פורום דיני משפחה

מירי שלום,

ראשית, אפנה אותך לתשובתי לרויטל, למטה. 

במקרה שלך ולאור העובדה שיתכן שלגרוש פנסיה תקציבית, האמור בתשובה שם חשוב פי כמה וכמה, שכן יש חשיבות עליונה לחישוב הנכון של החלק המגיע לך ועלולים להיות הפרשים של מאות רבות ואף אלפי שקלים בחודש, בין חישוב כזה או אחר. 

פני בדחיפות לעו"ד העוסק בדיני משפחה ובעל נסיון בנושא חישובי הפנסיה וזכויות בן הזוג לשעבר, הן לאור הפערים שעלולים להיווצר כאמור, עקב חישוב שגוי והן לאור העובדה שהמועד לביצוע הפעולות הדרושות, לגבי פס"ד שבמסגרתם לא נערכה חוות דעת אקטוארית ולא אושרו פסיקתאות ע"י ביהמ"ש, מסתיים ב- 31.12.19. 

בן שלום,

אכן התביעה אמורה להיות מוגשת נגד עזבון המנוח. אכן מצרפים כנתבעים את היורשים ו"היורשים" נקבעים רק בצו ירושה / צו קיום צוואה, אולם אינני רואה מניעה להגיש תביעה נגד היורשים על פי הצוואה (אם קיימת כזו) ואם בסופו של יום ייקבעו יורשים אחרים, בעקבות התנגדות וכד', לתקן את כתב התביעה ולשנות את הנתבעים בהתאם.    

כאמור, למעשה הנתבע הוא העיזבון ואם ייקבע שחלק מרכושו של המנוח הוא למעשה רכושה של האלמנה, מוקטן החלק המוגדר כ"עיזבון" ומחולק בין היורשים, בין אם יורשים אותו א' ו-ב' או ג' ו-ד'.

 

רויטל שלום רב,

חישוב זכויותיך בפנסיה של הגרוש, אמור להעשות ע"י אקטואר, המתמחה בחישובים אלה !

ממילא, כדי לקבל את המגיע לך ישירות מקרן הפנסיה, את זקוקה ל"פסיקתא" שנערכת ע"י האקטואר ומוגשת לאישור ביהמ"ש, לכן בכל מקרה יש צורך לפנות לביהמ"ש ולבקש מינוי כזה (אלא אם כן הוכנה במסגרת הגירושין ביניכם פסיקתא כזו).

זאת ועוד - חשוב מאוד שתדעי שאם מדובר בפס"ד שניתן לפני שנת 2015 או בהסכם שלא נערכה בו חוות דעת אקטוארית, עליך לפנות לביהמ"ש לפני 31.12.19, בבקשה מתאימה, לצורך קבלת הפסיקתא ובנוסף, לשלוח לקרן הפנסיה הרלוונטית, הודעה על קיומו של פס"ד לטובתך ועל פנייתך לביהמ"ש. 
צעדים אלה הכרחיים כדי לא להפסיד את הזכות קבל את חלקך ישירות מקרן הפנסיה, דבר שייאלץ התחשבנות אין סופית וקבועה (המעוררת לא פעם ויכוחים בין בני הזוג לשעבר), על הסכומים שיצטרך הגרוש להעביר לך מדי חודש בחודשו. בלי פסיקתא כנ"ל, את עלולה גם לאבד את זכותך לקבל קיצבת שארים במקרה של פטירה, אם קיימת לך זכות כזו. 

אני מאוד ממליצה שתפני לעו"ד העוסק בדיני משפחה, המכיר את התהליך ויוכל לסייע לך, שכן הזמן שנותר למימוש הזכות, קצר מאוד !!

אבי שלום,

ככלל - אסור לקזז מדמי המזונות דבר, אלא אם כן הוסכם על כך בהסכם הגירושין או שניתן אישור לכך, ע"י ביהמ"ש / ביה"ד !!    
    
כמו כן, אם חיוב המזונות הוא כלפי האם, גם אילו היה אישור כזה לקיזוז, אינך יכול לקזז תשלומים לאם, מול כספים שנתת ישירות לילדה, אלא אם כן הוסכם הדבר בינך לבין האם (היא ה"זוכה" בתשלום המזונות).

גם אילו נקבע כי התשלום אמור להיות משולם ישירות לילדה (ומכאן, סביר להניח שמדובר במזונות בתקופת השירות הצבאי), אינך יכול כאמור לקזז את המזונות מהילדה, אלא אם כן ניתן אישור לכך או שהדבר הוסכם ביניכם, מראש ובכתב.     

לסיכום - אני ממליצה לך לא לפעול בדרך זו אלא לשקול את צעדיך בעתיד, לרבות השאלה האם בגין הסכומים שאתה "מלווה" לבתך, נכון עבורך לסכן את הקשר ביניכם והשאלה האם אולי בעתיד במקום לתת "הלוואות", לתת דווקא "מתנות", בסכומים שמתאימים לך, מבלי שתתעוררנה ציפיות כאלה ואחרות מצד מי מכם והאכזבות שנילוות לציפיות אלה. 

אני נוהגת להזכיר תמיד ללקוחותיי שהילדים נשארים "ילדים" שלנו, עשרות שנים קדימה, גם כשהם עצמם כבר הורים ולכן רצוי להסתכל על הדברים בפרופורציה של הטווח הארוך (מאוד ...), שכן הדבר הכי חשוב לנו כהורים, הוא הקשר הטוב והמיטיב שלנו עם ילדינו (ואח"כ עם נכדינו). 

בטוחה שתמצא את הפתרון הנכון ביותר (וכיוון שהיא כבר בגיל שהיא "לוקחת הלוואות" אולי כדאי גם לנהל איתה שיחה של "גדולים" בנושא ולהגדיר צרכים, רצונות וציפיות).

שלום אלעד,

המינוי נעשה באמצעות פרוצדורה שהוגשה לביהמ"ש, העובדה שהנו בגיר מקשה, אך לטעמי אתם יכולים לפנות לביהמ"ש במסגרת התיק, להסביר מהי סיבת ההתנגדות למינוי.

אני מציעה לכם כי טרם הפנייה תיוועצו בעו"ד .

שלום עינב,

אדם שמונה לו אפוטרופוס לא כשיר לעשות עסקאות, אלא רק האפוטרופוס שמונה לרכושו,כל העסקאות שיבצע האפוטרופוס מחייבות את אישורו של האפוטרופוס הכללי וביהמ"ש.

שלום אינה,

באם אין פירוט בפסה"ד הסופי, משך זמן השהייה בחו"ל וכו', הנך נדרשת לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה, אלא אם כן, תגיעו להסכמות ותגישו אותם לביהמ"ש לקבלת אישור כפס"ד.

בהצלחה,

שלום,

באם הנה נהנית ע"פ הצוואה, קרי, האם כספי הירושוה אמורים להגיע אליה בצינור כלשהו?

באם התשובה שלילית, אין כל מניעה שהיא זאת שתערוך את הצוואה.

שלום דליה,

עו"ד או כל אדם אחר, אינו רשאי להחתים אדם לא צלול על מסמכים, לרבות על יפוי כח מתמשך.

שלום שי,

הערבות הנה מול הבנק, על כן, על הבנק ליתן הסכמתו להוצאתך מן הערבות/ החלפתך ע"י ערב אחר.

אי לכך, הדברים אינם תלויים בגרושתך, אתה לא יכול לעשות כל פעולה בנכס, אין כל חשיבות אם חתמת על הערבות לפני נישואיכם.

שלום,

לצורף הגשת תובענה בעניין מזונות, אין חשיבות אם להגדלה/ להקטנה/ דרישת מזונות ראשונית

יש צורך לצרף טופס הרצאת פרטים בתביעת מזונות, אליו יצורפו 12 תלושי שכר אחרונים בלבד.

ייתכן כי בשלב מאוחר יותר, ביהמ"ש ידרוש מסמכים נוספים לרבות תדפיסי אשראי.

בהצלחה,

רועי, שלום,

אכן כן.

אם לא נרשמת כאבי הקטינה בתעודת הלידה, והיא בת יותר משנה, לא ניתן לרשום אותה כבתך ללא צו מבית המשפט.

אם פרודתך מסכימה, עליכם להגיש בקשה בהסכמה למתן צו למשרד הפנים. בית המשפט יורה על תגובת המדינה (אפילו אם יש הסכמה), וקרוב לוודאי שידרוש בדיקת רקמות, לפני שיסכים למתן הצו.

אם פרודתך לא מסכימה או מסרבת לחתום, עליך להגיש כנגדה תביעת אבהות. גם במקרה כזה, בית המשפט יורה על עריכת בדיקת רקמות.

הבדיקה נערכת באמצעות השוואת דגימות דם שלך ושל הילדה באחד מבתי החולים הגדולים בישראל. התוצאות מועברות ישירות לבית המשפט. 

בשני המקרים, מומלץ בחום לשכור את שירותיו של עו"ד מנוסה, רגיש ומקצועי. טעויות אורכות זמן רב והמערכת אינה ידידותית כלפי לא מיוצגים.

בהצלחה,

רוית

מיכל, שלום,

אני מצטערת מאוד למשמע מסכת ההתעללות והלחצים שאת חווה.

אני ממליצה לך לפנות עם ההודעות הרלוונטיות לייעוץ אצל עו"ד אמין והגון, שלא ידחק אותך להליך סרק.

במידת הצורך, ניתן להגיש בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, תביעה להבטחת קשר ואפילו תביעת לשון הרע.

כדי להחליט מה הצעד הנכון, ולו למניעה, אין תחליף לייעוץ פרטני איכותי.

בהצלחה!

שמרית, שלום,

את מתארת מקרה חריג ומעניין מאוד. 

אכן, כל עוד בעלך רשום כבעלים במחצית הדירה, אין את יכולה לבצע פעולות משפטיות, כמו מכירה או שיעבוד, אלא בחלקך בדירה.

המזור הוא הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לסעד הצהרתי, לפיה הדירה שייכת לך במלואה. רק עם פסק דין כזה תוכלי להירשם כבעלים במלוא הדירה ולמכור אותה. זו אינה תביעה קלה, ותידרשי להראות שניסית בשקידה סבירה לאתר את הגרוש כדי לתת לו הזדמנות להגיב. לא כדאי להיכנס לתביעה מורכבת מסוג זה ללא ייצוג משפטי של עו"ד מנוסה, אמין ומקצועי.

אם זה לא מצליח, תמיד את יכולה להגיש תביעה לפירוק שיתוף. אם הגרוש אינו בנמצא, צריך לבקש שחלקו בתמורה יישמר עבורו בחשבון נאמנות. ניתן אף לתבוע לנכות מהתמורה את חלקו במשכנתא ששילמת, ואפילו את המזונות שלא שילם. 

רעיון נוסף הוא לשכור חוקר פרטי שיאתר את הגרוש. לכי תדעי, אולי בכלל הוא יסכים להעביר לך את חלקו בדירה?

אמליץ לך לפנות לפגישת ייעוץ אצל עו"ד טוב, לפני שאת מגבשת אסטרטגיה.

בהצלחה!

רוית

נריה, שלום,

תפקיד האפוטרופוס לדין הוא לייצג את הנתבע, בהתאם להוראותיו של בית המשפט, בהחלטת המינוי. ככלל, אם אין הוראה ספציפית סותרת של בית המשפט, נהוג שהאפוטרופוס לדין מייצג את הנתבע, במקום עורך הדין הקודם ולא בנוסף. ממילא, אם הנתבע אינו במצב המאפשר לו לבטל את ייפוי הכוח שנתן לעורך הדין הקודם, ייפוי הכוח פוקע מאליו, כך שעורך הדין הקודם אינו מוסמך עוד לייצג אותו.

החוקים המסדירים זאת הם חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וחוק השליחות. 

בהצלחה,

רוית

אריאלה, שלום,

בפתח הדברים אני מאחלת בריאות ואורך ימים לאמך.

כדי להגיש בקשה לצו קיום צוואה, על אמך (המבקשת) לחתום על תצהיר בפני עורך דין, לפיו כל העובדות האמורות בבקשה נכונות. אם היא מסוגלת לחתום - מצויין. אם היא לא במצב כשירות, לא ניתן להזהיר אותה, והיא לא מסוגלת לקבל החלטות משפטיות, כמו ההחלטה להיות יורשת. 

במקרה כזה, בהנחה שלא ערכה מבעוד מועד ייפוי כוח מתמשך, אין מנוס מלהגיש לבית המשפט בקשה שתתני עליה כאפוטרופא לרכוש (ובמידת הצורך, ונראה שכדאי, גם לגוף). אפוטרופוס יהיה רשאי להגיש ולחתום על הבקשה בשמה.

ממליצה שתפני לעו"ד מנוסה ומקצועי כדי למנוע טעויות פרוצדורליות שרבים נופלים בהן.

בהצלחה וחתימה טובה,

רוית

אבי, שלום,

אני מצטערת לשמוע על התנהלות הגרושה.

כדי לתת תשובה מושכלת צריך כמובן לעיין בהסכם. 

על פניו, לא נשמע שיש כאן הפרה חוזית, אלא לכל היותר קיום הסכם בחוסר תום לב, כי גם הבעל יכל באותה מידה לרכוש מחדש, אם הבנתי נכון.

ניתן לתבוע בגין כך, אבל אלו תביעות חלשות.

אולי מעיון בהסכם יגיעו רעיונות יותר טובים.

בהצלחה, רוית

נעמה, שלום,

ממש לא.

פסול דין הוא אדם שנשללה ממנו כשירותו. זו הכרזה חריגה ודרמטית.

אדם שמונה לו אפוטרופוס הוא לא פסול דין. בעבר הוא היה נקרא חסוי. כחלק ממהפיכת כבוד האדם, המילה הזו בוטלה, והיום הוא רק נקרא אדם שמונה לו אפוטרופוס. הוא כשיר לביצוע פעולות משפטיות כגון עריכת צוואה.

מקווה שההסבר עוזר.

רק בריאות, רוית

רינה, שלום,

הואיל ומדובר בשינוי של פסק דין שאושר, והואיל והוא קובע הסדרים הנוגעים לקטינים, נדרש דיון חדש, בו אותו שופט שאישר את ההסכם הקודם יזהה אתכם, ויוודא שאתם מבינים את משמעות ההסכם ותוצאותיו, וחותמים מרצון חופשי. לפיכך, ייקבע דיון לאישור הסכם בטווח של כ-3 שבועות, שאליו אתם חייבים להתייצב, אבל הוא לא יהיה ארוך. 

בהצלחה,

רוית

כן.

אין אדם שפטור ממזונות ילדיו.

יש שאלות שנוגעות לגביה, אבל לא לעצם החבות. 

אגב, ספק רב שהוא נקבע כפסול דין, כי זה חריג. יותר מתקבל על הדעת שפשוט מונה לו אפוטרופוס. 

רן, שלום,

כדי לקבוע את חבותך במזונות, בית המשפט או בית הדין עושה שקלול בין צרכי הילדים, יחס חלוקת זמני השהות, הכנסות האם מכל המקורות והכנסות האב מכל המקורות.

ככלל, תוספת התלויים צריכה להשתלם להורה המשמורן (בדרך כלל האם). אם התוספת תשולם לאם, אתה רשאי לבקש שהתוספת תקוזז מחיובך במזונות, כדי למנוע מצב שבו האם תהנה מכפל תשלום. 

לריכוז הכללים מנחים שנקבעו בפסיקה, מצ"ב קישור לתשובתה של חברתי, עו"ד סיגלית שאלתיאל, בשאלה דומה:

https://www.lawforums.co.il/SingleMessage.aspx?MessageID=1299514

כמובן שתמיד נכון להתייעץ פרטנית עם עו"ד טוב.

בהצלחה, שנה טובה ורק בריאות,

רוית

אלעד, שלום,

כונס נכסים שמונה מטעם בית המשפט לענייני משפחה רשאי לפעול לפי כתב המינוי שלו. לפעמים בית המשפט דורש התחייבות לפיצוי בגין נזק, ולפעמים לא. בכל ספק, עליו לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות. 

אני לא מבינה מדוע אתה סבור שדרוש דיווח לכונס הרשמי - האם אתה מתכוון למצב שבו אחד מבעלי הנכס נמצא בהליך פשיטת רגל? אם כן, אנא הפנה את שאלתך לפורום פשיטת רגל באתרנו. אם לא, אין ממשק בין כונס נכסים לבין הכונס הרשמי, אלא אם הכונס קיבל הוראה ספציפית סותרת. 

רחל, שלום,

קיום דיון קדם ערעור בדיוק במתכונת שתיארת הוא דרך המלך והוא קבוע בתקנות סדר הדין האזרחי.

בשנים האחרונות יש נוהג, לפחות במחוז תל אביב בבית המשפט המחוזי, "לדלג" על קדם הערעור, לקבוע את התיק ישר לדיון בפני הרכב, ורק אז להפעיל את לחצי הפשרה, אבל זו דרך עוקפת.

המצב הקלאסי והשכיח הוא קיום דיון קדם ערעור, כפי שתיארת.

בהצלחה,

רוית