פורום דיני משפחה

גלית שלום,

באופן כללי בהליך גישור, להבדיל מהליך בביהמ"ש, רשאי המגשר לדבר בנפרד עם הצדדים או עם באי כוחם.

לא ברורה לי לגמרי הסיטואציה המתוארת בשאלה ולכן לא אוכל להתייחס לדברים באופן ספציפי. 

מיכאל שלום,

אמך ז"ל לא היתה אמורה "לעשות צו ירושה". 

אילו השאירה צוואה - היה צורך בהוצאת צו קיום צוואה.

אם לא השאירה צוואה - יש להוציא צו ירושה, בהתאם להוראות חוק הירושה ואז לפנות עם הצו לבנק, לצורך סגירת החשבון. 

רותי שלום,

אם שאלתך נוגעת לדירה של בנך - העובדה שלא יגורו בה, "שומרת" במידה רבה על הדירה מפני טענה של חברתו לשיתוף בה (בעיקר אם אין תשלום משכנתא עבור דירה זו). 
עם זאת ולאור העובדה שאין "חוק" אחד, בנוגע למצב בו בני זוג מתחילים להיחשב כ"ידועים בציבור" ובעיקר אם יש הוצאות על דירתו (כגון המשכנתא למשל), רצוי לשקול עריכת הסכם ממון בעניין זה או פתרון משפטי אחר שייגן על זכויותיו בדירה. 
ובכל מקרה - אם אכן יעברו לגור יחד, כדאי מאוד להתייעץ עם עו"ד מנוסה העוסק בדיני משפחה. 

עדי שלום,

אשה יכולה להצהיר שהיא מוותרת על המזונות, אולם - 
1. ביהמ"ש לא חייב לאשר ויתור זה. 
2. ויתור זה אינו מחייב את הילדים, שיכולים לתבוע את האב בעתיד (גם אם באמצעות אותה אם "מוותרת" כשהם קטינים). 
3. אילו ייצגתי את האב, לא הייתי מוכנה להסכים ל"ויתור" מבלי לנסחו באופן אשר ייגן עליו ככל האפשר, מתביעה עתידית למזונות עבור הילדים, למרות הויתור. 

שחר שלום,

מהמתואר בשאלתך, נראה כי הבעל מתכוון להשתמש בתכתובת ביניהם ובטענתו כי ניהלתם רומן כביכול, כעילת גירושין נגד אשתו. 

כיוון שזומנת, עליך להגיע להעיד ובכלל לא משנה מה הוא מצפה שתגיד - עליך להגיד אך ורק את האמת, בין אם היא נוחה או פחות נוחה, למי מהם. 

תמר שלום,

אם הדירה היתה רשומה ע"ש הבעל בלבד, היא חלק מעזבונו של הבעל ויורשיה הם יורשיו על פי צוואה (אם השאיר צוואה) או על פי צו הירושה.

דני שלום,

האם הכנסותיה של אשתך נכנסות לחשבון הבנק המשותף ? שכן במקרה כזה יתכן שהאפוטרופוס הכללי יחייב אותך להעבירן לחשבונה ומשם גם להוציא את הוצאותיה (פרקטיקה מקובלת במצבים רגילים, אך לעיתים שונה במקרה של בני זוג החיים בבית אחד ומשתמשים בחשבון משותף). 

ריטה שלום,

בהתאם להוראות ר' ההוצל"פ יש להגיש תביעה לאכיפת הסכם, לביהמ"ש לענייני משפחה, בהתאם להוראות תקנות סדר הדין 2020 ותקנות סדר הדין בביהמ"ש לענייני משפחה. 
בתביעה יש לפרט את הנימוקים לתביעה ולצרף ראיות להוכחת העילה. 

לשאלתך בעניין הרצאת פרטים (במקרה הנדון - לא הרצאת פרטים בענייני מזונות) - ההגדרה בני זוג כוללת גם בני זוג לשעבר. 

מרים שלום,

על פי החלק בהסכם שציטטת, נראה כי בתקופה שבין גיל 18 / סיום י"ב כתות, האב אינו אמור לשלם בכלל, עד מועד הגיוס, שאז יחל לשלם שליש מהסכום האחרון ששילם עבור אותו ילד. 
כדי שהוא יתחיל לשלם בזמן, את התשלום המוקטן, העבירי אליו (בדרך שניתן להוכיח שקיבל את ההודעה), את המסמך ובו תאריך הגיוס של הילד. 
לגבי חודש יולי, כיוון שיום ההולדת בסוף החודש, הוא אמור לשלם לך מזונות מלאים (בהפחתה יחסית של 3 ימים לכל היותר....).

מירית שלום, 

אין חובה, בעת הפרדת חשבונות, שההתנהלות הכלכלית תמשיך להיות כפי שהיתה. 
במצב כזה, אם אחד מההורים מתנערת ממחויבויותיו על פי החוק (למשל חובת אב לפרנס את ילדיו, חובת בעל לפרנס את אשתו - הכל כמובן בנסיבות הספציפיות של אותו מקרה), יש לפנות לביהמ"ש כדי לקבל החלטה שיפוטית המחייבת את החייב, לממן הוצאות כאלה או אחרות. 

במקרה המתואר בשאלה, כיוון שהבעל מאיים שיפסיק לממן את הוצאות הבית והמשפחה, ניתן לשקול פתיחת בהליך המשפטי המתאים, כדי לחייבו להשתתף בהוצאות הבית והמשפחה. 

אני מאוד ממליצה לך להתייעץ בהקדם עם עו"ד העוסק בדיני משפחה, כדי ללמוד מהן זכויותיך וכיצד ניתן לממשן. 

יובל שלום,

כפי שנעניית ע"י כבוד הטו"ר, זימון לבית הדין הרבני כמוהו כזימון לעדות בבית המשפט ולכן את חייבת להתייצב. 

שרית שלום,

המקובל הוא שהמזונות משולמים בתחילת החודש, עבור הוצאות אותו חודש, כדי למנוע מצב שבו ל מעשה האם מוציאה את ההוצאות ומקבלת כביכול "החזר" בדיעבד מהאב. 

שלומית שלום,

עליך להודיע לבעלך בדחיפות על ביטול יפוי הכח, בהתאם להוראות הדין. 
אם ביכולתך להשיג גם את המקור הנמצא בידיו, הדבר עדיף כמובן.
ממליצה שתעשי זאת בליווי עו"ד מטעמך, כיוון שהמשמעות של שימוש ביפוי הכח עלולה להיות כבדה ביותר. 

אמיר שלום,

חובתה של כל הורה לעדכן את ההורה השני, בעניינים מהותיים הקשורים לילדים ופינוי באמבולנס בהחלט נכנס לקטגוריית העניינים המהותיים. 
בלי קשר לכך, זכותך כהורה של הילדים, לקבל ישירות מהגורמים הרפואיים, כל מידע הקשור לילדים וזכותך אף להסכים או לסרב לתת לילדים טיפול רפואי כזה או אחר (אלא אם כן מדובר בטיפול חירום, שיינתן גם בהסכמת הורה אחד בלבד). 
אם האם ממשיכה בהתנהלותה זו, זכותך לפתוח הליך בביהמ"ש כדי להסדיר סוגיה זו. אם לא התנהלו ביניכם הליכים משפטיים בשנה האחרונה - עליך לפתוח בקשה לישוב סכסוך (המומלצת בנושאים כאלה בכל מקרה, כי היא מתאימה לטיפול על ידי יחידת הסיוע). 

ענת שלום,

מעבר הילד לחו"ל מהווה שינוי נסיבות מהותי, אשר מצדיק בחינה מחדש את חיובי המזונות. 

אמיר שלום,

אם אינך מיוצג, עוה"ד של הצד השני רשאית לפנות אליך ישירות ואף דרך הלקוחה שלה. 

אם אתה מיוצג, היא רשאית לפנות רק לעוה"ד שלך. 

שלום חגית,

לא ניתן להשיב על שאלתך, כיוון שמזונות הילדים, אפילו המינימליים, אינם נקבעים רק על סמך גילאי הילדים, שכן יש משמעות רבה ליכולת הכלכלית של ההורים, לזמני השהות ולאחריות ההורית.

רונה שלום,

גם אם תחתמי על הסכם כזה, הרי שלאחר שיוולד הילד במז"ט, הוא יוכל להגיש נגד האב תביעת מזונות (גם באמצעותך כאפוטרופא שלו, בהיותו קטין) וביהמ"ש לא יקבל את הטענה כי היה ויתור על המזונות, שכן חובתו של ביהמ"ש לדאוג לטובתם של קטינים. אולם ביהמ"ש יבחן את מכלול הנסיבות (לרבות הכנסותיהם של שני ההורים, צרכי הילד ועוד), כדי לקבוע מה שיעור המזונות שעל האב לשלם.

מיכל שלום,

על פניו, מהמתואר בשאלתך, ספק אם את זכאית לקבל מהאיש תשלום כלשהו עבור עצמך, ללא קשר להגדרתו המשפטית. עם זאת, אם את רוצה לקבל תשובה וודאית יותר, אמליץ לך לפנות לייעוץ פרטני אצל עו"ד, כדי שבין אם תקבלי תשובה חיובית ובין אם שלילית - תקבלי מידע לגבי המצב המשפטי שבו את נמצא ומה הנימוקים לתשובה כזו או אחרת. 

עופרה שלום,

מדובר בשאלה שלומדים עליה שעות רבות ועורכים לגביה השתלמויות מקצועיות, כך שאין כל אפשרות להשיב עליה במסגרת זו, מה עוד שהתשובה תלויה במכלול הנסיבות של כל מקרה ומקרה ויכולה להיות שונה מאדם לאדם, אפילו במקרים דומים.