פורום בתי דין רבניים

מאמרו של פרופ' אנקר בנושא דן בכך ועל דרך הקיצור בא לטעון שלבד מארבעה מקרים כמדומני ששם ישנה ענישה בגין רצון להכווין התנהגות, הרי שהמשפט הפלילי העברי, כמעט ולא התקיים. הסיבה לכך הינה שדיני הראיות מחייבים ענישה רק בהינתן 2 עדים לאירוע הפלילי והתראה תוך כדי האירוע. דיני ראיות מחמירים אלו גרמו לכך שעונשי התורה בהקשר הפלילי, כמעט ולא יכלו להתקיים ולכן "סנהדרין שקטלה אחת ל-70 שנה נקראה סנהדרין קטלנית".

אסייג ואומר כי חז"ל ענשו גם שלא מין הדין (מדין תורה) וזאת ע"פ תקנות שונות שהתקינו שהרציונאל בבסיסם הוא קיום חברתי תקין.

יש לעניין זה מספר היבטים:

א. הדינים השונים -

להלכה מערכת משפטית משלה - המשפט העברי, השונה בנקודות רבות מהמשפט הנהוג במדינת ישראל.

למשל, דיני ירושה לפי חוק הירושה שונים מדיני הירושה בהלכה. פסיקה של ביהמ"ש לחלק ירושה לפי דיני מדינת ישראל היא למעשה העברת נכסים ממי שזכאי להם למי שלא - וזה נחשב גזל מבחינת ההלכה (אא"כ הצדדים מסכימים לחלוקה הזאת).

דוגמא נוספת - לפי ההלכה מזיק בגרמא (בעקיפין) פטור מפיצוי כלשהו לניזק. לפי דיני הנזיקין הנוהגים כיום אפשר לחייב בפיצויים גם כהשתקיימו יסודות עוולת הרשלנות. חיוב מזיק בגרמא לשלם פיצוי לניזוק - הוא בעצם גזל לפי ההלכה.

מצד שני בדיני ממונות יש כלל בהלכה שאדם מתנה על מה שכתוב בתורה ולכן לכאורה יש מקום לראות את חוק המדינה כהסכמה של כלל האזרחים שיכולה לכאורה לגבור על ד"ת.

אבל -

ב. ההיבט הנוסף - חילול ה' - בהימצא מערכת משפטית ענפה שהיא דין תורה, יש פגם דתי בפנייה לדין אחר שרובו מבוסס על דינים זרים. לכן גם אם טכנית אפשר לקבל את דיני המדינה לא ראוי לעשות זאת.

בשנים האחרונות יש יותר מודעות לחשיבות דין התורה ויש בתי דין שמציעים שירותי בוררות ע"פ דין תורה שניתן לאכוף את פסקיהם בהוצל"פ (למשל בתי הדין של 'גזית' ו'ארץ חמדה').

חשוב לציין, שגם לדעת הפוסקים שאוסרים הליכה לערכאות יש מצבים שמותר ללכת: למשל אם הנתבע לא מוכן להגיע לדין תורה וביה"ד הוציא לו כתב סירוב או כדי להציל עשוק מיד עושקו, או ענייני פלילים ועוד.

ניתן למצוא הרבה חומר בנושא בכתב העת תחומין בכרכים הראשונים (מאמרים של הרב אריאל, הרב שפירא ועוד). עמדות שמצדדות בהליכה לבימ"ש אפשר למצוא במאמריו של פרופ' שוחטמן וכן בתחילת ספרו של פרופ' אלון.

ישנו ספר על דיני הקדש, שיצא לפני מספר שנים. חפש בקטלוג הספרים הממוחשב של ספרית משפטים בר אילן או בקטלוג הכללי של בר אילן.

א. עוה"ד שלך צריך לנסות ללחוץ ולהשתדל בבית הדין, או להגיש בקשה למתן פסק דין בהקדם.

ב. המציאות היא שחצי שנה זה "לא נחשב" הרבה זמן במושגים של בתי המשפט.

ב.אם זה ימשיך להתעכב , כתבי מכתב לרב הראשי לישראל שלמה עמאר, נשיא בית הדין הרבני לערעורים או למנכ"ל בתי הדין הרבניים.

חוקי יסוד הם חקיקה ראשית של המחוקק - הכנסת. עם זאת הם בעלי אופי חוקתי כלומר הוראות שמסדירות נורמות בסיסיות במערכת המשפטית במדינה, ואת אופיה של המדינה: את סמכויות הרשויות העיקריות: כנסת, ממשלה, רשות שופטת; מערכת היחסים בין רשויות המדינה; מערך זכויות היסוד והאדם וכו'. ישנם חוקי יסוד שחקיקה רגילה של הכנסת לא יכולה לפגוע בהם או לשנותם בלי רוב מיוחד. ישנם חוקי יסוד שהחקיקה הראשית האחרת -כלומר חוקים רגילים - צריכה להיות עולה איתם בקנה אחד, ולא לסתור אותם, אלא אם כן עמדה בתנאים מסוימים.

חוקי היסוד נועדו במקורם להוות פרקים/חלקים מחוקה, והיו בגדר פשרה מסוימת בין תומכים בחוקה למתנגדים לה בראשית שנות המדינה, ולמעשה עד היום, מנימוקים שונים , אידאולוגים בעיקרם.

חוקי יסוד מתפרסמים בספר החוקים כמו כל חוק אחר.

חקיקת משנה יכולה להעשות על ידי שר בממשלה, או פקיד בכיר שהואצלו לו או נקבע בחוק שיש לו סמכויות כאלה כגון מנכ"ל משרד, וגם רשות מקומית יכולה לחוקק חוקי עזר שדינם כחקיקת משנה.

בהצלחה.

ישנם כללים מתי מותר לפי ההלכה להחיל את דין המדינה. המושג" דינא דמלכותא דינא" אינו אומר שניתן לקבל את חוקי המדינה ולפסוק על פיהם דין בבית דין רבני או תורני. ישנם כללים מתי מותר ומתי אסור. בנושא זה, שהוא מורכב ביותר, נכתבה עבודת דוקטורט ופורסמו מאמרים לא מעטים. לא ניתן לענות על כך במסגרת זו ובטח לא תשובה כללית.

לפעמים כן ניתן לאמץ את הוראות החוק כפסיקה ההלכתית אם ההלכה מכירה בכך שמנהג המדינה קובע. כך למשל בדיני עבודה בנושאים מסוימים [לא כולם].

בקצרה ובאופן כללי: אפשר לצטט אם זה רלוונטי - כמקור השוואה או ללמוד על פתרון מסוים מענין או סעיף דומה בחו"ל. אולם זה לא מחייב כי בארץ ישנה חקיקה ופסיקה ישראלית שהם עצמאיים. יכל לסייע לטיעון מסוים, לא מעבר. כך למשל בדיני עבודה, דיני חוזים וכדומה.

ישנם תחומים כמו דיני נזיקין [פקודת הנזיקין מקורה באנגליה ולכן פרשנותה יכולה להיות מושפעת משינוים שם], או דיני מיסים לגבי עסקאות בינלאומיות או תכנון מס בינלאומי [ישנם אמנות מס בין מדינות, שמחילות חוקים והסכמים שונים] , ששם ההתיחסות לחומר משפטי בחו"ל הינה חיונית.
וכיוצא בהללו.

כדאי לך לבחון את הנושא של שמיטת חובות והעיקרון שלפיו "שביעית אינה משמטת אלא הלואות" המופיע בערוך השולחן, ספר חושן משפט חלק א', עמ' סז, סע' א-ד
אני בדיוק עושה עבודה סמינריונית בנושא, אשמח אם תוכל/י ליצור קשר עמי במייל המפורט לעיל.

ישנה עבודה לתואר שני במשפטים שנעשתה באונ' בר אילן על עוה"ד במשפט העברי. נסי לחפש שם מקורות. שם משפחתו של כותב העבודה: פרקש. בהצלחה רבה.

מצ"ב קישור

"עולה עימו ואינה יורדת ממנו" משפט ראווה שלא עומד במבחן המציאות האמת היא שנשים מקופחות במהלך הליך הגירושין ועובדה זו מקבלת חיזוק וגושפנקא משפטית מצד עושי הצדק למיניהם בכדי לזרז את הליך הגירושין באמצעות הפעלת לחץ על המרכיב החלש במהלך הליך זה יש הרבה פס"ד שניתן להשתמש החל מקיום פירוק שיתוף בנכס בשלב מוקדם של הליך הגירושין וכלה בהליכי הוצל"פ לקויים המאלצים את האישה קודם לשלם ואחר כך לגבות בכדי לקבל את המגיע לה על פי חוק ועל פי החלטת ביהמ"ש

התלמוד במסכת סנהדרין דף נז (פחות או יותר) דנה באיסור לבן נח ולאיסור לישראל . עיקר ההיתרים (ההלכתים קלאסים) מבוססים על דברי הציץ אליעזר .

ידוע ש "אוי לרשע ואוי לשכנו" ומאידך, "טוב לצדיק וטוב לשכנו".
מה קורה כשצדיק ורשע שכנים?

ההגדרה לקונה בנושא זה , לע"ד אינו מדויק , אי ההכרה בחברה כישות משפטית נפרדת אינה לקונה אלא דין לשעצמו. על אף שנמצא בדברי הראשונים מקרים של הכרה מסוימת בחברה כפקציה משפטית לענינים שונים . כדון דברי הריטב"א בהלואה בריבית מכספי צדקה , בו יש צד להכיר בזה כישות משפטית נפרדת. (עיין בדברי הצפנת פענח בעניין זה)

למה לאקונה? ישנם כללים ועקרונות במשפט העברי שלפיהם ניתן לפתור כל שאלה בכל תחומי החיים. בפרט סוגיות בדיני ממונות ונזיקין.

אם אינני טועה נעשתה עבודה לתואר שני בנושא החברה בע"מ במשפט העברי. נדמה לי שישנו מאמר אחד בנושא דומה או יותר מכך. בדקי בספרית משפטים , בר אילן.

מכל מקום, מי שדן בנושא זה בהחלט יצטרך ללמוד את חוק המדינה בשאלת מהותה של חברה בעמ ומעמדו של הדירקטור ושאלת אחריותו למעשה נזיקי, ולראות אם יש וראוי להחיל את ההסדר הנוהג בו מכח עקרונות מסוימים [ למשל תנאי שבממון קיים, מנהג המדינה, ועוד] שעשוים לאפשר זאת, או שמא ההסדר ה"חילוני"/מדינתי אינו עומד בקנה אחד עם המשפט העברי.


בהצלחה.

תוכל לעיין בקישורית הבאה, בחיבורו של נחום רקובר בנושא

אורי שלום,

אם שמת לב שהוא נועץ בך מבטים, סימן שגם אתה נועץ בו מבטים.
תעשה דבר כזה: הימנע מלנעוץ בו מבטים.

לא עבד?
תפנה לפורום זכויות יוצרים וקניין רוחני - תבדוק האם יש לך בעלות ביושר על מבטם של אנשים המופנים כלפייך.

שני שלום!
יש להעזר בחומר של יוסף דרין ולא לחפש קיצורי דרך.
יש סיבה לכך שאנחנו סטודנטים-ע"מ ללמוד לבד.

ישנה עבודת דוקטורט בבר אילן על חסינות של שופט. בדוק אם ישנה התיחסות לדין העברי שם. חוצמיזה, חפש במפתח המאמרים במאגר כתבי העת של בר אילן, או ברמב"י. בדוק גם אצל רקובר בספריו.

ראה שילם ורהפטיג, דיני חוזים במשפט העברי

וכן אוצר המשפט, חלק ב עמ' 458 הפניות שונות.

ממליץ לפנות גם לספר של דניאל פרידמן ונילי כהן.
דרך נוספת היא לחפש בפסיקה של העליון העוסקת בתום הלב בדיני חוזים בפסיקה של השופטים הדתיים המאזכרים רבות את הדין העברי בפסקי הדין שלהם.

חוק תקנת השבים-רהביליטציה