פורום רשלנות רפואית

שלום רב.שמי מתן ואני עברתי ניתוח בשני הרגליים בשנת 98, כאשר היתי בן 13.הניתוח גרם לנזק עם השנים ובכך שלאחר הניתוח הובחן אצלי מחלה נירולוגית.כיום אני בן 29.הניתוח בוצע בשנת 98.יש לי את כל החומר מהתיק.כזכור לי האם אני יכול עדיין להגיש תביעה על רשלנות?פגשתי את הרופא שניתוח אותי לפני חצי שנה בקבלת חוודת דעת ממנו, הוא אמר לי מפורשות ביני לבינו שלא הינו צריכים לנתח ועשינו טעות.האם ניתן עדיין לתבוע או שעבר הזמן?תודה.

ב-16.4 עברתי ניתוח להרמת עפעפיים עליונים ותחתונים יחד עם מתיחת פנים קלה בחלק העליון של הלחיים. כעת: בשתי העיניים צניחה למטה של העפעפיים התחתונים, ההצטלקות משני צידי העיניים מאד מכוערת. נראית כעין פס עור התוחם את העיניים בצידן החיצוני. בכל איזור הניתוח אדמומיות בלתי פוסקת, למרות טיפול מקומי במשחה אנטיביוטית. הרופא עצמו מודה שהתוצאה אינה נראית טוב ואפילו אמר: זה ממש נראה כמו עבודה רשלנית. זה לא סגנון העבודה שלי. הוא מציע לתקן (על חשבונו) ובשיטה שלא התנסה בה. מה לעשות?

בעוד כחודש ימלאו 7 שנים לטיפול רפואי כושל שעשיתי, מסיבות רפואיות ומשפחתיות התעכבתי בהגשת התביעה.



מתי חל זמן התיישנות על תביעה בגין רשלנות רפואית?

האם הזמן הקובע הוא זמן הגשת התביעה לבית המשפט, או מועד הדיון בבית המשפט?



בתודה ובברכה,



 

עברתי טיפול שורש והרכיבו לי כתר בשן הקדמית, לאחר כמה שנים החלפתי את הכתר אצל רופא אחר. היום התברר לי שטיפול השורש הראשון שעברתי היה לקוי עקב דלקת חריפה שנוצרה מעל הכתר. השאלה היא מה מידת האחריות הרופא שהרכיב לי את הכתר האחרון? אמנם הוא הרכיב על טיפול שורש קיים אך לא ראה את הבעיה, הטיפול נעשה לפני 3 שנים.

שלום, אני מבינה שאם נשקפת לי כיולדת סכנת חיים מיידית, הרופא המיילד יכול להחליט לשלוח אותי לקיסרי גם אם אני מסרבת...?  ואם נשקפת לעובר סכנת חיים מיידית ואני מסרבת לקיסרי, גם במחיר של לאבד את התינוק שלי, עדיין הרופא יכול לכפות עליי קיסרי?תודה 

יש לי עו"ד שאני מרוצה מאד מטיפולו במקרים קודמים בתחומים אחרים עבורי. 







הוא אינו עוסק באופן ישיר ברשלנות רפואית, ואני שוקלת להגיש תביעה (נאמר לי, שיש סיכוי טוב להצליח) בתחום זה.







השאלה, האם מקובל, שעורכי דין, העוסקים בתחום הרשלנות הרפואית, ייתנו ליווי וייעוץ לגבי הנושא של הרשלנות, אך שהתביעה תוגש על ידי העו"ד שלי.







יתכן ותאמרו, שעדיף שעו"ד בתחום הרשלנות הרפואית יטפל בתביעה, - אך אני נוכחתי לראות שהעו"ד שלי יודע להילחם על דברים, להשיג, לעשות את העבודה מהר ובצורה יעילה, ואינני רוצה להחליפו.

שלום, לחוג כדורגל שלי יש משחק חשוב עוד שבוע שאני חייב לשחק בו. הייתי אצל הרופא לפני החג והוא אמר שיש לי בעיה ברגל ואני לא יכול לשחק כי זה עלול לפגוע ברגל, ושאם אני אחליט לצאת למשחק ולא אספר להורים - הוא יספר להם. אני מרגיש בסדר גמור ושזה סתם כסת"ח מצידו. קראתי באינטרנט שמעל גיל 17 מותר לי לדרוש פרטיות בעניינים הרפואיים שלי. אני בכל מקרה לא רוצה שידבר עם ההורים שלי. אם אני בן 17 וחצי, מותר לו לספר להורים שלי?!?!?

אני כותבת בצער וכאב.

לאחר ניתוח במפרק הירך, אמי ,בת 78,הועברה לבי"ח שיקומי למחלקה תת-חריפה.אמי ניפטרה בביה"ח השיקומי,לאחר 8 ימים!!!!

אני מאשימה את ביה"ח בהתרשלות רפואית ,בטיפול ובהשגחה,שגרמו למותה בטרם עת.

ביום מותה,אבי פנה 3 פעמים לאחיות ודרש בדיקת רופא ופינוי למיון.

הוא זיהה אותה שקועה ומכונסת,ללא תיאבון,מתקשה בנשימה.

היא שתתה 3 כוסות מים,אבל שקית הקטטר לא נראתה מתמלאת.

היא שילשלה 3 ימים ברציפות ובאותו יום שילשלה 3 פעמים.

ביה"ח ציינו כי יתכן ונדבקה בחיידק הcdt.

למרות שפנה,דרש והתריע לא נעשה דבר,ואמי היקרה ניפטרה בלילה,מס' שעות לאחר מכן.



האמה עלי לעשות כדי לתבוע?  האם יש לי עילה  לתביעה לרשלנות והתרשלות?

בתודה

מרים

שלום רב,



אני צריכה להגיש תצהירי עדות ראשית כתובעת. האם במסגרת צהיר עדות ראשית זה אני צריכה להתייחס לטענות שהועלו בכתב ההגנה?



המון תודה.

מדובר בניתוח שבוצע עם שני מרדימים מתמחים וללא רופא מרדים בחדר  הניתוח. במצב כזה:



1) האם על המנתחים, ולפחות אחד מהם להיות נוכחים כל הזמן בעת הניתוח או שמותר להם לעזוב את חדר הניתוח ולהשאיר את המנותח לבד עם המרדימים, ולחזור אח"כ?



2) מי קובע בדבר העברת המנותח לחדר ההתאוששות, האם כל אחד בתחומו?  (מנתח בתחומו מרדים בתחומו)



2) האם  המנתח האחראי אחראי לאופן שבו המנותח נמסר לחדר ההתאוששות, גם מבחינת ציוד ההנשמה של המנותח?



3) על מי חלה האחריות לכך (שבניגוד לכך שיש להעביר לחדר התאוששות את המנותח כשהוא נושם עצמונית) המנותח הועבר לחדר ההנשמה מונשם בחמצן?

הרקע לשאלה:

מדובר בניתוח הרחבה לסילוק מלנומה ( ניתוח כויר פלסטית פשוט) בו המרדימים בחדר הניתוח היו מתמחים.



ככל שהמתמחים כשלו לחלוטין בביצוע הפעולות שהיה עליהם לבצע  (החדרת מחט, צינרור וכו) ולא היו מסוגלים לבצע את שהנדרש,והמנתח האחראי נוכח בכך.

האם במקרה כזה על  המנתח להפסיק את ההליך, לבטלו לדחותו וכו'.....או שאין בסמכותו לעשות כן מאחר ומדובר בעניין הרדמה שאינו בתחום סמכותו?

לפני כשנה וחצי עשיתי לבני משקפיים באופטיקה עפ"י מרשם רופא, הם טעו ועשו לו עדשות במקום מספר 0.5 הם שמו 5 פי 10 ממה שהיה כתוב במרשם.

הוא לא הסתגל למשקפיים ולכן לא הסכים ללכת איתם במשך כל הזמן הזה, על אף הצורך בהם וכן עלה לו המספר במשך הזמן הזה.

האם יש דרך לתבוע אותם? 

אמא בת 78 קיבלה מהרופא שלה בכללית תרופה בשם נורפרולק 150 מיקרוגרם טבליות , הרופא אמר לה שזה מיועד לטיפול בלחץ הדם , וממש הכריח אותה לשתות את התרופה ,למרות שחזרה אליו מספר פעמים {מין תחושת בטן שהתרופה הזו לא בשבילה } אך כל מה שעשה הרופא זה לצעוק אליה "תסתמי ! אני יודע יותר טוב ממך " והמשיך לצעוק וסילק אותה "תצאי לי מהחדר..." התרופה הזו נורפרולק אין שום קשר לטיפול בלחץ הדם !!! זה בכלל תרופה  לפוריות הורמון המייצר חלב. התופעות היו קשות ביותר - חיוורון, הקאה אין סופית, לחץ דם גבוה 240/104, חולשה מטורפת,אמא אפילו טענה שהיא מרגישה את פעימות הלב משתוללת כאלו הלב יוצא ממקומו ! אמא הרגישה מאוד מאוד רע והזמנו רופאה הביתה שבדקה אותה וכשהיא הסתכלה על התרופה היא הייתה בהלם - תרופה שבכלל לא קשורה ללחץ דם . האם יש לנו קייס בעיניין הזה ? תודה

שלום,בחודש שעבר, עברתי תאונת דרכים קלה אך הרכב ממש התרסק מאחור. הופניתי לבית חולים, לבדיקות גילו שהכול בסדר אצלי ושלחו אותי הביתה, אך מסתבר שלאחר תאונה הופיעו לי סחרחורת קלה בערב ולמשך שבוע הרגשתי כאבים ועקצוצים לא ממש מורגשים בגב, אחרי מספר ימים התחילו לכאוב לי הצאוור והגב, בשל התאונה. אז הלכתי לקופת חולים בדרישה לעשות לי צילום, גילו שיש לי שברים מזעריים באזור הגב התחתון - זנב, מסתבר שהרופא אסר עליי לעבוד ולהרים משהו כבד בינתיים, האם יש פה עילה לרשלנות רפואית מצד בית חולים? ששלח אותי הביתה ומבלי לבדוק אם נגרמה לי נזק כלשהי בעקבות התאונה?אשמח לשמוע את הצד שלכם, בעניין תודה!איתי

שלום רב,ביתי בת 8 חודשים. חזרה מהגן עם חוסר תנועה ביד שמאל. הגן מתנער מאחריות, טוענים שלא באשמתם. אי אפשר להוכיח דבר.הבעיה היא שהמצב הסתבך עקב הטיפול הלקוי בביתנו:

1. ביום שבו הודיעו לנו על הבעיה ביד בגן, ביתנו סבלה כאבים והתנפחה לה היד. במוקד אבחנו פריקת מרפק ואורטופד החזיר את המרפק למקום, אמר שניתן לחזור לפעילות רגילה ומלאה מייד.

2. יום לאחר מכן, המצב רק הוחרף. הילדה סבלה מכאבים עזים, המרפק התנפח, בלית ברירה חזרנו שוב למוקד בערב. אורטופד אחר אמר שאין לו מושג במה מדובר, צילום יצא תקין (אם כי בגילאים אלו ניתן להוכיח שבר קל רק בדיעבד, כעבור שבועיים). הרופא חבש את היד וניסה שוב להחזיר את המרפק למקום. כתב במסמך ש"לא נשמעה חזרה". שאלנו מתי להסיר את התחבושת, אמר שאינו יודע, "מתי שנראה לכם"...

3. יום לאחר מכן הורדתי את התחבושת לביתי, הכאבים היו איומים, היד היתה נפוחה ביותר ונראית כ"כ רע. חיפשתי רופא פרטי, בסוף מוקד אחיות סידרו לי רופא אורטופד בקופה בשישי על הבוקר. הרופא אמר שהיד בטראומה, ניסה שוב להחזיר את המרפק למקום, הפעם "נשמע קליק". אמר שיקח קצת זמן עד שהיד תתפקד רגיל.

4. ביום ראשון עדיין מוגבלות בתנועה, לא הבנתי מתי אנחנו אמורים לראות שיפור. רופא הילדים הפנה אותנו למיון, אשפזו את הילדה בחשד לזיהום בעצמות, אחרי 5 ימים שוחררנו, האבחנה הלא ודאית היא או פריקה של מרפק אוו שבר קל.סביר שכל הסרט הזה היה נחסך מאיתנו, לו היו מחזירים את המרפק כראוי כבר ביום הראשון, ואם לא זה, לפחות שהרופא השני שהיה אובד עצות, היה מברר מה עושים ולא שולח אותנו הביתה כך סתם.עברנו 10 ימים איומים, הפסדנו ימי עבודה, ימים ששילמנו על גן וביתי בפועל לא הלכה וגם נזק נפשי כתוצאה מבדיקות מכאיבות לביתנו וכאב לב גדול.

האם יש מקום לתלונה/תביעה?תודה רבה,דנה.

שלום וברכה

אני ילדתי לפני כשבועיים ואחרי שהשליה לא יצאה בצורה טבעית ביצעו הוצאה ידנית בחדר ניתוח.

עכשיו אחרי שבועיים מתברר שנשארה חתיכה לא קטנה בכלל.

האם יש פה רשלנות או שזה דבר שיכול לקרוא?

אחי הקטן פונה למיון לאחר שסבל מכאבים עזים ברגל ולא יכל להזיז אותה. הוא הוחזר הביתה ולמחרת פינינו אותו שוב עם אותם סימפוטימים רק שהפעם הרופאים במיון הועילו בטובם לעשות בדיקת אולטרסאונד וגילו הצטברות מוגלתית בעצם הירך שהספיקה כבר להתפשט בכל הדם. הוא היה עם טיפול אנטיביוטי 6 שבועות (מהם 2 וחצי בבית חולים) ולאחר שתי ניתוחים יצא משם. כעת הוא ממשיך לסבול מחולשה, סחרחורות וכאבי ראש. ממש פוסט טראומה... אני מדבר כאן על ילד בן 16 שהוא ספורטאי ברמה גבוהה שמתמיד ומתאמן כל הזמן שהיום הולך לבית ספר וחוזר עם סחרחורת. האם יש טעם לפנות לבית משפט בגלל העיכוב בטיפול והנגזרות מהמחלה ואופן הטיפול?

שלום רב.



נאמר לי, (ע"י עו"ד), שהגשת תביעה בשל רשלנות רפואית לגבי אישה במוסד סיעוד (תביעה, שיש לה סיכוי רב להצליח) -



שתנאי חשוב לתביעה כזו, היא תביעה משותפת ל2 הבנים של אותה אישה, וזה ייראה אחרת לשופט אם רק בן אחד יתבע.







הקשר בין 2 הבנים מנותק לחלוטין, ובן אחד רוצה לתבוע, (חלק מהכסף שיינתן אם התביעה תתקבל - יועבר לתרומה.   ואחד מסיבות הרצון לתבוע, הוא לתבוע את עלבונה של האישה ז"ל שמצבה התדרדר אחרי האירוע, עד למותה תוך כמה שבועות בסבל רב) (המוסד ניסה לטייח את האירוע, "אין לנו מצלמות ולא יודעים מי מהצוות עשה את זה".....יש בידי מסמכים המעידים על האירוע והתוצאה, כשהאחריות היא על המוסד שהיה אמור לשמור ולטפל בה.







שאלתי מתמקדת בשאלה לגבי הגשת תביעה ע"י הבן ללא אחיו. מה יש לכם לומר על כך?

שלום רב, נותחתי בכף הרגל לאחר צילומים והתייעצויות עם רופא בבדיקה לאחר הובחנתי שלא נותחתי במקום הנכון אליו הופנתי בתחילה. מבקש לדעת מה עלי לעשות ולמי אפשר לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי רפואי.

עכב אבדן ראיה בעין אחת, אבדן שדה ראייה ועוד... פרץ בהמשך הרפס זוסטר בראש ואושפזתי למשך כשבועיים בבית חולים. לקראת השחרור הרגשתי בבעיות בראייה ותחושה של חול בעין והובטח שיגיע רופא עיניים לבדוק אותי. עברו יומיים ורופא העיניים לא הגיע בטענה שעבר תאונת דרכים תוך שהובטח שיגיע ביום אחרי וגם ביום אחרי לא הגיע כל רופא לבדוק את העין שמצבה החמיר ובמצב זה גם שחררו אותי הביתה בלי שקיבלתי כל המשך טיפול בזובירק שהופסק עם שחרורי . בביתי החלה החמרה במצב העין ועכב הפסקת תרופת זובירקס ומאחר ושחוררתי ביום חמישי הגעתי לנוירולוג הקופה רק ביום ראשון ולמרות מצב העין , תלונה כל תחושת חול בעין , אודם חמור , צריבה ועוד בעין טען שלא היה צורך בהמשך טיפול בזובירקס והסתפק בתרופה לטיפול בכאב עצבי שקיבלתי גבאפנטן.

כעבור כיומיים כבר לא ראיתי בעין ופניתי לרופאת המשפחה אליה הזמנתי תור בתום ביקורי אצל הנוירולוג. שמיד הפנתה אותי למיון עיניים בבית חולים.

במיון אישרו שההרפס פגע בעין ונמצא לחץ תוך עיני חמור דלקת בלחמית ועוד ומשך כחודש טופלתי בזובירקס. עוד יצוין שאיכות הראייה אתה אושפזתי עם התפרצות ההרפס בראש הייתה 6/6 וכאשר הגעתי למיון עיניים עם ההרפס בעין רמת הראייה עמדה על 6/120 וכיום מספר חודשים אחרי על 6/30.

מאז ההרפס בעין ועד היום אני רואה מטושטש בעין וסובלת מבעית מיקוד הראייה . כ"כ נמצאה פגיעה בבדיקת שדות ראייה דו"צ. בפנייה לרופא עיניים נטען שמצב העין טוב וכי בעיית טשטוש הראייה קשורה לפגיעה של עצב הראייה שבטיפול נוירולוג. נוירולוג מצדו טען בלי שערך כל בדיקה מעמיקה שמדובר בעניין שבטיפולו של רופא עיניים וכך אני נופלת בין הכיסאות ומה שבטוח שכתוצאה מהרשלנות לה זכיתי במהלך האפשוז בבית החולים בכך ששחררו אותי למרות מצב העין ובלי בדיקה של רופא עיניים רק משום שרופאת העיניים שהייתה אמורה לבדוק אותי עברה תאונת דרכים תוך שהפסיקו טוטאלית טיפול בזובירקס  לכך יש להוסיף את רשלנותו של הנוירולוג בקופה אליו הגעתי עם מצב עין חמור בלי שמצא לנכון לתת טיפול בזובירקס כי לא רצה לבצע כל שינוי בהנחיות של הקולגות שלו מבית החולים עד אשר הגעתי לרופאת המשפחה. (בכך שציינתי קולגות התכוונתי שאותו נוירולוג היה אחד הרופאים מהצוות הרפואי שטיפל בי בבית החולים) . אני כיום סובלת בפגיעה בראייה אשר מלבד לכך שהיא כרוכה בהתמודדות קשה כשלעצמה , גרמה גם ללחצים נפשיים, בעיות של קשב וריכוז, ייאוש, תסכול כאבי ראש ועוד... בלי שאני זוכה לבירור הראוי וכל שצוין בסיכום במכתבו של נוירולוג אחר בקופה הוא שקיים מרכיב סופראטנטוריאלי ניכר בלי שהוסבר מה משמעות מילה זו ובלי שמצאתי לכך הסבר מניח את הדעת .

מאחר והתפרצות ההרפס הייתה בהמשך לתאונת דרכים שעברתי 4 חודשים לפני ולטענת הרופאים החבלה בראש שחטפתי והחולשה והפגיעות מהם סבלתי היו הגורם להרפס ועניין זה הכלל בתביעה לחברת הביטוח אני פונה לדעת אם

אוכל ללא כל קשר להגיש תביעה נגד בית החולים על רשלנות רפואית על כך שבית החולים לא עשה למנוע חדירה של ההרפס לעין ובגלל תאונת דרכים לא נבדקתי ע"י רופא עיניים לפני שחרור והופסק הטיפול בהרפס ועוד... וכמפורט עוד בעניין לעיל.

נא התייחסותך.

בברכה חנה

האם יש עילה לרשלנות רפואית? האם התינוק נולד מסיבוך לידה והתגלה שיש לו שיתוק מוחין קל.לפני 5 שנים, ילדתי את הבן השני בבית חולים שלא אומר את שמו, במהלך הלידה הייתה סיבוך ובני הבכור נולד בצורה לא תקינה, בשל כך גיליתי לאחר כמה חודשים, שבני סובל משיתוק מוחין קל, השרירים שלו לא מתפקדים היטב וגם הליכה שלו לא יציבה. מבדיקות רפואיות שעשו, גילו שיש לו שיתוק מוחין קל, מתוצאה בסיבוך בלידה.האם יש פה עילה לרשלנות רפואית, היא ניתן לדרוש צו לבדיקת תיק רפואי שהרופא רשם בבית החולים? ולראות מה קרה בעצם בלידה?

בבדיקת CT שאמורה היתה להיות 6-7 דקות על פי הטכנאי שכחו אותי בתוך הטוף יותר משעה כשהודעתי מראש שאני סוכרתי נמצא בצום מ-7 בבוקר כמעט 7 שעות ורוצה להחזיק איתי סוכר, הוא אמר שזה יקח רק 6-7 דקות. כתוצאה חוויתי נפילה קשה ברמת הסוכר בדם מלווה בהתקף חרדה. צעקתי וקראתי שיבואו להוציא אותי אך ללא מענה. לאחר ששוחררתי הטכנאי אמר ששכחו אותי בתוך המכשיר. מה אוכל לעשות בנדון מבחינה משפתית?

צהריים טובים, 



בעקבות החלקה בבית, נשברה היד עם כולל השכמה של הכתף פינוי באמבולנס לבי"ח  , בצילום רנטגן נראה ונכתב שבר . 

האורטופד המליץ על רתמה לכתף וליד השבורה. שחל הביתה ללא משככי כאבים וללא המלצה כלשהיא לגבס. 

השבת היתה קשה. בפניה לרופא המשפחה שנחרד מהטיפול והזילזול , הועברתי למרכז רפואי אחר לגבס+ טיפול תרופתי. 

יש עילה לתביעת רשלנות ?

אם פגיעה נרקיסיסטית קשה לא נחשב
אם תופעה של זכרונות רגשיים חודרניים שנתיים אחרי לא נחשב
אם העדר הסכמה מדעת -לא הוסבר שנכנסתי לתהליך שעשוי לשחזר טראומות לא מודעות- לא נחשב
מה כן נחשב נזק בטיפול פסיכולוגי? מלבד ניצול מיני של פציינט או הפרת סודיות? איזה השלכות רגשיות כן נחשבות לנזק?

בתאריך 12.10.13 ילדתי את ביתי הבכורה. בלידה בוצע חתך חיץ שלאחר מכן נתפר. בביקורת של הרופא נשים לאחר כחודש הוא אמר שהכל תקין. כשניסיתי לקיים יחסים עם בעלי חשתי בכאבים עזים ודימום. בבדיקה נוספת לאחר עוד חודש נאמר לי שהכל תקין. שוב ניסיתי לקיים שוב כאבים ודימומים. לאחר שהגעתי לרופא באופן פרטי הוא איבחן הצטלקות לא תקינה ושיש לעבור ניתוח לתיקון. בבית החולים לא קיבלו את פנייתי הדחופה כי מזה כמה חודשים אני סובלת מכאבים ואי קיום יחסי יישות עם בעלי וקבעו לי תור ל4 חודשים אחרי. השאלה שלי היא .. האם הצטלקות לא תקינה נובעת מרשלנות רפואית ? האם ניתן לעשות משהו עם עוגמת הנפש אליה נקלעתי. תודה רבה