פורום דיני משפחה

גלי, שלום,

אני מצטערת לשמוע על תחושתך הקשה בתום ניהול ההליך. כנציגה של מערכת המשפט, צר לי שכך את חשה בסיום הערעור.

אכן, בתי המשפט מחייבים את הצד שהפסיד, למעט במקרים חריגים, בהוצאות משפט. זו הדרך להרתיע בעלי דין עתידיים מניהול הליכי סרק. אכן יש בחיוב מרכיב "עונשי". ככל שהתנהלותך הרגישה יותר את השופט, כך החיוב יהיה גבוה יותר.

חיוב בהוצאות בסך 40,000 ש"ח הוא גבוה יחסית בבית המשפט לענייני משפחה, אך עדיין איננו ריאלי (כלומר, בפועל המנצח וודאי שילם הרבה יותר). 

בבית המשפט המחוזי, אכן נהוג לחייב את הצד המפסיד בסכום העירבון שהפקיד, בסך 20,000 ש"ח.

הסכום משולם לעורך הדין של המנצח. השאלה כיצד הסכום נחלק בין עורך הדין ללקוח, תלויה בסיכום הספציפי ביניהם בהסכם שכר הטרחה. כאן אין חוקים, וכל אחד עובד אחרת. 

אם הלקוח לא סיכם על כך בפורש, הוא זכאי לקבל את מלוא הסכום מעורך דינו, למרות שקוראים לו "הוצאות משפט". אין חשיבות לשאלה אם נפתח תיק הוצל"פ או לא. להיפך: כשפותחים תיק הוצל"פ בגין חיוב בהוצאות, במועד פתיחת התיק כבר יתווסף לחוב רכיב שכ"ט עו"ד אוטומטי (שכ"ט א'). שכ"ט נוסף ייפסק בהוצל"פ על בסיס נקיטה בהליכי גביה.

המלצתי - לשלם. חבל על הריביות בהוצל"פ.

בהצלחה ובשורות טובות, רוית

נטלי שלום,

אם אכן זה המצב וכדי שלא תמצאי עצמך ללא מזונות לילדים, חשוב מאוד שתפעלי בדחיפות (!!!) ועוד בטרם תשלמי לו את הכספים, כדי להבטיח, באמצעות עיקולים ו/או ערבויות, את תשלום המזונות העתידיים. 

לכן מומלץ לפנות בדחיפות לעו"ד המתמחה בדיני משפחה, כדי לבצע את הפעולות הנדרשות, בטרם ייצא מהארץ.

הודיה שלום,

אם הכספים התקבלו, בעקבות החלטה שיפוטית, היה על הוריך לפעול בהתאם לאותה החלטה.

אם לא היו הוראות מיוחדות, הנוהג הרגיל הוא שההורים, שהם האפוטרופוסים הטבעיים, מקבלים את הכספים עבור ילדיהם הקטינים. 

כדי לחייבם להחזיר לך את הכסף, אם אינם מעוניינים בכך, תידרשי לפנות לביהמ"ש בהליך נגד הוריך, אולם כיוון שמדובר בפעולה קיצונית, הייתי שוקלת היטב האם לעשות זאת או לנסות להגיע להסכמה עם ההורים, בנושא זה.

דלתו של ביהמ"ש תמיד תהיה פתוחה בפניך, אך התוצאות של פעולה כזו, מבחינת היחסים בינך לבינם, עלולות להיות קשות ביותר.

מני שלום,

לפני ביצוע כל פעולה נוספת ואם טרם חולק העיזבון ו/או נרשמו הנכסים, הייתי פונה לייעוץ אצל מומחה בתחום, כדי לברר האם ניתן לערוך הסכם חלוקת עיזבון, כדי להקטין / למנוע תשלום מיסים.

אם מדובר בפעולות שנעשו בעבר, כן מדובר בעיסקה במקרקעין, הכרוכה בתשלום מיסים.

אביבה, שלום,

כנראה היתה תקלה בפרסום התשובה, איתך הסליחה. 

שינוי של צוואה הדדית קשה אך אפשרי במקרים מסויימים. חשוב מאוד מה הניסוח המדוייק בצוואה ובאיזו שנה היא נערכה (לפני או אחרי התיקון לחוק). 

גם אם לא ניתן לשנות את הצוואה, יש מנגנונים עוקפים שנכון יהיה לשקול.

כדי לקבל מענה מיטבי, אני ממליצה שאמך תגיע עם הצוואה לייעוץ אצל עו"ד מומחה, אמין, מנוסה וזמין, אשר יוכל להנחות אותה.

בהצלחה,

רוית

אפרת שלום,

ביה"ד נוהג לבדוק את תעודת הזהות לרבות הספח, בין השאר בנוגע לכתובת, רישום הנישואים וכד'. 
אם מדובר בדיון מקדמי, בהחלט יתכן שיסתפקו בדרכון / רשיון נהיגה.

אם יש לך צילום תעודת זהות לרבות הספח, זה בהחלט יכול לעזור. 

יונה שלום,

כדי לקבל את נכסיו של מנוח, יש להציג צו ירושה / צו קיום צוואה, אותם לא ניתן להוציא ללא תעודה המוכיחה שהאדם אכן נפטר.
אם אינכם מסוגלים להוציא תעודה כזו, יתכן שתצטרכו לנהל הליך, בביהמ"ש לענייני משפחה, להוכחת מותה של האם ז"ל. 

נופר, שלום,

את צודקת שילדה בת 15 היא מנהלת גדולה וקשה לכפות עליה כל דבר.

יחד עם זאת, אם האפוטרופוס לדין ידווח לבית המשפט שהבת מסרבת לשוחח עמו, האב וודאי יטען שאת אשמה, כי הסתת אותה נגדו, ואת מנסה לסכל לו את התביעה. לטענה כזו יש סיכוי טוב להתקבל, והיא תפגע בך.

לכן הייתי מסבירה לבתך בכבוד ובסבלנות, כמו למבוגרת, שבית המשפט מאוד מעוניין לשמוע מה יש לה לומר, ולכן הוא שלח נציג שלו במיוחד כדי לשוחח איתה (שהוא האפוטרופוס לדין). אם היא מסרבת לשוחח איתו, היא יורה לעצמה ברגל, כי אז לא תהיה לבית המשפט ברירה מלבד להחליט לגביה, בלעדיה, ובלי לשמוע מה היא רוצה. תסבירי לה שהכי טוב שתספר בפתיחות על כל חוויותיה ותחושותיה עם האב, ותפקידו של האפוטרופוס לדין להעביר את המסר לבית המשפט. תסבירי לה גם שאם לא תעשה כן, בית המשפט עלול לכעוס עלייך, מחשש שאת מנעת ממנה לומר את דעתה. מכל הסיבות הללו, סירובה לשוחח עם האפוטרופוס לדין משחק לידיו של האב.

בהצלחה,

רוית

דוד, שלום,

אכן, כדבריך, גם כשנפסקות הוצאות משפט לצד המפסיד, הן בדרך כלל לא ריאליות, ורחוקות מהסכום ששולם בפועל. גובה ההוצאות מסור לשיקול הדעת של הערכאה הדיונית, והיא בדרך כלל רחמנית. כדי לערער על פסיקת הוצאות, צריך להגיש ערעור לכל דבר. הואיל וכבר היה ערעור במחוזי, צריך להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שתידון כערעור חדש לכל דבר.

הסיכוי אפסי. לא הייתי מבזבזת על זה זמן וכסף.

תתעודדו מזה שניצחתם ותמשיכו בחייכם.

בהצלחה,

רוית

אבי, שלום,

אם בית הדין הרבני דן בעניין המזונות, מכוח כלל הסמכות הנמשכת, יש להגיש את כל התביעות העתידיות בנושא זה אליו בלבד.

יחד עם זאת, אתה לא יכול להגיש תביעה שכזו לפני שתגיש בקשה ליישוב סכסוך, בשל החוק החדש להסדר התדיינויות. 

הייתי פועלת רק לאחר קבלת ייעוץ מעו"ד טוב ואמין. 

בהצלחה!

רוית

א, שלום,

אני מצטערת לשמוע על המצב ומבינה את התסכול שאתה חש.

קודם כל כדאי לטעמי פשוט לשאול אותה (לא בתוקפנות ובתובענות) מה תכניותיה. אולי היא כן הפילה ואתה חושש לחינם. 

אם היא מתכננת ללדת את הילד, עמדת בתי המשפט בעניין זה ברורה: הריון הוא באחריות שני הצדדים, ומצופה היה ממך להיזהר, שכן הריון הוא אפשרות סבירה שהיית יכול לצפות מראש.

בת זוגך לשעבר לא חייבת לעשות הפלה אם אין היא מעוניינת בכך. ההחלטה היא שלה בלבד. 

אין לעובדה שלא רצית את הילד השפעה על עצם חבותך או על גובה חבותך במזונות, שהיא בכלל זכות עצמאית של הילד, ולא של בת זוגך לשעבר.

במקרים נדירים ניתן להגיש תביעה לפיצויים, אבל אלו בדרך כלל נועדות להפעלת לחץ בלבד וחסרות סיכוי, אלא אם ביכולתך להוכיח שבת הזוג לשעבר הונתה אותך ביודעין ובדרך רימה, וזה לא קל.

העובדה שהייתם בקשר שנתיים, פוגעת בסיכויים של טענה כזו. לא הייתי מבזבזת כסף על הליך שכזה. 

לפיכך, ככל שבת זוגך לשעבר מתכננת להמשיך עם ההריון, הייתי מציעה לך שלא לשעות אחר עצות אחיתופל של גורמים לוחמניים, להשלים עם המצב, ולנסות אפילו לראות בו את נקודות האור - יהיה לך ילד או ילדה! אני מבינה שלא רצית בזה, ושאתה מרגיש אנוס, אבל זו המציאות, ואין היא אשמתו של הילד שיוולד. 

בהצלחה ובשורות טובות, רוית

טלי, שלום,

לצערי, אם לא נערך הסכם ממון בינך לבין בעלך, או הסכם הלוואה בין שניכם לבין אמך, ואם הדירה נרשמה ע"ש שניכם בחלקים שווים, חזקה שמדובר היה במתנה שניתנה לשניכם יחד. 

את יכולה לטעון שלנוכח העובדה שהבאת ממקורותייך את מירב הכסף, יש "להחזיר" לך אותו במסגרת איזון המשאבים, אבל זו טענה לא קלה, שסיכויי הצלחתה תלויים בערכאה ובשופט.

תמיד, ובמיוחד במקרה שלך לאור המצב שתיארת, מוטב להגיע להסכם גירושין הוגן ומכבד, ולא להתנגח בבית המשפט. אני מקווה שבעלך ינהג כבן אדם ויסכים במסגרת ההסכם שסכום זה יושב לך, אולי אפילו במחיר של איזונים אחרים.

מכל מקום, לנוכח המורכבות, לא הייתי עושה דבר ללא ליווי של עו"ד טוב, מנוסה ואמין.

בהצלחה ובשורות טובות!

רוית

שמחה,

שלום,

ניתן לחתום בפני עורך דין או במזכירות בית המשפט. בשני המקרים אין צורך שיהיה הליך קיים. יש להם שירות אימות חתימה.

בהצלחה ובשורות טובות ליקירייך,

רוית

רוני שלום,

עפ"י הפסיקה, תעודת הזוגיות מוכרת ע"י הגורמים המכירים בזכויותיהם של ידועים בציבור.
לכן, בעניין ההנחיות להגדרת הסטטוס שלך, בטופס 101, רצוי שתבדוק זאת עם מחלקת השכר, אצל המעסיק שלך. 

אירנה שלום,

בד"כ ילד חולה, נמצא אצל ההורה המשמורן וסביר שמסיבה זו ביהמ"ש קבע בתחילה שהבת תהיה אצלך, בעת מחלה. 

אולם, אם פקה"ס והאפוטרופוס לדין המליצו שהבת שלכם תהיה אצל האב, יש לבחון מהם הנימוקים לכך ולנסות לשכנע את ביהמ"ש שלמרות המלצות אלה, הוא צריך להישאר בעמדתו הקודמת. 
אם למרות זאת, ביהמ"ש ישנה את החלטתו, את יכולה להגיע בקשת רשות ערעור, לביהמ"ש המחוזי. 

. 

נעמי שלום,

עליה לפנות לסיוע המשפטי של משרד המשפטים -  
https://www.gov.il//he/service/legal_aid_application?gclid=EAIaIQobChMI1sLR7IWg4AIVUkPTCh3mxwpdEAAYASAAEgJX6_D_BwE

תומר שלום,

הדרך היא הגשת תביעה לפירוק שיתוף, בדירת הירושה, לביהמ"ש לענייני משפחה. 

שלום רב, 

גם בביהמ"ש לענייני משפחה, ניתן לתבוע על נזקים שנגרמים למי מהצדדים, אבל אני מאוד ממליצה שהוא לא יקבל החלטה בעניין זה, בטרם יוועץ בעו"ד המתמחה בנושא זה. 

מורן שלום,

בהתאם לחוק, המועד להגשת התביעות, בנסיבות שאת מתארת, הוא 60 יום מיום הגשת הבקשה לישוב סכסוך.

שלום רב,

אתה יורש על פי דין.

ככלל, אין צורך בצוואה (אבל יש דרכים להבטיח שלא ישפיעו על אמך להעביר או להוריש את רכושה לאחר). 

ק, שלום,

אני משתתפת בצערך על פטירת שכנתך.

במקרים נדירים החוק מכיר בצוואה בע"פ, אבל לשם כך היה עליה להשאיר את הוראתה ממש בסמוך לפטירה, כשהיא ניצבת אל מול פני המוות.

ניתן לברר אצל רשם הירושה האם הופקדה צוואה.

ככלל, ניתן לקנות את הדירה מהיורשים על פי דין, אך רק כאשר ניתן צו הירושה. 

אני ממליצה שתפנה לייעוץ פרטני מסודר אצל עו"ד טוב ואמין.

אנונימי, שלום,

אינני רואה בעיה שעורך הדין של אחד מהצדדים, יאמת את חתימתו של הצד שכנגד. זה מקובל. 

ט, שלום,

ראשית - מזל טוב!

ככלל, היות ואינכם נשואים, לא צריך אישור הסכם בכלל, ואם כן מאשרים, ניתן להסתפק באישור נוטריוני.

יחד עם זאת, מבחינה הלכתית יש כאן עניין "המחזיר גרושתו", ברגע שתקיימו יחסים מבחינת הדין הדתי אתם נשואים שוב, גם מבלי להתחתן.

לכן, כדי לא להסתכן, אני הייתי ממליצה על אישור בבית המשפט.

יותר מאשר חשוב אופן האישור, חשוב מה כתוב בהסכם. אני ממליצה שלא תחסכו ותערכו הסכם הרמטי ונכון. חיסכון עלול לעלות ביוקר. כדאי שתפנו לעורך דין טוב ותעשו בדיוק מה שהוא ממליץ. 

בהצלחה,

רוית