פורום דיני משפחה

ערן, שלום,

להלן הקריטריונים, כפי שהעתקתי מאתר האינטרנט שלהם:

הזכאות לקבלת סיוע משפטי מותנית בשלושה תנאים מצטברים:

מבחן נושאי של עניינים משפטיים שבהם ניתן להעניק סיוע משפטי.

בחינת זכאות כלכלית: הסיוע המשפטי מוענק רק לזכאים לכך מבחינה כלכלית, פרט בנושאים המפורטים מטה.

המבחן הכלכלי כולל שני מבחנים מצטברים:

מבחן הכנסה: בחינת גובה ההכנסה של מגיש הבקשה ומשפחתו.

יחיד או משפחה עד שלוש נפשות שגובה הכנסתם עד 67% מהשכר הממוצע במשק (השכר הממוצע במשק עומד כיום על 10,581 ₪). לכל נפש נוספת יש תוספת של 6%. בענייני מעמד אישי לא נבדקת הכנסת בן או בת זוג.

מבחן הרכוש: בחינה כי הרכוש השייך למגיש הבקשה וניתן למימוש (למשל: חסכונות, רכב וכו') או הרכוש שעבורו תינתן הלוואה, אינו עולה על שילוש השכר הממוצע במשק (31,743 ₪). סייג זה לא חל על דירת מגורים או רכוש של בן או בת זוג.

בנושאים הבאים לא נבחנת הזכאות הכלכלית של מבקשי הסיוע: ביטוח לאומי, ניצולי שואה, אשפוז בכפייה, ייצוג הורים בהליכי אימוץ, ילדים ונוער, גביית מזונות חו"ל, נפגעי סחר בבני אדם, נפגעי עבירות המתה (רצח והריגה), נפגעי עבירות מין (בהליכים פליליים ובקבלת צו מגבלות על חזרתו של הפוגע לסביבת הנפגע/ת), נפגעי פעולות איבה, משפחות שכולות, עניינים רפואיים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות או סיוע משפטי לחושפי מעשי שחיתות במקום עבודתם.

בחינת הסיכוי משפטי להצלחת ההליך: בכל תיק (למעט חריגים, כגון: ייצוג בוועדות פסיכיאטריות, ייצוג הורים בהליכי אימוץ ילדים וכיו"ב) ייבחן הסיכוי המשפטי להצלחה בהליך. במסגרת זו נבחן הפן העובדתי והפן המשפטי, תוך בחינת הראיות והטענות של הצד שכנגד. במקרים גבוליים תינקט מדיניות מרחיבה.

שושנה, שלום,

זו לא שאלה בדיני משפחה אבל ככלל, לא - הסמכות היא תמיד של המשפט שפסק. במקרים מסויימים נתונה לרשם ההוצאה לפועל סמכות לפרש פסק דין.

רוית

חדד, שלום,

התשובה היא כן. ללא הליך יישוב סכסוך, לא ניתן יהיה להגיש תביעה כלשהי.

אני ממליצה שתתייעץ עם עורך דין טוב כדי לוודא שבאמת ביטול הוא הסעד הנכון עבורך. בדרך כלל הוא לא.

בהצלחה, רוית

מיכאל, שלום,

אני משתתפת בצערך על פטירת אמך.

ללא צו ירושה, לא ניתן יהיה לרשום את חלקה של אמך בדירה על שם איש, והרישום יוותר כמו שהוא. הדירה  אינה שייכת לכם חוקית, אלא לעיזבון המנוחה, וכך גם יתר הזכויות שהשאירה, אם השאירה.

אם יהיו שוכרים נודניקים, אולי עניין הרישום יקשה גם על ההשכרה.

בהצלחה,

רוית

דודו, שלום,

בתי המשפט ובתי הדין בוחנים כל מקרה לגופו, ובלתי אפשרי לצפות מה תהיה התוצאה. יש הבדל ניכר בין הערכאות, וגם בתוך אותה הערכאה. 

ככלל, על פי רוב, יתייחסו לכך שהחוב נפרע כמתנה, בטח אם אין הסכם הלוואה בין בני הזוג, ובמיוחד אם הנישואין היו ארוכים. ואולם, אולי על בסיס הפרעון, ניתן לבקש לחלק את הרכוש הקיים, שנצבר לאחר הנישואין, לא מחצה על מחצה.

אלו עניינים מורכבים שיש להוכיח בדיוק, באותות ובמופתים, והעצה הכי טובה שאני יכולה להציע לך היא לפנות לעורך דין טוב, ריאלי, מנוסה וישר.

בהצלחה!

שני, שלום,

המזור הוא הגשת תביעה למתן חשבונות בבית המשפט לענייני משפחה. האגרה היא 483 ש"ח. 

אלו תביעות מורכבות ועל כן מומלץ שלא להגישן לבד, אלא לפנות לעורך דין המומחה בתחום.

בהצלחה,

רוית

ג', שלום,

את שואלת שאלה חשובה ומהותית.

אדם שיש לו בת זוג, גם אם לזמן קצר, ואפילו ללא מגורים משותפים או חשבון בנק משותף, הרוצה להבטיח שאותה בת זוג תהיה מנועה מלרשת אותו - חייב לערוך צוואה מסודרת וטובה, שבה הוא קובע את יורשיו.

מומלץ לפנות לעורך דין מנוסה המתמחה בכך, כדי להפחית סיכון לתקיפה.

האמור נכון לעניין פטירה, אבל צוואה אינה מחליפה הסכם ממון, שמגן על היקף רכושו בחייו. 

שלום גילה,

לא פרטת בשאלתך, האם מדובר במינוי של עו"ד כאפוטרופוס/ עמותה וכו'

צריך להבין את מרקם היחסים במשפחה ואת סיבות המינוי.

השאלה כללית, בגדול לאפוטרופוס אין כל מחויבות לפי חוק לעדכו, אבל ראוי ונכון שיעשה כן בנסיבות מסוימות..

אני כאן לכל שאלה נוספת

שלום יעל,

את בהחלט רשאית לפנות לביהמ"ש ולדרוש מינוי של כונס נכסים.

אני מציעה לך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי כי יש כאן הפרה של ההסכם, בזיון ביהמ"ש וכו'

אני כאן לכל שאלה נוספת.

בהצלחה

שלום,

אני מציעה לך לפנות חוקר פרטי לצורך קבלת מחיר.

הפורום המשפטי לא עוסק שמתן תמחורים מסוג זה

בהצלחה

מיכל, שלום,

אם הוגשה תביעה, עלייך להגיש כתב הגנה.

את טוענת טענות שעל פניו יש בהן ממש, וקרוב לוודאי שעורך דין טוב יידע להוסיף להן טענות הגנה נוספות. 

אל תתחמקי... תתמודדי עם התביעה "לפי הספר". בדרך כלל הליכים מסוג זה מסתיימים בפשרה.

כמובן שאת יכולה לתבוע את חלקך בדמי השכירות שגובה אחיך ולטעון לקיזוז.

בגלל שאלו עניינים מורכבים, והחשיפה הכספית משמעותית, אני ממליצה בחום שתפני לפגישת ייעוץ אצל עורך דין מומחה, זמין, מנוסה וישר, שיסייע לך לכלכל בתבונה את צעדייך. 

בהצלחה,

רוית

צביקה, שלום,

אני משתתפת בצער משפחתך על פטירת האב. שלא תדעו עוד צער.

עליך ועל אחותך לחתום על תצהיר הסתלקות כללית לטובת בן משפחה ולצרף אותו לבקשה לצו ירושה. 

קחו בחשבון שההסתלקות היא סופית. אתם מסתלקים לתמיד, כאשר למעשה אין וודאות שאמכם תוריש לכם בעתיד, ואם כן, באיזה יחס. 

להסתלק זה לא מסובך, אבל צריך בשביל זה עורך דין, לפחות לעריכה של תצהיר ההסתלקות ואימות החתימה על גביו. 

היום רשם הירושה נוטה להערים קשיים, ולכן הייתי ממליצה לכם להסתייע בעורך דין מומחה בירושה, שיקצר לכם את משך הטיפול.

כמו כן, כדאי שאמך תשקול לערוך ייפוי כוח מתמשך ואולי, אם כבר, צוואה מסודרת (למרות שלא ניתן למנוע ממנה לסטות ממנה בעתיד, אם תחליט על כך). 

בהצלחה ובאיחולי אורך ימים לאמכם,

רוית

דנה, שלום,

אני מצטערת לשמוע שדרכך הזוגית הגיעה לקיצה.

על פניו, עלייך להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני.

אמנם הדין האישי דורש עילת גרושין מוכרת כדי להתגרש, אבל יש גם עילות כלליות כמו "מאיס עלי". בית הדין היום מודרני ומבין שצריך שניים לטנגו ולא ניתן להחיות נישואין כשאין היענות מצד שני בני הזוג. 

אם הנישואין נגמרו דה פקטו, אין שיתוף ואין אינטימיות, בית הדין לפחות ימליץ על מתן גט.

לכן, זה שהבעל לא מסכים, לא אומר שצריך להרים ידיים. תפקיד הערכאה לשכנע אותו שאין טעם שיחזיק אותך בכוח. 

בכל מקרה, לפני שאת תובעת גירושין עלייך להגיש בקשה ליישוב סכסוך. כמו כן, אולי אסטרטגית נכון להתחיל דווקא בתביעות בענייני רכוש, משמורת ומזונות, כדי להשיג את התוצאה המיטבית.

כדי להחליט כיצד לפעול ומתי, אני ממליצה לך לפנות לפגישת ייעוץ אצל עו"ד מנוסה, אמין וזמין שיסייע לך בגיבוש אסטרטגיה תפורה למידתך.

בהצלחה!

רוית

ליאת, שלום,

אני משתתפת בצער המשפחה על אובדן בן המשפחה.

תחילה יש להגיש בקשה לצו ירושה על פי דין. היום במרכז זה מהר, מתקבל בערך בתוך חודש, ככל שאין התנגדויות וככל שלא תצוץ צוואה. 

כרגע אין ליורשים מעמד לנקוט בהליכים כלשהם.

ברגע שיינתן צו ירושה, עליכם להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה למתן חשבונות, ובמסגרתה לדרוש צווים לחשיפת הפרטה והדוחו"ת הכספיים שהגיש האפוטרופוס, וגם דפי תנועות בחודשים שקדמו לפטירה. 

לפי המסמכים שיתקבלו תדעו כיצד להמשיך.

שקלו אם לא נכון לשלוח מכתב התראה אסרטיבי בטרם נקיטה בהליכים.

בגלל שאלו עניינים מורכבים, המצריכים מומחיות ספציפית, אני ממליצה בחום שתהיו מיוצגים ע"י עו"ד זמין, אמין ומנוסה, המומחה בירושה.

בהצלחה,

רוית

מיכאל, שלום,

אני משתתפת מעומק הלב בצער המשפחה. טרגדיה איומה וכואבת, ללא ספק.

אני מניחה שהפיצוי מגיע לתובע ששמו נקוב בתביעה הנזיקית (להבדיל מזכויות שארים מהמוסד לביטוח לאומי או מביטוח פרטי שמגיעות וודאי לכל הילדים), אבל הנך מוזמן להפנות את השאלה לפורום דיני נזיקין באתרנו לקבלת תשובה מושכלת. זו לא שאלה בדיני משפחה.

אגב, אם האב הותיר עיזבון, אולי צריך לשקול לתבוע מזונות מן העיזבון, בלי קשר ליתר ההליכים בנוגע לירושה.

מקווה שהקב"ה יתן לכם כוח,

רוית

שי, שלום,

אתה שואל שאלה "אופנתית". 

יש סיכוי גדול, בכפוף להיעדר סממנים מיוחדים, שתקבל משמורת משותפת. היום זו הגישה.

לגבי הפחתת מזונות, יש פחות וודאות וציפיה. המצב המשפטי עמום. אמנם המזונות גבוהים, אבל הכנסת האם מאוד נמוכה, והיא בית העיקרי.

אסטרטגית בדרך כלל מומלץ לפצל בין ההליכים ולא לנקוט בהם יחד.

בכל מקרה, לפני שתוכל להגיש תביעה עליך להגיש בקשה ליישוב סכסוך ליחידת הסיוע.

לסיכום, יש המון נתונים לשמוע לשקול כדי לקבל החלטה מושכלת, ואם כן הולכים על זה, כדאי לפעול נכון, ולא לתקן טעויות בדיעבד. אני ממליצה לך בחום לפנות לפגישת ייעוץ אצל עו"ד טוב, אמין ומנוסה, שלא יבטיח לך הבטחות שווא רק כדי לנקוט בהליכים. אל תוותר על זה. 

בהצלחה,

רוית

אינה, שלום,

אכן, במקרים של קונפליקט גבוה בית המשפט ממנה אפוטרופוס לדין שתפקידו להיפגש עם הילד לבד ככלל ולייצג אותו, כי לא ניתן לסמוך על ההורים שייצגו את טובתו נאמנה. 

האפוטרופוס לדין הוא מעין עורך הדין של הילד.

אם יש לך השגות על תפקודה, את תמיד יכולה לפנות לבית המשפט ולהביע אותם. לא בטוח שזה ישרת את האינטרס שלך בהליך לטווח הארוך. רק עורך דין מומחה, מנוסה ואמין יידע להנחות אותך באופן מושכל.

ייתכן שנכון לשקול להגיש לבית המשפט בקשה למנות אפוטרופוס לדין דובר רוסית, כדי להקל על התקשורת עם הילדה. 

אני ממליצה לך להיזהר מאוד בתגובותייך, שיש להן משמעות רבה, במיוחד באקלים השיפוטי היום, ולהתייעץ עם עורך דין טוב. 

בהצלחה!

דני, שלום,

מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, רק בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי המוסמך רשאים לאשר הסכם הנוגע לקטינים. אישור בפני נוטריון, לא מעלה ולא מוריד, וחבל על הטרחה ועל האגרה.

יחד עם זאת, בית המשפט או בית הדין מתייחסים ברצינות רבה להסכמות ביניים שנערכו בין הורים, בין אם נעשו ביניהם ישירות, או בסיוע של עובדת סוציאלית מיחידת הסיוע. 

אני ממליצה להעלות את ההסכמות על הכתב ולחתום עליהם, בין אם בעצמכם ובין אם ביחידת הסיוע. זה לא מחייב את בית המשפט או את בית הדין, אבל ראייתית זה חשוב מאוד. כמו כן, אם זה כבר המצב בפועל, שמור ראיות בווטס-אפ לכך. גם זה יעזור ראייתית, אילו הצד השני יתכחש להסכמות בעתיד.

בכל התלבטות או ספק, תמיד נכון להתייעץ עם עורך דין טוב ומנוסה.

בהצלחה!

איילת, שלום,

את שואלת שאלה מצויינת וחשובה.

לצערי, התשובה היא שאין תשובה.

בן הזוג יכול לטעון שהוא ידוע בציבור, ושמגיע לו מחצית מכל הצבירה במהלך החיים המשותפים. לצורך הכרה בידועים בציבור, אין צורך אפילו בחשבון בנק משותף. בלתי אפשרי לצפות מה יהיה גורלה של תביעה כזו. התשובה תלויה במיקום בית המשפט ובזהות השופט הספציפי שידון בתיק. גם תביעה חלשה וחסרת בסיס, חייבים לברר עד הסוף. זה עולה זמן, כסף וכאב לב, ולא פעם הצד הרגיש יותר נסחט להתפשר, גם אם הוא צודק משפטית.

כדי להימנע מכך, אני ממליצה בחום על עריכת הסכם חיים משותפים. הוא לא הרמטי ולא מונע הגשת תביעות, אבל אם עורכים אותו כמו שצריך, הוא מקנה וודאות יחסית גדולה.

נכון וראוי להחליט בעת שלום על הזכויות ברכוש ועל התוצאות של פירוק הקשר, כמו תעודת ביטוח.

אולי לא רומנטי, אבל חשוב ומגן. אפילו לא צריך לאשר את ההסכם בבית המשפט...

לסיכום, שווה אי נעימות של שבועיים על פני נטילת סיכון משפטי. אל תהססי.

בהצלחה, רוית

אלין, שלום,

אכן, לפי סעיף 20 לחוק השמות, בגיר רשאי להחליף את שמו הפרטי אחת לשבע שנים. הוספה והחלפה הן זהות.

תמיד ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה על פי חוק השמות. זוהי תביעה לכל דבר ועניין, והבירור שלה לוקח זמן. לא כדאי להגיש אותה ללא ייצוג.

אני הייתי נוהגת אחרת... חוק השמות מקנה לשר הפנים סמכות לאשר באופן חריג שינוי שם. הייתי מתחילה במשלוח מכתב מרגש לשר, שמסביר את הצורך שלך בשינוי השם, ואת הדחיפות מבחינתך, כך שבלתי אפשרי עבורך להמתין שנתיים נוספות.

אם השר יתן אישור חריג - מצויין, חסכת את התביעה, על העלויות והזמן.

אם הוא לא יתן - הפניה אליו תעזור לך מאוד בתביעה בפני השופט.

שוב, אלו עניינים מורכבים. אני ממליצה לך להיות מיוצגת.

בהצלחה רבה, טוב שם משמן טוב!

רוית

שי שלום,

כאשר יש הסכמה בין הצדדים וכל שצריך הוא רק לנסח הסכם ולבקש מביהמ"ש לתת לו תוקף של החלטה, אין צורך להגיש בקשה לישוב סכסוך (הליך מהו"ת), אלא מגישים בקשה מוסכמת לקביעת מועד לאישור הסכם, אליה מצרפים את ההסכם וביהמ"ש שולח זימון לדיון.

מיכאל שלום,

אם מדובר בהליך המוסכם על ההורים והכוונה כאמור השאלה, שהקטין יהיה יהודי, הייתי בודקת קודם כל בבית הדין הרבני, מה נדרש כדי שהם יסכימו שהוא יגוייר ורק לאחר מכן ממשיכה הלאה. 

שלומית שלום,

אביך יכול להודיע לאפוטרופוס שאם לא יעביר לו את הכספים המגיעים לו, אביך יפנה לביהמ"ש בדרישה לקבל את הכספים וישקול אף בקשה להחליפו.

לחילופין - פשוט לפנות לביהמ"ש בבקשה בעניין זה, ולדרוש את האמור לעיל.