פורום דיני משפחה

היי שי, 

נשמע שמזמן חלף הזמן הסביר למתן החלטה. 

תוכל להגיש בקשה למתן החלטה, לתקצר את ההליכים ולבקש מתן הוראות לקידום ההליכים. 

צריך להיות ערניים. 

בהצלחה, 

היי סיון, 

אני מבינה שנערך הסכם גירושין בין בעלך לגרושתו, ובהסכם נקבע כי הזכויות הסוציאליות יחולקו ביניהם.

כך, ומהמידע שמסרת, נראה כי הגרושה זכאית למחצית מהזכויות שנצברו בתק' נישואיהם. אם האיש צבר 20,000 ש"ח לדוגמא במשך שנות נישואיהם, היא זכאית למחצית מסכום זה. 

לגבי מועד קבלת הגמלה - יש לראות מה הוסכם. ככל שהיא לא קיבלה את הזכויות בתשלום חד פעמי, היא תקבל את חלקה במועד הגמלה, בתשלום עתי.  

לעניין הגורם שמעביר את התשלום - יש לבדוק האם ניתנה הוראה לגוף המשלם בהתאם לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014. ככל וכן, הכספים יועברו אליה ישירות. 

בהצלחה,  

אלמונית שלום, 

ככל וישנה הפרה שיטתית של פסק דין, ניתן להגיש תביעה לביזיון בהמ"ש. 

הסנקציה לרוב הינה קנסות כספיים. 

בהצלחה, 

אמא מיואשת ערב טוב, 

נשמע מאוד מתסכל. 

ככל ואין דרך ביניים, אתם יכולים לדרוש מהילד לצאת מהבית, ואם הוא מסרב, בלית ברירה לפתוח נגדו בתביעת פינוי. 

צר לי בשבילכם שהדברים הגיעו לכדי כך. 

בהצלחה, 

היי שילת, 

את רשאית להגיש תביעה לביזיון בהמ"ש - וכן, ההליך מתנהל כתביעה נפרדת.

ולא - את לא צריכה לפתוח בהליך מהו"ת, בשים לב לקיומו של סעיף 18(ב) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ו-2016, הקובעות כך: 

 18(ב) אין באמור בתקנות אלה לגרוע מזכותו של צד להגיש תובענה לערכאה שיפוטית מוסמכת בלא להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך בעניינים שהחוק אינו חל בהם, ובכלל זה בהליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, וכן בהליכים לצורך אכיפה וביצוע של החלטות קודמות לרבות לפי פקודת בזיון בית המשפט ובהליכים שבהם המדינה היא צד לסכסוך המשפחתי. 

בהצלחה. 

היי אור, 

לפי מה שאת מתארת ניתנה לכם זכות מגורים בבית, בעוד הבית רשום ע"ש חמך וחמותך. 

ככל והזכויות לא הועברו אליכם - הנכס אינו שייך לכם - אלא להוריו של בעלך. 

אם חלילה תתגרשו - תוכלי לטעון שאת זכאית למחצית מהשיפוצים והתוספות שנעשו בבית. אך, ללא העברת זכויות בפועל, או אפילו הסכם שמכוון לבצע את העברת הזכויות,  יהיה לך קשה להוכיח זכאות קניינית בנכס. 

באשר לזכויות בנך - בכפוף למצבכם הכלכלי ולהסדרי הראייה שינהגו - הוא יהיה זכאי למדור. 

מציעה שאם יש לך הזדמנות, ויש נכונות מהצד השני, מוטב כי יוסדרו זכויות הבעלות בבית.  

בהצלחה, 

היי חיה, 

ככל שהגרוש מסתיר את כתובתו באופן מגמתי, תוכלי להגיש בקשה מתאימה לבהמ"ש - ולתאר את המצב, ולבקש בתוך כך להורות לו למסור את כתובתו, או לחילופין להסתפק בהמצאה באמצעות המייל. 

בהצלחה, 

היי רונית, 

אם קובעים מנגנונים ובטוחות להחזר החוב בהסכם שמקבל תוקף של פסק דין, אין מניעה לחתום על ההסכם, לקבל גט ולצאת לדרך חדשה. . 

בהצלחה, 

היי אבי, 

 אין סיבה להפסיק את הסדרי הראייה, וניתן להמשיך לקיימם, ללא קשר לגיל. עם זאת, בגיל 18 הילדים הופכים לבגירים, ולנו כהורים אין דרך לכפות עליהם לקיים ביקורים/הסדרי ראייה (בפועל, גם לפני גיל 18). 

באשר למזונות המצב קצת שונה - ראשית, יש הוראה מפורשת בהסכם המתייחסת לכך. שנית, בתק' לימודים, הילדים עדיין סמוכים לשולחנו של ההורה המשמורן, ואין הצדקה להפסיק את החיוב במזונות. 

בהצלחה, 

היי סיגלית, 

במקרה המתואר את יכולה להגיש תלונה בגין הפרת הוראה חוקית. 

עם הצטברות המקרים, את יכולה לפתוח בהליך ביזיון בהמ"ש, ניתן לבקש לחייב את הגרוש בקנס בגין כל איחור ובמקרים מיוחדים ניתן אף לבקש שבהמ"ש יורה למשטרת ישראל לסייע בהשבת הילדים.

בהצלחה, 

אלכס שלום,

אמנם יש להכיר את מכלול הנסיבות, כדי להבין מהן זכויותיו של כל אחד מבני הזוג, בתהליך הזה, אבל עקרונית, אם בית המגורים שעזבה רשום גם על שמה - יתכן שהיא זכאית לדרוש דמי שימוש ראויים מהאיש, בגין השימוש שהוא עושה, בזכויותיה בנכס. 
לגבי הוראות הסכם הגירושין - השאלה האם הדירה תימכר או לא ותוך כמה זמן. בהחלט אפשרי לקבוע למשל שבתקופה שעד קבלת התמורה ממכירת הבית, האשה תקבל מהאיש (אם הוא נשאר בינתיים לגור בבית המשותף), דמי שימוש ראויים (מחצית הסכום, אם מחצית הדירה על שמה) וכד'.

סנדרה ערב טוב, 

נשמע שאת במצב בלתי אפשרי. אני מניחה שהבת בגירה. 

האם יש חשש לאלימות מצד בן הזוג? נשמע קשר הרסני ביותר. הייתי מערבת את רשויות הרווחה במקום מגוריכם ומבקשת את סיוען הדחוף, שיבדקו מה קורה.

בהצלחה, 

היי ל, 

טופס הרצאת פרטים הוא טופס שיש לצרף לפתיחת הליכים מסוימים, ובכלל זה בקשת בקשה לאישור הסכם ממון. 

ולשאלתך - לא. הטופס מוגש לבהמ"ש ואינו מועבר (ע"י ביהמ"ש, לפחות) לגורמים או רשויות אחרים. 

בהצלחה, 

היי גל, 

ככל ונישאתם אחרי 1974, חל עליכם חוק יחסי ממון, הקובע חלוקה שווה של הנכסים שנצברו במהלך הנישואים. זהו הכלל, לו יש חריגים.

חלוקה לא שוויונית תחול בנסיבות מיוחדות בלבד, שעניינן בחוסר איזון כלכלי מובהק בין הצדדים. 

כאן לכל שאלה נוספת. 

בהצלחה,  

שלום רב,

עליך להגיש בקשה, במסגרת "הליך בעניינו של קטין" - בו תפרט את הנימוקים אשר לדעתך מצדיקים לחסן את הבנות למרות התנגדות האם ותבקש צו שיפוטי המאפשר לך לעשות זאת, גם בלי הסכמתה. 

יוליה שלום,

יש הגיון בכך שגם כאשר את בשמירת הריון, אמורים להמשיך להתקיים המפגשים בין בנך לבין אביו וכי לצורך כך יש למצוא פתרון להגעת הילד אל האב, או מציאת אלטרנטיבה שתוסכם בינך לבין האב, לקיום המפגשים אולי במקום אחר ובפיקוח. 
עם זאת, כיון שאינני מכירה את מכלול העובדות, יתכן שההצעה שהצעתי אינה מתאימה לנסיבות שלכם ולכן אני ממליצה לך להתייעץ בעניין זה עם מי שייצג אותך בהליכים נגד האב (או כל עו"ד אחר, בפניו תציגי את כל התמונה), כדי לחפש פתרון לבעיה הזמנית שנוצרה.  

ליאת שלום,

חוק יחסי ממון בין בני זוג, חל על בני זוג נשואים, אולם כאשר בן זוג ידוע בציבור, מוכיח כי היתה כוונת שיתוף בינו לבין הידוע בציבור השני, נוטים בתי המשפט להחיל כללים אלה, באופן מלא או חלקי, גם על זוגות של ידועים בציבור. 
בכל מקרה- כיוון שחוק יחסי ממון קובע גם לגבי בני זוג נשואים, שהשיתוף חל לגבי זכויות ורכוש שנצברו במהלך החיים המשותפים - דירה והכספים שהיו לבן זוג לפני תחילת הקשר ביניכם - אינם משותפים, גם לאחר שתתחילו לגור יחד / תוכרו כידועים בציבור. 
אני מסכימה איתך שהסכם ממון ביניכם, יכול לסייע להפיג את החשש שלו, לגבי שיתוף ברכוש, אבל חשוב להתייעץ עם עו"ד מספיק ותיק, שעוסק בתחום דיני משפחה ויכול להסביר לכם את כל הדקויות בעניין זה. 

רוני שלום,

לשאלתך הראשונה - עליך לפנות לביהמ"ש ולנמק מדוע יש לאפשר לך לגבות את ההפרשים גם בגין התקופה של יותר משנתיים אחורה. בינתיים את יכולה לפתוח תיק בגין השנתיים האחרונות ואם ביהמ"ש יאשר תקופה ארוכה יותר - לבצע הגדלת קרן. 
שאלה שניה - את זכאית לקבל תשלומים, בהתאם להסכם הגירושין / פסה"ד. אם לא נקבעו תשלומי מדור, האב אינו מחוייב לשלמם. 

שאלה שלישית - אם אין בידיך את הקבלות - נסי לפנות לגורמים להם שילמת את הכספים ולקבל עותק של הקבלה או אישור בדבר ביצוע תשלומים אלה, כולל פירוט עבור איזה ילד ואיזו תקופה. בלי הוכחת תשלום, לא ניתן לחייב את האב להשתתף בהוצאה. 

אינה שלום,

כיוון שאמך ויתרה על המזונות ופירנסה אותך בעצמה, אינך רשאית לתגובה מזונות בגין תקופה זו.