך.

בהצלחה

שלום יוגב,

שאלתך לוקה בחסר, מכיוון שמדובר בעניין סבוך, עצתי אליך היא לפנות לעו"ד משפחה לייעוץ.

בהצלחה

שלום לילי,

המדובר בשאלה שצריכה להיות מופנית לפורום נזיקין . מציעה שתשאלי שוב את השאלה שם. בהצלחה

שלום ניבר,

אני מניחה כי הזימון של הפסיכוגריאטר נובע מאי כשירותו של אביך ומהרצון למנות לו אפוטרופוס, במקרים כאלה בדר"כ מזמנים פסיכוגריאטר פרטי אשר יעריך את מצבו הקוגנטיבי ויתן חו"ד .

לבקשה למינוי אפוטרופוס צריך לצרף את עמדת משפחתו של החסוי מקרבה ראשונה, אני מניחה שלשם כך הוזמנת למעמד ביקור הרופא, שתשתכנעי שאכן ישנו צורך ממשי במינוי.

שלומי, שלום,

תמחור לפי פעולה הוא סביב 2,500 ש"ח + מע"מ לבקשה בודדת. 

כדאי להתייעץ בכל מקרה כדי להבין מה בדיוק אתה צריך. אולי אתה זכאי לקבל מידע מהבנק גם ללא צו? 

פנה לעורך דין מנוסה לייעוץ. הוא יעשה לך סדר. 

בהצלחה, רוית