פורום דיני משפחה

מירית שלום, 

אין חובה, בעת הפרדת חשבונות, שההתנהלות הכלכלית תמשיך להיות כפי שהיתה. 
במצב כזה, אם אחד מההורים מתנערת ממחויבויותיו על פי החוק (למשל חובת אב לפרנס את ילדיו, חובת בעל לפרנס את אשתו - הכל כמובן בנסיבות הספציפיות של אותו מקרה), יש לפנות לביהמ"ש כדי לקבל החלטה שיפוטית המחייבת את החייב, לממן הוצאות כאלה או אחרות. 

במקרה המתואר בשאלה, כיוון שהבעל מאיים שיפסיק לממן את הוצאות הבית והמשפחה, ניתן לשקול פתיחת בהליך המשפטי המתאים, כדי לחייבו להשתתף בהוצאות הבית והמשפחה. 

אני מאוד ממליצה לך להתייעץ בהקדם עם עו"ד העוסק בדיני משפחה, כדי ללמוד מהן זכויותיך וכיצד ניתן לממשן. 

יובל שלום,

כפי שנעניית ע"י כבוד הטו"ר, זימון לבית הדין הרבני כמוהו כזימון לעדות בבית המשפט ולכן את חייבת להתייצב. 

שרית שלום,

המקובל הוא שהמזונות משולמים בתחילת החודש, עבור הוצאות אותו חודש, כדי למנוע מצב שבו ל מעשה האם מוציאה את ההוצאות ומקבלת כביכול "החזר" בדיעבד מהאב. 

שלומית שלום,

עליך להודיע לבעלך בדחיפות על ביטול יפוי הכח, בהתאם להוראות הדין. 
אם ביכולתך להשיג גם את המקור הנמצא בידיו, הדבר עדיף כמובן.
ממליצה שתעשי זאת בליווי עו"ד מטעמך, כיוון שהמשמעות של שימוש ביפוי הכח עלולה להיות כבדה ביותר. 

אמיר שלום,

חובתה של כל הורה לעדכן את ההורה השני, בעניינים מהותיים הקשורים לילדים ופינוי באמבולנס בהחלט נכנס לקטגוריית העניינים המהותיים. 
בלי קשר לכך, זכותך כהורה של הילדים, לקבל ישירות מהגורמים הרפואיים, כל מידע הקשור לילדים וזכותך אף להסכים או לסרב לתת לילדים טיפול רפואי כזה או אחר (אלא אם כן מדובר בטיפול חירום, שיינתן גם בהסכמת הורה אחד בלבד). 
אם האם ממשיכה בהתנהלותה זו, זכותך לפתוח הליך בביהמ"ש כדי להסדיר סוגיה זו. אם לא התנהלו ביניכם הליכים משפטיים בשנה האחרונה - עליך לפתוח בקשה לישוב סכסוך (המומלצת בנושאים כאלה בכל מקרה, כי היא מתאימה לטיפול על ידי יחידת הסיוע). 

ענת שלום,

מעבר הילד לחו"ל מהווה שינוי נסיבות מהותי, אשר מצדיק בחינה מחדש את חיובי המזונות. 

אמיר שלום,

אם אינך מיוצג, עוה"ד של הצד השני רשאית לפנות אליך ישירות ואף דרך הלקוחה שלה. 

אם אתה מיוצג, היא רשאית לפנות רק לעוה"ד שלך. 

שלום חגית,

לא ניתן להשיב על שאלתך, כיוון שמזונות הילדים, אפילו המינימליים, אינם נקבעים רק על סמך גילאי הילדים, שכן יש משמעות רבה ליכולת הכלכלית של ההורים, לזמני השהות ולאחריות ההורית.

רונה שלום,

גם אם תחתמי על הסכם כזה, הרי שלאחר שיוולד הילד במז"ט, הוא יוכל להגיש נגד האב תביעת מזונות (גם באמצעותך כאפוטרופא שלו, בהיותו קטין) וביהמ"ש לא יקבל את הטענה כי היה ויתור על המזונות, שכן חובתו של ביהמ"ש לדאוג לטובתם של קטינים. אולם ביהמ"ש יבחן את מכלול הנסיבות (לרבות הכנסותיהם של שני ההורים, צרכי הילד ועוד), כדי לקבוע מה שיעור המזונות שעל האב לשלם.

מיכל שלום,

על פניו, מהמתואר בשאלתך, ספק אם את זכאית לקבל מהאיש תשלום כלשהו עבור עצמך, ללא קשר להגדרתו המשפטית. עם זאת, אם את רוצה לקבל תשובה וודאית יותר, אמליץ לך לפנות לייעוץ פרטני אצל עו"ד, כדי שבין אם תקבלי תשובה חיובית ובין אם שלילית - תקבלי מידע לגבי המצב המשפטי שבו את נמצא ומה הנימוקים לתשובה כזו או אחרת. 

עופרה שלום,

מדובר בשאלה שלומדים עליה שעות רבות ועורכים לגביה השתלמויות מקצועיות, כך שאין כל אפשרות להשיב עליה במסגרת זו, מה עוד שהתשובה תלויה במכלול הנסיבות של כל מקרה ומקרה ויכולה להיות שונה מאדם לאדם, אפילו במקרים דומים. 

סמדר שלום,

קודם כל, אם את סומכת על עוה"ד שלך, אינני רואה סיבה לחשוש שפגישה כזו עלולה להזיק לך. 
בכל מקרה, זכותך לתת לו הוראה, שאם מתקיימת פגישה כזו, הוא אינו רשאי לקבל הסכמות אלא רק לדון בדברים ובסופו של דבר לעדכן אותך ולקבל את הסכמתך. 

יורם שלום,

ראשית, אמליץ לך לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה, בתביעה למשמורת יחידנית, כדי שתוכל לקבל את הזכויות המגיעו להורה "חד-הורי". 
לגבי הזכויות בביטוח לאומי בכלל ועניין המזונות בפרט - אנא פנה לפורום ביטוח לאומי באתרנו. 

שחר שלום,

ראשית, כיוון שמדובר בדירה שרק את שכרת אותה, זכותך להחליף את המפתח לדלת ולא לאפשר לבן הזוג לשעבר להכנס אליה. אם יפרוץ כדי להכנס - מדובר בעבירה פלילית, על כל המשתמע מכך. 
לחלופין או במקביל, את יכולה להגיש בקשה לביהמ"ש, לצו למניעת הטרדה מאיימת ולבקש מביהמ"ש להורות על הרחקתו מדירתך. 

בכל מקרה, הייתי ממליצה לך לפנות לייעוץ אישי אצל עו"ד, כדי לקבל פרטים מעמיקים יותר על הסעדים העומדים לרשותך והדרך לקבלם. 

שלום רב,

כיוון שביהמ"ש החליט כי יקבע את שכ"ט האקטואר, אמליץ לך להגיש לביהמ"ש בקשה לקצוב את שכר טרחתו ולתאר בבקשה את השתלשלות הדברים, לרבות העובדה שהוחתמת על הסכם שכ"ט מולו ולבקש מביהמ"ש להתייחס לגם לסוגיה זו. . 
לאחר שביהמ"ש יקבע מה שכה"ט המגיע לו, תוכל לדעת האם עליך להשלים סכום כלשהו או לקבל חזרה.  

אלי שלום,

1. ניתן להגיש לביהמ"ש בקשה מנומקת למנות עו"ס מאיזור אחר ולא את העו"ס שמונה קודם.
2. בד"כ ביהמ"ש נותן לצדדים זמן להגיב לתסקיר ואם לא קבע זאת, אפשר לבקש מראש רשות להגיב, לפני שביהמ"ש ייתן החלטה. 
3. אם הבנתי נכון את השאלה - ניתן לבקש למנות עמותה ולא אדם כלשהו כאפוטרופוס לרכוש. 
4. בד"כ בתי המשפט שמחים כאשר הצדדים במשפחה מבקשים בהסכמה מינוי של אדם / גוף ספציפי. 
5. אם ביהמ"ש ביקש תסקיר ועדיין לא ניתן ולא חלף הזמן שנקצב להגשתו - לא ניתן לזרז כרגע את התהליך, עד לאחר הגשת התסקיר. 

עדי שלום, 

ככל וצו ההרחקה מופנה גם כלפי אמך - אמך תצטרך להופיע יחד איתך, כבעלת דין. 

בהצלחה, 

אביטל שלום, 

ככל ואת מקדימה ומגישה ראשונה בקשה ליישוב סכסוך - ככל וההליך המהו"ת לא יצלח - תהיה לך זכות ראשונים לפנות - בתוך שבועיים - ולהגיש תביעות בערכאה שמתאימה לך להמשך ההליכים. 

בהצלחה, 

שלום אליזבית, 

משאלתך לא ברור איך מתבטאות האשמות הללו. האם נפתח הליך בבהמ"ש? מה הכוונה "טיפול לא נאות"? האם הוגשה נגדך תלונה במשטרה על "פגיעה בחסרי ישע", כפי שציינת בכותרת? ככל והתשובה למי מהשאלות חיובית, ממליצה לך למצוא עו"ד שיפריך את האשמות נגדך ובהקדם. 

העלות תלויה בסיווג ההליך ובזהות העורך דין. 

בהצלחה, 

אביטל שלום, 

שאלתך לא לגמרי ברורה. את רוצה לפתוח תיק. איזה תיק? איזו תביעה (מזונות/רכוש/משמורת/ אישור הסכם)? לכל הליך יש אגרה שונה. כך גם שכר טרחת עו"ד הוא שונה בהתאם להליך ולעו"ד עצמו.

בנוסף יש הליך מהו"ת שקודם להגשת תביעה בין בני זוג. 

ממליצה לך להסתכל באגרות בהמ"ש, בכדי לקבל תמונה מדויקת של העלויות בהתאם להליך שבו את מתכוונת לנקוט. 

בהצלחה,  

שלום ענת, 

אם ההליכים כבר החלו בבמ"ש אחד, בעייתי לשנות. 

אם מדובר בהליכים חדשים, הסמכות המקומית תהא לבהמ"ש באזור מגוריהם אחרון, ובלבד שאחד מהם עדיין גר באותו מקום. ככל ולא, מקום מגורי התובע. ראי סימן ב' לתקנות בית המשפט למשפחה.  

בהצלחה, 

רוני ערב טוב, 

האפוט' אכן לא חייב למסור דיווחים לבן הזוג. 

אם לבן הזוג טענות לגבי התנהלות האפוט' הוא יכול לפנות לבהמ"ש שמינה את האפוט', בתיק האפוטרופסות במידה ועדיין פתוח (וככל והמינוי עדיין זמני). 

בהצלחה,  

יוסי ערב טוב, 

לשאלתך - תלוי את מי מייצגים :) 

וברצינות - ככל והאישה תוכיח כוונת שיתוף בנכס ספציפי, היא תוכל להימצא זכאית למחצית מהדירה. ככל ולא, יחול הסכם הממון המחיל הפרדה רכושית, והיא תקבל את החזר השקעתה בדירה. 

בהצלחה, 

שלום אור, 

ככל וישנה מחלוקת בעניין החיובים וההסכם או פסק הדין שותקים בעניין - תצטרכי לפתוח בהליך חדש לצורך הבהרה. ככל ויש בעיית גבייה של הוראה מפורשת - תוכלי לפנות להוצל"פ. 

בהצלחה,