פורום דיני משפחה

אהרון שלום,

כל זכות שצוברים בני הזוג, במהלך החיים המשותפים, היא משותפת, אלא אם כן נערך הסכם ממון או קיים חריג המצדיק סטיה מהוראת חוק זו. 

אם אשתך קיבלה מהמעסיקה, תשלום עבור שנים קודמות ועשיתם בזה שימוש משותף, היא למעשה העניקה לך במתנה את מחצית הסכום מהתקופה ה"לא משותפת".
אם התכוונת שכדי לכפר על אי תשלום ע"י המעסיקה, הייתם צריכים להשקיע כספים משותפים, כדי להשלים לה את הפנסיה של השנים הקודמות לנישואין, הרי שלמעשה "רכשתם" יחד את הפנסיה החסרה, שאז למרות שמדובר בתקופה שקדמה לנישואים, הכספים שנצברו עבור אותה תקופה - אמורים גם הם להיות משותפים.  

שושי שלום,

על כל אחד מההורים לעדכן את ההורה השני, לגבי דברים מהותיים שקרו / קורים לילדים, כמו למשל - עניינים רפואיים (ואין הכוונה לשיעול קל ונזלת...), אירועים חינוכיים או חברתיים לא שיגרתיים וכד'.

עדכון ההורה השני חשוב בכל מקרה, אך על אחת כמה וכמה, כאשר הילד עובדה משהייה אצל הורה אחד, אל ההורה השני ולכן חשוב שגם השני, יהיה מעודכן במה שעובר על ילדיו.

משה שלום,

אם חלפה מעל זה מאז הסתיימו הליכים משפטיים בינך לבין אמו של הילד, עליך להגיש בקשה לישוב סכסוך. 
לדעתי, עקב מהות הקושי עליו את המדבר, הדרך הנכונה לנסות להסדיר את הדברים היא באמצעות העובדות הסוציאליות של יחידת הסיוע ולכן, אם אינך יכול להגיש בקשה לישוב סכסוך, לפי הליך המהו"ת (אם לא חלפה שנה), בקשה להגיש בקשה לישוב סכסוך, במתכונת הישנה, כדי להגיע ליחידת הסיוע בכל מקרה.  

משה שלום,

אדם אינו מחוייב להיות מיוצג ע"י עו"ד, בהליכים משפטיים, אבל כיוון שהליך משפטי, בעיקר הנוגע לדיני משפחה, הוא בעל השפעות כבדות משקל, בוודאי כאשר יש לקבוע את המזונות שיהא עליך לשלם בשנים הבאות עבור 4 ילדים !!!    

אתה עלול למצוא את עצמך בתום ההליכים, במצב בו יסתבר לך שהחסכון של עלות שכ"ט עו"ד, מהווה לכל היותר חלקיק מסכום המזונות שתשלם בשנים הבאות, שעלול להיות גבוה בהרבה מזה שיכול היה להיקבע, אילו היית מיוצג. 

כך או כך ובכל מקרה - חיוני שתתייעץ עם עו"ד שעוסק בדיני משפחה, לפני שתעשה צעד משפטי כלשהו, בוודאי כאשר אשתך מיוצגת. 

שלום רב,

לכל הרכב, יש את הסמכות (במסגרת הוראות התקנות), להחליט איך לנהל את הדיון. 

דרך אגב, לא כל הרכב במחוזי בחיפה נותן פס"ד במקום, בתום הדיון בערעור. לעיתים אף אותו הרכב, נותן פס"ד במקום בתיקים מסויימים ושולח פס"ד לצדדים, בתיקים אחרים. 

לגבי השאלות שנשאלת - כיוון שאתה לא מיוצג ואתה המערער בענין המזונות, אני מניחה שביהמ"ש היה מעוניין לקבל מידע שככל הנראה לא היה מונח בפניו, לגבי מצבך הכלכלי (כמו למשל ההשפעה הכלכלית שיש למגורים עם בת זוג, מבחינת עלויות המדור שלך) ויכולתך הכלכלית. 

העובדה שביהמ"ש לא נתן פס"ד במקום, משמעה שהשופטים מעוניינים לשקול את מה ששמעו בדיון עצמו ובהחלט ייתכן שדווקא תצא נשכר מפס"ד שיינתן, לאחר שקילת הדברים לעומק.  

גיל שלום,

העצה כרגע לא לחשוף את הקשר החדש שלך, רלוונטית מהרבה נימוקים, משפטיים, ענייניים ורגשיים. לכן, בתשובה לכל שאלותיך הנ"ל - התשובה היא "להימנע מלהיראות בציבור" כפי שכתבת, עד שהדברים יוסדרו ביניכם. 

לא הבנתי מה זאת אומרת "הסכם חתום למעט עניי כספי אחד לא סגור" - האם יש הסכם מודפס עליו חתמתם או שיש טיוטת הסכם שהכל מוסכם בה למעט אותו עניין שטרם הגעתם להסכמה לגביו. 



מן הסתם יש הבדל מהותי בין שני המצבים. 



אם כבר יש הסכם חתום, כל שנדרש הוא להגיש אותו לביה"ד או ביהמ"ש, לקביעת מועד לאישורו. 



אם עדיין אין טיוטה סופית, אין התחייבות של אף אחד, כלפי השני.



לכן, אני מקוה שאתה מיוצג ע"י עו"ד מטעמך או לפחות התייעצת עם עו"ד מטעמך, לפני שחתמת על ההסכם או תתייעץ לפני שתחתום, כדי לוודא שאין בהסכם שנוסח, הוראות שעלולות לפגוע בך. 



הרבה סבלנות ושיהיה בהצלחה. 

שלום רב,

אני ממליצה לך לנהל את המו"מ עם עורכת הדין ישירות, ולא איתנו... למה שלא תשתף אותה בחששותיך ותראה אם היא מסוגלת להציע מענה?

לגופו של עניין, ההסכם נראה בסדר גמור ודרישותיך נשמעות לי בלתי סבירות. הפגישות לא יכולות להיות טלפוניות כי עליך לחתום על תצהיר בתמיכה לבקשה. בנוסף, מוגזם לצפות מעורכת הדין שתגיע לפגוש אותך בעיר מגוריך, ויותר הגיוני שתבחר מלכתחילה בעורך דין שמשרדו בעיר מגוריך. כמו כן, לא הגיוני שאחרי שעורכת הדין תטרח בהגשת הבקשה והצגת הראיות בפני בית המשפט, ואפילו בייצוגך בדיון, תוכל לעזוב אותה ולצפות להחזר, לאחר שעיקר העבודה כבר נעשתה. ייתכן שיותר מתאים לך מסלול לא גלובלי אלא לפי שעות, שיש עורכי דין שמסכימים לעבוד כך. 

אגב, זה מחיר מצויין ואפילו נמוך לשירות שנדון. 

לפיכך, אני מציעה לך להפחית את החשדנות, לפעול על פי ההמלצה שקיבלת, לשתף פעולה ולקבל שירות איכותי. עורך דין הוא לא עבד אלא בעל מקצוע שלמד, השקיע, עשה התמחות, צבר ניסיון - ויש לכבד אותו ואת משלח ידו, או להבדיל, לייצג את עצמך כמיטב יכולתך ולקוות לטוב. 

כמובן שאין לי מושג מי עורכת הדין שבה מדובר. 

בהצלחה ובאיחולי בריאות לאביך, רוית

אמא, שלום,

את שואלת שאלה טובה שאין עליה תשובה חד משמעית, כי היא תלויית פרשנות, וגם תלויה בניסוח ההסכם / פסק הדין שניתן בעניינכם.

לעניות דעתי, אם המחשב הוא רק של הילד ומשמש ללימודיו בעיקר, להבדיל ממחשב ביתי או מחשב בעיקר למשחקים, יש לראות בו הוצאת חינוך חריגה. 

את יכולה להגיש בקשה להגדלת קרן, ואם האב יתווכח, להסביר את עמדתך, בתקווה שהרשם ישתכנע.

בהצלחה, רוית

שרה (או דנה), שלום,

שאלתך אינה ברורה - לא ברור מה בדיוק הצדדים הצהירו ועל מה חתמו.

ככלל, בעת גירושין הדירה תחולק לפי אופן הרישום (אני מניחה שחצי חצי), ללא קשר ליחס ההשקעה בפועל, אלא אם הצדדים הסכימו אחרת.

אלינה, שלום,

אני מצטערת לשמוע על מצוקתה של בתך.

אני ממליצה לך להגיש בקשה להזמנת תסקיר סעד, כדי שעובדת סוציאלית תמונה לבדוק את העניין. 

אם יש טענות חוזרות בדבר האלימות והאפוטרופוס לדין, המשטרה ובית המשפט אינם מתרגשים, כנראה חוששים שאת אם מנכרת שממציאה או לפחות מפריזה בתיאור הבעיה, כדי למנוע קשר בין האב לילדה. לכן מומלץ שדווקא לא תתנגדי לביקורים, אלא תתמקדי יותר בבקשה לליווי והדרכה של האב.

כמובן שכדאי שתהיי מיוצגת בעניינים כה רגישים.

בהצלחה, רוית

חסוי, שלום,

אינך חייב להגיש מוצגים, אבל כדאי שכן תגיש, מפני שתקנות סדר הדין קובעות שבשעת הדיון בערעור לא יהיה בעל דין רשאי להסתמך על מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים, אלא ברשות מיוחדת של בית המשפט, שתינתן מטעמים מיוחדים שיירשמו. בנוסף, אתה רוצה שהכל יהיה נגיש לשופטים ושלא יבזבזו זמן בחיפוש ודפדוף.

יותר חשובים מתיק המוצגים הם עיקרי טיעון. אתה חייב להגיש עיקרי טיעון, אלא אם בית המשפט פטר אותך במפורש. בדרך כלל מדובר בתמצית של הערעור. תסתכל בהחלטה, בטח נכתב שם שעיקרי טיעון יוגשו בהתאם לתקנות, קרי, 14 יום לפני הדיון.

בהצלחה,

רוית

שלום רב,

את יכולה להגיש לבית המשפט בקשה להורות לאחות לא לנכוח במפגשים.

אם ניתן פסק דין, ולא החלטת ביניים, זה קצת יותר מסובך, וכנראה שיהיה נכון שתגישי בקשה לביצוע.

בבקשתך תסבירי שאת מחכה לסיוע משפטי.

כמובן שהכי טוב, אם זה אפשרי, לפחות להתייעץ עם עו"ד, בטרם נקיטה בפעולה (אפילו רק ייעוץ, ולא ייצוג, יכול לעזור ולחסוך טעויות). 

בהצלחה, רוית

ליבי, שלום,

אכן כן.

כאשר אחד מהורייך ילך לעולמו, לא משנה מי, ניתן יהיה לתבוע איזון משאבים, קרי חלוקה של כל הרכוש המשפחתי, גם אם הוא רשום רק על שם אביך.

אם אביך כבר נפטר, וניתן אחריו צו קיום צוואה, על אמך לתבוע את זכויותיה, שכן יקשה עלייך לתבוע אותם לאחר פטירתה - בית המשפט עלול להתרשם שהיא ויתרה עליהן בחייה. תמיד תוכלי לתבוע, אבל זו תהיה תביעה הרבה יותר חלשה ובעייתית.

אם מדובר בסכומים ניכרים, מומלץ שתפני לייעוץ משפטי כבר עכשיו. אולי יש פעולות הכנה שנכון יהיה לבצע כבר עכשיו. 

בהצלחה, רוית

טוהר, שלום,

אני מצטערת לשמוע שלא טוב לך...

שני הורייך הם האפוטרופוסים הטבעיים עלייך, והם צריכים להגיע להסכמה על מקום מגורייך. אם יש הסכמה ביניהם שתגורי אצל אביך - אין בעיה... אם אין הסכמה, לצערי אין מנוס מקבלת צו של בית המשפט. 

אני מציעה שתיזמי שיחה נינוחה עם שניהם ושתנסו להגיע להסכמות, אפילו זמניות, בעניין מקום מגורייך. זה הרבה יותר בריא, זול ומהיר מבתי משפט.

אל תתייאשי... תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר.

בהצלחה רבה,

רוית

שלום רב,

בוודאי שבתי המשפט ובתי הדין דנים בזכויות בנכסים שאינם מוסדרים במרשם המקרקעין (הטאבו).

ההבדל הוא, שבמקום לבצע פירוק שיתוף במקרקעין, המתווה החוקי הוא ביצוע פירוק שיתוף במיטלטלין. 

כדי להחליט אם הערכאה המועדפת היא בית הדין הרבני או בית המשפט, יש לשמוע פרטים נוספים על מהות הסכסוך והצדדים הספציפיים. אני כשלעצמי מעדיפה, ככלל, להתדיין בבית המשפט, מטעמים שונים, אולם לעיתים נכון להעדיף את בית הדין. 

בהצלחה,

רוית

אהרון, שלום,

עליך להגיש תביעה רכושית לבית המשפט לענייני משפחה, ובה לפרט את כל הסעדים שאתה תובע.

אם לא התנהלו הליכים בשנה האחרונה בינך לבין גרושתך, עליך להגיש בקשה ליישוב סכסוך, לפני שתוכל להגיש את תביעתך.

כדאי שתהיה מיוצג מפני שלכל פעולה יש כללים פרוצדורליים ספציפיים, ובאמת חבל לבזבז זמן וכסף על טעויות.

בהצלחה, רוית

גדי שלום,

בלי להכיר את התמונה המלאה, לא ניתן לתת תשובה מדוייקת, אולם בעיקרון - כאשר לאדם יש זכויות בנכס (אף אם חלקיות) ואדם אחר מתגורר בו, על הדייר בנכס חלה החובה לשלם לבעלים דמי שימוש (יחסיים בהתאם חלקו בנכס).

זאת אלא אם כן, קבעה ערכאה שיפוטית או נקבע בהסכם כלשהו, כי המתגורר רשאי להתגורר בנכס ללא תמורה.
משאלתך עולה שלכאורה אין החלטה שיפוטית או הסכם ביניכם, שהיא לא אמורה לשלם לך דמי שימוש בזכויותיך בנכס.  

איציק שלום,

מהשאלה לא ברורות נסיבות המקרה, האם הניתוק מהילדים היה כשהיו קטינים, מה היו הנסיבות ואילו הליכים התנהלו בביהמ"ש, אם התנהלו, בעניין זה וכו'. 

לכל אחד מהרכיבים הנ"ל ולרכיבים נוספים, השפעה על התשובה, האם בכלל יש עילת תביעה.

מרים שלום,

לא ניתן לענות לך בתשובה של "כן" או "לא" האם ביהמ"ש יאשר תביעה להפחתת מזונות, אם תוגש. 

הדברים נבחנים בכל מקרה לגופו - האם יש שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת המזונות. 

לפי התיאור שלך, נראה שדווקא אצלך חל שינוי נסיבות לרעה ולא להיפך.

את כמובן לא חייבת להכנע ללחץ של הגרוש ולהסכים להפחתה ואם הוא יתעקש לפנות לביהמ"ש בתביעה להפחתה, תעלי בכתב ההגנה את טענותיך, מדוע אין מקום להפחתה ואפילו להיפך - יתכן שיש מקום דווקא להגדלה. 

בכל מקרה, אם יגיע הדבר להליכים משפטיים, אני מאוד ממליצה לך לא לבצע אף פעולה, ללא קבלת ייעוץ מוקדם, מעו"ד העוסק בתחום דיני משפחה. 

רותי שלום,

זכותו של כל אחד מהיורשים למכור את חלקו בדירה, ליורש אחר או לכל אדם אחר, במחיר שמוסכם בין שניהם. 

אם היורשים האחרים החליטו למכור את הדירה במחיר נמוך יותר, הסכם המכר ביניהם אמור לשקף את המחיר בפועל.