פורום דיני משפחה

שלום רב,

לאשתך אין כל זכות למנוע את כניסתך הביתה, אלא אם כן קיבלה החלטה שיפוטית הקובעת זאת. 

לכן, זכותך לפנות למשטרה ולבקש מהם לסייע לך להכנס לביתך. 

עם זאת, התנהלות זו של אשתך, מעלה חשש סביר שהיא תנסה להרחיק אותך מהבית בצו הגנה ולכן חשוב שתקבל בדחיפות ייעוץ משפטי אישי, מעו"ד מנוסה בתחום דיני משפחה, כצעד ראשון בטרם תנקוט בכל פעולה אחרת, כדי לגבש את המטרות והפעולות שיש לנקוט. 

אינה שלום,

בהמשך לתשובתי הקודמת וכיוון שאין, נכון להיום, הנחיה בנושא זה, מהגורמים הרשמיים, יש המתייחסים להעברת הילדים מבית הורה אחד לביתו של ההורה השני, כצורך חיוני וממשיכים לקיים את זמני השהות של שני ההורים. 

אם את סוברת שיש מקום לשינוי והאב אינו מסכים לכך ובהנחה שלדעתך זו טובתם של הילדים, זכותך לפנות לביהמ"ש / ביה"ד ולבקש להקפיא את המפגשים עם האב, עד תום תקופת הסגר או כל מועד אחר שנראה לך נכון.

 דרך אגב, למיטב הבנתי, העובדה שיש אישור לשהייה של שתי משפחות יחד, מתאימה גם לשהיית ילדים בבתיהם של שני ההורים - בהנחה כמובן ששני ההורים מקפידים על הכללים ולא מסכנים את שני הבתים, בהידבקות בגלל התנהגות מודעת בחוסר אחריות. 

שלום רב,

תשובה כללית בנושא - ראי בתשובתי הקודמת.

אני מניחה שחלפו כבר 14 יום מיום חזרתו ושהוא בריא ומאחלת לכם ולכולנו - שנעבור את התקופה הזו בשלום ובבריאות. 

אינה שלום,

אין תשובה אחת, לשאלה זו. 

יש לבחון כל מקרה לגופו ועל רקע המגבלות הנרחבות יותר, שמוטלות מדי יום, על האזרחים, כאשר הבסיס להחלטה תלוי בטובתם של הילדים ובמאזן בין החשיבות של נקיטת הזהירות הרפואית לבין החשיבות של המשך הקשר התקין והיציב, בין הילדים לבין שני הוריהם.

עקרונית, הסדרי השהות אמורים להימשך והילדים אמורים להיות עם שני הורים, למרות שמבחינת בריאותית, הכי טוב היה שהילדים היו נשארים באופן קבוע בבית אחד. עם זאת, בעיקר לאור העובדה שלא יודעים כמה זמן יימשך המצב הנוכחי, יש חשש שניתוק הילדים מאחד מההורים (בעיקר כאשר יש זמני שהות נרחבים אצל כל אחד מהם), עלולה לפגוע בטובתם.

לכן, הדבר הנכון ביותר הוא לנסות להגיע להסכמות בין שני ההורים, תוך התייחסות לשאלה כיצד רצוי לנהוג, בתקופה לא פשוטה זו, גם אם יש צורך להתגמש בסדר חלוקת הימים (למשל, פחות מעברים מבית לבית והארכת רציפות הימים אצל כל הורה) או באופן התקשורת בין הילדים להורה השני, בשיחות וידאו וכד', תוך צמצום השהיה בפועל אצל אותו הורה וכו'.

אם לא מצליחים להגיע להסכמות, ניתן לפנות, גם בימים אלה, לערכאה השיפוטית שדנה בנושא זה בין הצדדים (בית המשפט או בית הדין), בבקשה דחופה להכריע במחלוקת בין ההורים.

דנה שלום,

1. אם המנוחה לא השאירה צוואה, העיזבון שלה יחולק בין שני ילדיה בחלקים שווים - 50% לכל ילד. 

לגבי הדירה - הם יורשים את מחצית הדירה (המחצית השניה נותרת בבעלות של האב) = 25% לכל קטין. 

עקרונית, כיוון שמדובר בקטינים והאב הוא האפוטרופוס היחיד שלהם - הוא זה שאמור לחתום על כל המסמכים במקומם, אך ביהמ"ש אמור לקבוע כללים לגבי הטיפול בחלקם של הילדים, כדי להבטיח שהם יקבלו את המגיע להם ושחלקם יועמד לרשותם בהגיעם לגיל בגרות. 

בברכה, 



מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת

מנהלת פורום דיני משפחה



מת"מ -  'בית טופז' קומה 5

רח' נחום חת 5, חיפה

טל': 04-8517771; מייל: law@m-law.co.il

אורן שלום,

השאלה שאתה מעלה, מתייחסת לתופעה שקוריית לא פעם - כאשר אחד או חלק מהיורשים, מנסה למנוע מהיורשים האחרים, גישה לדירה שהם הפכו בעלים במשותף שלה. 

אם האח האחר אינו גר בדירה, הוא אינו יכול למנוע מהיורש האחר, את האפשרות להכנס לדירה, שהיא עתה דירה משותפת של שניהם, גם אם לא בחלקים שווים. 
אילו אותו אח גר באותה דירה, טרם פטירת המוריש, יתכן שהתשובה היתה שונה, מתוך התייחסות לזכויותיו של האח, כדייר בדירה. 
כדי למנוע העלמות חפצים, מומלץ לצלם את כל התכולה בדירה ולנסות להגיע עם האח השני, כמה שיותר מהר, להסכמות בנוגע לחלוקתה בין שניהם. 

ביבי שלום,

בעל זכות במקרקעין זכאי למכור את חלקו במקרקעין, גם ללא הסכמת השותפים האחרים, אם הקונה מוכן לקנות חלק בלבד (ומן הסתם כל רוכש  של מקרקעין כלשהו, בודק את הרישום ואמור לדעת מי עוד רשום כבעלים של מקרקעין אלה) בידיעה שהוא מוגבל, בפעילות במקרקעין האלה, ברצונותיהם של השותפים האחרים.   
האמור כאן חל גם על אנשים שהפכו לשותפים במקרקעין, כיוון שכולם ירשו יחד דירה כלשהי. 

זהבה שלום,

כאשר יש הסכמות בין הצדדים, אשר מקבלות בביהמ"ש תוקף של החלטה או פסק-דין, בעיקרון לא ניתן להגיש ערעור. 

עם זאת, בלי לקרוא את ההחלטה עצמה ולקבל פרטים לגבי הרקע שהוביל להסכמה זו, לא ניתן לתת לך תשובה חד משמעית, שחלה עליך.

אני מאוד ממליצה לך לפנות לייעוץ אצל עו"ד מנוסה תחום דיני משפחה, להציג בפניו את החומר המשפטי והרקע ולקבל את חוות דעתו בנוגע לשאלתך או בנגוע לאופציות העומדות בפניך, במצב שנוצר. 

יוספה שלום,

לפני תקופת הקורונה, המועד בו נקבעת פגישת המהו"ת הראשונה, תלוי ביחידת הסיוע אליה מוגשת הבקשה. יש יחידות בהן המועדים יותר קצרים ויש שהם יותר ארוכים. 
נכון להיום, עקב המצב, יחידות הסיוע אינן פועלות במתכונת רגילה, אלא בנושאים דחופים יותר, אשר מופנים אליהן ע"י בתי המשפט. 
ללא קצב למצב הנוכחי, ולאחר שהמצב יסתיים, אני משיבה לשאלותיך : 
1. בעיקרון, צעד חד צדדי של עזיבת הבית על ידיך, עלול לפגוע בך ברמה האסטרטגית ולכן חשוב שלא תעשי זאת (כמו גם כל צד אחר), לפני שתקבלי ייעוץ משפטי כוללני, מעו"ד מנוסה בתחום דיני משפחה.     
2. כל שאלותיך בנוגע ל"סיכומים" עם בעלך, מצריכות הסכמה ביניהם וכמובן שאי אפשר לכפות על אף אדם "להסכים", אם הוא אינו מעוניין בכך. 
עם זאת, אם יש נכונות מצידו להגיע להבנות איתך, הדרך הנכונה היא לעשות שאת באמצעות הידברות שלכם, בנוכחות עורכי דין של כל אחד מהם או באמצעות מגשר, עדיף וחשוב שיהיה עו"ד שמתמצא בדיני משפחה, שיסייע לכם להגיע להסכמות ראויות ונכונות, בהתאם למקרה הספציפי שלכם. 
3. לשאלתך בנוגע להסתה - מדובר בסוגיה קשה ביותר, שמתעוררת למרבה הצער לעיתים קרובות, כאשר אחד מההורים מנסה לנתק את הילדים מההורה השני. אמנם נכון להיום יש הרבה יותר מועדות לנושא זה, אבל השאלה האם ניתן למנוע זאת, תלויה בגילאי הילדים, בהתייחסות של השופט הספציפי שדן בתיק וההתייחסות של גורמי הרווחה שמעורבים בתיק. 
4. בנוגע למזונות הילדים, אמנם לא אמורה להיות השפעה לשאלה האם האשה עזבה את הבית או לא, כי המזונות הם זכות של הילדים, שנקבעת ממכלול נתונים וצרכיהם של הילדים, אולם כפי שאמרתי קודם - חשוב לא לנקוט באף צעד משפטי, לפני שאת מקבלת ייעוץ מעמיק ונרחב, מעו"ד שתחום עיסוקו דיני משפחה.

רויטל, שלום,

בכל הליך משפטי אדם רשאי לייצג את עצמו ואינו חייב לשכור שירותי עו"ד, אבל זה מאוד לא מומלץ.

כפי שלא היית מנתחת את עצמך, אני ממליצה לך לא לייצג את עצמך.

בהצלחה, רוית

קובי, שלום,

אני משתתפת בצער משפחתך על פטירת הסב.

במקרה שמנועי החיפוש לא חושפים דבר ניתן לשכור חוקר פרטי לביצוע חקירה כלכלית או לפנות פרטנית לכל המחזיקות הגדולות ולקוות להיתקל בזכויות כלשהן. סדרך כלל מוצאים חשבונות בנק.

בהצלחה, רוית

אילי, שלום,

לא ניתן לבטל אפוטרופסות. גרושך הוא האב והאפוטרופוס הטבעי של הילדים. הדרך היחידה לשלול זאת היא במקרה של אימוץ ע"י אב אחר, השולל את הקשר ההורי בין הגרוש לבין הילדים, וזה הליך נדיר.

הילדים תמיד יופיעו בתעודת הזהות של אביהם ותמיד יהיו יורשים על פי דין (אבל האב רשאי לערוך צוואה לטובת אחר).

את יכולה להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו לזכות חתימה יחידה במקרים בהם נדרשת חתימת האב, אבל גם זה הליך נדיר. אגב, אם האב לא רואה את הילדים, את עשויה להיות זכאית להגדלת מזונות.

לסיכום, אני ממליצה לך בחום לפנות לייעוץ אצל עו"ד אמין ומנוסה, שידע להכווין אותך נכון ויחסוך לך כסף ועוגמת נפש.

בהצלחה!

רחלי, שלום,

בענייני הגירת פנים, כל מקרה נבחן לגופו בהתאם להסכמות שבין ההורים וטובת הילד. ככלל, יש להיצמד למה שנקבע בהסכם, אבל מתיאורך ייתכן שההסכם הראשון בוטל. 

במקרה של מחלוקת, בית המשפט נוהג להכריע בהתאם להמלצותיה של פקידת סעד ממחלקת הרווחה בעיר מגורייך. 

חשוב להדגיש שאת יכולה לעבור לאן שתרצי. יש לך חופש תנועה מלא. השאלה היחידה היא מה ההשלכות של מעבר כאמור על המשמורת.

למרות שאין כללים אחידים בנושא, אני ממליצה לך לפנות עם ההסכם לייעוץ אצל עו"ד מנוסה ואמין המתמחה בענייני משפחה. 

ייתכן שנכון יהיה להגיש בקשה ליישוב סכסוך (ממילא זה תנאי להגשת כל תביעה), בניסיון להגיע להסכמות. 

בהצלחה!

פז, שלום,

השם המופיע בכתבי הטענות המוגשים מטעמך צריך להיות תואם לשמך בתעודת הזהות. המזכירות נוהגת להקפיד על כך בעת שהיא פותחת תיקים חדשים.  

גלבוע, שלום,

אני ממליצה שתפנה לעורך דין המתמחה בדיני ירושה כדי להבטיח שרצונך יתקיים במלואו.

הרעיון שלך הגיוני אבל בלתי ישים:

ראשית, אתה תלוי אך ורק ברצונו הטוב של האב. ירצה - יתן לילדיו, לא ירצה - לא יתן להם, ולא ניתן יהיה לאלץ אותו. הייתי ממליצה לפחות לקבוע בצוואה עצמה הוראת "יורש אחר יורש", המחייבת את האב להוריש לפחות לילדיו ולא לאחרים, את מה שיירש ממך.

שנית, לא ניתן להותיר דף מקדים חסוי לצוואה. כל מה שתגיש לרשם יהיה זמין לעיני כל היורשים כולם. אתה יכול להסביר את רצונך בצוואה עצמה או לתת הנחיות לאב בדיסקרטיות.

לעניות דעתי, כל אלו לא מבטיחים שרצונך יוגשם, ואני ממליצה שתפנה לייעוץ אצל עו"ד אמין, שינחה אותך לנתיב הפעולה המיטבי עבורך. 

בהצלחה ובברכת אורך ימים,

רוית

גרשון, שלום,

ניתן לאמת חתימה על תצהיר בפני כל עורך דין. בבית המשפט יש שירות כזה בעלות של כ-50 ש"ח.

ואולם, בגלל שאני לא בטוחה שמובן לך מלכתחילה מה צריך להיות כתוב בתצהיר (תלוי בדרישת הרשם ובנסיבות המקרה), אני מציעה שתפנה לעו"ד לענייני ירושה, שגם יערוך את התצהיר וגם יאמת את החתימה, כדי להימנע מטעויות ודרישות נוספות מהרשם.

בהצלחה, רוית

שירלי, שלום,

ככלל, תלוי מה הם קבעו בהסכם.

גם אם הוא לא אושר (וזה בסדר), חשוב שעו"ד מנוסה יבדוק שההסכם אכן מגן על הצדדים ומשקף את הסכמתם.

בית המשפט כבר הכיר גם בזוגות ללא חשבון בנק משותף ואפילו כאלה שלא גרו ביחד כידועים בציבור, ולכן כדאי להסדיר ולהגדיר, ולא להשאיר דברים ליד המקרה.

בהצלחה, רוית

אביבה, שלום,

את שואלת שאלה חשובה וראויה, שאנו נתקלים בה רבות.

אם הדירה נרשמת בחלקים שווים על שם בני הזוג, חזקה שהם התכוונו שתהיה בחלקים שווים, בלי קשר לאופן המימון, ובית המשפט או בית הדין יחלקו אותה כמעט תמיד לפי הרישום.

כדי להגן על ההורה שנתן יותר, יש לערוך הסכם בין ההורים לבין בני הזוג, או הסכם בין בני הזוג לבין עצמם, הקובע שבמקרה של פרידה, הדירה תחולק לפי יחס ההשקעה.

אלה עניינים מורכבים, יש הרבה אפשרויות, וההשלכות הכספיות מרחיקות לכת. לכן אמליץ בחום שתפנו לייעוץ אצל עו"ד אמין ומנוסה, שיידע לתפור למידתכם פיתרון מיטבי.

בהצלחה, רוית

רננה, שלום,

אם ההסכם טרם אושר, הבעל רשאי לחזור בו מההסכמות, ברוב המקרים. בדרך כלל כדאי למסור לאישה הודעת ביטול מסודרת. 

כמובן שלא אוכל לייעץ במסגרת זו מה כדאי לעשות ואיך.

אני ממליצה לכם לפנות בהקדם האפשרי, עם ההסכם, לייעוץ אצל עו"ד מנוסה, אחראי ואמין, שיוכל להנחות אתכם, בטרם יהיה מאוחר.

בהצלחה, רוית