פורום דיני משפחה

שלום נ', 

אכן בר תיקון, וודאי כאשר ישנה הסכמה. בהנחה ונחתם יפוי כח בלתי חוזר להעברת הדירה לנכד - מסמך יסוד להעברת זכויות - ניתן לבצע את העברת הזכויות גם לאחר פטירת הסב המנוח-הבעלים.

בכל הקשור למיסוי מקרקעין, יש לדווח 30 יום מהעסקה. היינו, מחתימת ההסכם. במקרה של איחור, מחייבים בקנס. אבל גם זה בר תיקון, וניתן לפנות בבקשה לביטול הקנס, בצירוף נימוקים מתאימים. 

בהצלחה,  

שלום אברי, 

אתה בהחלט צודק שבדרך כלל זה לא קורה. רוב הבקשות, וודאי בקשות מהותיות, מועברות לתגובת הצד השני. בעניינך זה לא קרה. יכול להיות שהצד השני יתקוף בדרך כלשהי את ההחלטה - אם בבקשה לביטול החלטה אם בבר"ע.  

בינתיים תהנה מהספק. 

בהצלחה, 

היי צחי, 

במקרה שנמצאה צוואה לאחר שניתן צו ירושה, ניתן להגיש בקשה לביטול צו הירושה. 

בהצלחה, 

היי ניצן, 

במענה לשאלתך  ככל והוסתר רכוש, מדובר בהטעיה. ויחד עם זאת, יכול מאוד להיות שגם "הפרת הסכם", תלוי מה קובעות הוראות ההסכם ביחס לרכוש. 

בהצלחה, 

היי יוסי, 

ככל והבנתי את שאלתך, אין התיישנות על זכויות בירושה. גם אם המנוח נפטר לפני שנים, עדיין עומדת הזכות לפנות בבקשה לצו ירושה/צו קיום צוואה לפני העניין. 

בהצלחה, 

היי נועה, 

עם הפרידה עורכים פירוק שיתוף בנכסים המשותפים, בין היתר, בעסק המשותף. פחות מקובל שהעסק יישאר על שם שניכם, והדבר תלוי בהסכמה של בן זוגך לשעבר להסדר כזה. 

בהצלחה

יהודית, שלום,

אכן מבחינה הלכתית לא ניתן להתגורר תחת קורת גג אחת אחרי הגירושים.

בית הדין צפוי לנסות להביא את הצדדים להסכמה. אם לא יגיעו להסכמה, בית הדין לא יוציא קטינה מהבית לפני שמוכח לו שיש לה מקום מגורים חלופי הולם. 

אני ממליצה לך בכל פה לסמוך על עורך הדין המייצג את חברתך, ולא על חוכמת ההמונים. זה המקצוע שלו, הוא למד ועבר דרך ארוכה, הוא מכיר את התיק, ואין בנמצא הדיוט שיכול לתת לחברתך ייעוץ טוב יותר. אם לחברתך יש ספקות במקצועיותו, טוב תעשה אם תפנה לקבלת חוות דעת נוספת מעורך דין אחר. 

עצת זהב לפני סיום: אמליץ לחברתך בתוקף שלא להמציא טענות אלימות כנגד האב, כדי להרחיק אותו מהדירה. זה רעיון גרוע ואכזרי שיגרום למשפחה נזק בלתי הפיך. 

בהצלחה בדיון ובכלל,

רוית

שלום רב,

כדי לתבוע את גרושתך כספית, אתה צריך להוכיח שנגרם לך נזק כתוצאה ממעשיה.

אתה כן יכול להגיש בקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, ואז לא ניתן יהיה להוציא את הקטינה מהארץ בכלל.

בהצלחה, רוית

אלה, שלום,

למיטב ידיעתי אין רישום נימולים, אבל לקבלת תשובה וודאית כדאי שתפני את שאלתך למשרד הדתות. 

בהצלחה, רוית

ליאת, שלום,

אני משתתפת בצער משפחתכם.

אם אין ברשותך צוואה, עלייך להגיש בשם בנותייך בקשה למתן צו ירושה, לרשם לענייני ירושה.

בהצלחה,

רוית

שלום רב,

אכן כן.

תיקים בענייני משפחה מתנהלים בדלתיים סגורות וכל החומר הנוגע אליהם חסוי. כדי להציג אותו במסגרת חיצונית לסכסוך, יש להקדים ולהגיש לבית המשפט בקשה למתן רשות להצגת מסמכים חסויים.

בהצלחה,

רוית

ארתור, שלום,

איננו מפיצים דוגמאות של כתבי טענות.

אולי תצליח למצוא בחיפוש בגוגל, אבל נכון ואחראי יהיה לפנות לעורך דין מנוסה שינסח את הבקשה ויגיש אותה בשמך (כמו שלא היית מנתח את עצמך אם היית צריך להוציא את התוספתן). 

בהצלחה,

רוית

לאה, שלום,

השאלה מי את ומה רמת הקרבה שלך.

ככלל, אדם שמונה לו אפוטרופוס זכאי לפרטיות, ולכן כדי שתקבלי מידע, עלייך לנמק מה הקשר שלך לעניין ומדוע את מתעניינת (למשל, את דואגת שהוא לא מטופל או שאת נושה שלו).

את יכולה לפנות למחלקת פיקוח על אפוטרופוסים במחוז הרלוונטי במייל ולקוות שתקבלי תגובה.

דרך עוקפת היא להוציא נסח טאבו על דירתו, אם יש לו דירה, מפני שאם מונה אפוטרופוס לרכוש, הוא היה צריך לרשום בטאבו הערה על מינוי אפוטרופוס.

כמו כן, את יכולה להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס, ואם כבר מונה אפוטרופוס, בית המשפט יבהיר זאת בהחלטתו. 

לסיכום, אם זו רק סקרנות, לא צפוי שתקבלי מענה...

בהצלחה,

רוית

רחל, שלום,

לא ניתן להוציא צו ירושה רק על הכספים ולא על הדירה. צו הירושה מתייחס לכל הזכויות בעיזבון. כנראה את מתכוונת, שאת הכסף חילקתם לפי צו הירושה, אבל שלא רשמתם את הירושה בטאבו, ולכן הדירה עדיין רשומה ע"ש המוריש/ה. 

ככלל, לאחר שהעיזבון חולק, כמו במקרה שלכם, בשל חלוקת הכספים, כבר לא ניתן להסתלק, וכבר לא ניתן לערוך הסכם בין יורשים. יש לרשום את הדירה ע"ש היורשים, ואז, אם אחיך ירצה לקנות או לרכוש את חלקך, זה כבר אירוע מס והוא יהיה חייב במס.

יש מקרים חריגים בהם ניתן לבצע חלוקה שניה ולהנות עדיין מהפטור ממס. לשם כך כדאי לפנות למומחה למיסוי מקרקעין לבדיקת היתכנות.

מכל מקום, את לא זקוקה לשיתוף הפעולה של אחיך. את יכולה לרשום את הדירה לבדך בהתאם לצו הירושה, ואז להגיש נגדו תביעה לפירוק שיתוף, כדי שהדירה תימכר, בין אם בינכם לבין עצמכם ובין אם לצד ג'.

כדי לוודא שאת פועלת באופן המיטבי, מומלץ שתתייעצי עם עו"ד מנוסה ואמין לדיני ירושה.

בהצלחה!

רוית

מ, שלום,

אכן כן, חובתך לשלם מחצית הוצאות חינוך, אבל זכותך לעמוד על כך שהאם תמצה את זכויותיה.

ביכולתך להגיש בקשה לבית הדין להורות לאישה להגיש בקשה למשרד התמ"ת לסיוע בשכר לימוד. באתר שלהם יש מחשבונים שלפיהם אתה יכול לבדוק כמה היא צריכה לשלם, לפי גובה המשכורת שלה. ייתכן שסך 1,300 ש"ח הוא כבר אחרי ההנחה, אבל אם לא, צרף את תדפיס החישוב לבקשתך.

כמובן שיותר פשוט לשכור עורך דין שיטפל כך עבורך.

בהצלחה,

רוית

אנה, שלום,

יש בלבול בשאלותייך.

כל אחד מבני הזוג רשאי להגיש בבית הדין הרבני תביעת גירושין. אם אין הסכמה להתגרש, אותו צד יצטרך להוכיח שיש עילת גירושין, ואם יצליח, בית הדין עשוי לחייב בגט. זה לא קשור לחלוקת הרכוש. 

מועד הקרע הוא נושא אחר. כשיש פסק דין לחלוקת זכויות, נהוג להגדיר בו את מועד החיים המשותפים, בדרך כלל החל מיום הנישואים ועד למועד הקרע. מועד הקרע נקבע או בהסכמה או, אם אין הסכמה, ע"י בית הדין. בדרך כלל מועד הקרע הוא מועד הגשת התביעות, מועד הפרדת חשבונות בנק, מועד עזיבת הבית או מועד הגירושים (משהו דרסטי שיש לו תאריך מוגדר). 

כדי לקבל ייעוץ מושכל, פני לעורך דין מנוסה, זמין ואמין לענייני משפחה.

בהצלחה,

רוית

אביבה, שלום,

לצערי אינני אשת בשורות. 

אכן, הבעל רשאי להוריש את עיזבונו למי שימצא לנכון, והוא רשאי לבחור לנשל את אשתו וילדיו ולהוריש לאחייניו. כמו כן, הוא אינו חייב לשתף בכך שעשה צוואה או להראות אותה לאישה. יש לו זכות לפרטיות. 

מה שהאישה יכולה לעשות, הוא לערוך צוואה כאוות נפשה, לגבי העיזבון שלה. 

נקודת האור היא, שמה שמגיע לאישה מכוח הנישואים, מגיע לה גם אם היא יורשת את בעלה וגם אם לאו, הבעל אינו יכול להוריש את חלקה לאחייניו. האישה תצטרך להגיש תביעה לחישוב וקבלת זכויותיה מעיזבונו, אחרי שילך לעולמו. 

בהצלחה,

רוית

שלום רב,

מזל טוב על הולדת בתך!

כיום ברירת המחדל היא קביעת זמני שהות שווים או כמעט שווים. בגלל גילה הצעיר, וביתר שאת אם היא יונקת, ייתכן שזמני השהות יהיו מדורגים (כלומר ככל שהיא תתבגר, תקבל יותר זמן איתה). 

למיצוי זכויותיך חשוב שתפנה לייעוץ פרטני אצל עו"ד אמין, מנוסה וישר, וכמובן תמיד מוטב להגיע להסכמות. 

בהצלחה, רוית

שרית, שלום,

לצערי במצב המשפטי של היום כמעט בלתי אפשרי לענות לך, מפני שהתשובה תלויה בהמון גורמים: צורכי הילדים, גילם, חלוקת זמני השהות, השתכרות האם, השתכרות האב, הכנסות פניויות של ההורים, עלויות מדור וכיוב'. גם אם היית מציינת את כל הנתונים, עדיין לא ניתן לצפות את גובה הסכום שייפסק, מפני שקיים שוני גדול בין הערכאות (בית הדין הרבני לעומת בית המשפט לענייני משפחה), ואפילו שוני בתוך אותה הערכאה (תלוי על איזה שופט או דיין "תיפלי"). 

בהצלחה, רוית

שלום רב,

אכן כן.

יש את הטופס להורדה באתר בתי הדין הרבניים.

בהצלחה, רוית