פורום דיני משפחה

שלום רב,

עו"ד רשאי לדרוש שכ"ט רק מלקוח שהתקשר עמו בהסכם שכ"ט וחתם לו על ייפוי כוח לייצגו.

שלום רב,

תעודת פטירה מגיעה בדואר לכתובתו הרשומה של הנפטר, או לפחות אמורה להגיע. בדרך כלל אנחנו מגישים בקשה מקוונת מטעם היורש לקבלה, ואז הוא מקבל אותה בדואר לכתובתו הרשומה שלו. 

אריק שלום,

1. כל עוד אין אפוטרופוס, אביך יכול להמשיך לנהל כרגיל את חשבון הבנק.

2. הוא יכול לבקש להתמנות כאפוטרופוס. 

3. יש לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה, הסמוך למקום מגורי האדם לגביו מוגשת הבקשה. 

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת

מנהלת פורום דיני משפחה

אהרון שלום,

אין לך זכות קנויה לקבל חזרה מגרושתך, את הטבעת שהענקת לה והדבר תלוי בהסכמה ביניכם או בהחלטה שיפוטית, אם תוגש בקשה בעניין זה, לערכאה שדנה בנושאים הכרוכים בגירושין (רכוש, ילדים וכד'). 

ליאור שלום,

בעיקרון המזונות משולמים לאם, בעיקר כאשר מדובר במשמורת משותפת, עבור מימון הצרכים של הידלים ש"עוברים" איתם מבית לבית (כגון ביגוד והנעלה). 
אולם בסופו של דבר, ההחלטה האם אכן זו חובתה של האם, נתונה לערכאה שנתנה את ההחלטה.
לכן, יש לבחון את נוסח ההחלטה ואם היא אינה ברורה מספיק, בעניין זה, רצוי לשקול פניה לאותה ערכאה, כדי שתבהיר סוגיה זו.

שלום רב,

ניתן לשנות את שמם הפרטי של קטינים, מעל גיל 16, אלא שההורים הם שצריכים להגיש את הטפסים המתאימים למשרד הפנים. 

אהרון שלום,

אם רק אתה מופיע כשוכר בחוזה השכירות, היית חייב כלפי המשכיר בתשלום דמי השכירות, ואם לא היית משלם, הוא יכול היה לתבוע ממך.

אתה כן יכול לתבוע מהאם החזרים על מה ששילמת, אבל התביעה נחלשת כאשר היא רטרואקטיבית. 

חלק מהסכום היית חייב ממילא כמזונות ומדור של הילדים, ואם האישה לא עובדת, אולי גם כמזונות ומדור שלה.

את היתר אתה יכול לדרוש או לקזז מתשלומי המזונות.

כל מה שהיה לפני הפרידה, לא רלוונטי. חזקה שלפני הפרידה המשאבים שלכם משותפים. 

כדי לקבל ייעוץ מושכל, כדאי שתפנה לייעוץ פרטני איכותי.

בהצלחה, רוית

מירי, שלום,

במרבית פסקי הדין למזונות או בהסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין יש התייחסות לאופן החלוקה בין ההורים של זכויות מהמל"ל. אם יש קביעה בהסכם, יש כמובן ללכת לפיה. אם אין קביעה, זו שאלה של פרשנות. הנוהג הוא שהזכות משולמת להורה המשמורן. אם שני ההורים משמורנים, הגיוני שהם יחלקו ביניהם את הזכות, חצי חצי או לפי יחס זמני השהות, אולם אין כלל אצבע אחיד בנושא. כך, למשל, לגבי חלוקת מענקי הקורונה בין ההורים, היו פסיקות סותרות. בדרך כלל מדובר בסכומים לא משמעותיים מספיק כדי שיהיה שווה להגיש תביעה בגינם. 

שלום רב,

בענייני משמורת ומזונות תמיד ניתן להגיש תביעה חדשה, בוודאי אם הסעד הוא אכיפה.

את יכולה לטעון שכל עוד פסק הדין אינו חלוט, אין מקום להליך נוסף, אבל כל עוד יש פסק דין שלא בוטל, התובע רשאי לתבוע את אכיפתו או ביצועו. 

רון שלום,

בהחלט מקובל שכאשר מתקיים דיון לצורך הגעה לפשרה, הדברים אינם נרשמים בפרוטוקול ואם אכן נגמר ההליך בהסכם, ביהמ"ש מאשר את ההסכם בלבד.

אם אתה חש פגיעה מהתנהגות השופט כלפיך בדיון זכותך כמובן להגיש נגדו תלונה לנציב, אולם דווקא כיוון שבסופו של דבר השכלתם להגיע להסכם, הייתי שוקלת היטב האם לא יהיה נכון יותר, "לשחרר" ולשקם את החיים, לאחר סיום ההליכים המשפטיים. 

יעל שלום,

אם אין בידיך גם צו ירושה, עליך להגיש בקשה לביהמ"ש להורות למשרד הפנים (שיירשם כמשיב לבקשה) להמציא לך את תמצית הרישום. 

אם בידיך צו ירושה, להבנתי משרד הפנים אמור לתת לך את המסמך המבוקש, ללא צו שיפוטי. 

שי שלום,

אינני מכירה הוראה המחייבת הסכמה של כל היורשים, למתן מידע בקשר למוריש.

עם זאת, הבנקים למשל, לא יחלקו כספים ליורשים, בלא לקבל את הסכמת כולם לאופן החלוקה וחלקם אף לא ייתנו מידע לגבי זכויות של המוריש לפני פטירתו, בלי צו שיפוטי. 

שיר שלום,

ראשית, אאחל לך שההריון והלידה יעברו בשלום ושתחווי רק אושר מבתך.

לגבי חיובי האב - עקרונית, חובתו של האב לזון את בתו ולדאוג לצרכיה. מכך נגזר גם החיוב להשתתף איתך בהוצאות ההצטיידות לקראת הלידה וכו'. אולם - אם אינו עושה זאת מרצונו, הדרך לחייבו היא בהחלטה שיפוטית. 

מצד שני - זכותו של האב להיות שותף לתהליך ולאחר מכן, להיות בקשר עם בתו. וגם כאן - אם אינך משתפת אותו מרצונך - הדרך לחייבך לעשות זאת, גם היא בהחלטה שיפוטית. 

עם זאת, לא נראה לי שבימ"ש יחייב אותך לאפשר לאב להיות איתך בתוך חדר הלידה, אם לא תרצי בכך. 

יפעת שלום,

צר לי לשמוע על המצב הקשה בו את נמצאת, בעיקר בעניין הקשיים בקשר עם ילדייך.

לצערי לא ניתן לענות לך במסגרת זו ומבלי להכיר את כלל הנסיבות ואת האמור בבקשה לצו הגנה, על האסטרטגיה לטיפול בעניין זה.

בנוסף, את זקוקה לייעוץ משפטי ואף לייצוג, ע"י עו"ד שעוסק בדיני משפחה ובעל ניסיון בטיפול בתיקים בעניין ניכור הורי, כדי שתוכלי לנקוט בצעדים הדרושים, לחידוש הקשר בינך לבין ילדיך. 

שלום רב,

ניתן לצרף לתיק המוצגים, כל מסמך רלוונטי, עליו מסתמך הערעור. 

לא ניתן להתייחס למסמכים הספציפיים שאתה מציין, בלי לעיין בהם ובכתב הערעור. 
אם אינך מיוצג ע"י עו"ד מטעמך, הייתי ממליצה לך לקבל ייעוץ משפטי בעניין זה ובכלל ההליך.

יאיר שלום,

דאגתך לקרוב המשפחה שלך, שעלול לסכן את בריאותו אם ייסע לחו"ל, ראויה להערכה אבל אינה יכולה לבוא לידי ביטוי בהוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו. 

צו עיכוב יציאה מהארץ מוצא נגד צד להליך משפטי, ע"י הצד השני (וברור שבינך לבין אותו קרוב, אין עילה להליך משפטי שלך נגדו), כדי להבטיח את התביעה / להבטיח מתן גט (בתיק גירושין) / להבטיח אי הברחת קטינים מישראל (בהליכים בעניין משמורת וגירושין) וכד'. 

אין עילה לתת צו כזה, כדי למנוע מאדם לסכן את בריאותו. 

דנה שלום,

אינני רואה את שאלתך הקודמת, אולם למעט חריגים או הסכם ממון שקובע אחרת, הרי שדירת המגורים המשותפת, תחולק בין בני הזוג בעת גירושין - בהתאם לרישום היחסי של הבעלות, בטאבו. 

טל שלום,

תוכלי לפנות לביהמ"ש, בבקשה לחייב את האב בקנס על ההפרה או פיצוי עבורך, על הנזק שנגרם לך בגלל אי קיום מסודר של זמני השהות. 

שלום רב,

ערעור על החלטה למזונות זמניים, נעשה באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור, שכן מדובר ב"החלטה אחרת" ולא פס"ד סופי, המסיים את הדיון בתובענה (עליו מערערים ברשות). 

ערעור ב"גלגול שני", תמיד יהיה באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור (למעט חריג שאינו רלוונטי כאן). 

שלום רב,

לא ניתן להקליט דיונים בביהמ"ש, אלא לאחר קבלת רשות מהשופט הדן בתיק. 
אם לא קיבלת רשות, אינך רשאי להקליט את הדיון. 
עם זאת, ביהמ"ש שדן בבקשה, לא יסרב לה, אלא "מנימוקים מיוחדים" אותם עליו לפרט בהחלטתו. 
אם אינך מרוצה מההחלטה, עליך להגיש עליה ערעור לערכאה הגבוהה יותר. 

חיים שלום,

מדובר בהוראה שלא ניתן לתת אותה מעתה ועד עולם, אלא לתקופה קצובה. בכל מקרה, גם אילו הדבר היה אפשרי : האם שקלת מה יקרה אם הבית יישאר - מה ייעשה בו ? מי יטפל בעניינים המצריכים טיפול ? מי ישלם את העלויות הנובעות מהחזקת נכס? ובסופו של יום - גם יומם של ילדיך יגיע ואז כל נכדייך ואח"כ כל נינייך, יצטרכו לתחזק בית מתיישן ומתבלה ויתכן שאף לא ניתן יהיה להשכיר אותו, בלי להשקיע בשיפוץ. האם כך אתה רואה את הדברים בעתיד ובכך אתה מעוניין ?