פורום רשלנות רפואית

שלום רב,

אבחון שגוי של שבר, עלול לגרום לנזקים חמורים ולעיתים בלתי הפיכים. לא ברור מדבריך אם במיון בוצע לך CT וממצאיו פוענחו בצורה שגויה, או שלא נשלחת כלל לביצוע צילום CT. כך או כך, מדובר בטיפול רשלני אשר גרם לאיחור באבחון ואיחור במתן טיפול נכון, כשכבר הנזק שנגרם, היה כבר בלתי הפיך.

לכן על פניו, נראה שהטעות והאיחור באבחון, אשר בעטים נגרם לך נזק, מבססים עילה לתביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.

אשמח להשיב על כל שאלה שתתעורר בנושא.

בריאות שלמה,

קרן שלום,

העובדה שאמך חלתה בסרטן בגיל מוקדם (לא ידוע לי באיזה סוג סרטן חלתה), צריכה הייתה להדליק נורה אדומה אצל הרופא המטפל בך, ובמידה ומדובר ברופא המשפחה, היה עליו להפנותך לייעוץ גנטי אצל גנטיקאי מוסמך, על מנת לבדוק אם את נשאית של אותו גן שנושאת אמך ששגרם להתפרצות מחלת הסרטן, דבר שלדברייך לא נעשה.

מטרת הבדיקה הגנטית, הנה למנוע התפרצות המחלה או לפחות אבחונה מוקדם ככל שניתן על מנת למנוע התפשטותה ולהגדיל את הסיכוי להחלמה מלאה.

במידה ומדובר בסוג סרטן שניתן היה לאבחנו בבדיקה הגנטית, ייתכן ובאמצעות מעקב או ביצוע בדיקות לצורך גילוי מוקדם, היה מאובחן בשלב מוקדם יותר.

על מנת לתת תשובה ברורה לשאלתך, האם קיימת עילת תביעה לרשלנות, יש לבחון את הדברים לגופם, לרבות את המסמכים הרפואיים, סוג הסרטן בו חלתה אימך ונתגלה אצלך, באיזה שלב אובחן ועוד שאלות רבות.

אני ממליצה לך, לפנות לעורך דין העוסק באופן ייחודי בתחום הרשלנות הרפואית, לצורך בחינת המקרה בצורה יסודית, בין היתר באמצעות פנייה למומחה רפואי, וקבלת תשובות ברורות.

אשמח לסייע לך בכל שאלה.

מאחלת לך בריאות שלמה והחלמה מהירה,

מורסי שלום,

לצערי התופעה שאתה מתאר שכיחה למדי במיוחד ברפואה הציבורית העמוסה למדי, ואנשים רבים נאלצים להמתין זמן רב מדי עד שהם זוכים לטפול רפואי לו הם זקוקים, כפי שקרה גם לך.

פיצוי כספי אפשר לתבוע רק אם נגרם נזק בלתי הפיך -  גופני או כספי. במקרה שלך, על  פניו, למעט תסכול רב והמתנה ארוכה הרבה מעבר לסביר לטיפול בכאב, לא נגרם לך נזק גופני ממשי ובלתי הפיך ו/או  הפסד כספי כלשהו. מסיבה זו, תביעה כספית אינה מתאימה ואין לה מקום.

לכן המלצתי היא, כי תפנה להנהלת בית חולים ו/או לפניות הציבור של בית החולים במכתב תלונה, המפרט את המחדל והתנהלות המזלזלת והלא סבירה כפי שתיארת וזאת על מנת שבית חולים יהיה מודע לכך ויוכל למנוע מצבים כאלה בעתיד ולשפר את השרות הניתן למטופלים.

מאחלת לך בריאות שלמה,

היידי שלום,

תפקידה של סייעת לרופא שיניים חשוב מאוד במהלך טיפול רופא השיניים, עליה לעמוד לצידו של רופא השיניים ולעזור לו בעבודתו ובביצוע פרוצידורות רפואיות בפועל.

כחלק מעבודתה, עליה להכין את המטופלים לקראת הטיפול, לערוך צילומי רנטגן אם נדרשים ולסייע באמצעות מתן עזרה אקטיבית במהלך הטיפול של הרופא.

מקווה שתשובתי נותנת מענה מספק לשאלתך.

רפי שלום,

צר לי לשמוע על שקרובת המשפחה שלך נאלצת להתמודד עם טיפולים קשים ואני מאחלת שתצליח להתגבר על המחלה ולהחלים.

על מנת להשיב על שאלתך, יש צורך לבחון את כל נסיבות המקרה ובעיקר את התנהלות רופאת המשפחה, האם הסימפטומים מהם סבלה והתלוננה קרובת המשפחה, לא היו צריכות להדליק נורת אזהרה והאם על פי סטנדרטים מקובלים ובנסיבות המקרה,היה עליה לשלוח אותה לבדיקות נדרשות בין היתר CT, בדיקת דם וכיוב', דבר שלא נעשה. 

אם לאחר בדיקת המסמכים והפרטים ע"י מומחה רפואי, התשובה לכך חיובית ומסקנתו תהיה כי רופאת המשפחה הייתה רשלנית וכי אילו הייתה דואגת לשלוח את קרובת המשפחה לביצוע בדיקות אלה מוקדם יותר, היה ניתן למנוע את התפשטות המחלה ואולי אף להביא לריפוייה, אזי ניתן יהיה להגיש תביעה כנגד אותה רופאה.

בריאות שלמה,

בברכה,

אייל שלום,

בכל ניתוח קיים סיכון לסיבוכים כאלה או אחרים וכך גם בניתוח לתיקון מחיצת האף שעברת. נקב במחיצה הינו אחד מהסיבוכים שעלולים לקרות לאחר ניתוח כזה. 

על הרופא המנתח לתת הסבר מפורט לגבי הניתוח וכן לגבי הסיבוכים האפשריים ולכן השאלה הראשונה הנשאלת היא, האם הרופא המנתח נתן לך הסבר מפורט אשר כלל גם את האפשרות לסיבוך ולנזק שארע.  

שאלה נוספת שצריכה להישאל היא, האם הנקב אירע עקב ביצוע רשלני של הניתוח, כלומר, האם הרופא המנתח סטה במהלך הניתוח מסטנדרטים מקצועיים סבירים ומקובלים אשר בגללם נגרם לך הנזק. 

במידה והתשובה לשאלות הללו חיובית, אזי קיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית. 

על מנת להשיב על השאלות הנ"ל, יש להעביר את כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים לרבות המסמכים הקשורים למהלך הניתוח לבדיקת מומחה רפואי הבקיא בתחום. רק במידה והרופא יגיע למסקנה כי הניתוח בוצע ברשלנות, ניתן יהיה להגיש תביעה. 

אציין כי הליך בדיקת אחריות הרופא המנתח והעברתו למומחה רפואי, רצוי שתיעשה בצורה מקצועית וזהירה ורצוי לפנות לעורך דין העוסק באופן ייחודי בתחום הרשלנות רפואית ונמצא בקשר רציף עם מומחים מהשורה הראשונה. 

בכל מקרה, ייתכן וניתן למצוא פתרון רפואי לנקב שנוצר, והמלצתי היא, כי תפנה למומחה רפואי בתחום על מנת לנסות לתקן ו/או למצוא פתרון אשר ימנע ממך סבל מיותר.

אשמח להשיב על כל שאלה שתתעורר, 

בריאות שלמה,

בברכה,



מיכל סטרוגו, עו"ד

מנהלת פורום רשלנות רפואית



בר כוכבא 23 (V Tower), בני ברק

טלפון: 03-5114014 ; מייל: michalstrugo@mfs-law.com

יורם שלום,

בתביעת רשלנות רפואית, מלבד שאלת הרשלנות, יש צורך להוכיח ולצרף ראיות לכך כי נגרם לתובע נזק - כתוצאה מאותה רשלנות. 

בין הנזקים שבוחן בית משפט על מנת לקבוע את שיעור הפיצוי, נותן בית המשפט דעתו לדרגת הנכות והיקף ההגבלה, טיפולים נדרשים, הוצאות שונות בגין אותה פגיעה וכן עגמת נפש שנגרמה בעקבות הטיפול הרשלני.

במידה ותוכל להוכיח, באמצעות חוו"ד רפואית שההפרעה הדו קוטבית בעקבותיה נפתחו לך תיקים במשטרה, עובדה שללא ספק גרמה לך עגמת נפש ואולי נזקים נוספים, הינה כתוצאה מאותו טיפול רשלני של קופ"ח, אזי ניתן להוסיף רכיב זה לתביעה.

בכל מקרה, על מנת לבחון שאלה זו ושאלות נוספות לגבי שאלת האחריות והנזק שנגרמו לך ולהגיע לתשובה חד משמעית, אני ממליצה לך לפנות לעורך דין העוסק באופן ייחודי בתחום הרשלנות רפואית אשר ידאג לבדיקת נסיבות המקרה בצורה יסודית ומקצועית, בין היתר באמצעות פנייה למומחים רפואיים, וידאג לכך שתקבל את מלוא הפיצוי שמגיע לך בעקבות כל אותם נזקים.

אשמח להשיב על כל שאלה נוספת שתתעורר,

בברכה,

דני שלום,

לא ברור לי מדברייך, באם מדובר בבעיה אסתטית גרידא או שמא בעיית חוסר הסימטריה כפי שהנך מתאר, גורמת לבעיה רפואית אשר בהיעדר קבלת טיפול, נגרם לך נזק גופני כלשהו.

במידה ואינך מקבל טיפול רפואי במקום בו נדרש טיפול כזה על מנת למנוע נזק גופני ונזק גופני אכן נגרם לך, אזי יכולה לקום לך עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית. 

במידה ואין מדובר בבעיה רפואית אשר מחייבת קבלת טיפול כלשהו ו/או ניתוח כפי שהנך מעוניין, אזי זכותך לבצע ניתוח אסתטי במסגרת השירותים הניתנים על ידי קופת חולים, אם קיימים בנסיבות המקרה, או לפנות לרפואה פרטית. במקרה כזה קופת חולים ו/או בית חולים אינם מחוייבים ליתן לך טיפול.,

בכל מקרה על מנת ליתן תשובה מדוייקת יותר, יש לבחון את נסיבות  המקרה ומצבך הרפואי  בצורה יסודית על ידי אנשי מקצוע, לרבות מומחים רפואיים.

מאחלת לך בריאות שלמה,

אבי שלום,

מפרטי המקרה כפי שמתוארים על ידך עולה, כי בשנת 2018 אובחנה אצלך מחלה קשה, שניתן היה לאבחנה החל משנת 2012 אך בשל טעות או מחדל של הגורם המפענח ו/או המטפל, לא אובחנה.

את טענתך הנ"ל לגבי פענוח הצילומים, ניתן לבדוק רק על ידי פנייה למומחה רפואי שיבחן ביסודיות את כל החומר הרפואי הרלבלנטי.

לכן, חשוב בשלב ראשון לפנות למוסדות הרפואיים ו/או לרופאים שטיפלו בך ובהם בוצעו גם הצילומים ולבקש את כל החומר הרפואי שקשור בטיפול שניתן לך, לרבות צילומי רנטגן, CT וכל רשומה או בדיק, סיכום רפואי, מעקב וכיוב'.

לאחר קבלת החומר, המלצתי החמה היא, לפנות לעורך דין שעוסק באופן ייחודי בתחום הרשלנות הרפואית אשר יעביר את כל החומר שאספת לבדיקה יסודית ע"י מומחה רפואי מתאים אשר יבחן על סמך החומר ראשית את שאלת האחריות, דהיינו, אם ניתן היה לאבחן את המחלה כבר בשנת 2012 או בכל אחד מהמועדים שציינת.

במידה ומסקנתו של המומחה תהיה כי מחלתך לא אובחנה עקב מחדל ו/או רשלנות של הגורמים שטיפלו בך כפי שאתה טוען, ועקב כך, לאחר שיבדוק גם את שאלת הנזק יגיע למסקנה נוספת והיא, שנגרמו לך נזקים גופניים, אזי ניתן יהיה לומר שקיימת עילת תביעה וניתן יהיה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.

במידה והנך מעוניין בהבהרות והסברים נוספים, אשמח לסייע.

מאחלת לך בריאות שלמה,

אבי שלום,

קופת חולים צודקת בדבר אחד והוא, שאם אין רישום על בדיקה, לכאורה לא עברת את אותה בדיקה.

יחד עם זאת, יש לדחות מכל וכל טענת קופת חולים כי האשמה היא בך. הדבר אינו נכון.

במידה וכפי שאתה טוען, אכן עברת צילום רנטגן ותוצאותיו אינן נמצאות ברשומות הרפואיות של קופת חולים, הדבר אינו תקין. על פי החוק, על המוסד הרפואי המטפל חובה לתעד כל טיפול שבוצע, לרבות פענוח בדיקות ועליו לדאוג לשמירה על רשומה זו.

על מנת לבחון את טענת קופת חולים לגבי קיום רישום של תוצאות הבדיקה, הנך רשאי על פי החוק, לבקש מקופת חולים העתק מכל התיעוד הרפואי הנמצא ברשותם לגביך, על מנת לבחון בעצמך את הסוגיה הזו. קופת חולים חייבת על פי החוק ועל פי הנחיות משרד הבריאות ליתן לך עותק מהרשומה הרפואית על פי בקשתך.

באשר לשאלה האם על רופא המשפחה לציין את גורלה של הפנייה, לא ברור לי מה הסיבה שבעטיה הנך זקוק לצילום המדובר ואם הינו נדרש לצורך טיפול כלשהו שהנך מקבל בתקופה הנוכחית.

כך או כך, על פי חוק זכויות החולה והנחיות משרד הבריאות, על כל רופא לתעד את מהלך הטיפול וכל המידע הקשור לטיפול, ועליו לתעד בין היתר גם את פרטי הדיון עם החולה ופרטים משמעותיים בשיחות עם המטופל.  לכן, במידה והנושא עולה במהלך ביקור אצל רופא המשפחה, בין אם קשור לטיפול הניתן על ידו או לא, עליו לתעד לפחות את תוכן השיחה והדיון בנושא במהלך הביקור.

בכפוף לאמור, אני ממליצה לך לפנות למדור רישום רפואי בקופה ולבקש את הרשומה הרפואית המלאה, ובמידה ותיתקל בקושי, לפנות לייעוץ משפטי.

מאחלת לך בריאות והצלחה,

בכבוד רב,

עו"ד מיכל סטרוגו, עו"ד

מנהלת פורום רשלנות רפואית



בר כוכבא 23 (V Tower), בני ברק

טלפון: 03-5114014 ; מייל: michalstrugo@mfs-law.com

אבי שלום,

מדברייך עולה, כי תחילה הנחנה אותך הרופא למרוח את המשחה בתוך הפה וכעבור יום התקשר ואמר שיש למרוח רק על השפתיים. 

אני מניחה שמדובר ברופא משפחה שכנראה או שנתן לך טיפול לא נכון או שההנחיות שניתנו היו לא נכונות ולא מקצועיות או שלא הובנו או לא הוסברו כראוי. החוק מחייב רופא לתת הסבר ברור ומפורט באשר לטיפול הניתן, סיבוכים ותופעות לוואי ועליו לתעד זאת ברשומה הרפואית. על פניו נראה כי לא עמד בחובתו זו, לפחות בכל הקשור למתן הסבר והנחיות לגבי השימוש במשחה.

במצב כזה, אם מדובר ברופא הקופה, מאחר ולא נגרם לך נזק בלתי הפיך ו/או נזק משמעותי, הייתי ממליצה לפנות להנהלת הקופה, או לפניות הציבור במכתב לגבי פרטי הארוע, על מנת למנוע הישנות מקרים דומים.

מאחלת לך בריאות שלמה,

שי שלום,

התשובה לשאלה אם ניתן לתבוע במקרה שתיארת, תלויה בתוצאות של אותה פעולה, של הוצאת הסיכות, שייתכן והייתה לא מקצועית או זהירה מספיק ולכן סיכה אחת נשארה בגוף. לא ברור לי כמה זמן עבר מאז הוצאת הסיכות ואם בעקבות הישארות הסיכה,סובל אחיך מתופעות ו/או כאבים כלשהם ו/או האם נגרם לאחיך נזק גופני כלשהו.

על מנת שאחיך יוכל לבסס תביעת רשלנות רפואית ולצורך בחינת כדאיות הגשת תביעה שכזו, אם בכלל, על אחיך להוכיח כי בעקבות פעולה רשלנית של הוצאת הסיכות, נגרם לו נזק גופני ו/או סבל משמעותי שבעקבותיו מגיע לו פיצוי משמעותי.

מקווה שעניתי על שאלתך.

מאחלת בריאות שלמה,

נועם שלום,

חיידק GBS (מסוג סטרפטוקוק) הוא חיידק שכיח שבשגרה נושאות אותו בין 15%-20% מהנשים ההרות. לנוכחות החיידק יש סיכון רק בשלבי הלידה, יחד עם זאת הסיכוי להדבקת העובר הוא נמוך ובמידה ומבוצע טיפול ע"י מתן אנטיביוטיקה, הסיכוי להדבקת העובר יורד משמעותית.

מדיניות משרד הבריאות לבצע בדיקה לנשאות החיידק במהלך ההריון רק בנשים עם גורמי סיכון ועל פי שיקול דעת הרופא המטפל והיא מבוצעת לרוב בשבועות מתקדמים של ההריון (35-37).

לכן במקרה שלך, יש לבדוק האם את נכללת ברשימת אותן נשים בעלי גורמי סיכון ואם כן, מדוע לא בוצעה בדיקה לנשאות החיידק כאמור. 

כך או כך, גם אם מתגלה החיידק רק בחדר לידה, ניתן ליתן אנטיביוטיקה 4 שעות לפניה הלידה ואם הדבר לא ניתן מסיבה כזו או אחרת, עדיין הסיכוי להדבקה נמוך וניתן לנקוט באמצעי זהירות לאחר הלידה.

מכאן שעל מנת להשיב על שאלתך אם קיימת רשלנות או לא, יש לבחון את נסיבות המקרה על פי העובדות הנ"ל.

חשוב להדגיש כי תביעה בגין רשלנות רפואית נדרשת להתבסס בראש ובראשונה על נזק מוחשי שנגרם לתובע. כך שבמידה ואין כל תיעוד לנזק כלשהו שנגרם לך או לתינוק, הרי שלהלכה, אין עילה להגשת התביעה, וזו תידחה על הסף מטעם בית המשפט.

הנני תקווה כי אכן לא נגרם כל נזק.

מאחלת בריאות שלמה,

בברכה,

עו"ד מיכל סטרוגו

איתי שלום,

טיפול שיניים כמו כל  טיפול רפואי חייב להתבצע רק לאחר מתן הסבר מפורט של הרופא לגבי הטיפול המוצע, סיכונים וסיבוכים אפשריים, סיכויי הצלחה ואופציות נוספות לטיפול אם קיימות. חייבת להיות שקיפות מלאה.

רק לאחר מתן הסבר מפורט, קבלת הסכמה מדעת של המטופל והחתמתו על טופס הסכמה לטיפול, ניתן לבצע הטיפול. במידה וכפי שאתה טוען הטיפול בוצע ללא קבלת הסכמתך, אזי הפר הרופא חובתו וניתן לתבוע אותו רק בשל כך.

בהתייחס לטיפול עצמו, על מנת להשיב על השאלה האם מדובר בטיפול לקוי שבוצע ברשלנות, יש לבחון את הרשומה הרפואית וכל הפרטים המתייחסים לטיפול ביסודיות ולהעביר לבדיקת מומחה רפואי אשר יחווה דעתו באם מדובר בטיפול רשלני המקים עילת תביעה. רק במידה ותשובת המומחה תהיה חיובית, ניתן יהיה להגיש תביעה כנגד הרופא על מתן טיפול רשלני וכן  פגיעה באוטונומיה וביצוע טיפול ללא קבלת הסכמה מדעת .

מאחלת לך בריאות שלמה,

עו"ד מיכל סטרוגו

ליה שלום,

הסוגיה העולה מפנייתך היא סוגיית התיישנות התביעה. לפי החוק, תביעת רשלנות רפואית תתיישן בחלוף 7 שנים מיום ביצוע הרשלנות, ובמקרה שמקרה הרשלנות אירע בעת שהיה התובע קטין, תתיישן התביעה בחלוף 7 שנים ממועד היותו בגיר, דהיינו גיל 25.

לכלל זה יש מספר חריגים ומצבים בהם ניתן להגיש תביעה גם לאחר מכן.

לדוגמא, במקרה של אבחון מאוחר, במיוחד במקרים בהם גילוי מוקדם היה יכול למנוע סבל ולצמצם את הנזק ע"י מתן טיפול המתאים לבעיה, האיחור באבחון הוא זה שגרם לנזק ומקים עילת תביעה.

 במקרה כזה, ספירה תתחיל רק מהיום שבו נודעו לתובע העובדות המקימות לו את תביעתו, ובלבד שעובדות אלה לא היו ידועות לו קודם לכן מסיבות שלא תלויות בו, ושהוא לא יכול היה, בזהירות סבירה, לגלותן קודם לכן.

לדברייך בשלב מסויים (אינך נוקבת במועד) שיערו הרופאים כי מדובר בדלקת או בשחיקת סחוס אך לא בוצעה בדיקת MRI ולכן כרגע זו האבחנה. במידה ולאחר ביצוע MRI באופן פרטי יתגלו ממצאים שונים אשר יובילו לאבחנה שונה לחלוטין מזו שניתנה כל השנים, שגילויים מוקדם יותר יכול היה לשפר את מצבך, למנוע סבל מיותר ולהקטין את הנזק, אזי, על פניו, ייתכן ותקום עילת התביעה נגד הקופה, במועד בו נתגלו העובדות החדשות שמקימות את עילת התביעה.

חשוב לי להדגיש, כי על מנת שתוכלי לקבל תשובה מדוייקת עליה תוכלי להסתמך, אמליץ לך לפנות לעורך דין שתחום עיסוקו הייחודי הוא רשלנות רפואית על מנת שיבדוק ביסודיות את כל העובדות והמסמכים הרפואיים ויוכל לתת לך תשובה ברורה.

מאחלת לך בריאות שלמה,

שלום רב,

למרות שמן הראוי היה להפנות השאלה לפורום ביטוח לאומי, אנסה להשיב בקצרה.

פוסק רפואי של הביטוח הלאומי, מתמנה על ידי שר העבודה והרווחה והמוסד לביטוח לאומי ממנה אותו להיות רופא מוסמך ('מעין שופט') שיפסוק מטעמו בועדות. 

פעמים רבות, לאחר פסיקת מומחה רפואי בועדה של המל"ל, כפי שקורה גם בפסיקת מומחה מטעם בית משפט, עולה תחושה כי נגרם עוול שפעמים רבות גורם גם לנזק משמעותי למי שגם כך יש לו נכות ופגיעה פיזית לעיתים קשה. התחושה הרווחת בקרב הציבור היא, שאותם פוסקים, שמקבלים את מינויים כפוסקים בוועדות ואת שכרם מהמוסד לביטוח לאומי, אינם יכולים להיות אובייקטיביים והפסיקות שלהם לעיתים אינן הוגנות. (מסיבה זו היו מספר ניסיונות להקים גוף עצמאי חיצוני שאינו תלוי במל"ל שבו יתקיימו דיוני הועדות הרפואיות - עד כה ללא הצלחה).

סעיף 122א' לחוק הביטוח הלאומי מאפשר למי שרואה עצמו נפגע מהחלטה של פוסק רפואי בועדה או סבור שניתנה ברשלנות, להגיש ערעור לפני ועדת ערר של המל"ל בתוך 90 יום מקבלת ההחלטה. 

במידה והנפגע מהחלטת הפוסק, אינו מרוצה מהחלטת וועדת הערר, יכול לפנות לבית הדין האזורי לעבודה שלאחר דיון, ברוב המקרים מחזיר את הדיון לוועדת הערר, עם המלצות או הערות.

לא מצאתי פסיקה שדנה בשאלה אם ניתן לתבוע פוסק של המלל בגין רשלנות רפואית, אך אני סבורה, שלאור העובדה שחוק ביטוח לאומי קבע כללים ברורים לגבי דרכי פעולה במקרים בהם הנפגע סבור כי פסיקת הפוסק הרפואי רשלנית ו/או לא מקצועית וכיוב' - במידה ותוגש תביעה בגין רשלנות רפואית לבית משפט, כנגד אותו רופא באופן אישי, שלא במסגרת החוק, קיים סיכוי סביר כי עמדת ביהמ"ש תהיה, כי אינו מוסמך לדון בתביעה שכזו.

מקווה שעניתי על שאלתך.

מאחלת רק בריאות,

מיכל