פורום דיני משפחה

שלום,

בקשה לתיקון תוגש תוך 10 ימים מיום שהומצא לך הפרוטוקול. התקנה קובעת כי תקופת הפגרה לא תבוא במניין הימים, זולת אם ביהמ"ש קבע אחרת.

שלום דויד,

חד משמעית - לא לחתום על הסכם גירושין שהתנאים בו אינם מתאימים לחותמת ולביתה. 

שלום יפה,

יש לבני הזוג זכות ראשונים ברכישת הדירה אחד מהשנייה. מה המנגנון שקבעתם למכירת הבית? זה תלוי במנגנון למכירה: האם מונה שמאי? האם הוסכם להוציא לשוק ולהשוות למחיר הגבוה שיינתן ע"י צד ג'? האם הוסכם על מינוי כונס נכסים? הגבול צריך להיות מוסכם במנגנון המכירה.

בהצלחה

שלום,

לפי מה שנקבע בהסכם או בפסק הדין לעניין תשלום מזונות מגיל 18 ואילך. אם הבן עבד והתפרנס והאב חשב שלא צריך ליזון אותו, יכול היה להגיש תביעה להפחתת המזונות וביהמ"ש היה בוחן את הנתונים. בוודאי שאם יושב בכלא צבאי - ככל הנראה אינו יכול להתפרנס.

שלום,

ייתכן שכן. כל מקרה נבחן לגופו. תנסו להגיע להסכמות וקחו בחשבון את כל ההוצאות שתצטרכי להמשיך לשלם בגינו.

שלום אורי.

בוודאי! אם אתם גרים יחד בדירה, אפילו שהיא על שמך, ייתכן שהיא תטען שמפאת מגוריכם בדירה, הייתה לך כוונת שיתוף בנכס.



יש שיקולים רבים שביהמ"ש שוקל במקרה זה וזה גם תלוי בזמן המגורים, אורך הנישואין ועוד, אך כדי למנוע מצב זה, כדאי לכם לערוך הסכם ממון, בו תחריגו את הבתים, שלה - יישאר שלה ושלך - יישאר שלך.



בגלל שהכנס שלה על שמה נרכש לפני הנישואין והיא לא הראתה לך כוונה של שיתוף בנכס (אתם לא גרים בו), אז יהיה לך יותר קשה להוכיח שגם לך מגיע מחצית ממנו. לכן הסכם ממון הוא פתרון נכון או לחלופין, החלטה משותפת שאתם משתפים בהכל. 

שלום דניאל,

האב הוא אפוטרופוס טבעי בדיוק כמו האם. לכן יש לו זכויות שוות, אלא אם ביתך תוכיח כי כעת נדרש כי התינוק ישהה עמה (למשל, אם היא מניקה זה יכול לשמש לטובתה). כמובן, שאם יש הוכחות/ראיות שאתם יכולים לתעד, שהאב אינו יודע לתפקד עם התינוק, זה יכול לעזור. בינתיים, רצוי מאוד להיוועץ עם עו"ד לדיני משפחה שינחה אתכם במהרה איך לנהוג. 

כדי לא לנתק את הקשר בין האב לתינוק, היא יכולה בינתיים להפגישו עם התינוק בביתך, בנוכחותה, למספר שעות.

שלום רויטל,

אפוטרופוס צריך לשמור על הכסף לטובת האדם עליו הוא ממונה. הכסף צריך להיות מופקד בחשבון האפוטרופסות ולשמש לצרכייך. כל הוצאה שנעשית ע"י האפוטרופוס צריכה להיות מתועדת ולהופיע בדו"ח שיוגש לאפוטרופוס הכללי, כך שלא נראה שיוכל לשים, חלילה יד על כספים שלך.

שלום,

אם יש הסכם גירושין: תבדוק מה כתוב בהסכם, האם יש התייחסות ספציפית. 

אם אין הסכם: זה תלוי מה רמת החיים אליה הורגלה הילדה בעבר, האם נהגתם לשלם עבור הוצאות אלה כאשר חייתם יחדיו? 

כאשר אין התייחסות ספציפית, זו שאלה של פרשנות, גם אם תגיע לפתחו של ביהמ"ש ועל כן, על מנת לצמצם את המחלוקת, כדאי שתנהגו לפי הנוהג שהיה לפני הגירושין.

שלום אלכס,

אם הרכב של שניכם, אז תצטרכו להתחלק שווה בשווה בכסף שיתקבל עבורו, לא משנה מי מכם יקבלו, יצטרך להעביר לצד השני ואם לא יעביר, הצד שלא קיבל מחצית שוויו, יוכל לתבוע זאת בהליך איזון המשאבים. 

שלום אשר,

איני מוצאת קשר בין שאלתך לפורום דיני משפחה. אנא הבהר.

שלום ליאור,

אכן מתחילים לספור ממועד (ההמצאה ) קבלת כתב הטענות. תקופת הפגרה לא תיספר, אלא אם בימ"ש הורה אחרת.

שלום דניאל,

אם הדירה שייכת לשניכם, היא לא יכולה לכפות עליך לצאת מהבית, אלא, חלילה, בהוצאת צו הגנה עקב אלימות. אם יש ילדים קטנים, לעיתים האישה יכולה לבקש לעכב את פירוק השיתוף, עד שיימצא סידור לקטינים (ואם ההליך מתקיים בבית הדין הרבני = מדור ספציפי). בימ"ש ישקול כל מקרה ונסיבותיו הוא. אתה יכול להגיש תביעה לפירוק שיתוף.

שלום אייל,

ניתן לערוך צוואה הדדית בהסכמת שניכם, בה הנפטר מוריש את המחצית שלו בבית לנותר בחיים, ולאחר מכן הילדים יורשים את הבית שווה בשווה (מנגנון של יורש אחר יורש). לא ניתן להכריח את האישה לצאת מהבית או למכור אותו, מכיוון שאתה בעלים רק של מחציתו ואתה יכול לצוות רק מה ששייך לך בחיים. אתם יכולים להתנות בצוואה כי בן הזוג הנותר בחיים מתחייב לערוך הסכם ממון עם בן/בת זוג חדש/ה שייכנסו לחיים בעתיד, וזאת כדי לשמור על הבית לטובת הילדים. מציעה לך להתייעץ עם עו"ד לדיני משפחה ולמצוא את המנגנון המתאים לכם.

שלום אביבית,

תלוי מי יגיש את הבקשה לצו ירושה. כעיקרון, ידועים בציבור יורשים את זה ואם הידועה בציבור לא מגישה את צו הירושה, אז היא יכולה להגיש התנגדות אם לא נכללה בירושה. זוג שחי בבית משותף, הכולל קיום משק בית משותף, בהחלט יכול היחשב ידועים בציבור. הסכם ממון = מחלק את הרכוש בזמן החיים. לאחר המוות = צוואה ואם אין - מוציאים צו ירושה.

עו"ד אורית אוחנה

מנהלת פורום דיני משפחה

ארז 18, הסוללים

054-785-3154

oritohana.law@gmail.com

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

שלום אמא,

לא ברורה לי בקשת האב, אם אין אף אחד מטעמו בביתו, כאשר הקטין מגיע לשם. אם אין מישהו ממשפחתו שפוגש את הקטין בדירה, לטעמי, לא רצוי שהקטין ישהה בבית לבדו ועל כן שיישאר עמך בביתך. גם אם יחליט לפנות לביהמ"ש, אין שום הגיון בקיום הסדרי שהות עם 4 קירות, ועל כן לא הייתי חוששת מהליך כזה.

שלום רפאל,

לפי תקנות בימ"ש לענייני משפחה, תובע שלא מתייצב לדיון, מסתכן בכך שבימ"ש עלול למחוק את תביעתו (אבל הוא יוכל להגיש מחדש) או לדחות את תביעתו מטעמים מיוחדים (ולא יוכל להגישה שוב). לעניין התשלום - כמובן שאתה יכול לגשת להוצל"פ. לגבי אי ההתייצבות - אתה יכול להגיש  בקשה לדחות או לחלופין למחוק את תביעתה, מן הטעמים שפירטת (חוסר תום לב, שימוש לרעה בהליכי משפט  - מומלץ להתייעץ עם עו"ד בהתאם לנסיבות המקרה).

שלום ליעד,

אם אתה בגיר, ואנחנו מדברים על מינוי אפוטרופוס לבגיר, אז אם יש בעיה עם תפקוד האפוטרופוס, יש לפנות לביהמ"ש בבקשה להחליפו לאפוטרופוס אשר ידאג לצרכייך ויעביר את כספייך לחשבון אפוטרופסות על שמך. אם אתה מסוגל להביע את דעתך ולנהל עניינך, אנא פנה לייעוץ משפטי אשר יפנה אותך לפסיכיאטר לקבלת חוו"ד ויוכל לסייע לך בהליך מול ביהמ"ש.

שלום בצלאל,

לעניין שיחת הזום, תתעד את ההתקשרויות שלך אל הגרושה ואת סירובה להעביר את השיחות לילד, ולאחר מכן תגיש נגדה תביעה בגין הפרת ההסכם.

לעניין ההלוואה - צריך לפעול לפי המנגנון אותו קבעתם בהסכם הגירושין, אם בתשלום ישיר לבנק אפילו ע"י מישהו מטעמך ו/או אם ע"י העברת הכסף לגרושה. הכל לפי המנגנון שקבעתם בהסכם.

שלום ענת,

לפי חוק יחסי ממון את בהחלט זכאית למחצית הזכויות הסוציאליות של בעלך מתקופת השיתוף, ולהפך. נכון שלעיתים בהסכם, כל צד נשאר עם הזכויות שלו ומוותר על הזכויות של הצד השני. רק מהדו"חות שמגיעים מהקופות ניתן לדעת מה נצבר בקופות וזה שייך לאדם עצמו, כך שאם לא נחשפת אל הדו"חות לפני ההליך, אם לא תגיעו להסכמות, תצטרכי לקחת סיכון ולוותר למען ההסכם או להתעקש ואולי להגיע לביהמ"ש, שם ימונה אקטואר מומחה אשר יעיין בכל הדו"חות ויערוך איזון משאבים.

שלום דנה,

אני ממליצה להסתייע בעו"ד מומחה לדיני משפחה, אשר יגיש את הבקשה כמתבקש לביהמ"ש, ידאג לצרף הסכמות של בני המשפחה הגרעינית, חוו"ד של הרווחה שתומכת בבקשה לביטול וכמובן מסמכים רפואיים פסיכיאטריים שמעידים על חזרה לתפקוד וכשרות, ויכולת לנהל את העניינים לבד.

בהצלחה! 

גל שלום רב,

חסרים פרטים בשאלת מפני שלא ציינת מהו שינוי הנסיבות המהותי שחל בעניינך. 

באופן כללי, תקנה 98 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, קובעת כך:

"לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בסעד זמני שניתן, או בתנאיו, אם סבר כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו מאז מתן הצו ולא היה ניתן לגלותן בשקידה סבירה קודם לכן או בשל חלוף הזמן או אם מצא שיש מקום לשנות את היקפו או את התנאים שבהם ניתן".

מזונות זמנים הם ככל סעד זמני אחר ולכן יש לבחון את שינוי הנסיבות שחל בעניינך בהתאם להוראות התקנה.

ככל שמדובר בשינוי נסיבות מהותי, ניתן להגיש בקשה לביהמ"ש על מנת שיבחן מחדש את ההחלטה למזונות זמניים וזאת עד לקבלת פסק הדין.

בהצלחה.

אורית שלום רב,

את דמי המזונות יש לשלם במועד ואיחור בתשלום עלול לפגוע בצרכי הילדים.

במידה והאב אינו משלם את דמי המזונות בזמן, ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל לצורך גביית המזונות.

יחד עם זאת, אני מבין שבמקרה שלך האב משלם, אך באיחור.

לכן, ניתן לשלוח מכתב התראה טרם נקיטת הליכים וככל שהדבר יחזור על עצמו, לשקול לפנות ללשכת ההוצאה לפועל.

בהצלחה.

שלום רב,

"ידועים" בציבור אינו סטטוס משפטי (כגון רווק, נשוי וכו'). מדובר במוסד משפטי שפותח על ידי הפסיקה, אשר נותן מענה למי שאינו רוצה או יכול לשנות סטטוס מסיבות מגוונות (לדוג' כהן וגרושה שאינם יכולים להינשא).



הפסיקה קבעה מספר מבחני עזר על מנת לקבוע האם בני הזוג הם "ידועים בציבור", אולם לא מדובר ברשימה סגורה, כל מקרה נבחן לגופו ונוצרה חוסר וודאות משפטית. 

ככל שהתשובה חיובית וביהמ"ש מתרשם כי הצדדים אכן "ידועים בציבור", יש לבחון האם הייתה כוונת שיתוף בהיבט הרכושי.

במצבים רבים, בהחלט ניתן לתבוע זכויות שנצברו ע"ש בן/בת הזוג ממקום העבודה במהלך חיי השיתוף, כגון פנסיה, קרן השתלמות וכו'.

הדרך למנוע את חוסר הוודאות היא לערוך הסכם בין בני הזוג שיקבע האם יחול ביניהם שיתוף רכושי מלא, חלקי או הפרדה.

בהצלחה.