פורום דיני משפחה

שלום מירי,

אחת ההמלצות של עורכי הדין לצד שמבקש להתגרש הוא להעביר את משכורתו לחשבון חדש שיפתח על שמו. הסיבה לכך נעוצה בצורך להבחין בין הכספים שמהווים רכוש משותף (שנכנסו עד כה לחשבון המשותף) לבין נכסים שלא יתחלקו בין הצדדים במהלך הגירושין (שיכנסו לחשבון נפרד).

הבעיה היא שבחשבון המשותף קיימות הוראות קבע והתחייבויות אחרות כך שיציאת אחד הצדדים מהחשבון המשותף מקשה מאוד על התנהלות הצדדים מבחינה כלכלית.

עליך להצטייד בעורך דין מטעמך על מנת שיפנה לעורך הדין של בעלך ואלו יסדירו את אופן התשלומים השונים במסגרת הוראות הקבע ושאר ההתחייבויות. לחילופין את יכולה לפנות לבעלך ולהסביר שבמידה שלא תשלמו את ההתחייבויות השונות תיכנסו למינוס בחשבון והדבר יביא לפגיעה מתמשכת בדירוג האשראי שלכם.

בהצלחה.

דורית שלום,

מגיעות לך כל הזכויות שצברת במהלך הנישואים. כך למשל, אם לא ערכתם הסכם ממון שקובע אחרת, הרי שכל מה שצברתם (יחד או ע"ש מי מהם, למעט הרכוש שהיה לפני הנישואים, ירושות, מתנות ופיצוים על נזקי גוף) הוא משותף.

דהיינו, אם למשל בעלך עובד מדינה, הוא צבר זכויות סוציאליות שונות, שבנסיבות רגילות את אמורה לזכות בחלק מהן.

מאוד ממליצה לך, לפני שאת עושה כל צעד- לפנות לייעוץ משפטי אצל עו"ד מנוסה בייצוג בדיני משפחה, כדי ללמוד מהן זכויותיך.

שלום סמדי,

ככל ותחליטי להוסיף סעיף שכולל בתוכו קנס במסגרת הסכם הגירושין - הרי שהדבר אפשרי במסגרת החופש של הצדדים להחליט על עיצוב ההסכם כפי שהם יראו לנכון. זאת אומרת שלך ולבעלך יש חופש כמעט מוחלט להחליט מה תרצו שייכנס לתוך ההסכם. אומנם לא מדובר בסעיף שכיח (קנס על מכשיר האזנה) אבל בהחלט ניתן לקבוע קנסות.

שלום דניאלה,

עליך לפנות לביטוח לאומי אך קחי בחשבון שככל הנראה לא תהיי זכאית למזונות מביטוח לאומי, וזאת בשל גובה הכנסתך. עם זאת, ייתכן שתהיי זכאית להטבות אחרות כחד-הורית.

את זכאית למענק לימודים שנתי (עבור ילדים בגיל 6–18) ולנקודת זיכוי נוספת במס הכנסה כהורה עצמאי.

אני ממליץ לך לפנות לעירייה לקבלת הנחה של 20% בארנונה, הניתנת לרוב הגרושים ללא קשר לגובה השכר.

שלום לירון,

כאשר נכס של עיזבון (כמו דירה) אינו ניתן לחלוקה, יש עדיפות ליורשים על פני אדם חיצוני.

מילקה שלום רב,

את מתארת צוואה שבה יש הוראה של יורש במקום יורש וכן שהמצווה אינו כשיר לשנות את הצוואה,

היות שמה שאת מבקשת זה נגד רצונו של המצווה (וודאי בזמן עריכת הצוואה) לא ניתן כיום לפעול.

יחד עם זאת ישנן אפשרויות נוספות שיהיה ניתן לפעול לאחר אריכות ימיו של המצווה.

קיימות אפשרויות נוספות שאינם מומלצות ובוודאי שאיני מודע למכלול הפרטים שלא אוכל לפרטם במסגרת תשובה זאת.

מוריה שלום רב,

אכן יש צורך בחתימת הגרוש על הוצאת הקטין לחו"ל, מומלץ אישור בפני נוטיריון למניעת אי מעבר בביקורת הגבולות,

ככל ואין הסכמה להוצאת הקטין או הצאת דרכונים ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו .

אדמית שלום רב,

בין אם הכסף רשום על שמות הקטינים או על שמכם שניכם הבעלים של הכסף, וחשוב ליתן הוראות לגבי פעולות עתידיות בעניין.

ככל והנכם לפני עריכת הסכם תעגנו זאת בהסכם, ואם הגשת תביעה אז לבקש זאת כאחד הסעדים.

בהצלחה!

מיכל שלום,

ראשית, לכל אדם מומלץ לערוך צוואה, ובוודאי למי שהתגרש, וזאת מכמה טעמים:

בהצלחה.

דניאל שלום,

אם נתחיל מהסוף - את חייבת לפנות לייעוץ אצל עו"ד מנוסה העוסק בדיני משפחה.

טענת שכביכול אין לבעלך עו"ד, אינה סיבה לכך שלא תפני בעצמך לייעוץ. המצב שאת מתארת מאוד מורכב ומצריך נקיטת פעולות כדי להגן על זכויותיך ועל ילדיך, כמו גם על זכותך לקיים חיים נורמליים.

ההתנהגות של בעלך אינה "תקינה" בלשון המעטה, נראה שאת חיה תחת איומים ואלימות נפשית. קשה לתת תשובות מעמיקות יותר, מבלי להכיר את מכלול העובדות, אבל מה שברור מדברייך זה את חייבת לקבל ייעוץ משפטי.

כספי ירושה אינם נחשבים ככספים משותפים של הצדדים, כל עוד הופקדו בחשבון נפרד ע"ש היורש בלבד ולא הוכנסו לקופה המשותפת או שימשו לרכישת נכס, רכב וכד' (אשר לגביהם מתנהל רישום) אשר נרשמו ע"ש שני הצדדים.

כל העברה שמבוצעת מהחשבון הנפרד לחשבון המשותף, מהווה מעין "מתנה" של מחצית הסכום, לבן/בת הזוג.

העברות קבועות מעידות על כוונת שיתוף בכספים שהועברו.

העברות קבועות עלולות לגרום לכך שתתקבל טענת בן הזוג, לכך שהיתה כוונת שיתוף לגבי כל הסכום, גם זה ש"טרם" הועבר.

עם זאת, סביר שאף בימ"ש לא יחיל כוונת שיתוף על כל הכסף בחשבון הנפרד, לאחר העברת סכום חד פעמי.

כדי לוודא מה יהיו סמכויותיו ופעולותיו של מנהל העיזבון, תוכלי לכתוב את כל ההוראות האלה בצוואה, לרבות למש שביהמ"ש הוא שיקבע את שכרו של מנהל העיזבון.

אורי שלום,

תצהיר העדות הראשית מטעמך, כשמו כן הוא - עדותך הראשית, בה את מפרטת את הנסיבות הרלוונטיות. עדות בביהמ"ש כמובן חייבת להיות אמת.

מה שנכתב בו אינו מעיד שמה שכתוב נכון, אלא שעורך התצהיר טוען שמה שכתוב בתצהיר זו האמת.

ולא בכדי עו"ד שמאשר את חתימתך על התצהיר, מאשר שהזהיר אותך שעליך לומור - לכתוב במקרה זה - את האמת וכי אם לא תאמרי אמת, תהיי צפויה לעונשים הקבועים בחוק.

במסגרת דיון ההוכחות והעדים שלו, אמורים להחקר על התצהירים שהגישו, ע"י עוה"ד של הצד השני, כך שאדם שמגיש תצהיר שיקרי (או יש בו אמירות שיקריות) עלול להיתפס בשקריו, ומן הסתם - גילוי כזה עלול לגרום לאי-אמון של ביהמ"ש במה שנכתב בתצהיר ובעדותו של המצהיר בחקירתו.

רוזי שלום,

צר לי לשמוע על המצב שבו כל כך קשה לך לחיות בביתך והסיטואציה שאת מתארת בו בנך, שהוא שוטר, פוגע בך נפשית ואף פגע בך פיזית.

כדי לקדם את הדברים, נראה שהדבר הנכון עבורך הוא לפנות לייעוץ משפטי אצל עו"ד בעל נסיון ותחום דיני משפחה. אם אינך מסוגלת לממן ייצוג ע"י עו"ד, תוכלי לפנות לסיוע המשפטי, של משרד המשפטית כדי לבדוק האם את זכאית לייצוג ע"י עו"ד מטעם המדינה.

מאחלת לך שחייך יחזרו להיות פחות קשים ומורכבים.

אורי שלום,

אם הבעיה טרם נפתרה, אני ממליצה לך לפנות למזכירות ביהמ"ש לענייני משפחה ואם לא ניתן לפנות אליהם ישירות - לפנות למדור קבלת קהל (כיוון שאני לא יודעת באיזה בימ"ש מדובר, לא אוכל לומר לך בדיוק לאן לפנות, כי יש מחלקות שונות בבתי משפט שונים).

בהצלחה

הי,

הדיון אינו הופך לתיאורטי מאחר שבית המשפט של הערעור יבחן את הטענות נכון למועד מתן פסק הדין, ויכול שיערך חישוב רטרואקטיבי.

שים לב, סביר להניח כי בית המשפט של הערעור יכול ויחלק לשתי תקופות, עד גיל 6, ומגיל 6.

בהצלחה

הי מלי,

כאשר קיים פסק דין (או הסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין) ואחד הצדדים מסרב לשתף פעולה, עומדות בפנייך שתי אפשרויות, אך יש לשים לב שהדרך הנכונה צריכה להיבחן לפי הניסוח המדויק של פסק הדין:

בהצלחה

דוד שלום,

אני מבינה את המצב הקשה שאת הנמצא בו. לא ברור לי אילו הוצאות נגרמות לך נוכח הגשת הבקשות והתגובות, מלבד אגרות לבית המשפט.

זו בהחלט סוג של טקטיקה משפטית. טקטיקת ההתשה. אם אתה סומך על עו"ד שלך, תן לו לעשות את העבודה ותהיה קשוב לו. אם אתה מעורער ולא מרגיש בטוב, אולי כדאי לקבוע את עו"ד שלך ולשתף במה שאתה מרגיש. אולי יוכל לעשות לך סדר שיביא לוודאות. הרי בסופו של דבר, אנחנו רוצים וודאות.

בנוגע להוצאות משפט, בית משפט אכן רשאי לפסוק הוצאות והדבר נתון לשיקול דעתו הבלעדי. אך ממליצה שלא לבנות על זה.

בנוגע להגשת תלונה ללשכת עורכי הדין, ההתנהלות של עו"ד של הצד השני מעצבנת, אך אינני רואה בה כעבירה אתית.

בהצלחה בהמשך הדרך!

מלי שלום רב,

תפני לבית המשפט שאישר את פסק הדין למתן צו עשה שייתן הוראה ברורה על החתימה הנדרשת ,בנוסף ולחילופין תבקשי סעד שאתם תחתמו במקומם האח או שחתימתו תתיתר מול הבנק.

בהצלחה

יעקב שלום,

העברה בנקאית אינה מהווה קבלה. ואכן אני מבינה את החשש שלך, ובוודאי אם יש זכאות לסבסוד.

עמידתך על הצגת קבל, היא לגיטימית לחלוטין ואינה נחשבת כלל לחוסר תום לב, במקרה שפירטת.

ממליצה לך לנסח הודעה בכתב שאינך מתנגד לתשלום, אך בהתאם לפסק הדין אתה מבקש לקבל את הקבלות של המעון.

זה יכול לסייע לך במקרה בו היא תחליט לפתוח תיק הוצאה לפועל.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, ומניסיוני, המעון אמור לתת לך מענה במקרה ותפנה אליו. כן שווה לנסות לחסוך התעסקות בהליכים מיותרים ולפנות אליהם. תשתדל שהכל יהיה בכתב על מנת שיהיה בידך תיעוד.

בהצלחה!

גידי שלום,

ככלל, התשובה היא לא. בישראל חלוקת הרכוש מוסר בחוק יחסי ממון הקובע, לרוב, חלוקה שוויונית של הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים (איזון משאבים).

התנהגות האישה, כמתואר בשאלתך, יש בה כדי לשלול ממנה את הזכות לכתובה למזונות אישה.

בהצלחה!

אור שלום רב,

ניתן לפעול לבד במספר אפשרויות:

.בקשה לאכיפת פסק הדין בבית המשפט שאישר את ההסכם, ללא פתיחת תיק חדש.

אפשרות נוספת , ככל וההסכם ברור ניתן גם בהוצל"פ לבקש לחייבו בגין הקנסות והעברת הבעלות (ככל שההוראות קיימות בהסכם.ואפשרות חליפית לפנות לבית המשפט לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

שלום רב,

ניתן לאשר הסכם אף ללא חיוב מדור ככל שיש הסבר ראוי ( משפטי והגיוני) מדוע אין חיוב ושהוויתור הנו ברצון חופשי.לגבי העתיד קיימת האפשרות לתבוע בשם הילדים או האם עצמה בשינוי נסיבות,ולכן חשוב להגן בהסכם על תביעות הדדיות.

הי דינו,

בהחלט ניתן להגיש תצהיר המסביר שאתה מנותק קשר מהוריך. חשוב שתצרף אסמכתאות וכמה שיותר.

מניחה שמנסים להוציא עבור "קוד משרד הבריאות", ולפני שמשרד הבריאות מממן, הוא מנסה להפחית את המימון באמצעות "מזונות להורים".

בהצלחה!

אומנם כל מקרה לגופו אבל זה נשמע בהחלט סביר.

בית המשפט בוחן בשלב הראשון את הוצאות הילדים ובמקרה הזה מדובר בילד בן שנתיים כך שההוצאות בשלב זה עדיין גבוהים ומוערכים בסכומים של 1,500 - 1,900 ש"ח.

בית המשפט מחלק את הסכום הזה בין ההורים על בסיס פערי השתכרות כלומר כמה מרוויח הורה א' לעומת כמה מרוויח הורה ב' ופערי זמני שהות כלומר כמה זמן שוהים הילדים אצל הורה א' לעומת כמה זמן הם שוהים אצל הורה ב'.

על בסיס המידע שמסרת זה בהחלט נראה סביר.