פורום דיני משפחה

נועם שלום,

אכן, כל עוד לא מונה לך אפוטרופוס, בהיותך אדם בגיר - זכותך לנהל את חייך, בהתאם לרצונך. 

אתה יכול לפנות לכל גורם שאליו פונים הוריך כדי להסדיר את הדברים, אולם מן הסתם לא יהיה לזה סוף ותהיה תמיד בעמדת התגוננות. 

לחילופין - אתה יכול לקבל ייצוג משפטי, בעזרתו תפתח בהליך נגד הוריך, כדי להפסיק את מעשי הוריך. 

עובדיה שלום,

לא ידוע לי במה מדובר.

אתה מוזמן ליצור איתי קשר טלפוני, במהלך השבוע. 

שבוע טוב. 

שפרה שלום,

על פי ניסוח ההסכם שאת מצטטת, נראה כי עד הגיוס על האב לשלם מזונות מלאים ורק בעת הגיוס - להפחית לשליש. 

אולם, אם האב בהליך פש"ר, עליך לפנות לביהמ"ש המחוזי, שדן בהליך הפש"ר, כדי לבקש לקצוב את מזונות הילד. 

מומלץ לבצע זאת בעזרת עו"ד, שמתמצא הן בדיני משפחה והן בהליכי פש"ר. 

אופיר שלום,

זכותך, על פי דין, לפנות לביהמ"ש בבקשה לשנות הסכמות הנוגעות לילדים (אחריות הורית, זמני שהות ומזונות), אם חל שינוי נסיבות מהותי. 

מהתיאורים הלא פשוטים שאתה מתאר בשאלה, יתכן שיש עילה לתבוע שינויים. 

אם לא התנהל ביניכם בעבר הליך ישוב סכסוך או אם חלפה מעל שנה מאז הסתיימו ההליכים (וזה מה שאני מבינה, מנתוני השאלה), פתיחת הליכים ביניכם אמורה להתחיל בבקשה לישוב סכסוך. 

אני מאוד ממליצה לך להתייעץ עם עו"ד מיומן ומהימן שעוסק בדיני משפחה, לפני שאתה מבצע פעולה כלשהי. 

רחל שלום,

צר לי לשמוע על מצבה של בתך. 

לגבי שאלתך - הגרוש אינו יכול לשנות את גובה התשלום שהוא משלם, או לדרוש ממך החזר, אלא אם כן הסכמת לכך או שביהמ"ש שינה את גובה החיוב. 

לגבי תקופת השהיה בפנימיה, אכן מקובל להפחית את המזונות, אולם גובה ההפחתה תלוי בכל מקרה לגופו - היקף השהיה של הילדה בבית, למרות היותה בפנימיה, היקף ההוצאות שעליך להמשיך לשאת בהן וכו'. 

בכל מקרה, כאמור, כל עוד אין החלטה שיפוטית או הסכמה לגבי השינוי - סכום המזונות שאמור להיות משולם, הוא הסכום הקבוע בהסכם הגירושין / פסה"ד שניתן ע"י ביהמ"ש. 

שלום רב,

תפקידו של מנהל העיזבון הזמני הוא לכנס את העיזבון והוא ממונה בד"כ בטרם ניתן צו ירושה / צו קידום צוואה. 

לאחר שניתן הצו, ניתן מינוי קבוע, אם יש צורך בכך. 

שלום רב,

אפרק את השאלה למספר חלקים : 

א. אם האב אינו מחזיר את הילדים במועד שנקבע בהסכם הגירושין, את יכולה לפנות למשטרה ולהגיש תלונה על פרת צו שיפוטי. 

ב. לגבי התחקור של הילדים - בני כמה הילדים ? האם הם מעדכנים אותך לגבי ה"חקירות" שהם עוברים ? 

ג. אם אינו משלם את מלוא המזונות (הפרשי הצמדה, הוצאות בריאות וכל הוצאה אחרת), את זכאית לפנות ללשכת ההוצאה לפועל ולפתוח נגדו תיק, לגביית הסכומים המגיעים לך ממנו. 

עובדיה שלום,

צר לי לשמוע על התלאות שנראה כי עברת, בקשר עם זוגתך. 

כל עוד אין הוכחה לכך שהילדים אינם ילדיך, אין למעשה עילה לתביעה כזו, שכן הילדים רשומים במרשם האוכלוסין כילדיך. 

על פי חוק, לא ניתן לערוך במדינת ישראל בדיקת רקמות, ללא אישור ביהמ"ש, אולם אם אתה והאם, יהודים ואתם נשואים, לא תקבל אישור לעריכת הבדיקה, שכן תוצאתה עלולה לגרום לכך שהילדים יוכרזו כ"ממזרים" על פי ההלכה היהודית. 

לכן, כדי לברר מהן האפשרויות העומדות בפניך, רצוי מאוד שתפנה לייעוץ אישי, אצל עו"ד שעוסק בתחום דיני משפחה, בפניו תציג את התמונה המלאה ואת כל העובדות הידועות לך, כדי לנסות לגבש דרך פעולה. 

בר שלום,

כאמור בתשובה הקודמת, העובדה שלא הוגשה בקשה לצו ירושה לאב, אינה משנה את סדר ההורשה. 
לכן, יש להוציא צו ירושה לאב, לפיו האם יורשת את מחצית עזבונו והילדים את המחצית השניה, בחלקים שווים ביניהם. 

לאחר מכן להוציא קו קיום צוואה, לגבי עזבונה של האם, עיזבון אשר יכלול גם את הרכוש שירשה מהאב (מחצית רכושו של האב, כאמור).

שלום רב,

מי שימונה כאפוטרופוס על רכושו של אביך, יקבל שליטה על כל הכספים והרכוש שלו. 

כיוון שהאחיין רק מיופה כח, יפוי הכח יתבטל, כאשר ימונה אפוטרופוס. 

האחיין יכול לטעון נגד הבקשה שלך למנות אותך וביהמ"ש יכריע מי ימונה בסופו של דבר. 

אני ממליצה לך מאוד לפנות לייעוץ, בהקדם, כדי לברר מהן האפשרויות העומדות בפניך.

יגאל שלום,

נראה לי שנכון להציג את הדברים קצת אחרת - 

במהלך החיים המשותפים, שניכם השתמשתם במשכורות שלהם, למחיה השוטפת.
למעשה עשיתם שימוש בכל ההכנסה של האשה ולעומת זאת, המשכורת שלך היתה יותר קטנה, כי חלק ממנה הופרש לפנסיה וקהש"ת.

כך במקום ששניכם תשתמשו בכסף שנחסך על שמך (בפנסיה ובקרנות) ב"זמן אמת", שניכם תשתמשו בו בעתיד, כאשר תפרוש לפנסיה. 

כך בפועל, את ה"פירות ממנה" כהגדרתך, קיבלת כבר כשהרויחה את הכסף ואת "הפירות ממך" שניכם תקבלו, כשתפרוש. 

טום שלום,

השאלה האם מתגרשים בביה"ד או בביהמ"ש אינה תלויה בשאלה אם התחתנתם בנישואים אזרחיים או דתיים, אלא בשאלה האם שניכם יהודים או לא. 

אם אינך משוכנעת שביה"ד יכיר ביהדותך, את יכולה לפנות אליהם כדי לעשות "בירור יהדות", או להגיש לביה"ד את הבקשה לגירושין ובמסגרת זו, כבר תתברר השאלה האם את מוכרת כיהודיה ולכן עליכם להתגרש בביה"ד, או לא. 

שלום רב,

ירושה אינה חלק מהרכוש המשותף ואינה אמורה להתאזן בין הצדדים, בעת איזון משאבים. 

לגבי החובות - השאלה היא האם את שותפה לחובות אלה (חובות בחשבון בנק משותף וכד') או שהחובות רשומים על שמו בלבד.



אם אינם על שמך - לא ניתן לעקל כספים אישיים שלך, כדי לגבות חובות שלו. אני ממליצה לך לבדוק היטב באילו חובות שלו מדובר ואיך את מבטיחה שלא יפעלו נגד כספים שלך. 

בכל מקרה, חשוב מאוד (!!) שאת כספי הירושה תשאירי בחשבון בנק נפרד (רצוי אף חשבון שאינו החשבון שבו נמצאים הכספים ה"שוטפים" שלך, משכורות וכד') כדי שתוכלי להוכיח בעתיד, אם תצטרכי, שמדובר רק בכספי ירושה ולא כספים משותפים.



לחשבון זה אל תכניסי כספים ממקורות אחרים, למעט כספי הירושה, כדי שלא ניתן יהיה לטעון נגדך שהברחת כספים משותפים. 

לילך שלום,

גם במגזר הפרטי וגם בין עוה"ד של הסיוע המשפטי, יש עו"ד מצויינים ויש עו"ד טובים פחות. 

יהיה מי שיגיד שעו"ד שמקבל פחות שכ"ט (דרך הסיוע או גובה באופן פרטי שכ"ט נמוך), משקיע פחות בתיק, אך בסופו של דבר זה תלוי בעו"ד המסויים אליו את מתייחסת. 

כן ניתן לומר שבד"כ עו"ד וותיקים ומנוסים, גובים שכ"ט גבוה יותר, בהתאם להערכתם את מקצועיותם ואת רמת העבודה שהם מספקים, אך גם נתון זה, אינו נכון תמיד והוא סובייקטיבי. 

הדרך הנכונה למצוא עו"ד היא באמצעות המלצות מאחרים, ואז - אם תמצאי אחד כזה שאת מרגישה שאת יכולה לסמוך עליו, מקצועית ואישיותית ואת מרגישה נוח להפקיד בידיו את עתידך ועתיד ילדייך, תוכלי לנסות להגיע איתו להבנות לגבי התשלום ופריסתו ואז לשקול האם נכון לקחת הלוואה או לא. 

שלום רב,

החוק אינו קובע מגבלת לכמות העדים שניתן להביא, אולם לביהמ"ש הסמכות לבחון מי העדים ולאשר או לא לאשר הבאת עדים מסויימים, בהתאם לשיקול דעתו.