פורום דיני משפחה

שלום,

אם אכן האישה הפרה את הצווים, אתה יכול להגיש תביעה לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש.

שלום משה,

אכן כן, אם הצילומים צולמו במקום ציבורי, ללא פגיעה בחוק הגנת הפרטיות, אז אין זה משנה מי צילם אותם ואתה תוכל לעשות בהם שימוש בביה"ד הרבני.

שלום איתי,

1. לא. יש לך זמן ערעור על פסק דין.

2. אם צד חושף בפני ביהמ"ש פרטים חסויים ממו"מ, הצד השני רשאי לבקש מביהמ"ש להתעלם/למחוק מהפרוטוקול.

3. לכל אדם מגיע את יומו בביהמ"ש, זו זכות חוקתית ולכן לא ניתן למנוע מאדם פנייה לערכאה משפטית. 

שלום שרון,

לגבי הרכוש בחיים - כדאי לערוך הסכם גירושין/פרידה ולחלק את הרכוש, כולל הפנסיות וכו' ובנוסף לדרוש כי יערוך איתה הסכם חיים משותפים המחריג את כל רכושכם המשותף.

לגבי עזבונו - אם בטרם נפטר עורך צוואה - אז את חלקו ברכושכם המשותף יוכל לצוות כרצונו. אם לא עורך צוואה - הרכוש יתחלק לפי חוק הירושה וכאשתו תהי זכאית לפי החוק. יש לקחת בחשבון שהאישה השנייה תוכל טעון כי הייתה ידועה בציבור שלו ואם תוכיח זאת, תוכל לדרוש נתח מעזבונו.

שלום ערן,

סעיף 17(ב) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע כי "על חובת מזונות של אדם לילד קטין יחול דין מקום מושבו של הילד". כלומר, הדין הקובע יהיה המדינה בה יחיה הילד. אם היא תיירת ותשוב למדינתה, אז הדין יהיה לפי מדינתה.

שלום,

נראה לי שהשאלה שלך מתאימה יותר לפורום נדל"ן, בו יוכלו לייעץ לך לאיזה פרטים לשים לב.

שלום יוסף,

האם הכסף שהועבר מאמך נכנס לחשבון פרטי שלך בלבד? האם ערכת עם אמך הסכם מתנה? מי שטוען לשיתוף בכספים, צריך להוכיח זאת. אם אכן הייתה כוונת שיתוף מצדך, הכספים נכנסו לחשבון משותף ולא היה כל הסכם מתנה בינך לבין אמך או הסכם ממון בינך לבין אשתך, ובנוסף העובדה כי שילמתם חלק מהסכום באמצעות משכנתה משותפת - כל אלה יקשו עלייך לטעון כי לא הייתה כוונת שיתוף מצדך. בכל אופן, אני מציעה לך להתייעץ עם עו"ד מומחה לדיני משפחה, אשר תציג בפניו את הנתונים, על מנת שיוכל לעזור לך.

בהצלחה!

שלום שמעון,

תלוי על בסיס מה רשומה הערת האזהרה.

שלום לני,

תצהיר בג"צי.

שלום אורנה,

אי התייצבות לפגישת מהו"ת בהליך יישוב סכסוך כמוה כאי התייצבות בבימ"ש ועל כן בימ"ש יכול להטיל עליו הוצאות. במידה ואכן לא יגיע, את יכולה לבקש לסגור את ההליך, להמתין 15 ימים (תקופת עיכוב הליכים) ולהגיש תביעות. כמובן שאם יש סעדים דחופים, ניתן להגישם בתוך תקופת עיכוב הליכים זו.

בהצלחה!

שלום דני, 

זה תלוי מה סיכמתם בהסכם הגירושין בהתייחסות להמשך מגוריה בדירה. בדרך כלל מתייחסים בהסכם למי משלם הוצאות הדירה וכדו'.

שלום אור,

מכיוון שחסר בשאלתך מידע, אני מציעה לך לפנות לעו"ד, להציג בפניו את כל המידע (מהי בדיוק ההערה של צד ג') וזאת על מנת שימליץ לך כיצד נכון לפעול.

שלום רונה,

המשטרה  לא תיקח את הילד בניגוד לרצונו. האב רשאי להגיש תלונה במשטרה כנגדך (ולא כנגד הילד) במידה וירצה שהמשטרה תאכוף את פסק הדין הקובע הסדרי שהייה ואז, ככל הנראה, תזומני למתן הסברים. בדרך כלל המשטרה לא מתערבת ועירובה רק מזיק עוד יותר ליחסים בין הילד לאב. קחי בחשבון כי האב יכול לפנות לביהמ"ש לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש.

שלום שקד

על הבקשה כתבי את מספר תיק יישוב הסכסוך (י"ס). זוהי בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי תקנה 10 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016. עלייך לצרף תצהיר, התחייבות עצמית והתחייבות צד ג' לפיצוי אם ייגרם נזק מהטלת העיקול. (ראי טופס 5 לתקנה 10).

בהצלחה,

עו"ד אורית אוחנה

מנהלת פורום דיני משפחה

ארז 18, הסוללים

054-785-3154

oritohana.law@gmail.com

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

שלום עו"ד חדש,

כן. עלייך להגיש בקשה לפתיחת הליך יישוב סכסוך (הליך י"ס) בביהמ"ש לענייני משפחה אשר לו יש סמכות מקומית (טופס 1 תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה התשע"ו-2016) . תצרף לבקשה ייפויי כוח חתום, צילום ת.ז. של הלקוח/ה. הערכאה המשפטית תפנה את הבקשה ליחידת הסיוע שיצרו עמך קשר. 

יש לך גם אפשרות לשלוח מייל לביה"ד הרבני האזורי שלו סמכות מקומית ולפתוח את ההליך דרכו. אין בכך כל התחייבות מצדך היכן ינוהל התיק בהמשך (למעט, כמובן, הסמכות הייחודית).

בהצלחה!

שלום יוסי,

אם לא נרשמת כאבי הילד ויש ספק באבהותך, האישה צריכה לתבוע אבהות, כך שביהמ"ש יורה על בדיקת רקמות על מנת לקבוע אם אכן אתה אבי הילד. אם האישה מסרבת לבדיקת הרקמות, היא אינה יכולה לדרוש מזונות רק על סמך טענותיה. אם בבדיקה יתברר כי אתה לא האב -אינך חייב במזונותיו. אם אתה האב - תהא חב במזונותיו אך גם תוכל לתבוע הסדרי שהייה עם הילד.

שלום מיקי,

1. הבנק דורש לפתוח חשבון אפוטרופסות חדש ולא מאפשר שימוש בחשבון שהיה משותף.

2. מדברייך אני מבינה כי אחותך כבר קיבלה צו מינוי אפוטרופסות על אמך על אף התנגדותך.

באופן עקרוני, בימ"ש יכול מנות שני אפוטרופוסים שונים לרכוש ולגוף. 

בריאות!

מאיה שלום,

צר לי לשמוע על המצב איתו את מתמודדת ולצערי גם מדובר בסיטואציה מוכרת. 

אני מציעה לך לפנות לייעוץ אישי אצל עו"ד המתמחה בתחום דיני משפחה ולברר איתו לעומק מהן זכויותיך ואיך עליך להתמודד עם התנהלות האב.

בינתיים, כדי להוכיח שהאב אינו מתכוון לדברים שהוא אומר, חשוב שתהיינה בידיך ראיות (למשל הקלטות), של השיחות בהן הוא מודה ש"אמר את הדברים מתוך עצבים וזה לא נכון" (כפי שכתבת בשאלתך) ולגבות את ההקלטות שהשגת, במקום בו אף אדם אחר לא יוכל להגיע אליהן ולמחוק אותן. 

מיתר שלום,

הכל תלוי בהחלטת ביהמ"ש ויש לקרוא אותה בעיון כדי לוודא מהי בדיוק הוראת ביהמ"ש. 

אם ביהמ"ש לא קבע מאיזה מועד, הפרשנות הסבירה כי שמדובר בשנתיים אחורה ממועד ההחלטה. 

ליאת שלום,

האב אמור לשלם את המזונות לזה שביהמ"ש קבע בהחלטה על המזונות, שהוא זה שיקבל את המזונות עבור הילד. במרבית המקרים, אם נקבעים מזונות, אלה מזונות שעל האב לשלם לידי האם, עבור הילד ונדירים, עד לא קיימים בכלל, המקרים בהם ההחלטה היא לשלם לילד. 

לכן יש לקרוא את ההחלטה ואם במקרה נשמטה ממנה ההוראה שהתשלום ישולם לידי האם, ניתן לבקש מביהמ"ש הבהרה של ההחלטה, שתורה לו לשלם לה.

ליאן שלום,

לא ניתן להשיב על שאלתך, ללא ידיעת מלוא פרטים לגבי המשפחה - הכנסות ההורים, הוצאותיהם, צרכי התינוק, חלוקת הזמנים וכו' וגם אז - כיוון שאין "טבלת מזונות" בחוק, לכל שופט שיקול דעת ותפיסת עולם משלו ודרך התייחסות לפסיקות של בתי המשפט שמעליו - אשר בהתאם להם הוא נותן את החלטותיו.

ליז שלום,

סעד לרישום הדירה גם על שמך הוא סעד הצהרתי. 
מכירת הדירה וחלוקת התמורה הם סעד לפירוק שיתוף.
איזון משאבים הוא סעד בו מבקש מי מהצדדים לאזן בין כל הרכוש שרשום ע"ש מי מהצדדים, כך שבעל הרכוש הגדול יותר, ישלם מחצית (בד"כ) מההפרש לצד השני ולכן אם מדובר רק בדירה, אין מדובר באיזון משאבים.ג 
את הבקשה למנות כונס נכסים, אפשר לבקש ברשימת הסעדים המבוקשים בתביעה לסעד ההצהרתי. 

עידן שלום,

על פי החוק להסדר התדיינויות, למעט הליכים ספציפיים הקבועים בחוק, קיימת חובה להגיש בקשה לישוב סכסוך לפני הגשת תביעה, כדי לאפשר לצדדים להידבר ולהגיע להסכמות, בטרם הגשת התביעות. 
האמור יכול לקרות גם בהליך מהסוג שאתה מתאר.
לכן גם אם תגיש בקשה לפטור אותך מהליך י"ס, לא בטוח שביהמ"ש יקבל את הבקשה וגם הליך זה אורך זמן (בקשה, תגובה, החלטה). 
אתה יכול להגיש בקשה לי"ס, להגיע לפגישה הראשונה ולומר שאין לך עניין לקיים הידברות ולאחר מכן לבקש מביהמ"ש לקצר את תקופת הקפאת ההליכים. 

דני שלום,

ביהמ"ש הוא שמחליט האם לקיים דיון או לא. 
כיום מרבית בתי המשפט נוהגים לקבוע שיתקיים דיון, רק אם הצד השני יבקש זאת.