פורום בתי דין רבניים

מה עליי לחפש ברמת המיקרו ע"מ להכריז על שיטה כדתית?

ראיתי תחילבה שבדקנו מידור ואחכ חיפשנו השפעה ודיפוזיה

האם תוכל בבקשה לפרט מה נבדוק על שיטה עמ לקרוא לה דתית וכיצד?

משהו לא ברור לי מהסיכומים. כשמדברים על ההבדל בין מידות ומשקלות לבין דיני הונאה נאמר כי הסטייה בדיי הונאה היא מותרת עד 20% וכי במידות ומשקלות היא אסורה לחלוטין אך עד 20% העסקה תהיה עדיין תקפה. לאחר מכן כשמדברים על הסיבות לכך מביאים את התוצאה החוזית שזה על מנת למנוע ביטולי עסקאות. ואז רבא אומר כי זו סיבה לא נכונה מאחר ואם יש טעות במידה העסקה בטלה אפילו בכלשהו... ואז כתוב כ זהו ההבדל החשוב בין דיני הונאה לבין דיני מידות ומשקלות שבהונאה יש הפרש לגיטימי של 20% ובמידות ומשקלות שום הפרש לא נסבל וכל הפרש יגרום לביטול העסקה...
אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי את הסתירה...

אמרנו כי מותר לסטות בדיני הונאה עד שתות. לא הבנתי מהי הסיבה השלישית שנותנת הגמרא ומדוע היא נפסלת? (בקשר למניעת הפסד למוכר)
אשמח לתשובה.

בנוגע לבדיקה התוכנית - זו הבודקת את נורמות השיטה ראינו כי בחז"ל אין הפרדה בין מצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו וכי אבחנה זו מצויה רק לאחר פולמוס של ר' יוסף אלבו עם הנוצרים בספרו ספר העיקרים.
א"כ מכאן מה אני למדה?
שההלכה היא שיטת משפט דתית או לא ?(לפי הגדרת המיקרו כמובן)

לרב ברנד-
אם חוקי המדינה נסמכים על דינא דמלכותא דינא,
הרי שלא משנה מתוקף מה הם בדיוק (הפקר בי"ד, מחילה וכו')
מ"מ הם לעולם יהיו דיספוזיטיביים, שהרי כל תנאי שבממון תנאו קיים,
וגם לא גרע מהדינים הממוניים של התורה כולה.
אם כן, כל החוקים הקוגנטים של הכנסת ניתנים להתנאה.
זה הגיוני שבמדינה שהיא יהודית דמוקרטית לא יהיו חוקים קוגנטים
להגנה על החלשים וכד'? (ואף אם נשתמש בהפקר בי"ד בשביל לאכוף חוקים קוגנטים, הרי בטלת את ההלכה שכל המתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון תנאו קיים)

הנני מכינה סמינריון בנושא של: נישואים אזרחיים בעיני ההלכה.
אני מתקשה למצוא חומר אקדמי בנושא.
אודה אם מישהו יוכל להפנות אותי למקורות שונים המתעסקים בסוגיה זו.
תודה מראש על כל העזרה...

בבניין שבו גרים הוריי במשך כ - 35 שנה, הוצבו מיום ההקמה עמודים במקום מסויים שמנעו חנייה של רכבים. לפני כ - 10 שנים הגיע שכן חדש שהחל לשנות דברים בבניין והסיר העמודים הללו בתואנה שהצבתם אינה חוקית ולצורך הצבה חוזרת צריך אישורי בנייה וכול'. המציאות החדשה מרעה את מצב החנייה של אבי, שכן עתה, בהעדר עמודים, רכבים החונים במקום שהיה תמיד סגור לחניה מקשים עליו היציאה מהחנייה שלו ולמעשה הופכים את היציאה לבלתי אפשרית עד שהרכב החונה מואיל לזוז. המלצתי לאבי לאיים באי תשלום מיסים אם לא יושבו העמודים למקומם בתואנה שהיה מצב 25 שנה ועתה שונה ומכיוון שחלה הרעה במצבו, השינוי אינו במקומו.
האם יש תמיכה משפטית למצב כזה - היינו לנוהג שהיה קיים שנים רבות ובבקשה להחזיר מצב לקדמותו על סמך נוהג כזה? אני שואל זאת מכיוון שאני מניח שאי תשלום מיסים יגרור תביעה נגדו במסגרת המפקח על המקרקעין ואני מחפש סימוכין להשען עליהן בהתגוננות כנגד תביעה כזו ו/או בעת דיון אצל המפקח.

איך בדיוק מתבצע החישוב הנ"ל?
לא הצלחתי לאתר 80 פרשיות
תודה

לדר ברנד שום רב
אבקש את עזרתך בהפנייה למקורות בנושא פרשנות חוזים בדין העברי
(בהקשר לעניין אפרופים)
חן חן על עזרתך

הםא מישוה מכיר ספר במשפט עברי חוץ מאלון שאיתו ניתן להתכונן לקראת המבחן במשפט עברי? תודה

שמעתי פעם כנראה שיש מכילתא לויקרא (שחזור שעשה הופמן) על ויקרא מבית ר' ימשעאל - אך לא מצאתי כזה דבר.
האם יש כזה דבר?

שלום רב, אבקש לברר האם חוק תקף בחו"ל רק כאשר הדבר מוגדר במפורש בגוף החוק? האם יש פרשנות משפטית לכך ? תקדים משפטי?

שלום ד"ר ברנד,
רציתי לדעת האם נושא הרשלנות הרפואית המקובל והידוע כיום - נדון גם במשפט העברי ובעיקר סביב הנושא של רשלנות בלידה.

יש לי כמה דברים שמטרידים אותי:

1. האם בכלל הנושא נידון והיכן אפשר למצוא חומר.
2. מה גישת המשפט העברי לכך שכיום בדיקות מוקדמות לגילוי מומים בעוברים עלולות להוביל להפלות יזומות - האם חוטא בכך הרופא המטפל כלפי שמיים?

תודות

אמי אלמנת מלחמת השחרור והתעלמנה שנית בשנות ה-80. אשתקד נודע לי באקראי שחוקק חוק לפני כ-5 שנים שהיא תוכל לחדש את זכויותיה במשרד הבטחון. היום היא מקבלת תגבולים מיום בקשתה. שאלתי היא האם ניתן לתבוע תגבולים רטרואקטיבית מיום חקיקת החוק והאם יש תקדימים לכך, מאחר שלא ידענו כלל על קיום החוק.

יש לי מס' שאלות: האם המדרש הוא רק על התורה או שהוא יכול להיות גם על התלמוד/משנה...?
האם יותר נכון להתייחס לתוספתא כקובץ הלכות מתקופת התנאים או לקובץ הלכות שאינן במשנה? לדעתי זה שניהם אך רק אחד אמור להיות נכון...
תודה רבה על העזרה!

כבוד הרב, אשמח אם תוכל להסביר לי בבקהש את ההבדל בין שלושת מקורות המשפט השונים אותם מונה אילון, משום שאיני מוצא את הבחנה משמעותית ביניהם...

האם ניתן להגיש בדחיפות פתיחה לתיק גרושין בביד רבני באופן עצמאי?
ורק בשלב מאוחר יותר למצוא עו"ד במידת הצורך

שמעתי שמשהו בבר אילן הוציא לא מזמן עבודת דוקטורת על תשלומי נזק, העבודה לא נמצאת בספריה של משפטים ורציתי לדעת איפה אפשר להשיג אותה?

שלום הרב.
אלון בספרו המשפט העברי,מהדורת שלישית,כרך ב,עמ 1094-5 מביא את לשון השו"ע לגבי כללי הפסיקה המנחים אותו, כשאלון מוסיף שכאשר רק אחד מתוך השלושה מתבטא - גם אז ישנו 'הרכב מורחב' של פוסקים נוספים. בפשטות, ההרכב המורחב חל רק כאשר בנושא מסוים שנים מתוך ה

תהיתי אם תוכל לעזור לי ולכוון אותי איפה אוכל למצוא חומר על אפליה במקומות עבודה בשל היותו של אדם בן מיעוטים או שומר שבת!

הבנתי שההבדל הוא בנוגע לסמכות , אולם שאלתי היא מה נכלל בספרות המשפטית- משום שבספרו של אלון אין פירוט על כך.
הבנתי שמקורות רישומיים הם לדוג' התורה שבכתב , המשנה, התלמוד...
אבל מהי ספרות משפטית שאינה מקור רישומי?

לכבוד ד"ר ברנד שלום רב.
רציתי לדעת האם המשפט העברי דן בזכות ייצוג של נאשם בפלילים
והאם כלל מוכרת זכות כזו. אודה לתשובתך. בברכה ובכבוד רב

בספרו מביא אלון את השאלה כיצד נשאו נשים מבית הלל ומבית שמאי והרי פסיקתם שונה והיה עלול להיווצר מצב של ממזרות.
אמוראי א"י הביאו את התשובה של המקום משמר... אולם מהי תשובתם של אמוראי בבל?
לא הבנתי זאת מתוך ספרו של הפרופ'.
אשמח לתשובה.

כיצד המשפט העברי מתייחס בכלל לאימוץ ילדים ובפרט לאימוץ סגור ופתוח?
היש משקל לרצון ההורה הטבעי?
השווה בין עמדת המשפט העברי עם שיטת המשםפט הפוסיטיבי הנהוג בישראל בסוגייה זו.

שלום! אני מחפשת חומר על אפליה במקומות עבודה של בני מיעוטים, במשפט העברי, ותהיתי אם מישהו יוכל לעזור לי.
תודה מראש...