פורום רשלנות רפואית

שלום כרמית,

על פניו יש להניח שטיפול ליישור שיניים אמור להשיג תוצאה לשנים ממושכות, ולכן כדאי שמומחה לישור שיניים יבדוק את הטיפול שעברת לפני כמה שנים, את המצב השיניים כעת, ויחווה דעתו אם הטיפול הקודם היה רשלני או שגוי, או שהמצב חזר לקדמותו בגלל תכונות הגוף שלך, ולא בגלל טיפול לא נכון.

אם ניתן יהיה להשיג חוות דעת רפואית שתאמר זאת - ניתן יהיה להגיש תביעה.

שלום רוני,

איני חושבת שיש מענה משפטי לשאלה שלך. התשובה היא עניין של עמדה ערכית כזו או אחרת. ימצאו וודאי לא מעט אנשים שיאמרו שעדיף להציל חיים של יותר אנשים.

שלום נמרוד,

באופן עקרוני, אם חלק מהיורשים בלבד מגיש תביעה בגין רשלנות שבעקבותיה נפטר המוריש, כל אחד מהם יכול לקבל פיצוי רק על פי החלק היחסי שלו בעזבון. 
עם זאת - יש להעריך שהנתבעים ירצו לצרף את כל היורשים, ולא להיות חשופים לסיכון של ניהול תביעות נוספות.

אם יינתן פסק-דין, לא על דרך הפשרה, יש להעריך שיפסקו לזכות אותו יורש גם הוצאות משפט, אשר אמורות לכסות את עלות חוות הדעת.

שלום רוני,

עפ"י פסק-דין שניתן לאחרונה בבית-המשפט העליון, תשלום הפיצויים על-ידי הנתבע הראשון, נעשה מכח הסכמה חוזית, ולכן אין היא נפגעת מכל הכרעה שלא תהיה לגבי הנתבע השני. כך בבית-המשפט המחוזי, וכך בערעור בבית-המשפט העליון.

זה כמובן באופן עקרוני, וככל שהסכם הפשרה אליו הגעת עם הנתבע הראשון אינו אומר אחרת.

שלום מורן,

תקופת ההתיישנות עפ"י החוק הקיים היום, בתביעה של רשלנות רפואית, הינה כבכל תביעת נזיקין, היינו 7 שנים.
ישנם בחוק גורמים אשר מאריכים את תקופת ההתיישנות, והם חלים גם במקרה הזה. למשל:
- אם הטיפול הרשלני היה בקטין, מתחילים למנות את תקופת ההתיישנות בהגיעו לגיל 18, כלומר התביעה מתיישנת כשהקטין-הנפגע מגיע לגיל 25.
- אם הנפגע היה מאושפז אשפוז פסיכיאטרי במהלך התקופה - אזי תקופת האשפוז עשויה להתווסף לתקופת ההתיישנות
- אם הנזק התגלה רק בשלב מאוחר, ולא ניתן היה לגלותו קודם, אז ייתכן שתקופת ההתיישנות תחושב רק החל מהמועד בו התגלה הנזק.

שלום מיקה,

קראתי בכאב את השאלה שלך, שמספרת סיפור של מוות שניתן היה למנוע אותו.

אכן - הפיצוי על מותו של אדם מבוגר יהיה נמוך יותר מאשר בסיטואציה בה הוא נשאר בחיים - אך לעתים קרובות יש הצדקה להגיש תביעה בגין מוות כזה שנגרם ברשלנות.

הפיצוי בגין מותו של אדם שאינו בשנות ההשתכרות שלו, יהיה מורכב מפיצוי על נזק לא ממוני (קיצור תוחלת החיים) ופיצוי בגין אבדן הכנסות שיכולות היו להצטבר לעזבון לו המנוח היה ממשיך בחייו.
אין חוק שקובע פיצוי מינימלי בגין קיצור תוחלת החיים, ובפסיקה ניתן למצוא פיצויים בטווח שבין 100,000 ש"ח ל-300,000 ש"ח, תלוי בגילו של המנוח, בתוחלת החיים הצפויה לו ותלוי בשופט הדן בתיק.
צריך גם להביא בחשבון את הכנסותיו של המנוח טרם מותו. אם היו הכנסות גבוהות, אז יכול להיות גם רכיב משמעותי בפיצוי בגין "השנים האבודות" בהן יכול היה לצבור עוד נכסים כספיים.

אין ספק שראוי להתייחס בכבוד לחיים של כל אחד, ולא לטפל טיפול רשלני גם באנשים מבוגרים, ואם המוסד הרפואי כשל במילוי חובה זו - ראוי שישלם פיצוי לעזבונו של המנוח.

שלום שי,

עפ"י חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, כל מטופל זכאי לקבל את כל התיעוד הרפואי אודותיו. להשקפתי, שיחה עם מוקד, שעל בסיסה קיבלת הפנייה למיון - היא חלק מהתיעוד הרפואי שאתה זכאי לקבלו. יש להניח שבשיחה פרטת את התלונות שלך, ועל יסוד תלונות אלה ניתנה לך ההפנייה למיון. לכן לדעתי אתה זכאי לקבל את תיעוד השיחה.

שלום רוני,

בפסק-הדין בית-המשפט אמור לדון בחלקו של הנתבע שנשאר בדיון באחריות כלפי התובע, וכן לפסוק את גובה הנזק. הנתבע שנשאר צריך לשלם את החלק היחסי מתוך הנזק, ללא קשר לסכום ששילם הנתבע שאיתו נערכה פשרה, וזאת ככל שהסכם הפשרה אינו קובע מנגנון אחר לגבי ניכוי הסכום ששולם בפשרה. כך נקבע לאחרונה בפסק-דין של כב' השופט עמית בבית-המשפט העליון.

שלום ניב,

הפורום שלנו אינו עוסק בקביעות של ועדות הצבא. אני הייתי פונה אליהם בכתב ומסבירה את המצב, או פונה לעו"ד המתמחה בדיני צבא וקביעות של ועדות של הצבא.

שלום פאול,

הפורום שלנו אינו מטפל ברשלנות בטיפול בבעלי חיים. אישית איני מכירה עורך-דין אשר עוסק בכך.

שלום חיה,

התוצאה של הניתוח שעברה אימך אכן מצערת, וחבל שהניתוח לא רק שלא שיפר את מצב הכתף, אלא אף החמיר אותה.
למרבה הצער - לא כל תוצאה לא מוצלחת של ניתוח מלמדת על רשלנות, ולכן איני יכולה  מיד לשלוח אותך להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. לפעמים הרופאים עושים הכל נכון, ולמרות זאת הגוף שלנו לא מגיב כמצופה. 
ככל שיימצא רופא שיבדוק את מהלך הניתוח, ויביע דעתו שהניתוח לא בוצע על פי הפרקטיקה הרפואית הסבירה - ניתן יהיה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, תביעה כזו שתתן לאמך פיצוי כספי על הנזק שנגרם לה. 

שלום רונית,

עפ"י חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, זכותו של מטופל לקבל את התיעוד הרפואי אודותיו. לנוחותך אני מצרפת את לשון החוק, בה יש גם תשובה לשאלתך:

זכות המטופל למידע רפואי

18. (א) מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו.

          (ב) חבר בצוות המטפל רשאי למסור למטופל מידע רפואי בתחום עיסוקו בלבד ובתיאום עם האחראי על הצוות.

          (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי מטפל להחליט שלא למסור למטופל מידע רפואי מלא או חלקי המתייחס אליו, אם המידע עלול לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל או לסכן את חייו; החליט המטפל כי אין למסור למטופל מידע כאמור בסעיף קטן זה, יודיע מיד על החלטתו לועדת האתיקה ויצרף את המידע שלא נמסר למטופל ואת נימוקיו לאי מסירתו.

          (ד) ועדת האתיקה רשאית לאשר את החלטת המטפל, לבטלה או לשנותה.

          (ה) בטרם תיתן ועדת האתיקה את החלטתה, רשאית היא לשמוע את המטופל או אדם אחר.

אני מציעה שתפני בכתב לבית-החולים, ותשלחי העתק לפניות הציבור של משרד הבריאות. אני מעריכה כי תקבלי מענה שיתאים לנוסח החוק, לרבות הפנייתך לועדת האתיקה.

שלום נוי,

כדי להצליח בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח:
1. רשלנות בטיפול
2. נזק מוכח
3. קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק.

ככל שלא הופנית במשך תקופה ארוכה לבדיקה שהייתה נחוצה לצורך הטיפול הנכון בה (וככל שמדובר בתקופה בלתי סבירה לדעת רופאים נוספים), צריך עדיין להוכיח שהנזק שנגרם לך הינו בלתי הפיך, ולא רק שפתרון הבעייה נדחה.

אם הנזק בלתי הפיך, והוא כולו תוצאה של האיחור באבחון - ייתכן שיש מקום להגיש תביעה. צריך יהיה כמובן לתמוך את התביעה בחוות דעת רפואית שתאמר שהנזק בלתי הפיך, ושהוא כולו תוצאה של האיחור באבחון.

שלום דנה,

על פניו, אין סעיף בחוק האוסר על תיעוד הטיפול על ידי הקלטה ו/או צילום יחד עם זאת, יש לפעול לקבלת הסכמה של המטופל לתיעוד הטיפול באופן זה. ניתן ללמוד זאת, בין היתר, מחוק הגנת הפרטיות וכן מכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל. חשוב לתעד הסכמה כזו של המטופל בתיק הרפואי שלו.

אם ההקלטה נעשתה לצרכי הוראה או פרסום מדעי או מחקר כלשהו, ניתן לעשות בה שימוש ללא חשיפת פרטים מזהים של המטופל, כמובן בתנאי שניתנה לכך הסכמת המטופל.

כן. ניתן לתעד ולהעביר מידע אודות טיפול רפואי לצורכי הוראה ו/או פרסום מדעי ו/או מחקר, ובלבד שלא נחשפו פרטים מזהים של המטופל. תיעוד זה אינו מהווה חלק מהרשומה הרפואית הנוגעת למטופל.

הקלטה של טיפול רפואי הינה חלק בלתי נפרד מהרשומה הרפואית.לכן זכותו של המטופל לקבל העתק ממנה, כמו שהוא זכאי לקבל עותק מכל תיעוד רפואי שלו.

בברכה,

שלום אוג,

כדי לזכות בתביעת רשלנות רפואית, לא די להוכיח שהייתה רשלנות (וכאן אני מוכנה להניח שחיסון במרחק של 18 ימים ולא 21 ימים הוא רשלני - אם כי איני יודעת בוודאות), צריך להוכיח גם קשר סיבתי בין הרשלנות (פער הזמנים הקטן מידי) לבין הנזק (תופעות הלוואי שלך). למיטב הבנתי יהיה מאוד קשה, אם לא בלתי אפשרי, לייחס את תופעות הלוואי דווקא להקדמת החיסון השני, ולא לעצם קבלתו, שכן מתחסנים רבים סובלים מתופעות לוואי אחרי החיסון השני. לכן איני ממליצה לתבוע את קופת החולים, באשר סיכויי ההצלחה קלושים מאוד.

שלום שיר,

אני מצטערת לשמוע שהניתוח לא השיג את ההקלה לשמה נזקקת לו מלכתחילה. 



באופן עקרוני - המטפל צריך להסביר למטופל את פרטי הטיפול הרפואי שהוא אמור לקבל, את הסיכונים ואת הסיכויים, וגם את דרך הטיפול. לכן - לכאורה היית אמורה לקבל הסבר על הדרך בה יתבצע יישור של המחיצה.



עם זאת - צריך לבחון את התיעוד הרפואי, את טופס הסכמה לניתוח, את דו"ח הניתוח וגם לבדוק מה היא הדרך המקובלת לתיקון המחיצה, ומדוע במקרה שלך הייתה סטייה ממנה - אם הייתה סטייה כזו. לשם כך צריך יהיה להעביר את מלוא התיעוד הרפואי (לא רק את מכתב השחרור) לרופא המנתח א.א.ג, ולקבל את הערכתו המקצועית אם הייתה כאן רשלנות אם לאו. רק לאחר מכן - עורך-דין יוכל להעריך אם קיימת עילה לתביעה.

שלום אור,

הרישום הרפואי צריך לשקף את הבדיקות והטיפולים שנערכו וניתנו למטופל. הממצאים המתוארים בסעיף (1) לשאלה שלך - הם כולם תוצאות של בדיקות פיזיולוגיות מסויימות, וברור שצריך לבצע אותן כדי לדעת את תוצאותיהן. אם התוצאות נרשמו מבלי שנערכה בדיקה כלשהי - אין זה תקין, בלשון המעטה.

לגבי הסעיף השני בשאלתך - אני מניחה שזהו רישום לצרכים מינהליים של קופת החולים, ואני מציעה לבדוק איתם.

שלום אהרון,

כדי להגיש תביעה ברשלנות רפואית, צריך שיהיה נזק בלתי הפיך. בשאלה שלך לא מתואר נזק כזה, למרבה המזל, ולכן לא נראה שיהיה מקום להגשת תביעה על רשלנות רפואית. אם מדובר במינהל לא תקין - אתה יכול לפנות בתלונה לנציב תלונות הציבור של המוסד, או של קופת החולים ששלחה אותך למכון, או אפילו למשרד הבריאות - אבל לא לקבל פיצויים כלשהם.

שלום טל,

הערכת נכותו של אדם היא עניין רפואי, ובדרך כלל, כדי שלקביעה יהיה תוקף משפטי כלשהו - רק רופא יכול להעריך אם יש נכות ומה שיעורה.

כאשר אתה כותב "לקבל אחוזי נכות" - השאלה הינה כללית מידי. 

אם הכוונה היא לקביעה של ועדה רפואית של הביטוח הלאומי או של משרד הבטחון - יש לכל אחד מגופים אלה תקנות אשר על פיהן נקבעים אחוזי הנכות של הנבדקים אצלם. בדרך כלל הנכות נקבעת, לאחר בדיקה רפואית - על פי מידת ההגבלה של הממצא הרפואי על תפקודו של הנבדק. יש אנשים שבלט דיסק משבית אותם, מגביל את טווח התנועה שלהם או גורם להם לכאבים אשר מונעים מהם תפקוד תקין, ויש כאלה שאותו ממצא רפואי לא ישפיע כלל על תפקודם. לכן קשה לתת תשובה לשאלה שלך. עדיף שרופא יבדוק אותך - ויעריך אם הממצאים מצדיקים קביעת נכות כלשהי, ומה שיעורה.