פורום רשלנות רפואית

שלום גלית,

לצערי אין בשאלה שלך מספיק נתונים כדי לסקור את האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותך, אם בכלל.

ראשית צריך לבדוק את עניין הזיהום שלא עובר - מה משמעותו, האם עברת ניתוחים מתקנים, מדוע היה צריך את ניתוח הרשת מלכתחילה, איזה טיפול מונע זיהום ניתן לך ומדוע הוא כשל, ועוד שאלות שיכולות לעלות בהקשר של הזיהום. בלי פרטים אלה אי אפשר לבדוק אם הטיפול היה סביר או לא.

לעניין הסרטן - קשה לייחס את ההופעה שלו לניתוח הרשת או לזיהום - אלא אם אונקולוג יאמר אחרת, אבל אין בשאלה שלך פרטים לגביו - איזה סוג הוא, מתי הופיע, מה הטיפול שניתן וכו'.

כדי לבחון אפשרות של תביעת רשלנות רפואית יש צורך לרדת לפרטי פרטים, לבדוק גליונות רפואיים, לשמוע את הסיפור של המטופל בפירוט, ולנסות רק לאחר מכן לנתח את כל המידע.

בשלב הזה הדבר היחיד שאת יכולה לעשות, אם את חושבת שטופלת ברשלנות - הוא לאסוף את כל התיעוד הרפואי, ולקבוע פגישה עם עו"ד אשר יבדוק את השתלשלות העניינים.

מאחלת לך בריאות והתאוששות מהירה.

שלום שחר,

ראשית אני מציעה לא להסתפק במענה כלשהו בעל פה. תפנה אתה אליהם בכתב, ותבקש גם אתה תשובה בכתב - איזה מסמכים בדיוק חסרים, האם קיים תיק שלך ואין בו את מסמכי הניתוח, או שכל התיק שלך נעלם? תמיד כדאי לדעת את כל הפרטים.

עם זאת - יש לומר שכדי להגיש תביעה צריך להוכיח גם נזק, ונראה לי שלא ניתן לאפיין נזק כספי כלשהי, שניתן לייחס לאבדן המסמכים.

שלום מנחם,

אכן, כפי שאמר רופא המשפחה שלך, זה לגמרי לא תקין שלא נקראת לקבל טיפול בסוכרת כבר בפברואר, ואפשר בהחלט לראות בכך הפרה של חובת הזהירות כלפיך. אלא שכדי לקבל פיצוי בתביעה לא די להראות שהייתה התרשלות, אלא גם שהיא גרמה לנזק בר הוכחה. אני מעריכה שבמקרה שלך גם אם יש הבדלים או עלייה בערכים בין פברואר לבין הבדיקות הנוכחיות, הטיפול שניתן לך עכשיו הוא זה שהיה ניתן לך לפני כחצי שנה, ואם לא ניתן להצביע על נזק ספציפי (כמו אם חלילה בשל העדר האבחון היה נגרם אחד מהנזקים הנלווים של סוכרת) - הרי שאין מקום להגשת תביעה.

שלום ליאונרד,

מהותה של תביעת רשלנות רפואית הינה בהנחה שהטעויות נעשו בתום לב, ולא מתוך כוונה כלשהי. כל פעם שהטיפול חרג מהטיפול הסביר, הגורם המטפל אחראי בנזיקין, כל עוד נגרם נזק כתוצאה מהטיפול השגוי, וכל עוד יש קשר סיבתי בין הטיפול הרשלני לבין הנזק שנגרם למטופל.

לכן, התשובה המיידית לשאלה שלך הינה כי כמטפל אתה חשוף לתביעה אישית.

עם זאת - יש לזכור כי כל הפעילות שלך בתוך מוסד רפואי מבוטחת, גם במקרה שאתה נתבע אישית, וככל שתעבוד בעתיד במרפאה משלך - ראוי שתוודא שיש לך כיסוי ביטוחי הולם.

שלום חנוך,

ככל שלא נערכה לך בדיקת עיניים מקיפה בעקבות תלונתך על הליקוי בראייה, וכמובן בכפוף למה שנרשם בחדר המיון, הרי שנראה שמדובר ברשלנות.

עם זאת, אין זה אומר שאפשר ו/או מוצדק להגיש תביעה. כדי לדעת אם יש בסיס לתביעה צריך להבין איזה נזק נגרם בעקבות האיחור.

ככל שהטיפול שקיבלת כאשר אובחנה הפגיעה ברשתית וגם התוצאות שלו, הוא בדיוק אותו טיפול שהיה ניתן לך אם המצב הרפואי היה מאובחן במועד - כנראה שאין מקום להגשת תביעה.

שלום רונית,

הליך גישור, גם בתביעת רשלנות רפואית, דינו ככל הליך גישור אחר.

במרבית התיקים בהם השתתפתי בגישור הצעת המגשר ניתנה בעל-פה, והצדדים התייחסו אליה.

לדעתי, ככל שטרם נחתם הליך גישור - כל צד רשאי לחזור בו מההסכמה, ולקיים את המשפט עצמו.

שלום אבי,

ככל שננסה למתוח את תקופת ההתיישנות בתביעה נגד המעסיקה, דומה כי הרכבת הזו נסעה זה מכבר.

לגבי קופ"ח - האיחור באבחנה - בהנחה שאכן היה איחור כזה (כי ייתכן שהפגיעה בשמיעה היא "מתקדמת", וב-2016 עדיין לא הייתה קיימת) - איזה נזק נגרם כתוצאה מהאיחור באבחנה? ואני מזכירה שב-2016 כבר לא ניתן היה להגיש תביעה נגד המעסיק....

לדעתי התביעה נגד המעסיק התיישנה שלא בשל אבחנה כלשהי של קופ"ח, שכן התלוננת לראשונה על בעיות בשמיעה כמעט 20 שנים לאחר תום העסקתך במקום עם הרעש המזיק.

בעקרון - כאשר יש שני מזיקים ונזק אחד - ניתן להגיש תביעה נגד שניהם, כאשר הפיצוי יהיה פיצוי אחד, אשר ייתכן ויתחלק ביניהם באופן דומה למידת האחריות שלהם לגרימת הנזק, אבל במקרה שלך, לפי הנתונים שפרטת לעיל, איני סבורה שיש לך עילת תביעה בעלת מימוש, לא כנגד המעסיק, ולא כנגד קופ"ח.

בהצלחה!

שלום חן,

במענה לשאלותיך:

את לוג השינויים אפשר לבקש, בין אם עצמאית ובין אם באמצעות עו"ד, אבל איני משוכנעת שתקבל אותו ללא הליך משפטי. אני לא ניסיתי אף פעם, אבל כפי שכתבתי בתשובתי הקודמת, אני סבורה שיאמרו שהוא לא בבחינת "תיעוד רפואי" שיש למסור למטופל עפ"י חוק זכויות החולה. אפשר כמובן לנסות ולראות מה יהיה המענה.

במסגרת הליך משפטי צד רשאי לזמן לעדות כל עד שנראה לו רלבנטי, ואשר יש לו מידע שיכול לשפוך אור על המחלוקות בתיק. לכן, מעשית, תוכל לזמן את פקידת הקבלה או כל גורם אחר. עם זאת - לא כדאי להזמין עדים שאינך יודע מה יהיה תוכן עדותם. ככל שאין לך התבטאות כלשהי של אותה פקידה, בעניין הכניסה ללא הרשאה, היא תוכל להכחיש את זה, וזו תהיה תמיכה בטענה שלא נעשה שינוי של הרישום.

שלום יצחק,

ראשית הרשה לי להביע השתתפות בצערך. אני משוכנעת שהזמן שחלף לא מקהה את הכאב.

לעניין שאלתך - כדי שניתן יהיה לשקול אם המוות נגרם בשל טיפול רשלני אם לאו, צריך להבין את הנסיבות - האם המוות היה מיידי, האם אחיך הועבר לאחר הנפילה לטיפול רפואי, מה דווח בתיק שלו, מה דווח למשפחה, מה דווח למשרד הבריאות וכו'. יש לעיין במלוא התיעוד הקיים, הן מהמוסד בו אחיך שהה. והן ממוסדות אחרים, ככל שיש לכם צו ירושה, אתם רשאים לפנות למוסד ולבקש את התיעוד, רק לאחר עיון במלוא התיעוד, כמפורט לעיל, אפשר לגבש דעה אם יש בסיס לתביעת רשלנות רפואית, אם לאו.

תקופת ההתיישנות לתביעה הינה 7 שנים מיום האירוע.

שלום רון,

מובן כי שום גורם אינו רשאי לשנות רישום רפואי. עם זאת - לא תמיד פשוט להוכיח שבוצע שינוי כזה.

אפשר לבקש לוג שינויים של המחשב, אבל איני בטוחה שיתנו לך אותו ללא הליך משפטי, שכן לכאורה הוא לא נחשב חלק מהתיעוד הרפואי שצריך למסור למטופל לפי החוק.

שלום לוני,

כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית צריך להוכיח התרשלות, כלומר שיהיה רופא משפחה כלשהו שיכתוב בחוות דעת שמה שהיא עושה לא מהווה פרקטיקה רפואית מקובלת (ואני חושבת שיהיה קשה למצוא רופא כזה), ובמיוחד צריך להוכיח נזק שנגרם כתוצאה מהטיפול הרשלני. כפי שאת מתארת את הסיטואציה, אין כרגע נזק קונקרטי, אלא מדובר על נזק תיאורטי שאולי יתממש בעתיד, ואולי לא. המשמעות היא שאין לפי התיאור שלך בסיס לתביעת רשלנות רפואית.

ובמאמר מוסגר אומר שכל מטופל צריך רופא שהוא סומך עליו. אם את חושבת שהילדים שלך לא מקבלים טיפול טוב, אולי תשקלו להחליף רופא משפחה.

שלום אלעד,

בשאלה שלך חסרים נתונים כדי שאשיב באופן ממוקד. לא פרטת - האם נולדו לכם ילדים כתוצאה מהטיפולים, אם לא - באיזה שלב אתם בטיפולים, ומה הנזק שאתה סבור שנגרם לכם והוא הבסיס לתביעה שאתם מעוניינים להגיש. עצם זה שהיו אי סדרים במקום מסויים - זה כשלעצמו לא מהווה בסיס לתביעה, אם לא נגרם נזק כלשהו כתוצאה מכך.

שלום אבישג,

השאלה הראשונה היא האם בנך התפתח כראוי, או שסבל נזקים כלשהם לאחר הלידה. ככל שהכל תקין (כפי שאני מקווה) - אין בסיס לתביעת רשלנות רפואית, שכן לא די בקיומה של רשלנות, אלא צריך שיהיה גם נזק (ובתביעת רשלנות רפואית צריך נזק משמעותי לצמיתות) וצריך להיות גם קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק.

ככל שלמרות סיפור הלידה הסוער, חזרת עם בנך הבייתה כשהוא בריא ושלם, אין טעם לבחון אם הייתה רשלנות בעת השחרור שלך ממיון יולדות טרם סיום ההריון.

שלום ליאן,

ראשית הרשי לי להרגיע אותך. ככל שלמטופל נגרם נזק בלתי הפיך, ייתכן שתוגש תביעה בגין המינון השגוי (ככל שהמינון השגוי הוא זה שהביא להתדרדרות במצב, ולא גורמים אחרים). אלא שגם אם התביעה תוגש נגדך אישית - האחריות שלך אמורה להיות מכוסה באחריות של בית-החולים. הרי למשפחה או למטופל לא תהיה תועלת כלכלית מתביעה נגדך. את עשית מה שעשית כחלק מההתלמדות שלך, ולאחר קבלת הוראה לעשות זאת ממי שאחראי מבחינה מקצועית לתת את הטיפול למטופל.

במקביל אני מציעה לך לתעד את פרטי האירוע, מי נתן לך את ההוראה לחלק תרופה, מתי זה היה, מה היה המידע שנמסר לך וההוראות שניתנו לך, מה אמרת לאחר מכן, מה היה השיח ביניכם, איזה תרופה נתת, למי הצגת את התרופה שהכנת לפני שהמטופל קיבל אותה, מה התשובה שקיבלת מאותה אחות, מה הייתה הטעות, כיצד היא התגלתה, מה נאמר לך אחרי שהתגלתה הטעות, ואם היו אנשים שראו את ההתרחשות הזו, או חלק ממנה. שמרי אצלך את התיעוד הזה, למקרה שחלילה תזקקי לו בעתיד.

שלום פאינה,

דומה כי למרות תקופת הביניים המעיקה והמכבידה, קיבלתם בשורות טובות.

בעקרון - יש הצדקה להגשת תביעת רשלנות רפואית כאשר הנזק הוא משמעותי, בעיקר מבחינה כלכלית.

קשה להשיב על השאלה שלך אם יש מקום לתביעה, רק לאור הנתונים בשאלה. חשוב לדעת באיזה שלב של טיפולי הפוריות הייתם, האם נוצר הריון כתוצאה מהטיפולים, מתי ואם יושג הריון ספונטני, וכו'.

מאחלת לכם שבקרוב תחבקו ילד בריא, ותוכלו להניח מאחוריכם את ההודעה הכושלת.

שלום ערן,

אומר קודם כמה מילים כלליות בעניין. כמובן שכל מקרה מצריך התייחסות שונה, אבל לפעמים הנזק ברור מיד סמוך לאירוע הרשלנות (כמו למשל במקרה של פטירה) ולפעמים יש צורך להמתין חודשים ארוכים או יותר משנה, כדי להבין שהמצב סופי (כמו למשל בהתאחות שברים, או בנזקי כוויות).

בעקרון - זה בדרך כלל כשרופא אומר לך שאין יותר טיפול מתאים, וצריך להשלים עם המצב.

לדעתי במקרה שלך - 6 שבועות אינם זמן מספיק. צריך להמתין כחצי שנה, ולראות איך מצב האוזן, כדי להחליט אם מדובר בנכות שנגרמה, או בנזק חולף.

שלום ערן,

מאוד מצער שפעולה נמהרת של רופא גרמה לך לכאבים ממושכים.

ראשית יש לעקוב אחרי המצב, כי התשובה שונה במקרה שהכאב חולף, הבעיה מסתדרת, ומה שיש לנו זו תקופה מוגבלת של כאבים, או אם חלילה נותר נזק קבוע.

ככל שמדובר בנזק חולף, אין הצדקה להגשת תביעת רשלנות רפואית, שהיא תביעה יקרה ובמקרה של נזק חולף הגשתה לא תצדיק את הפיצוי שעשוי להתקבל.

אני מקווה עבורך שזה המצב.

אם חלילה יתברר שמדובר בנזק קבוע, שאומת בבדיקות רפואיות, ייתכן שיש מקום לבדוק הגשת תביעת רשלנות רפואית.

עדי שלום,

ככל זיהומים הם דבר נפוץ בבתי החולים ועצם זה שבתך נדבקה בזיהום לא מעמיד לך עילת תביעה אוטומית אולם ככל וילדתך נדבקה בזיהום כתוצאה מרשלנות של בית החולים אז ניתן יהיה לבחון את המקרה לגופו ולקבל החלטה.

שלום דניאל,

אכן, בדרך כלל כתוב בטופס ההסכמה שקיימת סכנה להופעת זיהום (אבל אתה יכול לבדוק אם גם הטופס עליו חתמת כולל הסבר כזה). בכל מקרה, כשאדם מסכים ליטול על עצמו סיכון של זיהום, זה בהנחה שהצוות הרפואי עושה כל מה שצריך לעשות כדי למנוע את הסיבוך הזה. צריך לדעת כתוצאה מאיזה חיידק נגרם הזיהום, האם קיבלת טיפול שעתיד למנוע הופעת זיהום, וכו'. יש גם פס"ד, די ישן, שאומר כי בסיטואציה כזו בית-החולים צריך להוכיח שהוא נקט אמצעים סבירים כדי למנוע את זיהום (חיטוי, רחיצת ידיים, חיטוי מקום הניתוח וכו').

לסיכום - יש לעיין בתיעוד הרפואי כדי לדעת אם ניתן היה למנוע את הזיהום.

מאידך - חשוב לציין כי אם הנזק היחיד שלך הוא חודשיים עבודה, לא בטוח שזה כלכלי לנהל תביעה בגין נזק זה.

שלום גבי,

כדי להשיב על השאלה אם מדובר ברשלנות רפואית אם לאו, צריך שרופא מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית יעבור על התיעוד הרפואי, ויחווה דעתו אם כל הניתוחים בוצעו על פי הידע הרפואי ובמיומנות הנדרשת, אם לאו.

לעניין ההתיישנות - יש פסק-דין ישן אשר האריך את תקופת ההתיישנות כשהוא קובע שאם אותו מנתח מנסה כל פעם לתקן את תוצאת הניתוח הקודם, יש למנות את תקופת ההתיישנות מהניתוח האחרון. אז, לכאורה, השאלה היא האם אותו מנתח ביצע את הניתוחים, בכל פעם. אם לא - צריך לבדוק נסיבות של כל ניתוח בנפרד.

שלום,

ככל שקרדיולוג מומחה יאמר שהשחרור ממיון היה שגוי (בחוות דעת רפואית - לצורך הגשתה לתמיכה בתביעה), וככל שברור שהנזק שנגרם באירוע היה נמנע אם היה ניתן טיפול מוקדם יותר, אפשר יהיה להגיש תביעה.

 ככל שלא נגרם לך נזק לצמיתות, לא תמיד יש הצדקה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. כדי להגיש את התביעה יש לצרף אליה חוות דעת רפואית, שתאמר שהזיהום משמעו שהייתה רשלנות בניתוח, וחוות דעת כזו עלותה גבוהה. מצד שני, הפיצוי בגין ניתוח מיותר אינו גבוה, ולא תמיד מצדיק את ההשקעה.

שלום,

השבתי מה לדעתי עליך לעשות:

להיפגש עם רופא המשפחה ולתעד את השיחה ביניכם. בשיחה עליך לברר מדוע הוא חושב אחרת מהרופא המומחה.

לאחר מכן - אם לא נחה דעתך - לפנות לרופא המחוזי

אם זה גורם לך לא לסמוך על רופא המשפחה שלך - להחליף רופא משפחה.

הפעולות האלה יוכיחו שעשית כל מה שאתה יכול כדי למנוע נזק, אם חלילה יקרה.

שלום,

אני מקווה שלא תיזקק למסמכים שיבססו רשלנות כלשהי של קופת החולים, ושבסופו של דבר תקבל טיפול מתאים.

אני חושבת שראוי שתיפגש עם רופא המשפחה, אם הוא מציע זאת, ותתעד את הפגישה, מה נאמר בה, מדוע לא הוא מקבל את המלצות המומחה וכו'.

אם רופא המשפחה לא ישכנע אותך - אתה יכול לפנות לרופא המחוזי לבקש אישור של הבדיקות, או להחליף רופא משפחה.... ואולי הרופא החדש יקבל את ההמלצות.

מאחלת לך בריאות.