פורום דיני משפחה

שלום מאיה,

איני יודעת מה תהיה התוצאה של בקשתך, אבל אם את מבקשת להשתחרר מאפוטרופסות רכושית של אביך, עלייך להוכיח כי את יכולה להתנהל כלכלית בעצמך, וטוב עשית שצירפת את חוות דעתו החיובית של הפסיכיאטר. בנוסף, חשוב שתציגי את העובדות המצביעות על כך שאביך לא מילא את תפקידו לטובתך, כפי שהיה צריך. שאלות הקשורות לביטוח הלאומי, את מוזמנת להפנות לפורום ביטוח לאומי.

שלום אבישי,

פעולה של רכישת נכס דורשת אישור של בימ"ש גם אם נעשית על ידי האפוטרופוס של פסול הדין, לכן קל וחומר שאין לרכישה שתיארת, שנעשתה ע"י פסולת הדין, כל תוקף משפטי. אני מציעה לך לפנות לאפוטרופוס של פסולת הדין שיפעל, ראשית מול הקונים שחתמו במשותף - יש להסביר להם כי אין תוקף לפעולה של פסולת הדין. ואם נדרש, אז להמשיך בפנייה לביהמ"ש.

שלום חגית,

בדקי בהסכם הגירושין או בפסק הדין, האם יש התייחסות למצבים בהם מי מהצדדים לא מקיים את הסדרי השהות עם הילדים. לעיתים יש סנקציות כספיות שמופיעות בהסכם או בפסק הדין, ולעיתים מצוין כי הצד שהחסיר ישלים את הימים.

שלום יפה,

קשה לענות על שאלתך מכיוון שחסרים פרטים. לא ברור לי אם הדירה החדשה נרכשת מהכסף של מכירת הדירה הנוכחית שהייתה רק על שמו של הבעל ואף הוחרגה בהסכם ממון. מאיזה כסף נרכשת הדירה החדשה?? בכל אופן, הנטל להוכיח שיתוף בדירה שהובאה ע"י צד אחד לנישואים, הוא על הטוען לשיתוף. אני מבינה כי זו רכישה חדשה, אך כפי שציינתי, לא ברור אם רכישתה ממומנת על ידי שניכם או רק מכספי מכירת הדירה הנוכחית. רישום בטאבו בלבד אינו יכול להכריע כיצד יתחלק נכס, ישנם עוד שיקולים כגון: האם קיים הסכם ממון, תשלומי משכנתה משותפים, האם הדירה שימשה למגורי הצדדים, זמן הנישואים, השבחה, המצג שהוצג בפני בן הזוג ועוד.

שלום אביבה,

מכיוון שהבן בגיר, אחיך יכול לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה ולנסות להוציא כנגדו צו הגנה, בעקבות התנהגות הבן האלימה שתיארת בדברייך. מדברייך עולה, כי ייתכן והוצא כזה צו בעבר, אך נראה כי עולה שוב הצורך בהוצאת צו כזה. דיון ראשון במעמד צד אחד בלבד (אחיך) וכעבור שבוע, בד"כ, נקבע דיון במעמד שני הצדדים ואז מחליטים אם להותיר את הצו על כנו. בנוסף, אני מציעה לאחיך לבקש מביהמ"ש לערב את שירותי הרווחה באזור מגוריו. 

שלום מיכאל,

ראשית, תנחומיי. משפחת המנוח/ה קובעת את נוסח המצבה ויש לה יד חופשית לכך. אין נוסח קבוע. אני מציעה כי תנסו להגיע ל"עמק השווה" אשר יכבד את זכרה של המנוחה. 

שלום יובל,

מוסד ידועים בציבור חל, אם כאשר בני זוג מוציאים תעודת זוגיות כלשהי ו/או נרשמים בביטוח הלאומי כידועים בציבור, ואם כאשר מקיימים אורח חיים שיתופי, הכולל משק בית משותף, קשר זוגי מחייב, תוכניות, בילויים, תרומה כלכלית למשק הבית וכדו'. 

במידה ואכן מוכח כי בני הזוג היו ידועים בציבור, חלה עליהם חזקת השיתוף, הקובעת כי כל הרכוש/הנכסים שצברו בתקופת השיתוף - יתחלקו ביניהם שווה בשווה, אלא אם קיים 

הסכם ממון בין זוגות נשואים = הסכם חיים משותפים בין ידועים בציבור - ועל כן מומלץ כי תערוך הסכם כזה עם מי מבני הזוג שנכנסים לחייך, במידה ואתה רואה כי הקשר נמשך ומתהדק, ויש חשש כי יטען לשיתוף בדירת המגורים שלך (למרות שהנטל להוכיח כי דירה שהייתה בבעלותך טרם כניסתך למערכת יחסים זוגית, שייכת גם לבן הזוג - הוא נטל כבד מאוד).

שלום יעקב,

מדברייך עולה כי אין לאישה זכות קניינית בדירה שרשומה על שם הילדים של הבעל. עוד עולה, כי עזבה את הדירה מרצונה. חסרים פרטים על משך הנישואין והמגורים ביחד בדירה, מידת ההשקעה הכספית של האישה בדירה (השבחה), הצהרותייך לגבי הדירה ועוד פרטים אשר יכולים להשפיע על כוונת השיתוף הספציפי בדירה. ככל שהאישה יכולה להרים את נטל ההוכחה כי הייתה כוונת שיתוף בדירה- תהא זכאית לחלק מן הבית ובוודאי לשהות בו.

שלום מירית,

ראשית, העובדה שאחותך סובלת ממחלת נפש, אינה בהכרח גורם מפריע, אלא אם יש חשש למסוכנות. אם היא אכן לא מתגוררת איתך, אז אולי יש הסכם שכ"ד במקום בו היא מתגוררת בקביעות או אולי, אישור מהוסטל בו היא מתגוררת? קשה לענות על שאלתך מבלי לדעת פרטים נוספים, כמו היכן היא מתגוררת.

שלום אילנה,

לאחר פטירת הבעל לשעבר, משולמת קצבת השארים בהתאם לכללים החלים על קצבאות שארים, אצל הקופה הרלוונטית. רצוי לברר, האם נושא קבלת קצבת השארים, נרשם באישור שהתקבל מהקרן, לגבי רישום ההערה לטובתך.

שלום אור,

כמדומני עניתי לך בעבר הלא רחוק. אני מציעה לך כבר לפעול מול ביהמ"ש, מכיוון שהליכים כאלה יכולים להימשך זמן. 

שלום טל,

מעל גיל 18 ועד גיל 21 נהוג כי משולם 1/3 מסכום המזונות, אך בדקי מה אומר הסכם הגירושין שלך או פסק הדין שניתן בעניין, לרוב יש לכך התייחסות. (לעיתים כתוב: מגיל 18 או סיום יב' כיתות, לפי המאוחר מבניהם, ישולם 1/3 מסכום המזונות ולעיתים יש אף התייחסות לאן יועבר הכסף, אם לאֵם או לחשבון הקטין ישירות).

שלום איתי,

מכיוון שלא ראיתי את סעיף 11 להחלטה, אענה לך כך: אם בהחלטה או בהסכם גירושין כתוב משמורת משותפת או חלוקת זמן הורי שווה, אתה רשאי לפנות שוב אל המועצה ולהסביר להם שההנחה צריכה להתחלק ביניכם על סמך הכתוב. אם ההחלטה אומרת אחרת, אז אולי יש מקום לבקשת הבהרה מביהמ"ש וזאת על מנת שתוכל להציג בפני המועצה את החלוקה בפועל, כך שתזכה אותך בהנחה. הבנתי שאין בעיריות/מועצות נוהל מסודר ולעיתים צריך להתעקש. 

שלום ישראל,

אני מציעה לך להתייעץ עם עו"ד לענייני משפחה שיבחן את הסכם הגירושין שלך, בייחוד את ההסכמות לעניין חלוקת הזמן ההורי ביניכם וניהול הקשר שלך עם הקטין. אם אכן יש הפרת ההסכמות בעניין, אתה יכול להגיש תביעה ולטעון להפרת הסדרי השהייה, כולל בדיקת הסוגייה של מעבר הדירה והאפשרות לחייב את האישה להסיע את הקטין. אין ספק שהסוגייה שאתה מעלה חשובה מאוד ועלייך לפעול מהר ככל האפשר.

שלום אבי,

אתה צריך להגיש תביעות נפרדות לעניין משמורת (חלוקת זמן הורי) ולעניין מזונות. תשלום 2 אגרות שונות בעת הגשת התביעות. 

שלום לך,

אם מדובר בשם משפחה, מכיוון שאתה בגיר, אתה יכול לשנות את שם המשפחה, ללא כל בעיה, במשרד הפנים. אם אתה מעוניין שבתעודת הזהות שלך יירשם שמו של האב שגידל אותך, מדובר בהליך מורכב יותר, שרצוי בנוגע אליו לקבל ייעוץ פרטני אצל עו"ד שמתמחה בתחום דיני משפחה ואימוץ.

שלום מיכל,

הוצאות מיוחדות אינן תמיד מתחלקות חצי וחצי, ובהחלט את יכולה לדרוש שהתשלום יתחלק בהתאם לפערי השכר ביניכם.

בהצלחה!

שלום מיכל,

בכל מקרה כאשר נקבע בהסכם גירושין או בפס"ד כי על הפרוד לשלם מזונות והוא מפר הסכם או פס"ד בעניין, ניתן לפתוח הליך הוצאה לפועל (לא צריך שיהיה כתוב משהו ספציפי בעניין). אם כתוב בהסכם/בפס"ד כי הסכום צמוד למדד המחירים לצרכן ופעם בX תקופה יהיה עדכון ו/או איחור יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק - ניתן לערוך את החישוב ולפנות להוצל"פ בדרישה לתשלום ההפרשים. 

שלום אבי,

איני יכולה לענות באופן מדויק על שאלתך מכיוון שתשלום המזונות הוא עבור צורכי מחיית הילדים ומשתנה בהתאם לשיקולים רבים, ביניהם גיל הילדים, יכולת כלכלית של שני הצדדים, חלוקת זמן הורי של הילדים עם כל אחד מההורים ועוד. כחלק מתשלום עבור צורכי הילדים, מתווסף למזונות גם תשלום יחסי עבור מדור והוצאות המדור (חשמל, מים, ארנונה וכדו'). כאשר הערכאה המשפטית קובעת אם ומה יהיה סכום המזונות שישולם, היא לוקחת בחשבון את השיקולים שהבאתי לעיל וכן את פערי השכר בין ההורים וההכנסה הפנויה של כל אחד מהורים. גם בנסיבות שלך, הערכאה המשפטית תשקול את כל הנתונים ועל פיהם יוכרע סכום המזונות.  

בברכה,

אורית אוחנה, עו"ד

שלום מרינה,

אנא הפני את השאלה לפורום דיני בנקאות, כמדומני זה הליך ששייך לבנק.

שלום יהודית,

לטעמי, קודם משלימים את קבלת צו הקיום ולאחר מכן משלימים את הרישום בטאבו, אך אנא הפני שאלתך לפורום דיני ירושה.

שלום סמדר,

מטרת מזונות אישה לשמור על רמת החיים לה הורגלה טרם נפרדו הצדדים ועד מתן הגט. במידה ואין עילה השוללת ממנה את מזונותיה (כגון: בגידה, עזיבת הבית ללא סיבה מוצדקת ועוד), כאשר היא משתכרת בעצמה והכסף שמרוויחה מספיק לצרכיה, אז הבעל יכול לטעון כי "מעשה ידיה יהיה תחת מזונותיה" ואז סביר כי לא יחויב לשלם מזונות אישה. לטענתך, הכנסתך אינה מספיקה לכיסוי צרכייך ועל כן כדאי להיוועץ עם עו"ד לדיני משפחה בהתאם לנסיבות המקרה שלך.

בהצלחה!

שלום Amelia,

מדובר בתצהיר בג"צי אותו נהוג לצרף גם לכתבי טענות בביהמ"ש לענייני משפחה. התצהיר מאשר כי בעל הדין החותם עליו, מאמת ומאשר מידיעתו האישית, את העובדות המופיעות בכתב הטענות.

את חייבת לחתום על התצהיר במידה ואת אכן מאשרת את הכתוב בכתב הטענות שהוגש בשמך.

בהצלחה!

שלום אבי,

הכלל הוא כי "מזונות ששולמו נאכלו", ולכן החזר מזונות רטרואקטיבי הוא בשיקול דעת בית המשפט, כאשר עליו לקחת בחשבון את כל הנסיבות וכן האם המזונות כבר "נאכלו" ואם החזרתם לא תפגע בקיום האישה והילדים, האם המזונות כבר שולמו בפועל, האם סביר לצוות על ההחזר והאם הסכומים גדולים.

שורה תחתונה, זו החלטת ביהמ"ש לאחר הפעלת שיקול הדעת בנסיבות אותו עניין.