פורום דיני משפחה

יעל שלום,

אם אין בידיך גם צו ירושה, עליך להגיש בקשה לביהמ"ש להורות למשרד הפנים (שיירשם כמשיב לבקשה) להמציא לך את תמצית הרישום. 

אם בידיך צו ירושה, להבנתי משרד הפנים אמור לתת לך את המסמך המבוקש, ללא צו שיפוטי. 

שי שלום,

אינני מכירה הוראה המחייבת הסכמה של כל היורשים, למתן מידע בקשר למוריש.

עם זאת, הבנקים למשל, לא יחלקו כספים ליורשים, בלא לקבל את הסכמת כולם לאופן החלוקה וחלקם אף לא ייתנו מידע לגבי זכויות של המוריש לפני פטירתו, בלי צו שיפוטי. 

שיר שלום,

ראשית, אאחל לך שההריון והלידה יעברו בשלום ושתחווי רק אושר מבתך.

לגבי חיובי האב - עקרונית, חובתו של האב לזון את בתו ולדאוג לצרכיה. מכך נגזר גם החיוב להשתתף איתך בהוצאות ההצטיידות לקראת הלידה וכו'. אולם - אם אינו עושה זאת מרצונו, הדרך לחייבו היא בהחלטה שיפוטית. 

מצד שני - זכותו של האב להיות שותף לתהליך ולאחר מכן, להיות בקשר עם בתו. וגם כאן - אם אינך משתפת אותו מרצונך - הדרך לחייבך לעשות זאת, גם היא בהחלטה שיפוטית. 

עם זאת, לא נראה לי שבימ"ש יחייב אותך לאפשר לאב להיות איתך בתוך חדר הלידה, אם לא תרצי בכך. 

יפעת שלום,

צר לי לשמוע על המצב הקשה בו את נמצאת, בעיקר בעניין הקשיים בקשר עם ילדייך.

לצערי לא ניתן לענות לך במסגרת זו ומבלי להכיר את כלל הנסיבות ואת האמור בבקשה לצו הגנה, על האסטרטגיה לטיפול בעניין זה.

בנוסף, את זקוקה לייעוץ משפטי ואף לייצוג, ע"י עו"ד שעוסק בדיני משפחה ובעל ניסיון בטיפול בתיקים בעניין ניכור הורי, כדי שתוכלי לנקוט בצעדים הדרושים, לחידוש הקשר בינך לבין ילדיך. 

שלום רב,

ניתן לצרף לתיק המוצגים, כל מסמך רלוונטי, עליו מסתמך הערעור. 

לא ניתן להתייחס למסמכים הספציפיים שאתה מציין, בלי לעיין בהם ובכתב הערעור. 
אם אינך מיוצג ע"י עו"ד מטעמך, הייתי ממליצה לך לקבל ייעוץ משפטי בעניין זה ובכלל ההליך.

יאיר שלום,

דאגתך לקרוב המשפחה שלך, שעלול לסכן את בריאותו אם ייסע לחו"ל, ראויה להערכה אבל אינה יכולה לבוא לידי ביטוי בהוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו. 

צו עיכוב יציאה מהארץ מוצא נגד צד להליך משפטי, ע"י הצד השני (וברור שבינך לבין אותו קרוב, אין עילה להליך משפטי שלך נגדו), כדי להבטיח את התביעה / להבטיח מתן גט (בתיק גירושין) / להבטיח אי הברחת קטינים מישראל (בהליכים בעניין משמורת וגירושין) וכד'. 

אין עילה לתת צו כזה, כדי למנוע מאדם לסכן את בריאותו. 

דנה שלום,

אינני רואה את שאלתך הקודמת, אולם למעט חריגים או הסכם ממון שקובע אחרת, הרי שדירת המגורים המשותפת, תחולק בין בני הזוג בעת גירושין - בהתאם לרישום היחסי של הבעלות, בטאבו. 

טל שלום,

תוכלי לפנות לביהמ"ש, בבקשה לחייב את האב בקנס על ההפרה או פיצוי עבורך, על הנזק שנגרם לך בגלל אי קיום מסודר של זמני השהות. 

שלום רב,

ערעור על החלטה למזונות זמניים, נעשה באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור, שכן מדובר ב"החלטה אחרת" ולא פס"ד סופי, המסיים את הדיון בתובענה (עליו מערערים ברשות). 

ערעור ב"גלגול שני", תמיד יהיה באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור (למעט חריג שאינו רלוונטי כאן). 

שלום רב,

לא ניתן להקליט דיונים בביהמ"ש, אלא לאחר קבלת רשות מהשופט הדן בתיק. 
אם לא קיבלת רשות, אינך רשאי להקליט את הדיון. 
עם זאת, ביהמ"ש שדן בבקשה, לא יסרב לה, אלא "מנימוקים מיוחדים" אותם עליו לפרט בהחלטתו. 
אם אינך מרוצה מההחלטה, עליך להגיש עליה ערעור לערכאה הגבוהה יותר. 

חיים שלום,

מדובר בהוראה שלא ניתן לתת אותה מעתה ועד עולם, אלא לתקופה קצובה. בכל מקרה, גם אילו הדבר היה אפשרי : האם שקלת מה יקרה אם הבית יישאר - מה ייעשה בו ? מי יטפל בעניינים המצריכים טיפול ? מי ישלם את העלויות הנובעות מהחזקת נכס? ובסופו של יום - גם יומם של ילדיך יגיע ואז כל נכדייך ואח"כ כל נינייך, יצטרכו לתחזק בית מתיישן ומתבלה ויתכן שאף לא ניתן יהיה להשכיר אותו, בלי להשקיע בשיפוץ. האם כך אתה רואה את הדברים בעתיד ובכך אתה מעוניין ? 

אהרון שלום,

כל זכות שצוברים בני הזוג, במהלך החיים המשותפים, היא משותפת, אלא אם כן נערך הסכם ממון או קיים חריג המצדיק סטיה מהוראת חוק זו. 

אם אשתך קיבלה מהמעסיקה, תשלום עבור שנים קודמות ועשיתם בזה שימוש משותף, היא למעשה העניקה לך במתנה את מחצית הסכום מהתקופה ה"לא משותפת".
אם התכוונת שכדי לכפר על אי תשלום ע"י המעסיקה, הייתם צריכים להשקיע כספים משותפים, כדי להשלים לה את הפנסיה של השנים הקודמות לנישואין, הרי שלמעשה "רכשתם" יחד את הפנסיה החסרה, שאז למרות שמדובר בתקופה שקדמה לנישואים, הכספים שנצברו עבור אותה תקופה - אמורים גם הם להיות משותפים.  

שושי שלום,

על כל אחד מההורים לעדכן את ההורה השני, לגבי דברים מהותיים שקרו / קורים לילדים, כמו למשל - עניינים רפואיים (ואין הכוונה לשיעול קל ונזלת...), אירועים חינוכיים או חברתיים לא שיגרתיים וכד'.

עדכון ההורה השני חשוב בכל מקרה, אך על אחת כמה וכמה, כאשר הילד עובדה משהייה אצל הורה אחד, אל ההורה השני ולכן חשוב שגם השני, יהיה מעודכן במה שעובר על ילדיו.

משה שלום,

אם חלפה מעל זה מאז הסתיימו הליכים משפטיים בינך לבין אמו של הילד, עליך להגיש בקשה לישוב סכסוך. 
לדעתי, עקב מהות הקושי עליו את המדבר, הדרך הנכונה לנסות להסדיר את הדברים היא באמצעות העובדות הסוציאליות של יחידת הסיוע ולכן, אם אינך יכול להגיש בקשה לישוב סכסוך, לפי הליך המהו"ת (אם לא חלפה שנה), בקשה להגיש בקשה לישוב סכסוך, במתכונת הישנה, כדי להגיע ליחידת הסיוע בכל מקרה.  

משה שלום,

אדם אינו מחוייב להיות מיוצג ע"י עו"ד, בהליכים משפטיים, אבל כיוון שהליך משפטי, בעיקר הנוגע לדיני משפחה, הוא בעל השפעות כבדות משקל, בוודאי כאשר יש לקבוע את המזונות שיהא עליך לשלם בשנים הבאות עבור 4 ילדים !!!    

אתה עלול למצוא את עצמך בתום ההליכים, במצב בו יסתבר לך שהחסכון של עלות שכ"ט עו"ד, מהווה לכל היותר חלקיק מסכום המזונות שתשלם בשנים הבאות, שעלול להיות גבוה בהרבה מזה שיכול היה להיקבע, אילו היית מיוצג. 

כך או כך ובכל מקרה - חיוני שתתייעץ עם עו"ד שעוסק בדיני משפחה, לפני שתעשה צעד משפטי כלשהו, בוודאי כאשר אשתך מיוצגת. 

שלום רב,

לכל הרכב, יש את הסמכות (במסגרת הוראות התקנות), להחליט איך לנהל את הדיון. 

דרך אגב, לא כל הרכב במחוזי בחיפה נותן פס"ד במקום, בתום הדיון בערעור. לעיתים אף אותו הרכב, נותן פס"ד במקום בתיקים מסויימים ושולח פס"ד לצדדים, בתיקים אחרים. 

לגבי השאלות שנשאלת - כיוון שאתה לא מיוצג ואתה המערער בענין המזונות, אני מניחה שביהמ"ש היה מעוניין לקבל מידע שככל הנראה לא היה מונח בפניו, לגבי מצבך הכלכלי (כמו למשל ההשפעה הכלכלית שיש למגורים עם בת זוג, מבחינת עלויות המדור שלך) ויכולתך הכלכלית. 

העובדה שביהמ"ש לא נתן פס"ד במקום, משמעה שהשופטים מעוניינים לשקול את מה ששמעו בדיון עצמו ובהחלט ייתכן שדווקא תצא נשכר מפס"ד שיינתן, לאחר שקילת הדברים לעומק.  

גיל שלום,

העצה כרגע לא לחשוף את הקשר החדש שלך, רלוונטית מהרבה נימוקים, משפטיים, ענייניים ורגשיים. לכן, בתשובה לכל שאלותיך הנ"ל - התשובה היא "להימנע מלהיראות בציבור" כפי שכתבת, עד שהדברים יוסדרו ביניכם. 

לא הבנתי מה זאת אומרת "הסכם חתום למעט עניי כספי אחד לא סגור" - האם יש הסכם מודפס עליו חתמתם או שיש טיוטת הסכם שהכל מוסכם בה למעט אותו עניין שטרם הגעתם להסכמה לגביו. 



מן הסתם יש הבדל מהותי בין שני המצבים. 



אם כבר יש הסכם חתום, כל שנדרש הוא להגיש אותו לביה"ד או ביהמ"ש, לקביעת מועד לאישורו. 



אם עדיין אין טיוטה סופית, אין התחייבות של אף אחד, כלפי השני.



לכן, אני מקוה שאתה מיוצג ע"י עו"ד מטעמך או לפחות התייעצת עם עו"ד מטעמך, לפני שחתמת על ההסכם או תתייעץ לפני שתחתום, כדי לוודא שאין בהסכם שנוסח, הוראות שעלולות לפגוע בך. 



הרבה סבלנות ושיהיה בהצלחה. 

שלום רב,

אני ממליצה לך לנהל את המו"מ עם עורכת הדין ישירות, ולא איתנו... למה שלא תשתף אותה בחששותיך ותראה אם היא מסוגלת להציע מענה?

לגופו של עניין, ההסכם נראה בסדר גמור ודרישותיך נשמעות לי בלתי סבירות. הפגישות לא יכולות להיות טלפוניות כי עליך לחתום על תצהיר בתמיכה לבקשה. בנוסף, מוגזם לצפות מעורכת הדין שתגיע לפגוש אותך בעיר מגוריך, ויותר הגיוני שתבחר מלכתחילה בעורך דין שמשרדו בעיר מגוריך. כמו כן, לא הגיוני שאחרי שעורכת הדין תטרח בהגשת הבקשה והצגת הראיות בפני בית המשפט, ואפילו בייצוגך בדיון, תוכל לעזוב אותה ולצפות להחזר, לאחר שעיקר העבודה כבר נעשתה. ייתכן שיותר מתאים לך מסלול לא גלובלי אלא לפי שעות, שיש עורכי דין שמסכימים לעבוד כך. 

אגב, זה מחיר מצויין ואפילו נמוך לשירות שנדון. 

לפיכך, אני מציעה לך להפחית את החשדנות, לפעול על פי ההמלצה שקיבלת, לשתף פעולה ולקבל שירות איכותי. עורך דין הוא לא עבד אלא בעל מקצוע שלמד, השקיע, עשה התמחות, צבר ניסיון - ויש לכבד אותו ואת משלח ידו, או להבדיל, לייצג את עצמך כמיטב יכולתך ולקוות לטוב. 

כמובן שאין לי מושג מי עורכת הדין שבה מדובר. 

בהצלחה ובאיחולי בריאות לאביך, רוית

אמא, שלום,

את שואלת שאלה טובה שאין עליה תשובה חד משמעית, כי היא תלויית פרשנות, וגם תלויה בניסוח ההסכם / פסק הדין שניתן בעניינכם.

לעניות דעתי, אם המחשב הוא רק של הילד ומשמש ללימודיו בעיקר, להבדיל ממחשב ביתי או מחשב בעיקר למשחקים, יש לראות בו הוצאת חינוך חריגה. 

את יכולה להגיש בקשה להגדלת קרן, ואם האב יתווכח, להסביר את עמדתך, בתקווה שהרשם ישתכנע.

בהצלחה, רוית