פורום דיני משפחה

אנה שלום,

אם תשלום המזונות נקבע בהסכם גירושין או בפס"ד והגרוש אינו מקיים את הוראותיו, תוכלי לפתוח נגדו תיק הוצאה לפועל, כדי לגבות את החוב.

כדי לברר האם ניתן לפתוח כבר את התיק בהוצל"פ ולבצע הליכי גביה בהקדם. 

אביבה שלום,

אם הדירה נרכשה מכספים משותפים ו/או משולמת בגינה משכנתא, מתוך הכספים משותפים / הכנסות שוטפות, היא תחשב כדירה משותפת. 
אם מדובר רק במימון חלקי מכספים משותפים, יתכן שיקבע שהשיתוף אינו בחלקים שווים אלא ביחסים אחרים. 
בנוסף, לבתי המשפט יש התייחסות מיוחדת לדירת מגורים, בה גרה המשפחה יחד שנים ארוכות, גם אם בעיקרון רכישתה מומנה לפני הנישואים ו/או מכספים אישיים של אחד מבני הזוג בלבד. 

רצוי שתפני לייעוץ אצל עו"ד שעוסק בדיני משפחה, כדי להסביר לו את הנסיבות הספציפיות במקרה שלך ולגבש החלטה כיצד להבטיח את זכויותיך. 

שלום רב,

מצד אחד - זכותו של כל אדם, לעשות ברכושו כרצונו.

מצד שני - הוראות הצוואה נכנסות לתוקף רק כאשר אדם הולך לעולמו ומתייחסות לרכושו, ביום פטירתו. 

דהיינו, אם כתובה בצוואה הוראה לגבי רכוש מסויים, אשר כבר אינו נכלל בעזבונו של המנוח, ביום פטירתו, הרי שההוראה בטלה ומבוטלת ולא ניתן לדרוש מהמחזיק ברכוש נכון ליום הפטירה (בין אם רכש אותו מהמנוח ובין אם קיבל אותו במתנה מהמנוח) - להחזיר את הרכוש, כדי שיעבור ליורש על פי הצוואה. 

דביר שלום,

תקופת מגפת הקורונה אינה מהווה, בעיקרון, עילה להפסיק את תשלום המזונות, בין השאר מתוך הבנה שגם לצד השני, יתכן שחלה הרעה במצב הכלכלי וכן שמדובר (כולנו מקוים כך) בתקופה קצרה יחסית, שאינה מצדיקה ביצוע שינוי לטווח ארוך. 

רצוי לנסות להגיע להבנה עם האם, כדי שהמצב של כולכם, יפגע כמה שפחות. 

יוסי שלום,

אם להבנתך הוריך אינם צלולים ויש צורך לדאוג לענייניהם, יש צורך להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס עבור כל אחד מהם. 

בדרך זו, לאור העובדה שעל האפוטרופוס להגיש דוחות לאפוטרופוס הכללי, מי שימונה יצטרך לחשוף את הנתונים. 

כרגע בינתיים, אתה יכול לפנות לבנק, בו מתנהלים חשבונותיהם, להסביר את המצב ולברר כיצד מבוצעות הפעולות הכספיות שלהם והאם אחותך קיבלה מההורים זכות לעשות זאת (יפוי כח, שותפות בחשבון וכד'). 

יהל שלום,

לצערי קצת קשה להבין, בעומס הפרטים, מה בדיוק הסוגיה. 

מכל מקום, בתקופות כאלה של חגים (חגי תשרי וחופשת פסח + 2 החגים וחוה"מ) וחופשת הקיץ, הורים רבים נוהגים לערוך מראש טבלה, אשר מחלקת את הימים ביניהם, תוך התחשבות גם בטובת הילדים (כדי שלמשל לא יהיה מצב שבו הילדים נשארים ברצף ימים רבים אצל הורה אחד ולא רואים את ההורה השני). 

אני מאוד ממליצה לך, כדי למנוע מראש ויכוחים מסוג זה, לנסות להסדיר איתו את הדברים מראש, בטבלה מסודרת שתתייחס כל פעם לתקופה הבאה, באופן ספציפי בכל שנה בנפרד (שכן כידוע, החגים "נופלים" בימים שונים בשבוע ולכן השפעתם על זמני השהות ה"רגילים" משתנה משנה לשנה.  

נועה שלום,

המועד להגשת ערעור הוא אכן 45 ימים מיום המצאת פסה"ד לידי המערער. 
בתקופה זו, המועדים נספרים אחרת, הן בגלל מצב החירום והן בגלל פגרת הפסח (כאשר ימים אלה, אינם באים במניין הימים). 
בבתי המשפט הוכרזה שעת חירום באמצע חודש מרץ, אז בתוקף נכון לעכשיו, עד ה- 10/5/2020.

סמדר שלום,

נכון להיום, בתי המשפט עוסקים רק במתן מענה לסעדים דחופים - צווי הגנה, מזונות זמניים, קשר ילדים-הורים (זמני שהות) וכיו"ב. 
אם רוצים לקדם את התיק, ללא צורך בסעדים דחופים, ניתן לפנות למשל לגישור חיצוני. אני יודעת שיש מגשרים שעורכים פגישות גישור דרך הזום ויש כאלה שמקיימים פגישות בחדרי ישיבות גדולים, בהם ניתן לשבת במרחק 2 מטר זה מזה. 
אם דחוף לך להסדיר את נושא זמני השהות של הילדים עם האב ואת תשלום המזונות, את יכולה להגיש בקשה לישוב סכסוך, מלווה באחת או יותר מהבקשות בנושאים הנ"ל.
מאוד מומלץ לא לעשות אף צעד, בטרם תקבלי ייעוץ אישי, מעו"ד מנוסה, שעוסק בתחום דיני משפחה. 

לני, שלום,

השאלה שלך מצוינת. משבר הקורונה מעלה שאלות חדשות רבות - וזה אחד מהם. 

התשובה היא שנכון לרגע זה - אין תשובה אחידה. 

המענק בגובה 500 ש"ח לילד שולם היום (12.4.2020) לחשבון הבנק שאליו שולמה קצבת הילדים. בדרך כלל זהו חשבונה של האם, אלא אם ההורים מתנהלים מחשבון משותף לצרכי הילדים. 

אם בהסכם הגירושין / פסק הדין מצוין במפורש שקצבאות המוסד לביטוח לאומי ישולמו לאם בנוסף לדמי המזונות - הרי שכלל זה חל גם על מענק הקורונה. 

אם לא מופיע בהסכם / פסק הדין כלל שכזה - השאלה פתוחה ונתונה לפרשנות, כך שההכרעה תיעשה כל מקרה לגופו.

אני כשלעצמי סבורה באופן אישי, שאם שני ההורים חולקים בנטל, ומטפלים בילדים באופן שווה או ביחס של 40-60, אין סיבה שרק הורה אחד יהנה מהמענק, ולכן המלצתי ללקוחותיי לקזז מדמי המזונות 250 ש"ח - כמובן תוך משלוח הודעת קיזוז מסודרת מראש. 

אם, להבדיל, הילדים שוהים עתה בבית אחד, או כמעט רק בבית אחד, לדעתי אכן מוצדק שההורה המטפל יהנה מהמענק בנוסף לדמי המזונות, מפני שהוצאותיו גדלו (ולו רק עבור מזון). 

שוב אדגיש שזו דעתי האישית. הסוגיה חדשה וטרם נבחנה בפסיקה. 

כמובן שכמו תמיד, עדיף לפנות להורה השני ולהגיע בנועם להסכמה שניתן לחיות עמה, מפני שלא ניתן לדעת מה תהיה הכרעת בית המשפט/בית הדין, וגם מפני שעלויות הבירור המשפטי גבוהות בהרבה מסכום המענק. 

מקווה שעזרתי ומתנצלת על הבלבול - הוא מנת חלקו של כולנו בימים אלו. 

באיחולי בריאות,

רוית

יעל, שלום,

אכן כן,

ילד מאומץ זכאי לרשת הן את הוריו הביולוגיים והן את הוריו המאמצים. יש להגיש בקשה לצו ירושה על פי דין. בדרך כלל רשם הירושה ידרוש הוכחות לקשר הביולוגי. 

בהצלחה, רוית

קרן, שלום,

ייתכן שהאב מנסה לנצל את המצב החריג וייתכן שהוא באמת לא יודע כיצד לטפל בקטינה וברצונותיה. 

הסרטון אכן קביל בבית המשפט, אבל ככלל שופטים אינם רואים בעין יפה הסרטה ותחקור של ילדים, בטח בגיל הזה. 

כדי להבטיח המשך קיום קשר תקין בין הילדה לאב, וגל על מנת להבטיח את עצמך מפני טענות עתידיות לניכור הורי, שהיום הן באופנה, הייתי שולחת לאב הודעה וכותבת לו שאת מודאגת מכך שהקטינה אינה רוצה לישון אצלו, שאת מעולם לא מנעת ולא תמנעי לינה, שאין לך כוונה להגיע לביתו ולחכות שהיא תירדם, ושעם כל הכבוד לרצונותיה של ילדה בת 3 - אתם ההורים ואתם מחליטים. הייתי מציעה לו לעשות יחד שיחה לילדה ולהתעקש שהיא ישנה אצל האב בימים שלו, ושלא נשקפת לה כל סכנה מכך, ולעמוד בכך גם אם הפעמים הראשונות קשות והיא עושה "סצנות". כן הייתי מציעה לו לפנות יחד לבעל מקצוע - כיום יש מטפלים שמייעצים בזום. 

הדגש הוא לנסות לטפל בבעיה יחד. הילדה מזהה את הקונפליקט ביניכם ומנצלת אותו. 

היי אסרטיבית ועקבית והדגישי שקיום קשר תקין ורציף עם שני ההורים הוא האינטרס של שלושתכם. 

אני מניחה שהאב לא ימהר לפנות לבית המשפט, זה סיפור יקר וכרגע אף אחד לא טובע בכסף.

בהצלחה ובאיחולי בריאות,

רוית

גלית, שלום,

אני מברכת על שאלתך ומזדהה עם מצבך הלא פשוט.

תומך החלטות הוא רעיון מצויין, יציר שופטת חכמה מחיפה. הרציונל הוא שבמינוי תומך החלטות יש פגיעה מינימלית בזכויותיו האדם (המילה חסוי בוטלה כחלק ממהפיכת "כבוד האדם"). הבעיה היא בביצוע. משרד המשפטים היה אמור להתקין תקנות בנושא, אבל הן לא תוקנו וזה לא צפוי להשתנות בעתיד הקרוב. 

לכן, אפילו תמוני כתומכת החלטות, הפיקוח בעייתי וחסר.

יש מה לעשות, לדוגמא, לבקש שהצו יורה שתרשם הערה בחשבון הבנק ליידע אותך על כל פעולה, אך מדובר ביידוע ולא בקבלת אישור. 

האפוטרופוס הכללי רשאי לדרוש מתומך החלטות דיווח שוטף, אך לא מדובר בחובה כמו במקרה של אפוטרופוס. 

אני כשלעצמי סבורה שאין במנגנון הזה מספיק שיניים, שהוא איננו "אפוי" דיו, והוא אינו מבטיח את בנך.

הייתי מנסה לשכנע את בנך לערוך ייפוי כוח מתמשך לטובתך, שיירשם כבר עכשיו בספרי הבנקים ויטיל מגבלות על יכולת המשיכה שלו.

אם הוא לא מסכים, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס, אבל היום בתי המשפט נרתעים במיוחד מלמנות אפוטרופוס לאדם שלא מעוניין בכך. 

תמיד כדאי להתייעץ פרטנית עם עורך דין מנוסה ואמין. 

בהצלחה ובאיחולי בריאות,

רוית

ג'קי, שלום,

זו שאלה של פרשנות ההסכם שנכון לרגע זה אין לה תשובה חד משמעית, וכל תיק יוכרע לגופו.

אני מעריכה שבית המשפט היה קובע שהפרשנות התכליתית של ההסכם מחייבת תשלום מלא לבנך כל עוד הוא חי בבית באופן מלא, כמו בעת לימודים בתיכון. כעת, הוצאותיה של גרושתך רק עלו.

מנגד, יכולה להישמע דעה נגדית, שגם אתה נפגעת מהמשבר ולא צריך להינזק מהתארכות שנת הלימודים. כן ביכולתך לטעון שהכוונה ב"סיום לימודיו" היא סיום ההוראה הפרונטלית, ולא סיום בחינות הבגרות. 

כמובן שהכי טוב, כמ תמיד ובמיוחד במצבים מעורפלים, להגיע להסכמות שניתן לחיות איתן ישירות עם האם, בטח בהתחשב בכך שהכרעה משפטית עולה כסף, שעולה קרוב לוודאי על סכום המזונות שבמחלוקת. 

בכל מקום, יש כבר פסיקה לפיה משבר הקורונה אינו כוח עליון, ושהוא משפיע לרעה על כל המשק, באופן אחיד.

בהצלחה ובאיחולי בריאות,

רוית

אבי, שלום,

היום לא מעניינת ההגדרה מי ההורה המשמורן, ומעניינת חלוקת זמני השהות בפועל. אלא אם יש מסוכנות קיצונית, בלתי סביר בעליל שלגרושתך לא יהיו זמני שהות עם הילדה בכלל. לכן, השאלה לא צריכה להיות האם יש לך סיכוי לקבל משמורת מלאה (קרוב לוודאי שאין), אלא, מה הסיכוי להרחבת זמני השהות שלך. אם בפועל הילדה אצלך יותר ממה שקבוע בהסכם, הסיכויים עשויים להיות טובים. כמו כן, אם זמני השהות שלך יורחבו, יש סיכוי טוב שיופחת הנטל שלך במזונות. 

כדי לקבל החלטות, בשים לב שמדובר בהליכים ארוכים, יקרים וכואבים, מומלץ בחום שתפנה עם פסק הדין לייעוץ אצל עו"ד אמין ומנוסה, שידריך אותך, ולא ישלח אותך למסעות שווא. 

בהצלחה,

רוית

אסף, שלום,

מורשות תנועות לצורך העברת קטינים מבית לבית, בין שני הוריהם. 

ככלל, לא מורשות תנועות לצורך "סתם" ביקור, וגם לא ברור לי היכן אתה יכול לבקר אותן, בנסיבות הנוכחיות.

בכל מקרה, אם אתה יוצא, קח איתך את ההסכם כדי שתוכל להציגו לביקורת (קשה לייעץ מבלי לדעת מה בדיוק ההסכם קובע והאם הוא קיבל תוקף של פסק דין). 

שוב, אם אתה בדרכים כדי לאסוף את הבנות או להחזיר אותן - עם זה אין בעיה. 

בהצלחה ובאיחולי בריאות,

רוית

אלי, שלום,

אני ממליצה שתפנה לפקיד הבנק בבנק הספציפי והוא ינחה אותך לפי הכללים הספציפיים הנהוגים בסניף.

ככלל, עליך לדאוג לרישום הערה בחשבון על ניהול באמצעות אפוטרופוס וכן להגיש פרטה.

ככלל, מעבר לסכומים הדרושים למחיה שוטפת של בעל החשבון, על פי ממוצע המשיכות שקדם למינוי, לכל משיכה נדרש אישור בית משפט / האפוטרופוס הכללי (על בסיס טופס סל מחיה). 

אלו עניינים מורכבים ולכן נכון יהיה לפנות לייעוץ פרטני אצל עו"ד מומחה בתחום.

בהצלחה, רוית

טוהר, שלום,

מאוד קשה לייעץ מבלי לדעת במה מדובר - מה ההליך, האם יש הסכמה וכו'. 

תמיד מומלץ לפחות להתייעץ עם עו"ד מומחה בענייני משפחה. 

כדאי שתבדקי האם הדיון בכלל יתקיים. כרגע דיונים לא מתקיימים עד ה-16.4.20 כאשר הצפי הוא שתקופת פגרת החירום תוארך. 

עצות שנכונות תמיד הן:

1. לבוא בלבוש מכובד וצנוע;

2. לא להיכנס לדברי הדיינים או הצד שכנגד;

3. לא להקליט;

4. לשמור על לשון נקיה ומכבדת;

5. לעשות חזרות על הסיפור שתרצי לספר בקצרה לדיינים, מפני שבבית הדין הדיון נערך בעיקר בע"פ. 

שוב, אני ממליצה לך להיעזר בעורך דין.

בהצלחה, רוית 

אביבית, שלום,

לפי חוק יחסי ממון, בת הזוג איננה זכאית לחלק בזכויות שקיבל בן הזוג בירושה או במתנה. 

הכלל הזה איננו מוחלט. אם הזכויות "התערבבו" ברכש המשותף, או אם יש ראיות לכוונת שיתוף ספציפי, בית המשפט עשוי לקבוע שכן יש לה חלק מהזכויות. 

לכן הדבר הנכון הוא לערוך הסכם ממון מסודר שימנע ספקות. 

כדי לרשום העברת זכויות בבית, גם בירושה וגם במתנה, יש להגיש בקשה לרשם המקרקעין.

בהצלחה, רוית

מיכל, שלום,

אני ממליצה לך לפנות לייעוץ פרטני אצל עו"ד המתמחה בדיני הגירת קטינים.

לשאלתך, בית המשפט במקום מגוריהם הנוכחי של הילדים רשאי בהחלט לקבוע שהילדים יישארו לגור בארץ מגוריהם הנוכחית. כל מקרה נבחן לגופו לפי נסיבותיו ולפי טובת הילד. 

לגבי חלוקת זכויות ממוניות, עלייך להתייעץ עם עורך דין מקומי המתמצא בדינים של המדינה הרלוונטית. 

בהצלחה, רוית

יותם, שלום,

למיטב ידיעתי, לא רק ההורה שמקבל את קצבת הילדים, אלא גם ההורה השני, ככל שהוא משתתף בכלכלת הילד/ים, זכאי לנקודת זיכוי או חלקה. 

ראה הנחיות באתר כל זכות:

https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99_%D7%9E%D7%9E%D7%A1_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%90%D7%95_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%93_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95

להרחבה אני מציעה לך לפנות לפורום דיני מיסים באתרנו.

בהצלחה, רוית  

נטלי שלום,

צר לי על הפגיעה שבתך נפגעה. 

הסכום שיתקבל הוא של הילדה, לא שלך ולא של האב. 
לכן, במצבים כאלה ביהמ"ש קובע מה ייעשה בכסף ולאילו צרכים ניתן להשתמש בו, לפני הגיעה הבת לגיל בגרות, שאז הכסף אמור לעבור אליה. 
בקשי מעוה"ד המייצג אותך בתביעת הנזיקין, לוודא שביהמ"ש שדן בתיק, נותן הוראות מדוייקות בעניין החזקת הכספים והשימוש בהם. 

קארין שלום,

גובה המזונות נקבע על סמך מספר קריטריונים ולא רק הכנסות ההורים. 
בין השאר יש התייחסות לחלוקת זמני השהות בין ההורים, חלוקת האחריות ההורית (משותפת או יחידנית), הם למי מהילדים יש צרכים מיוחדים, עלות המדור של כל אחד מהצדדים, רכוש נוסף שיש להורים ועוד. 
על בסיס אחריות הורית של האם בלבד וזמני שהות לא שיוויוניים, הסכום שציינת אינו חריג, לכאן או לכאן, אבל כאמור - יש לבחון גם את שאר הנתונים. 

שלום דורון,

אתה לא יכול לעגן בצוואה מה שאינו שייך לך מבחינה חוקית/ פורמלית. גם אם תכתוב צוואה, הזכויות הן של אחותך, והיא יכולה לעשות בהן כרצונך אחרי מותך. אני לא מכירה את הנסיבות, אבל צריך לחשוב על קונסטלציה אחרת.

בהצלחה והרבה בריאות