פורום דיני משפחה

שלום גל,

קשה לענות על שאלתך מהנתונים שהבאת. אם כאשר ביקשת בבית המשפט, מינוי רו"ח חוקר, לא ציינת כי יש לבחון כך וכך, אז לאחר שימונה, כתבי לו שעליו לבחון את הנושא מכיוון שיש קשר ישיר בין הכנסות הפרוד לצריכת הדלק וכמובן נמקי מדוע. 

שלום חגית,

טענה לחיסיון יש להעלות במועד מוקדם. אם גם את חשפת חומרים חסויים, אז זה מעיד על כך שאת מסכימה לחשוף את החומרים. את יכולה לנסות לטעון בהליך השני כי החומרים חסויים, אך הצד השני יכול לטעון שחשפת חומרים אלה בהליך הקודם. ביהמ"ש ייקח בחשבון במתן משקל לטענות, את העובדה כי החומרים חסויים ומצד שני עליו לקחת בחשבון גם את הצורך בגילוי האמת. בבית המשפט למשפחה יש גמישות ביחסו לקבילות ראיות.

שלום,

אני מציעה לנתבע לפעול לפי הוראות סדר הדין ולהגיש תצהיר. בכתב הגנתו הוא יכול להתייחס לכך שלא הוגש תצהיר.

שלום שואל,

להלן ציטוט מנוהל פיקוח דיפרנציאלי עבור אפוטרופוסים פרטיים: מכוח הוראת סעיף 53 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1962( להלן:" החוק"),

האפוטרופוס הכללי מוסמך לקבוע בנהלים מקרים בהם יינתן לאפוטרופוס פטור מחובת הגשת דין

וחשבון או לקבוע מועד אחר להגשתו. מטרת נוהל זה הינה לקבוע מנגנון של דיווח ופיקוח דיפרנציאלי

המותאם לצרכים של האדם נשוא האפוטרופסות ונסיבות מינוי האפוטרופוס. במקרים מתאימים יינתן

לאפוטרופוס פטור מהגשת דיווח תקופתי תוך הבהרה שחלה עליו חובה להגיש הצהרה מעדכנת בתום תקופת הפטור וכן חובה לעדכן על כל שינוי מהותי בנכסיו של האדם ובמצבו האישי. במקרים אחרים יתאפשר הגשת דוח מצומצם בהיקפו – "דוח עדכון". בחלק מהמקרים ייקבע מנגנון של מתן פטור רק לאחר אישור תכנית מותאמת לשימוש בכספי האדם והשקעתם.

לצד ההקלות בנוהל זה, יובהר כי לאפוטרופוס הכללי סמכויות בהתאם לדין לדרוש מידע, בכל עת,

ישירות ממשרדי ממשלה, מבנקים, ומכל אדם הנוגע בדבר, לשם פיקוח על התנהלותו של האפוטרופוס במילוי תפקידו. האפוטרופוס הכללי רשאי להפעיל סמכות זו לגבי כל אפוטרופוס, בין אם ניתן לו פטור מחובת הדיווח על פי נוהל זה, בין אם הגיש דיווחים ובין אם לאו".

להלן קישור לסוגי הפטורים:

https://www.gov.il/BlobFolder/policy/differential/he/020222.pdf

שלום אודי

שאלתך מתאימה יותר לפורום פלילי. זו בהחלט נשמעת לי עבירה פלילית ויש מקום להתלונן במשטרה. אנא פנה לפורום פלילי לייעוץ ראשוני.

מאחלת לאב חיים ארוכים וטובים, אך לא מן הנמנע להוסיף, כי נכון לתעד את טענותיך מכיוון שטענות אלה, בנוסף לתלונה במשטרה, יוכלו לסייע לך בעתיד בתביעות הקשורות לעיזבון/ירושה.

שלום חגית,

דברים שנאמרו במשא ומתן בין צדדים חסויים ואינם קבילים בביהמ"ש. מו"מ נועד כדי לתת ביטחון לצדדים לנסות לפתור את המחלוקות מחוץ לכותלי ביהמ"ש ועל כן הדברים שנאמרים שם, אינם יכולים לשמש כראייה. עורך הדין מסתכן בביצוע עבירה לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין. תדרשי למחוק את הדברים שנאמרו במסגרת המו"מ. תכתבי שלחלופין, במידה וביהמ"ש כן יאפשר שימוש במידע החסוי שנמסר על יד הצד השני, את מעוניינת להביא ראיות מהמו"מ אותו חשף הצד השני וזאת כדי להציג את התמונה המלאה בפני ביהמ"ש.

שלום ש,

בהמשך לשאלתך הקודמת, אם כבר הגשת בקשה למינוי קבוע, ייתכן והתהליך יימשך וביהמ"ש יבקש את חוות הדעת של היועמ"ש ושל עובד סוציאלי לגבי הצורך במינוי קבוע. אם העובד הסוציאלי יפנה אלייך, תסביר לו כי ניתן להמליץ גם על מינוי לעניין ספציפי. אם ביהמ"ש יתרשם כי הקשיש צריך מינוי אפוטרופוס באופן קבוע ולא רק לעניין ספציפי, אז זה מה שיוחלט, מכיוון שביהמ"ש שם לנגד עיניו את טובת הקשיש.

שלום אבי,

לפי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, חל איסור על עורך דין להקליט שיחה ולא יוכל לעשות שימוש משפטי בהקלטה. 

שלום נורית,

אם יש הסכמה בין הצדדים, זה אפשרי.

שלום קלי,

אם אין בין הצדדים מחלוקות ושניהם מסכימים, ניתן לתת הוראות גם ללא דיון.

שלום ליאור,

סביר כי המזכירוּת תחזיר לנתבע את כתב הטענות שאינו עומד בתקנות, על מנת שיגיש ביחד עם תצהיר.

שלום רן,

בנה יכול להגיש לביהמ"ש לענייני משפחה, בקשה למינויו כאפוטרופוס זמני לעניין ספציפי בלבד (לפעולה בשמה בעניין ניהול נכס).

בהצלחה!

שלום,

כן, צריך לדווח על כל הכנסה מכל מקור.

שלום שי,

ייתכן וההליך יימחק (ייסגר) מחוסר מעש.

שלום מיתר,

מגישים בקשה למתן רשות לתגובה, בשלב זה ללא צירוף התגובה. בבקשת מתן רשות לתגובה את לא מפרטת את בקשתך בנוגע למחיקת חומרים חסויים וכדו', אלא רק אם תינתן לך רשות.

שלום ליאון,

לאחר הגשת כתב תביעה, יש לנתבע/ת 30 יום להגיש כתב הגנה ורק לאחר מכן, בהתאם ליומנו של ביהמ"ש ייקבע דיון, אשר יכול להתקיים תוך חודש ואפילו עד 3 חודשים.

שלום נתי,

הליך יישוב סכסוך נועד גם למקרים בהם נתגלע סכסוך כספי או רכושי הנובע מהקשר בין בני הזוג, ולא נועד רק למתגרשים.

בהצלחה!!!

שלום רויטל,

אני מציעה ללקוחה לפנות שוב לעורך הדין ולהעיר את תשומת לבו לעניין. מכיוון שהלקוחה מיוצגת ע"י עו"ד, מן הראוי שהוא זה שיתנהל מול ביהמ"ש ולא הלקוחה. ישנה צורת כתיבה משפטית וסדרי דין להגשת בקשות בבית משפט, ועל כן ייתכן והלקוחה תגיש בעצמה, אך בקשתה תידחה ע"י מזכירות בית המשפט, וחבל שכך יהיה.

שלום שי,

ברגע שניתן צו אפוטרופסות לרכוש, אתה כפוף לדיווח לאפוטרופוס הכללי. אין זה משנה מה גדול ההכנסה או כמות הנכסים של האדם לו ממונה אפוטרופוס. בתחילה, יש להגיש דו"ח פרטה ראשוני אשר בעזרתו תקָבע גובה הקצבה החודשית עבורו. לאחר מכן יש לדווח בכל שנה בגין הוצאות והכנסות. 

בריאות והצלחה!

שלום שוש,

אם האחות לא מתגוררת עם האשה, אין שום סיבה לחשוף חומר רפואי הקשור אליה (ביטוח לאומי לא יחשוף בפניו חומרים אלא בצו בית משפט). הילדים עלולים להיחשף לאנשים שונים כאשר הם שוהים עם אמם וכך גם כאשר הם שוהים עם אביהם. לא תמיד כל מי שישהה בסביבתם יהיה לרוחו של הצד האחר בסכסוך. אם הילדים אינם מתגוררים עם האחות, אלא רק פוגשים בה, איני רואה טעם לכך שביהמ"ש ייעתר לבקשת האיש. אם אכן האיש חושב שיש אמת בטענותיו, עליו לפנות להוצאת צו הגנה ולהרים את הנטל הנדרש בהוכחת טענותיו.

שלום מנשה,

מענק שנה"ל מביטוח לאומי לא נועד למימון קייטנה אלא לרכישת ציוד לשנת הלימודים. לעניין הקייטנה - עניתי לך בפוסט הקודם.

שלום מנשה,

הכל תלוי בהסכמות ביניכם אשר אושרו כפסק דין. לעיתים, כאשר אין התייחסות לכל רכיב בפסק הדין או בהסכם, מתעוררת שאלה פרשנית המצריכה הסכמה בין הצדדים או פנייה לערכאה משפטית לבירור והכרעה. מדברייך, אני מבינה כי הייתה פנייה להבהרה, האם קייטנה נחשבת הוצאה חריגה או הוצאת חינוך, ובמקרה שלכם השופט פסק כי זו הוצאת חינוך ולא הוצאה חריגה. על כן, אין זה משנה מאיזו סיבה הגרושה שולחת את הקטינה לקייטנה.

שלום נימרוד,

ראשית משתתפת בצערך. מדברייך אני מבינה שהדוד הגיש התנגדות לצוואה וההליך עבר לביהמ"ש לענייני משפחה. זה הליך שיכול להימשך זמן רב. כמובן שהכל תלוי בנימוקי הצדדים וב"חוזק" הראיות שיציגו הצדדים. לעיתים הליכי ירושה עלולים להימשך שנים. אכן ישנה עילת התנגדות בגין אי כשירות המצווה, אך, כמובן שעל המתנגד הנטל להוכיח את טענותיו.

בהצלחה!!!

שלום תמי,

עורך הדין מחויב כלפי הלקוח שלו בלבד ולכן התקשורת צריכה להיות מול הלקוח שלו. ייתכן ועורך הדין חש כי עירוב בן המשפחה מזיק/מפריע להתנהלות מול הלקוח ולקידום התיק. אין עורך הדין חייב להתנהל מול קרוב המשפחה שאינו צד בתיק רק בגלל שהכסף שלו מעורב בעניין. גם אם עורך הדין התנהל מול קרוב זה בעבר, זה לא מחייבו להמשיך ולהתנהל מולו (ייתכן כי חש שעירובו בתיק גורע ולא תורם). בתיקי משפחה ממילא הדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות ועל כן אותו קרוב משפחה לא יוכל להשתתף, כל עוד הוא אינו צד בתיק.

שלום בני,

ככל והנך חושב שהמומחה חורג מסמכותו ומבקש מסמכים בניגוד להחלטת ביהמ"ש, אתה יכול לפנות לביהמ"ש ולבקש הבהרה ומתן הוראות למומחה.