פורום דיני משפחה

דנה, שלום,

אני מצטערת לשמוע שדרכך הזוגית הגיעה לקיצה.

על פניו, עלייך להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני.

אמנם הדין האישי דורש עילת גרושין מוכרת כדי להתגרש, אבל יש גם עילות כלליות כמו "מאיס עלי". בית הדין היום מודרני ומבין שצריך שניים לטנגו ולא ניתן להחיות נישואין כשאין היענות מצד שני בני הזוג. 

אם הנישואין נגמרו דה פקטו, אין שיתוף ואין אינטימיות, בית הדין לפחות ימליץ על מתן גט.

לכן, זה שהבעל לא מסכים, לא אומר שצריך להרים ידיים. תפקיד הערכאה לשכנע אותו שאין טעם שיחזיק אותך בכוח. 

בכל מקרה, לפני שאת תובעת גירושין עלייך להגיש בקשה ליישוב סכסוך. כמו כן, אולי אסטרטגית נכון להתחיל דווקא בתביעות בענייני רכוש, משמורת ומזונות, כדי להשיג את התוצאה המיטבית.

כדי להחליט כיצד לפעול ומתי, אני ממליצה לך לפנות לפגישת ייעוץ אצל עו"ד מנוסה, אמין וזמין שיסייע לך בגיבוש אסטרטגיה תפורה למידתך.

בהצלחה!

רוית

ליאת, שלום,

אני משתתפת בצער המשפחה על אובדן בן המשפחה.

תחילה יש להגיש בקשה לצו ירושה על פי דין. היום במרכז זה מהר, מתקבל בערך בתוך חודש, ככל שאין התנגדויות וככל שלא תצוץ צוואה. 

כרגע אין ליורשים מעמד לנקוט בהליכים כלשהם.

ברגע שיינתן צו ירושה, עליכם להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה למתן חשבונות, ובמסגרתה לדרוש צווים לחשיפת הפרטה והדוחו"ת הכספיים שהגיש האפוטרופוס, וגם דפי תנועות בחודשים שקדמו לפטירה. 

לפי המסמכים שיתקבלו תדעו כיצד להמשיך.

שקלו אם לא נכון לשלוח מכתב התראה אסרטיבי בטרם נקיטה בהליכים.

בגלל שאלו עניינים מורכבים, המצריכים מומחיות ספציפית, אני ממליצה בחום שתהיו מיוצגים ע"י עו"ד זמין, אמין ומנוסה, המומחה בירושה.

בהצלחה,

רוית

מיכאל, שלום,

אני משתתפת מעומק הלב בצער המשפחה. טרגדיה איומה וכואבת, ללא ספק.

אני מניחה שהפיצוי מגיע לתובע ששמו נקוב בתביעה הנזיקית (להבדיל מזכויות שארים מהמוסד לביטוח לאומי או מביטוח פרטי שמגיעות וודאי לכל הילדים), אבל הנך מוזמן להפנות את השאלה לפורום דיני נזיקין באתרנו לקבלת תשובה מושכלת. זו לא שאלה בדיני משפחה.

אגב, אם האב הותיר עיזבון, אולי צריך לשקול לתבוע מזונות מן העיזבון, בלי קשר ליתר ההליכים בנוגע לירושה.

מקווה שהקב"ה יתן לכם כוח,

רוית

שי, שלום,

אתה שואל שאלה "אופנתית". 

יש סיכוי גדול, בכפוף להיעדר סממנים מיוחדים, שתקבל משמורת משותפת. היום זו הגישה.

לגבי הפחתת מזונות, יש פחות וודאות וציפיה. המצב המשפטי עמום. אמנם המזונות גבוהים, אבל הכנסת האם מאוד נמוכה, והיא בית העיקרי.

אסטרטגית בדרך כלל מומלץ לפצל בין ההליכים ולא לנקוט בהם יחד.

בכל מקרה, לפני שתוכל להגיש תביעה עליך להגיש בקשה ליישוב סכסוך ליחידת הסיוע.

לסיכום, יש המון נתונים לשמוע לשקול כדי לקבל החלטה מושכלת, ואם כן הולכים על זה, כדאי לפעול נכון, ולא לתקן טעויות בדיעבד. אני ממליצה לך בחום לפנות לפגישת ייעוץ אצל עו"ד טוב, אמין ומנוסה, שלא יבטיח לך הבטחות שווא רק כדי לנקוט בהליכים. אל תוותר על זה. 

בהצלחה,

רוית

אינה, שלום,

אכן, במקרים של קונפליקט גבוה בית המשפט ממנה אפוטרופוס לדין שתפקידו להיפגש עם הילד לבד ככלל ולייצג אותו, כי לא ניתן לסמוך על ההורים שייצגו את טובתו נאמנה. 

האפוטרופוס לדין הוא מעין עורך הדין של הילד.

אם יש לך השגות על תפקודה, את תמיד יכולה לפנות לבית המשפט ולהביע אותם. לא בטוח שזה ישרת את האינטרס שלך בהליך לטווח הארוך. רק עורך דין מומחה, מנוסה ואמין יידע להנחות אותך באופן מושכל.

ייתכן שנכון לשקול להגיש לבית המשפט בקשה למנות אפוטרופוס לדין דובר רוסית, כדי להקל על התקשורת עם הילדה. 

אני ממליצה לך להיזהר מאוד בתגובותייך, שיש להן משמעות רבה, במיוחד באקלים השיפוטי היום, ולהתייעץ עם עורך דין טוב. 

בהצלחה!

דני, שלום,

מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, רק בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי המוסמך רשאים לאשר הסכם הנוגע לקטינים. אישור בפני נוטריון, לא מעלה ולא מוריד, וחבל על הטרחה ועל האגרה.

יחד עם זאת, בית המשפט או בית הדין מתייחסים ברצינות רבה להסכמות ביניים שנערכו בין הורים, בין אם נעשו ביניהם ישירות, או בסיוע של עובדת סוציאלית מיחידת הסיוע. 

אני ממליצה להעלות את ההסכמות על הכתב ולחתום עליהם, בין אם בעצמכם ובין אם ביחידת הסיוע. זה לא מחייב את בית המשפט או את בית הדין, אבל ראייתית זה חשוב מאוד. כמו כן, אם זה כבר המצב בפועל, שמור ראיות בווטס-אפ לכך. גם זה יעזור ראייתית, אילו הצד השני יתכחש להסכמות בעתיד.

בכל התלבטות או ספק, תמיד נכון להתייעץ עם עורך דין טוב ומנוסה.

בהצלחה!

איילת, שלום,

את שואלת שאלה מצויינת וחשובה.

לצערי, התשובה היא שאין תשובה.

בן הזוג יכול לטעון שהוא ידוע בציבור, ושמגיע לו מחצית מכל הצבירה במהלך החיים המשותפים. לצורך הכרה בידועים בציבור, אין צורך אפילו בחשבון בנק משותף. בלתי אפשרי לצפות מה יהיה גורלה של תביעה כזו. התשובה תלויה במיקום בית המשפט ובזהות השופט הספציפי שידון בתיק. גם תביעה חלשה וחסרת בסיס, חייבים לברר עד הסוף. זה עולה זמן, כסף וכאב לב, ולא פעם הצד הרגיש יותר נסחט להתפשר, גם אם הוא צודק משפטית.

כדי להימנע מכך, אני ממליצה בחום על עריכת הסכם חיים משותפים. הוא לא הרמטי ולא מונע הגשת תביעות, אבל אם עורכים אותו כמו שצריך, הוא מקנה וודאות יחסית גדולה.

נכון וראוי להחליט בעת שלום על הזכויות ברכוש ועל התוצאות של פירוק הקשר, כמו תעודת ביטוח.

אולי לא רומנטי, אבל חשוב ומגן. אפילו לא צריך לאשר את ההסכם בבית המשפט...

לסיכום, שווה אי נעימות של שבועיים על פני נטילת סיכון משפטי. אל תהססי.

בהצלחה, רוית

אלין, שלום,

אכן, לפי סעיף 20 לחוק השמות, בגיר רשאי להחליף את שמו הפרטי אחת לשבע שנים. הוספה והחלפה הן זהות.

תמיד ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה על פי חוק השמות. זוהי תביעה לכל דבר ועניין, והבירור שלה לוקח זמן. לא כדאי להגיש אותה ללא ייצוג.

אני הייתי נוהגת אחרת... חוק השמות מקנה לשר הפנים סמכות לאשר באופן חריג שינוי שם. הייתי מתחילה במשלוח מכתב מרגש לשר, שמסביר את הצורך שלך בשינוי השם, ואת הדחיפות מבחינתך, כך שבלתי אפשרי עבורך להמתין שנתיים נוספות.

אם השר יתן אישור חריג - מצויין, חסכת את התביעה, על העלויות והזמן.

אם הוא לא יתן - הפניה אליו תעזור לך מאוד בתביעה בפני השופט.

שוב, אלו עניינים מורכבים. אני ממליצה לך להיות מיוצגת.

בהצלחה רבה, טוב שם משמן טוב!

רוית

שי שלום,

כאשר יש הסכמה בין הצדדים וכל שצריך הוא רק לנסח הסכם ולבקש מביהמ"ש לתת לו תוקף של החלטה, אין צורך להגיש בקשה לישוב סכסוך (הליך מהו"ת), אלא מגישים בקשה מוסכמת לקביעת מועד לאישור הסכם, אליה מצרפים את ההסכם וביהמ"ש שולח זימון לדיון.

מיכאל שלום,

אם מדובר בהליך המוסכם על ההורים והכוונה כאמור השאלה, שהקטין יהיה יהודי, הייתי בודקת קודם כל בבית הדין הרבני, מה נדרש כדי שהם יסכימו שהוא יגוייר ורק לאחר מכן ממשיכה הלאה. 

שלומית שלום,

אביך יכול להודיע לאפוטרופוס שאם לא יעביר לו את הכספים המגיעים לו, אביך יפנה לביהמ"ש בדרישה לקבל את הכספים וישקול אף בקשה להחליפו.

לחילופין - פשוט לפנות לביהמ"ש בבקשה בעניין זה, ולדרוש את האמור לעיל. 

אלונה שלום,

לביהמ"ש שיקול דעת, האם ואיזה מומחה למנות.

אם לדעתך המינוי אינו ראוי, אז זכאית לפנות לביהמ"ש ולבקש להחליפו, תוך פירוט הנימוקים המצדיקים את ביטול המינוי הקיים. את רשאית גם להציע מומחים אחרים, הנראים לך מתאימים יותר. 

שולמית,

אכן שאלה מורכבת למצב לא פשוט. 
מצד אחד - כיון שהילדים שלך קטינים עדיין, את יכולה להגיש בשמם בקשה לצו למניעה הטרדה מאיימת, כדי להרחיק מהם את אותו בחור.
מצד שני - כיוון שהם בוגרים יחסית, יש סיכוי שביהמ"ש ימנה להם עו"ד (אפוטרופוס לדין) ו/או יזמין אותם לדיון, כדי לשמוע את טענותיהם ולדברייך - הם מעוניינים להמשיך בקשר עם הבחור הזה ותיווצר סיטאוציה שבה את כביכול מייצגת את דעתם של ילדיך הקטינים אבל הם עצמם אומרים את ההיפך. 
דרך נוספת לנסות להתמודד עם המצב היא לערב את שירותי הרווחה או את הגורמים הטיפוליים בבתי הספר של הילדים, אבל בנסיבות אלה, יתכן שיאמרו לך שהם לא מתערבים ללא צו של ביהמ"ש ואז חוזרים לאמור למעלה. 

דרור שלום,

1. לא ניתן לתת תשובה מדוייקת, ללא קריאת הוראות הסכם הגירושין ובדיקת השאלה האם הן מאפשרות, התחשבנות רטרואקטיבית, לגבי דברים שלא היו ידועים בעת עריכת ההסכם. 

2. יש לבחון האם זכות הקיזוז מהמזונות, נוגעת רק לגבי חובות שלה כלפיך בעניין מזונות או חובות באופן כללי. 

3. גם אם יש זכות קיזוז לגבי חובות כלליים, כיוון שהגרושה כופרת בכך שהחוב חל גם עליה, הרי שאם תבצע קיזוז היא עלולה לפתוח נגדך תיק בהוצל"פ ולנקוט נגדך בהליכי גביה, ולכן עדיף לפנות לביהמ"ש, כדי להסדיר סוגיה זו.

4. ביהמ"ש המוסמך לדון בעניינכם הוא ביהמ"ש שאישר את ההסכם ולא ביהמ"ש לתביעות קטנות. 

מאיה שלום,

לא ניתן להשיב לשאלתך ללא עיון בהסכם הגירושין שקיבל תוקף פס"ד / פסה"ד בעניין חלוקת הרכוש ביניכם. 

נטלי שלום,

1. אינך חייבת להסכים להחלפה ואין לאב כל עילה לקבל שום סעד מביהמ"ש, במקרה שיפנה בעניין זה. 

2. אינך חייבת לאפשר לו לקחת את הילדים בשבת "שלך", גם אם יגיע לפתח ביתך. כמובן שגם אינך חייבת להיות בבית או שהילדים יהיו בבית בזמן הזה. אני מבינה את הסיטואציה הלא נוחה, שעלולה להיווצר, אם יעמוד בפתח והילדים יירצו ללכת איתו ולכן רצוי להחליט מראש, מה לעשות כדי למנוע מצב כזה. 

3. לא ברור לי מה השאלה בנוגע להוצל"פ, שכן הוצל"פ אינם אוכפים הסדרי ראיה.

אם הוא לא מבטל לעיתים קרובות את הסדרי השהות עם הילדים, ניתן לשקול קבלת סעדים מביהמ"ש (שאת אומרת שלא נקבעו בהסכם), אולם במקרה כזה, אני מאוד ממליצה לך להיוועץ קודם בעו"ד שעוסק בדיני משפחה. 

יותם שלום,

על כל היורשים להגיע לבנק, להציג צו ירושה ולחתום על כל המסמכים הדרושים, למשיכת הכספים. 

למיטב ידיעתי, יש לבצע את הפעולה, בסניף בו מתנהל חשבונו של המנוח.

שלום רב,

המגמה בבתי המשפט היא לא לאפשר שינוי של הסכמים שקיבלו תוקף של פס"ד, כדי לתת לצדדים להסכם את הבטחון, שמה שנקבע הוא סופי והם יכולים להתבסס על האמור בו. 
אם זאת, במקרים חריגים ביותר, כשמוכח לביהמ"ש שקיימות סיבות כבדות משקל, היו הסכמים או הוראות בהסכמים, שבוטלו. 
בענין זה רצוי שתפנה לייעוץ אישי אצל עו"ד מקצועי ואמין, העוסק בדיני משפחה, כדי לבדוק את סיכוייה של תביעה כזו, אם תוגש על ידיך. 
בלי קשר לנ"ל, הנוגע לנושא הויתור על הבית, אציין כי בענייני הילדים (אחריות הורית, חלוקת זמני שהות ומזונות) - הדברים לעולם אינם סופיים ואם חל שינוי נסיבות מהותי, ניתן לשנות את הוראות ההסכם או פס"ד (אם לא היה הסכם). 
מעבר של ילד למגורים קבועים אצל ההורה השני, מהווה שינוי נסיבות מהותי ולכן יתכן שיש בעניינך עילה להגיש תביעה לביטול תשלום המזונות עבורו. 

יולי שלום,

האם לפי ההסכם, המזונות בתקופת הצבא אמורים להיות משולמים לך או לילד שבצבא ? 

אמירה שלום,

למיטב הבנתי אין מדובר בנושא הקשור לדיני משפחה, אלא בבקשה למתן הוראות למשרד הפנים, שהיא בתחום המשפט המינהלי. 

עו"ד מיקי חשמונאי

מנהלת פורום דיני משפחה

שד' מוריה 15, חיפה

04-8517771

Law@m-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!