פורום דיני משפחה

שלום נטלי,

הוצאות משפט שייכות ללקוח ולא לעו"ד אלא אם הוסכם ביניכן אחרת בהסכם שכ"ט.

לעניין המזונות - את צריכה הליך נפרד כמובן, תביעה להגדלת מזונות, כאשר תצטרכי להוכיח שינוי נסיבות מהותי שחל מפסיקת המזונות הקודמת (שינוי אשר לא היה ניתן לצפות בזמן שנפסקו המזונות) או שתצטרכי להוכיח כי הערכאה שפסקה את המזונות לא שקלה בזמנו, את טובת הקטינות ולכן יש לדון בנושא מחדש.

אני מציעה לך להתייעץ עם עו"ד לענייני משפחה ולדון בנסיבות המקרה שלך.

מקווה כי סייעתי,

שלום דבי,

את יכולה להגיש נגד האחות תביעה כספית להחזרת החוב בביהמ"ש לענייני משפחה. אני מציעה לך להתייעץ עם עו"ד לענייני משפחה ולספר לו מה הן נסיבות המקרה כדי שיוכל להנחות אותך על אילו עובדות וראיות להתבסס.

יום טוב,

שלום מרים,

כדי שתהיה הצמדה למדד של מזונות - זה צריך להיות כתוב במפורש בהסכם/בפסק הדין. נשאלת השאלה כמה זמן חלף ממועד אישור ההסכם כפסק דין? אם טרם חלפו 21 יום ואת חושבת כי פרט זה הושמט במקרה, את יכולה לפנות לביהמ"ש בבקשה לתיקון טעות בפסק הדין ולהצביע ע"כ כי הייתה הסכמה קודמת בעניין. אם שני הצדדים מסכימים לתקן אז ניתן לפנות בכל עת לבימה"ש בבקשה בהסכמה על מנת לתקן את הטעות. 

יום טוב,

שלום לך,

אם אתה בגיר, עלייך לדעת כי אתה גר בזכות בדירת אביך ועל כן עלייך לנסות להסתדר עם אשתו או לעזוב את הבית. 

יום טוב,

שלום מיקי,

ראה תשובותיי הקודמות בנושא, שם התייחסתי לתהליך המינוי, ופנה לייעוץ אישי  לעו"ד מתחום דיני המשפחה.

בהצלחה!

שלום מיקי,

בהמשך לשאלותייך הקודמות ולתשובותיי בעניין, אוסיף כי אפוטרופוס למעשה הוא מי שמשמש כאפוטרופוס ללא מינוי בימ"ש. למעשה, הוא מעין אפוטרופוס לא רשמי אך אם לקח על עצמו תפקיד זה עליו למלא אותו בנאמנות כפי שהיה עושה עם מינוי רשמי. הבעייתיות מתעוררת, אם לאחר מות האדם לו שימש כאפוט', אחד מן הקרובים יגיש תביעה ואז ייתכן וביהמ"ש יראה את אותו "אפוטרופוס למעשה" כאפוטרופוס, כי אז נאסר עליו לקבל טובת הנאה ממעשיו ו/או לפעול בניגוד עניינים.

מכיוון שיש לך שאלות רבות בנושא, אני מציעה לך לגשת לייעוץ אצל עו"ד, כך תוכל לפרוס בפניו את הנסיבות הספציפיות של המקרה שלך ולקבל ייעוץ מדויק יותר.

יום טוב, 

שלום חגית,

כד לבטל הסכם כאשר אין לך טענות כנגד ההליך השיפוטי בו אושר ההסכם וקיבל תוקף פסק דין, אז עלייך להגיש תביעה לביטול בגין עילות שעניינן בדיני חוזים וכל עוד לא בוטל ההסכם ופסק הדין אז עליכם, הצדדים, לקיימו.

מציעה לך להביא בפני עו"ד את פרטי ההסכם וטענותייך ולבדוק האם קיימות עילות לביטול ההסכם. 

שלום מיקי,

ניתן לפנות לביהמ"ש בבקשה למינוי אפוטרופוס לגוף ולעניינים רפואיים, אך דע כי ביהמ"ש פונה גם ליועמ"ש לשמוע את המלצתו בעניין וכן לעו"ס אשר ייפגש עם מגיש הבקשה ואף הוא יגיש את חוות דעתו לביהמ"ש. עליכם לדעת כי ביהמ"ש רואה את טובתו של האדם שבגינו מבקשים את המינוי ועל כן, סביר להניח כי הם ימליצו גם מינוי אפוטרופוס לרכוש, מכיוון שאם אמך אינה מסוגלת לתפקד בנוגע לענייניה הגופניים והרפואיים, אז סביר להניח כי אינה מסוגלת גם לנהל את ענייניה הרכושיים. אנא קחו זאת בחשבון...

ערב טוב,

שלום מיקי,

ראה תשובתי להמשך לשאלתך.

שלום חגית,

לא הבנתי משאלתך הקודמת כי מדובר בבני משפחה. לעניינו - אם את רוצה לאכוף את קבלת הכסף שבעל הבית חייב, אז את יכולה לגשת עם פסק הדין להוצאה לפועל ולפתוח תיק. אם את מעוניינת לאכוף את קיום ההסכמות האחרות, את יכולה להגיש לאותו ביהמ"ש בקשה לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש, לפי סעיף 6 לפקודה, בגין אי קיום פסק הדין.

מקווה שעזרתי,

שלום חגית,

הפורום עוסק בדיני משפחה ונראה לי כי שאלתך נוגעת לתחום דיני החוזים. על כן אני מציעה לך לשאול את השאלה בפורום המתאים.

שלום אילן,

אתה יכול להגיש לביהמ"ש לענייני משפחה שנתן את הצו, בקשה לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש לפי סעיף 6 לפקודה, המאפשר לביהמ"ש להשית על המפר את הצו קנס ואף מאסר. במקרה שלך, אתה יכול אף לבקש שיחייבו אותה בהוצאות בגין העובדה שנאלצת לפנות שוב לביהמ"ש.

בהצלחה!

שלום אורי,

לפי דברייך, הילדה נולדה בישראל וכאן מרכז חייה עד כה. כולי תקווה כי תגיעו להסכמות ביניכם ולא תצטרכו להתדיין בביהמ"ש, אך אם לא תהיינה הסכמות והתיק יגיע לביהמ"ש, תיבחן טובת הילדה והיא בלבד זו שתעמוד לנגד עיניי ביהמ"ש. כמובן, שכאביה גם לך יש זכות שווה לשהות עם הילדה ולקיחת הילדה ללא רשותך ו/או רשות ביהמ"ש כמוה כחטיפה. במידה וביהמ"ש מחליט כי הורה יכול להגר עם קטין, נקבעים ביקורים של הקטין בישראל על מנת להבטיח את הקשר עם ההורה השני, ואף, לעיתים, נדרש ההורה המהגר להפקיד ערובה בביהמ"ש וזאת כדי להבטיח כיסוי הוצאות ההורה שנשאר בישראל, אם לא יקוימו הסדרי השהייה כפי שנקבע בהחלטה.

לסיכום, האמא לא יכולה לקחת את הילדה לחו"ל ללא הסכמתך ו/או החלטת ביהמ"ש.

מקווה כי עזרתי,

שלום רן,

ניתן לפנות לביהמ"ש בבקשה למינוי אפוטרופוס לעניינים מוגבלים ולנסות לבקש מינוי זמני רק לעניין זה. כמובן שתצטרך לנמק היטב ולשכנע את ביהמ"ש מדוע נדרש מינוי ספציפי, זמני ולא קבוע. אם אינך בן יחיד, עלייך לצרף גם תצהירי הסכמה של האחים/ות בנוסף לחוות דעת של רופא בגין מצבה של האם שיכלול תשובות לשאלות: האם היא מסוגלת לדאוג לענייניה והאם היא מסוגלת להופיע בביהמ"ש ולהביע דעתה לגבי המינוי. ביהמ"ש פונה גם ליועמ"ש לשמוע את המלצתו בעניין וכן לעו"ס אשר ייפגש עמך ויגיש את חוות דעתו, אף היא, לביהמ"ש. עלייך לדעת כי ביהמ"ש רואה את טובתו של האדם שבגינו מבקשים את המינוי ועל כן, אם אמך אינה מסוגלת לתפקד גם בנוגע לענייניה הגופניים והרפואיים, ייתכן ויומלץ למנות עבורה גם אפוטרופוס לגוף ולעניינים רפואיים. 

בברכת רפואה שלמה,




אורית אוחנה, עו"ד

מנהלת פורום דיני משפחה



רחוב ארז 18, הסוללים

טלפון: 077-4325319 ; מייל: oritohana.law@gmail.com

שלום אלה,

צר לי לשמוע על שארע לכם. אם בן זוגך אינו כשיר קוגניטיבית לחתום על הצהרת משרד הפנים, את יכולה לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה בתביעה למתן צו הצהרתי לרישום אבהות, ולהסביר בגיבוי מסמכים רפואיים תומכים, את שארע בעת ההיריון. כמובן שהעובדה שיש לכם ילדה נוספת בת 4 תסייע לתמוך בטענותייך שהוא אכן האב, ואולי תסייע ליתן את הצו ללא צורך בבדיקה גנטית. 

רפואה שלמה,

שלום לירן,

משאלתך אני מבינה כי הנער גר אצל אביו, אשר דואג לכלכלתו ועל כן לא ברור לי מדוע הוא צריך לתבוע מאביו, אשר דואג לו, מזונות?

אם לא הבנתי נכון את הנסיבות - נא הבהר שאלתך שנית.

שלום מייק,

אכן סעיף 108 לחוק הירושה מקנה לך, על פי הנסיבות שתיארת, מגורים של 6 חודשים בדירה, אך שים לב כי סעיף 115 לחוק מסייג וקובע כי הפתרון הוא זמני וכרוך בדמי שכירות מצדך, עד אשר תמצא לעצמך מגורים ואחותך תוכל לקבל את מה שמגיע לה כיורשת, מהר ככל שניתן. על כן, עליכם לקבוע בהסכם ביניכם כמה זמן תתגורר בדירה ומה דמי השכירות שתשלם עבור המגורים, כאשר ביהמ"ש יתערב רק אם לא תגיעו ביניכם להסכמות.

מקווה שעזרתי,

שלום שי,

אכן באיזון משאבים (כאשר אין הסכם ממון שאומר אחרת) מתחלקים בין הצדדים גם כספי קרן ההשתלמות (כמובן גם של האשה, אם יש כאלה), ועל כן אם תשתמש בכספים אלה לצרכייך האישיים, כולל תשלומים לעו"ד - עדיין תצטרך להתחלק עמה ואין זה פוטר אותך מחלוקת הכספים, אלא אם תגבשו הסכם גירושין במסגרתו תחלקו את הרכוש אחרת, כי אז תוכלו לוותר על איזון זכויות סוציאליות - כמובן הכל רק בהסכמת שני הצדדים!

ערב נעים,

אורטל שלום,

אם את חשה שהחלטות השופטת פוגעות בבתך, זכות להגיש ערעור או בקשת ערעור (תלוי בהחלטה שניתנה) לביהמ"ש המחוזי, על ההחלטות שאת מבקשת לשנות.

שלום מיקי,

פעולה בניגוד לרצונו של קשיש והוצאתו מביתו, היא חלופה אחרונה בה יבחר בית משפט אם ניתן למצוא חלופה אחרת בה הקשיש ימשיך להתגורר בביתו. לא כתבת מה מצבה התפקודי של אמך ואם היא זקוקה לסיוע יום יומי. לכן, אני מציעה כי לפני שתפעלו, תשקלו בהתאם לנסיבות ולמצבה של אמכם, כיצד ואם ניתן לסייע לאמכם בדרך אחרת, כך שכל צרכיה יתמלאו כראוי אם תמשיך לגור בביתה (למשל באמצעות העסקת מטפלת בביתה).

ערב נעים,

שלום יניב,

אתה ובת זוגך ידועים בציבור ולכן חלה עליכם חזקת השיתוף, אשר יוצאת מתוך נקודת הנחה שיש ביניכם שיתוף. גם מגורים משותפים יכולים להעיד על כוונת שיתוף, אך כאשר בוחנים האם קיים שיתוף בין בני זוג לצורך איזון משאבים, יש לבחון חיים משותפים תקינים, מאמץ משותף של שני בני הזוג בתרומה לחיי השיתוף והזרמת כספים, ע"י שני בני הזוג, עבור חייהם המשותפים. על כן, ייתכן ואם תצליח להוכיח כי אכן יש הפרדה כלכלית מובהקת ביניכם ובת הזוג אינה תורמת כלכלית עבור התנהלותכם בדירה, אז ייתכן כי חזקת השיתוף לא תחול על הדירה. כדי למנוע מחלוקת ופרשנות משפטית, אני מציעה לך לערוך עמה הסכם חיים משותפים, אשר יחריג את הדירה (ורכוש/חשבונות נוספים שתבחר) ממסת הנכסים המשותפים.

מקווה כי עזרתי לך,

שלום בן,

אביך פעל נכון כאשר ערך הסכם ממון עם אשתו השנייה. יש לשים לב שאכן החריג את הדירה מרשימת הנכסים המשותפים. מומלץ שיהיה כתוב בהסכם כי גם אם הדירה תשנה את ייעודה, כלומר תימכר ותירכש תחתיה דירה אחרת/נכס אחר, עדיין הם יופרדו ממסת הנכסים המשותפים.

לעניין השקעת האשה בשיפוץ הדירה - אם היא השתתפה כלכלית אז היא תוכל לטעון להוצאות עבור השבחת הדירה. רצוי שיהיה תיעוד של הכסף שהושקע כך שיהיה ברור כמה היא השקיעה. ייתכן ובבוא העת יהיה צורך להחזיר לה עבור ההשבחה בלבד. ניתן היה לכתוב בהסכם ממון כי השקעת כספים בשיפוץ הדירה אינם מקנים לאישה בעלות בדירה. בכל מקרה, נטל ההוכחה לטענה כי יש לה שיתוף בדירה, מוטל על כתפיה ועליכם לדעת כי לא מספיק לחיות חיים משותפים כדי שתהיינה זכויות בנכס חיצוני שהובא לחיי הנישואין ובפרט שרשום ע"ש אביכם בלבד והוחרג בהסכם הממון.

אביכם נהג נכון כאשר גם בצוואתו ציווה לכם את הדירה. 

כמובן שמשפט אינו מדע מדויק, אך נראה כי בנסיבות שתיארת, פעלתם נכון.

מקווה שעזרתי,

שלום זיוה,

על האפוטרופוס לשמור ככל האפשר על פרטיותו של האדם. האפוטרופוס חייב, לפחות פעם בשנה, לתת דין וחשבון לאפוטרופוס הכללי בכל הקשור לענייני הרכוש (הוצאות, הכנסות וכדו') ועל כן הוא נתון לפיקוח ואינו יכול לעשות ככל העולה על רוחו. כמו כן הוא מחויב לשמירת חשבונות ותיעוד לגבי נכסיו של החסוי, לתקופה של 7 שנים לכל הפחות. אם את חוששת שניהול הכספים/נכסיו לא נעשה כשורה, את יכולה להגיש בקשה מנומקת לבית המשפט לענייני משפחה ואם בית המשפט יראה לנכון, תוכלי להיחשף לנתונים אודות מצבו הפיננסי של אביך. האפוטרופוס אינו מחויב כלפייך אלא לשמירת האינטרסים (הרכושיים / האישיים / הרפואיים - הכל בהתאם למינויו) של האדם עבורו הוא מונה.

מקווה שעניתי לשאלתך.

עו"ד אורית אוחנה

מנהלת פורום דיני משפחה

ארז 18, הסוללים

054-785-3154

oritohana.law@gmail.com

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

שלום שיר,

בית הדין מאזן בין סכום הכתובה לסכום אשר האשה צריכה לקבל כתוצאה מאיזון המשאבים, כך שלא ייווצר "כפל מבצעים" ודמי הכתובה יקוזזו מהזכויות המגיעות לאשה מכוח חוק יחסי ממון. אם סכום הכתובה מופרז, בית הדין בוחן מה היה מצבו הכלכלי של הבעל עת חתם על הכתובה, האם ייתכן כי הופעל עליו לחץ בעת החתימה, מה הנכסים שהביאו הצדדים למערכת הנישואין ועוד ורק אז הוא קובע מה יהיה הסכום (כדי שהבעל יוכל לעמוד בו).

סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון מקנה לבית המשפט ולבית הדין הרבני סמכות לעשות איזון לא שוויוני בחלוקת המשאבים בין בני הזוג מטעמים שונים, כאשר גם פערי השתכרות מהווים סיבה לחלוקה לא שוויונית.

מקווה  שעזרתי.