פורום דיני משפחה

שחר, שלום,

הפרוצדורה צריכה להיות כדלקמן:

תחילה, עליך להגיש בקשה לצו ירושה אחר סבתך ז"ל (בהנחה שלא ידוע לך שהורישה צוואה). 

רק לאחר שאמך או אביך (או אתה, אם היורש אינו בחיים) יוכרו כיורשים של סבתך, ניתן יהיה לפנות למחזיקים הגדולים (הבנקים הגדולים, חברות פיננסיות), בצירוף צו הירושה, בבקשת "סריקה". משמעות הבקשה היא לסרוק לפי מספר הזהות של המנוחה האם הותירה זכויות בחברות אלו. לפני שמי מבני משפחתך יוכר כיורש, אותם מחזיקים לא יסכימו לחשוף מידע, ולכן זהו סדר הפעולות הנכון. 

כדאי לבצע סריקה דומה גם בקשר לזכויות של הבעל. זאת, מפני שייתכן שסבתך ז"ל לא מימשה את חלקה בעיזבון בעלה, והוא עדיין מצוי בבנקים או בחברות הפיננסיות. 

בנוסף, כדאי לבצע חיפוש במנוע החיפוש של משרד האוצר. הקש בגוגל - איתור כספי נפטר. הבדיקה לא תגיד לך כמה כסף יש, אבל היא כן תגיד לך היכן לחפש אותו (אצל איזו חברה).

ניתן גם לשכור חוקר פרטי לביצוע חקירה כלכלית, אבל לא בטוח שזה מצדיק את העלויות. 

בגלל שמדובר בעניין סבוך בשל השנים הרבות שחלפו, הייתי ממליצה שתפנה לעו"ד מנוסה ואמין, שיטפל בו עבורך.

בהצלחה,

רוית

דנה שלום,

ראשית, הרשי לי להשתתף בצערך על פטירת בעלך. 

לגבי הבנק - אמנם סעיף אריכות ימים מאפשר את המשך הפעילות בחשבון, מחצית הסכום שהיה בחשבון, נכון ליום הפטירה, שייכת לעזבונו של בעלך ז"ל - דהיינו, שייכת ליורשיו. 

אם את היורשת היחידה והבנק מוכן לאפשר לך להתנהל בחשבון ולעשות שימוש בכל הכספים, ללא הגבלה, אין סיבה מיוחדת לקבל צו ירושה אבל אם יש יורשים נוספים, יש מקום להסדיר את הדברים באופן מסודר כדי למנוע חיכוכים בעתיד. 

אור שלום,

הואיל ואמך נפטרה ראשונה (לפני דודך), הרי שחלקה בעיזבון דודך יהיה רק לצאצאיה בחלקים שווים, כלומר, חצי לך וחצי לאחיך.

אם, להבדיל, אמך היתה הולכת לעולמה לאחר פטירתו של דודך, כי אז אביך היה יורש חצי, ואתה ואחיך כל אחד רבע. 

אני ממליצה לפנות לעו"ד אמין לצורך הגשת בקשה לצו ירושה על פי דין, אחר דודך.

שלא תדעו עוד צער,

רוית

אינה שלום,

אני מציעה שתפני למומחה ותסבירי את המצב , בתקוה שהוא יבין את מצבך ותגיעו להסכמה איך ניתן להקל עליך בימים אלה. 

אלון שלום,

הפחתת מזונות אפשרית רק בהסכמה או בהחלטה שיפוטית, במקרה של שינוי נסיבות מהותי. 

נכון לעכשיו, מרבית ההחלטות השיפוטיות, בנוגע שינוי זמני, שנובע מהמצב כיום (בגלל מגפת הקורונה), היו שאין הצדקה מסיבה זו להפחית את המזונות, עם כל הקושי שהדבר מטיל על האבות. 

שלום רב,

את יכולה להגיש לביהמ"ש בקשה לחייב את האב לקחת את הילדים ולחילופין - אם יסרב - לחייבו לשלם לך פיצוי כספי על אי קיום הסדרי השהות / לשלם לך מזונות גבוהים יותר. 

נכון הכסף לא יפצה על כך שהילדים כל הזמן איתך אבל אולי תוכלי להשתמש בכסף הזה לטובתם, למשל כדי לרכוש עבורם דברים שינעימו את זמנם ויקלו על השהיה הארוכה בבית.

שלום רב,

אם מדובר בנכס שרשום ע"ש ההורים, זכותם להחליט עם מי הם רוצים לגור בבית והם לא חייבים לאפשר לילדיהם הבגירים להתגורר עימם. 

לכן, הם אלה שצריכים להחליט, האם לדרוש מאחד הבנים או שניהם, לעזוב את הבית, כדי שיחזור השקט לשרור בביתם. 

ירון שלום,

ראשית אני משתתפת בצערך וצערם של ילדיכם, על פטירת אשתך / אמם. 

ראשית עליך להגיש בקשה לצו ירושה בו ייקבע, כפי שאמרת, שאתה יורש את מחצית עזבונה והילדים יורשים את המחצית השניה בחלקים שווים בניהם - 25% כל אחד מהם. 

לגבי חשבון הבנק - כיוון שמדובר בחשבון משותף, מחציתו משלך והמחצית השניה, אמורה להיות מחולקת בהתאם לחלוקה הנ"ל (דהיינו - חלקך יהיה 75% מכספים בחשבון וחלקו של כל ילד 12.5% - זאת כיוון ש- 50% הם שלך מלכתחילה ואינם חלק מהעיזבון). 

בד"כ במצבים מהסוג המתואר על ידיך, ההורה הנותר בחיים מקבל זכות לפעול בכל הכספים (כולל כספי הירושה של ילדיו הקטינים), בהתאם לשיקול דעתו. לעיתים, ביהמ"ש נותן הוראות, לגבי אופן השימוש בכספים שירשו הקטינים, כדי להבטיח את זכויותיהם בכספים אלה.

סיגלית שלום,

כל עוד לא שונה פסה"ד / הסכם הגירושין, על האב לשלם את מלוא הסכום בו חוייב. 

אם לאחר שיחזרו החיים למסלולם הרגיל, מצבו יורע באופן משמעותי, הוא יוכל לפנות לביהמ"ש ולבקש להפחית את הסכום עקב שינוי נסיבות מהותי. 

אנה שלום,

אם תשלום המזונות נקבע בהסכם גירושין או בפס"ד והגרוש אינו מקיים את הוראותיו, תוכלי לפתוח נגדו תיק הוצאה לפועל, כדי לגבות את החוב.

כדי לברר האם ניתן לפתוח כבר את התיק בהוצל"פ ולבצע הליכי גביה בהקדם. 

אביבה שלום,

אם הדירה נרכשה מכספים משותפים ו/או משולמת בגינה משכנתא, מתוך הכספים משותפים / הכנסות שוטפות, היא תחשב כדירה משותפת. 
אם מדובר רק במימון חלקי מכספים משותפים, יתכן שיקבע שהשיתוף אינו בחלקים שווים אלא ביחסים אחרים. 
בנוסף, לבתי המשפט יש התייחסות מיוחדת לדירת מגורים, בה גרה המשפחה יחד שנים ארוכות, גם אם בעיקרון רכישתה מומנה לפני הנישואים ו/או מכספים אישיים של אחד מבני הזוג בלבד. 

רצוי שתפני לייעוץ אצל עו"ד שעוסק בדיני משפחה, כדי להסביר לו את הנסיבות הספציפיות במקרה שלך ולגבש החלטה כיצד להבטיח את זכויותיך. 

שלום רב,

מצד אחד - זכותו של כל אדם, לעשות ברכושו כרצונו.

מצד שני - הוראות הצוואה נכנסות לתוקף רק כאשר אדם הולך לעולמו ומתייחסות לרכושו, ביום פטירתו. 

דהיינו, אם כתובה בצוואה הוראה לגבי רכוש מסויים, אשר כבר אינו נכלל בעזבונו של המנוח, ביום פטירתו, הרי שההוראה בטלה ומבוטלת ולא ניתן לדרוש מהמחזיק ברכוש נכון ליום הפטירה (בין אם רכש אותו מהמנוח ובין אם קיבל אותו במתנה מהמנוח) - להחזיר את הרכוש, כדי שיעבור ליורש על פי הצוואה. 

דביר שלום,

תקופת מגפת הקורונה אינה מהווה, בעיקרון, עילה להפסיק את תשלום המזונות, בין השאר מתוך הבנה שגם לצד השני, יתכן שחלה הרעה במצב הכלכלי וכן שמדובר (כולנו מקוים כך) בתקופה קצרה יחסית, שאינה מצדיקה ביצוע שינוי לטווח ארוך. 

רצוי לנסות להגיע להבנה עם האם, כדי שהמצב של כולכם, יפגע כמה שפחות. 

יוסי שלום,

אם להבנתך הוריך אינם צלולים ויש צורך לדאוג לענייניהם, יש צורך להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס עבור כל אחד מהם. 

בדרך זו, לאור העובדה שעל האפוטרופוס להגיש דוחות לאפוטרופוס הכללי, מי שימונה יצטרך לחשוף את הנתונים. 

כרגע בינתיים, אתה יכול לפנות לבנק, בו מתנהלים חשבונותיהם, להסביר את המצב ולברר כיצד מבוצעות הפעולות הכספיות שלהם והאם אחותך קיבלה מההורים זכות לעשות זאת (יפוי כח, שותפות בחשבון וכד'). 

יהל שלום,

לצערי קצת קשה להבין, בעומס הפרטים, מה בדיוק הסוגיה. 

מכל מקום, בתקופות כאלה של חגים (חגי תשרי וחופשת פסח + 2 החגים וחוה"מ) וחופשת הקיץ, הורים רבים נוהגים לערוך מראש טבלה, אשר מחלקת את הימים ביניהם, תוך התחשבות גם בטובת הילדים (כדי שלמשל לא יהיה מצב שבו הילדים נשארים ברצף ימים רבים אצל הורה אחד ולא רואים את ההורה השני). 

אני מאוד ממליצה לך, כדי למנוע מראש ויכוחים מסוג זה, לנסות להסדיר איתו את הדברים מראש, בטבלה מסודרת שתתייחס כל פעם לתקופה הבאה, באופן ספציפי בכל שנה בנפרד (שכן כידוע, החגים "נופלים" בימים שונים בשבוע ולכן השפעתם על זמני השהות ה"רגילים" משתנה משנה לשנה.  

נועה שלום,

המועד להגשת ערעור הוא אכן 45 ימים מיום המצאת פסה"ד לידי המערער. 
בתקופה זו, המועדים נספרים אחרת, הן בגלל מצב החירום והן בגלל פגרת הפסח (כאשר ימים אלה, אינם באים במניין הימים). 
בבתי המשפט הוכרזה שעת חירום באמצע חודש מרץ, אז בתוקף נכון לעכשיו, עד ה- 10/5/2020.

סמדר שלום,

נכון להיום, בתי המשפט עוסקים רק במתן מענה לסעדים דחופים - צווי הגנה, מזונות זמניים, קשר ילדים-הורים (זמני שהות) וכיו"ב. 
אם רוצים לקדם את התיק, ללא צורך בסעדים דחופים, ניתן לפנות למשל לגישור חיצוני. אני יודעת שיש מגשרים שעורכים פגישות גישור דרך הזום ויש כאלה שמקיימים פגישות בחדרי ישיבות גדולים, בהם ניתן לשבת במרחק 2 מטר זה מזה. 
אם דחוף לך להסדיר את נושא זמני השהות של הילדים עם האב ואת תשלום המזונות, את יכולה להגיש בקשה לישוב סכסוך, מלווה באחת או יותר מהבקשות בנושאים הנ"ל.
מאוד מומלץ לא לעשות אף צעד, בטרם תקבלי ייעוץ אישי, מעו"ד מנוסה, שעוסק בתחום דיני משפחה. 

לני, שלום,

השאלה שלך מצוינת. משבר הקורונה מעלה שאלות חדשות רבות - וזה אחד מהם. 

התשובה היא שנכון לרגע זה - אין תשובה אחידה. 

המענק בגובה 500 ש"ח לילד שולם היום (12.4.2020) לחשבון הבנק שאליו שולמה קצבת הילדים. בדרך כלל זהו חשבונה של האם, אלא אם ההורים מתנהלים מחשבון משותף לצרכי הילדים. 

אם בהסכם הגירושין / פסק הדין מצוין במפורש שקצבאות המוסד לביטוח לאומי ישולמו לאם בנוסף לדמי המזונות - הרי שכלל זה חל גם על מענק הקורונה. 

אם לא מופיע בהסכם / פסק הדין כלל שכזה - השאלה פתוחה ונתונה לפרשנות, כך שההכרעה תיעשה כל מקרה לגופו.

אני כשלעצמי סבורה באופן אישי, שאם שני ההורים חולקים בנטל, ומטפלים בילדים באופן שווה או ביחס של 40-60, אין סיבה שרק הורה אחד יהנה מהמענק, ולכן המלצתי ללקוחותיי לקזז מדמי המזונות 250 ש"ח - כמובן תוך משלוח הודעת קיזוז מסודרת מראש. 

אם, להבדיל, הילדים שוהים עתה בבית אחד, או כמעט רק בבית אחד, לדעתי אכן מוצדק שההורה המטפל יהנה מהמענק בנוסף לדמי המזונות, מפני שהוצאותיו גדלו (ולו רק עבור מזון). 

שוב אדגיש שזו דעתי האישית. הסוגיה חדשה וטרם נבחנה בפסיקה. 

כמובן שכמו תמיד, עדיף לפנות להורה השני ולהגיע בנועם להסכמה שניתן לחיות עמה, מפני שלא ניתן לדעת מה תהיה הכרעת בית המשפט/בית הדין, וגם מפני שעלויות הבירור המשפטי גבוהות בהרבה מסכום המענק. 

מקווה שעזרתי ומתנצלת על הבלבול - הוא מנת חלקו של כולנו בימים אלו. 

באיחולי בריאות,

רוית

יעל, שלום,

אכן כן,

ילד מאומץ זכאי לרשת הן את הוריו הביולוגיים והן את הוריו המאמצים. יש להגיש בקשה לצו ירושה על פי דין. בדרך כלל רשם הירושה ידרוש הוכחות לקשר הביולוגי. 

בהצלחה, רוית

קרן, שלום,

ייתכן שהאב מנסה לנצל את המצב החריג וייתכן שהוא באמת לא יודע כיצד לטפל בקטינה וברצונותיה. 

הסרטון אכן קביל בבית המשפט, אבל ככלל שופטים אינם רואים בעין יפה הסרטה ותחקור של ילדים, בטח בגיל הזה. 

כדי להבטיח המשך קיום קשר תקין בין הילדה לאב, וגל על מנת להבטיח את עצמך מפני טענות עתידיות לניכור הורי, שהיום הן באופנה, הייתי שולחת לאב הודעה וכותבת לו שאת מודאגת מכך שהקטינה אינה רוצה לישון אצלו, שאת מעולם לא מנעת ולא תמנעי לינה, שאין לך כוונה להגיע לביתו ולחכות שהיא תירדם, ושעם כל הכבוד לרצונותיה של ילדה בת 3 - אתם ההורים ואתם מחליטים. הייתי מציעה לו לעשות יחד שיחה לילדה ולהתעקש שהיא ישנה אצל האב בימים שלו, ושלא נשקפת לה כל סכנה מכך, ולעמוד בכך גם אם הפעמים הראשונות קשות והיא עושה "סצנות". כן הייתי מציעה לו לפנות יחד לבעל מקצוע - כיום יש מטפלים שמייעצים בזום. 

הדגש הוא לנסות לטפל בבעיה יחד. הילדה מזהה את הקונפליקט ביניכם ומנצלת אותו. 

היי אסרטיבית ועקבית והדגישי שקיום קשר תקין ורציף עם שני ההורים הוא האינטרס של שלושתכם. 

אני מניחה שהאב לא ימהר לפנות לבית המשפט, זה סיפור יקר וכרגע אף אחד לא טובע בכסף.

בהצלחה ובאיחולי בריאות,

רוית

גלית, שלום,

אני מברכת על שאלתך ומזדהה עם מצבך הלא פשוט.

תומך החלטות הוא רעיון מצויין, יציר שופטת חכמה מחיפה. הרציונל הוא שבמינוי תומך החלטות יש פגיעה מינימלית בזכויותיו האדם (המילה חסוי בוטלה כחלק ממהפיכת "כבוד האדם"). הבעיה היא בביצוע. משרד המשפטים היה אמור להתקין תקנות בנושא, אבל הן לא תוקנו וזה לא צפוי להשתנות בעתיד הקרוב. 

לכן, אפילו תמוני כתומכת החלטות, הפיקוח בעייתי וחסר.

יש מה לעשות, לדוגמא, לבקש שהצו יורה שתרשם הערה בחשבון הבנק ליידע אותך על כל פעולה, אך מדובר ביידוע ולא בקבלת אישור. 

האפוטרופוס הכללי רשאי לדרוש מתומך החלטות דיווח שוטף, אך לא מדובר בחובה כמו במקרה של אפוטרופוס. 

אני כשלעצמי סבורה שאין במנגנון הזה מספיק שיניים, שהוא איננו "אפוי" דיו, והוא אינו מבטיח את בנך.

הייתי מנסה לשכנע את בנך לערוך ייפוי כוח מתמשך לטובתך, שיירשם כבר עכשיו בספרי הבנקים ויטיל מגבלות על יכולת המשיכה שלו.

אם הוא לא מסכים, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס, אבל היום בתי המשפט נרתעים במיוחד מלמנות אפוטרופוס לאדם שלא מעוניין בכך. 

תמיד כדאי להתייעץ פרטנית עם עורך דין מנוסה ואמין. 

בהצלחה ובאיחולי בריאות,

רוית