פורום דיני משפחה

שלום,

במצב כזה צריך להגיש תצהיר של היורשים האחרים אשר יעידו כי אין לאף אחד קשר עימו.

דרך נוספת הנה לשלוח דואר לכתובת האחרונה שבה התגורר ( באם ידוע ) ולמסור את האישור לרשם שכן אין כל צורך באישור שקיבל אלא באישור שנשלח .

בהצלחה

שלום,

כן, את המזונות הזמניים תצטרך לפתוח בביהמ"ש במסגרת תיק היח"ס, לאחר סגירתו תוכל לפתוח את התביעה העיקרית בביה"ד הרבני.

יוער כי באם המזונות הזמניים יהיו לשביעות רצונה אני מציעה כי תגיש גם את העיקרית בביהמ"ש ( אלא אם כן יש נסיבות שאינן ידועות לי ורלוונטיות) שכן המזונות הזמניים בדר"כ משקפים אומדן לקביעת המזונות הקבועים.

בהצלחה

אביחי, שלום,

כמובן שכל מקרה לגופו, אבל אם אין נסיבות מיוחדות, קונפליקט גדול במיוחד או מרחק גיאוגרפי בין ההורים, מקובל להמליץ על סדרי הראיה הבאים: שני ורביעי ללא לינה, כל שבת שניה עם לינה בשישי בלבד. כשהילדה תגדל תוסף לינה בימים שלך באמצע שבוע, ותתווסף לינה גם במוצ"ש, מידי שבת שניה.

סיגל, שלום,

עלייך להגיש בקשה לשלוח למומחה שאלות הבהרה. לאחר קבלת התשובות, זכותך להתעקש לחקור אותו בחקירה נגדית. לא מקובל שהדבר נעשה בשלב קדם המשפט. קדם המשפט נועד לקדם הסכמות.

מומלץ שתפני לייעוץ פרטני איכותי.

אינה, שלום,

השופטת היתה צריכה לקבוע בתוך 7 ימים דיון בנוכחות אמך לאחר מתן הצו. אני מבינה מהשאלה שאמך לא התייצבה, ולכן הצו נותר על כנו. 

אפשר להגיש בקשה לבטל אותו, אבל הוא אמור לפקוע מאליו. 

להבנתי, אין כאן לשון הרע, כי הליכי משפחה מתקיימים בדלתיים סגורות, וממילא אסור לו לעשות שימוש בצו, אלא במסגרת ההליכים.

כל ההליכים יתקיימו בבית המשפט לענייני משפחה.

מומלץ שתגשי עם החומר לקבלת ייעוץ פרטני איכותי מעו"ד אמין.

בהצלחה,

רוית

יפית, שלום,

מזל טוב! יש לך נכד!

אני בטוחה שהריחוק מסב לך צער רב.

בדיוק בשביל מקרים כאלה, קיימת דרך משפטית לחדש קשר עם הנכד, באמצעות יחידת הסיוע שליד בית המשפט. ההצלחה שלה תלויה בהרבה גורמים: היענות הבן, טיב הייצוג שלך, איזה שופט תקבלי ואיכותה של העובדת הסוציאלית שתטפל.

לדעתי, שווה לנסות. את יכולה רק להרוויח.

הייתי פונה לקבלת ייעוץ משפטי רגיש מעו"ד אמין, זמין ומנוסה. את לא הראשונה ולפעמים קורים ניסים.

בהצלחה,

רוית

סיגל, שלום,

אכן, היום מאוד אופנתי להגיש תביעות להרחבת סדרי ראיה, לפעמים בפני עצמן, ולפעמים כהכנה לתביעה להפחתת מזונות. 

הגישה של מוסדות הרווחה היום היא לתת סדרי ראיה שוויוניים כל הניתן לאב ולאם, מתוך הנחה שטובת הילד שיהיה לו קשר הדוק עם שני הוריו.

אין זה מפתיע שעכשיו, כשהילדה גדלה, יבקשו להוסיף עוד לינות. גם אם הילדה תתנגד לכך בשלב ראשון, ההנחה היא שאולי התנגדותה נובעת ממך, ואולי זה יעשה לה טוב.

קשה לשכנע את בית המשפט לסטות מהמלצות התסקיר, אך לא בלתי אפשרי. הדרך היא משלוח שאלות הבהרה וחקירה נגדית.

במקרים מסויימים אנו ממליצים על הגשת בקשה למינוי מומחה פרטי (מכון פרטי לבדיקת מסוגלות הורית), אך זה יקר מאוד.

אם אין ביכולתך להוכיח מסוכנות, סביר שסדרי הראיה יוגדלו.

לא הייתי שוברת את הראש לבד. פני לייעוץ איכותי אצל עו"ד אמין וזמין. את יכולה רק להרוויח מזה.

בהצלחה,

רוית

עו"ד מיקי חשמונאי

מנהלת פורום דיני משפחה

שד' מוריה 15, חיפה

04-8517771

Law@m-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

עו"ד מיקי חשמונאי

מנהלת פורום דיני משפחה

שד' מוריה 15, חיפה

04-8517771

Law@m-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

עו"ד מיקי חשמונאי

מנהלת פורום דיני משפחה

שד' מוריה 15, חיפה

04-8517771

Law@m-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

דנה שלום,

יש פעולות רבות שניתן לבצע, בהנחה שאכן אביכן המשיך להיות הבעלים של חלק מהדירה ו/או אם חלקו של אביהן הועבר אליהן, שלא כדין.

כדי לבדוק את כל האופציות, רצוי שתפנו לייעוץ אישי אצל עו"ד המתמחה בדיני ירושה, כדי לגבש דרכי פעולה. 

גלי, שלום,

אני מצטערת לשמוע על תחושתך הקשה בתום ניהול ההליך. כנציגה של מערכת המשפט, צר לי שכך את חשה בסיום הערעור.

אכן, בתי המשפט מחייבים את הצד שהפסיד, למעט במקרים חריגים, בהוצאות משפט. זו הדרך להרתיע בעלי דין עתידיים מניהול הליכי סרק. אכן יש בחיוב מרכיב "עונשי". ככל שהתנהלותך הרגישה יותר את השופט, כך החיוב יהיה גבוה יותר.

חיוב בהוצאות בסך 40,000 ש"ח הוא גבוה יחסית בבית המשפט לענייני משפחה, אך עדיין איננו ריאלי (כלומר, בפועל המנצח וודאי שילם הרבה יותר). 

בבית המשפט המחוזי, אכן נהוג לחייב את הצד המפסיד בסכום העירבון שהפקיד, בסך 20,000 ש"ח.

הסכום משולם לעורך הדין של המנצח. השאלה כיצד הסכום נחלק בין עורך הדין ללקוח, תלויה בסיכום הספציפי ביניהם בהסכם שכר הטרחה. כאן אין חוקים, וכל אחד עובד אחרת. 

אם הלקוח לא סיכם על כך בפורש, הוא זכאי לקבל את מלוא הסכום מעורך דינו, למרות שקוראים לו "הוצאות משפט". אין חשיבות לשאלה אם נפתח תיק הוצל"פ או לא. להיפך: כשפותחים תיק הוצל"פ בגין חיוב בהוצאות, במועד פתיחת התיק כבר יתווסף לחוב רכיב שכ"ט עו"ד אוטומטי (שכ"ט א'). שכ"ט נוסף ייפסק בהוצל"פ על בסיס נקיטה בהליכי גביה.

המלצתי - לשלם. חבל על הריביות בהוצל"פ.

בהצלחה ובשורות טובות, רוית

נטלי שלום,

אם אכן זה המצב וכדי שלא תמצאי עצמך ללא מזונות לילדים, חשוב מאוד שתפעלי בדחיפות (!!!) ועוד בטרם תשלמי לו את הכספים, כדי להבטיח, באמצעות עיקולים ו/או ערבויות, את תשלום המזונות העתידיים. 

לכן מומלץ לפנות בדחיפות לעו"ד המתמחה בדיני משפחה, כדי לבצע את הפעולות הנדרשות, בטרם ייצא מהארץ.

הודיה שלום,

אם הכספים התקבלו, בעקבות החלטה שיפוטית, היה על הוריך לפעול בהתאם לאותה החלטה.

אם לא היו הוראות מיוחדות, הנוהג הרגיל הוא שההורים, שהם האפוטרופוסים הטבעיים, מקבלים את הכספים עבור ילדיהם הקטינים. 

כדי לחייבם להחזיר לך את הכסף, אם אינם מעוניינים בכך, תידרשי לפנות לביהמ"ש בהליך נגד הוריך, אולם כיוון שמדובר בפעולה קיצונית, הייתי שוקלת היטב האם לעשות זאת או לנסות להגיע להסכמה עם ההורים, בנושא זה.

דלתו של ביהמ"ש תמיד תהיה פתוחה בפניך, אך התוצאות של פעולה כזו, מבחינת היחסים בינך לבינם, עלולות להיות קשות ביותר.

מני שלום,

לפני ביצוע כל פעולה נוספת ואם טרם חולק העיזבון ו/או נרשמו הנכסים, הייתי פונה לייעוץ אצל מומחה בתחום, כדי לברר האם ניתן לערוך הסכם חלוקת עיזבון, כדי להקטין / למנוע תשלום מיסים.

אם מדובר בפעולות שנעשו בעבר, כן מדובר בעיסקה במקרקעין, הכרוכה בתשלום מיסים.

אביבה, שלום,

כנראה היתה תקלה בפרסום התשובה, איתך הסליחה. 

שינוי של צוואה הדדית קשה אך אפשרי במקרים מסויימים. חשוב מאוד מה הניסוח המדוייק בצוואה ובאיזו שנה היא נערכה (לפני או אחרי התיקון לחוק). 

גם אם לא ניתן לשנות את הצוואה, יש מנגנונים עוקפים שנכון יהיה לשקול.

כדי לקבל מענה מיטבי, אני ממליצה שאמך תגיע עם הצוואה לייעוץ אצל עו"ד מומחה, אמין, מנוסה וזמין, אשר יוכל להנחות אותה.

בהצלחה,

רוית

אפרת שלום,

ביה"ד נוהג לבדוק את תעודת הזהות לרבות הספח, בין השאר בנוגע לכתובת, רישום הנישואים וכד'. 
אם מדובר בדיון מקדמי, בהחלט יתכן שיסתפקו בדרכון / רשיון נהיגה.

אם יש לך צילום תעודת זהות לרבות הספח, זה בהחלט יכול לעזור. 

יונה שלום,

כדי לקבל את נכסיו של מנוח, יש להציג צו ירושה / צו קיום צוואה, אותם לא ניתן להוציא ללא תעודה המוכיחה שהאדם אכן נפטר.
אם אינכם מסוגלים להוציא תעודה כזו, יתכן שתצטרכו לנהל הליך, בביהמ"ש לענייני משפחה, להוכחת מותה של האם ז"ל. 

נופר, שלום,

את צודקת שילדה בת 15 היא מנהלת גדולה וקשה לכפות עליה כל דבר.

יחד עם זאת, אם האפוטרופוס לדין ידווח לבית המשפט שהבת מסרבת לשוחח עמו, האב וודאי יטען שאת אשמה, כי הסתת אותה נגדו, ואת מנסה לסכל לו את התביעה. לטענה כזו יש סיכוי טוב להתקבל, והיא תפגע בך.

לכן הייתי מסבירה לבתך בכבוד ובסבלנות, כמו למבוגרת, שבית המשפט מאוד מעוניין לשמוע מה יש לה לומר, ולכן הוא שלח נציג שלו במיוחד כדי לשוחח איתה (שהוא האפוטרופוס לדין). אם היא מסרבת לשוחח איתו, היא יורה לעצמה ברגל, כי אז לא תהיה לבית המשפט ברירה מלבד להחליט לגביה, בלעדיה, ובלי לשמוע מה היא רוצה. תסבירי לה שהכי טוב שתספר בפתיחות על כל חוויותיה ותחושותיה עם האב, ותפקידו של האפוטרופוס לדין להעביר את המסר לבית המשפט. תסבירי לה גם שאם לא תעשה כן, בית המשפט עלול לכעוס עלייך, מחשש שאת מנעת ממנה לומר את דעתה. מכל הסיבות הללו, סירובה לשוחח עם האפוטרופוס לדין משחק לידיו של האב.

בהצלחה,

רוית

דוד, שלום,

אכן, כדבריך, גם כשנפסקות הוצאות משפט לצד המפסיד, הן בדרך כלל לא ריאליות, ורחוקות מהסכום ששולם בפועל. גובה ההוצאות מסור לשיקול הדעת של הערכאה הדיונית, והיא בדרך כלל רחמנית. כדי לערער על פסיקת הוצאות, צריך להגיש ערעור לכל דבר. הואיל וכבר היה ערעור במחוזי, צריך להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שתידון כערעור חדש לכל דבר.

הסיכוי אפסי. לא הייתי מבזבזת על זה זמן וכסף.

תתעודדו מזה שניצחתם ותמשיכו בחייכם.

בהצלחה,

רוית

אבי, שלום,

אם בית הדין הרבני דן בעניין המזונות, מכוח כלל הסמכות הנמשכת, יש להגיש את כל התביעות העתידיות בנושא זה אליו בלבד.

יחד עם זאת, אתה לא יכול להגיש תביעה שכזו לפני שתגיש בקשה ליישוב סכסוך, בשל החוק החדש להסדר התדיינויות. 

הייתי פועלת רק לאחר קבלת ייעוץ מעו"ד טוב ואמין. 

בהצלחה!

רוית

א, שלום,

אני מצטערת לשמוע על המצב ומבינה את התסכול שאתה חש.

קודם כל כדאי לטעמי פשוט לשאול אותה (לא בתוקפנות ובתובענות) מה תכניותיה. אולי היא כן הפילה ואתה חושש לחינם. 

אם היא מתכננת ללדת את הילד, עמדת בתי המשפט בעניין זה ברורה: הריון הוא באחריות שני הצדדים, ומצופה היה ממך להיזהר, שכן הריון הוא אפשרות סבירה שהיית יכול לצפות מראש.

בת זוגך לשעבר לא חייבת לעשות הפלה אם אין היא מעוניינת בכך. ההחלטה היא שלה בלבד. 

אין לעובדה שלא רצית את הילד השפעה על עצם חבותך או על גובה חבותך במזונות, שהיא בכלל זכות עצמאית של הילד, ולא של בת זוגך לשעבר.

במקרים נדירים ניתן להגיש תביעה לפיצויים, אבל אלו בדרך כלל נועדות להפעלת לחץ בלבד וחסרות סיכוי, אלא אם ביכולתך להוכיח שבת הזוג לשעבר הונתה אותך ביודעין ובדרך רימה, וזה לא קל.

העובדה שהייתם בקשר שנתיים, פוגעת בסיכויים של טענה כזו. לא הייתי מבזבזת כסף על הליך שכזה. 

לפיכך, ככל שבת זוגך לשעבר מתכננת להמשיך עם ההריון, הייתי מציעה לך שלא לשעות אחר עצות אחיתופל של גורמים לוחמניים, להשלים עם המצב, ולנסות אפילו לראות בו את נקודות האור - יהיה לך ילד או ילדה! אני מבינה שלא רצית בזה, ושאתה מרגיש אנוס, אבל זו המציאות, ואין היא אשמתו של הילד שיוולד. 

בהצלחה ובשורות טובות, רוית