פורום דיני משפחה

בבקשה:

בשנת החתימה על הסכם זה:

אצל האם – ערב ראש השנה, ערב חג סוכות א', מחצית ראשונה של חוה"מ סוכות, מחצית שניה של חופשת חנוכה, פורים, חג ראשון של פסח (ליל הסדר), מחצית ראשונה של חוה"מ פסח, יום העצמאות. 

אצל האב – חג שני של ראש השנה, יום כיפור, מחצית שניה של חוה"מ סוכות, ערב שמחת תורה (סוכות ב'), ערב חנוכה, מחצית ראשונה של חופשת חנוכה, חג שני של פסח, מחצית שנייה של חוה"מ פסח, ל"ג בעומר ושבועות.

בשנה שלאחר חתימת הסכם זה תחול החלוקה במהופך, וחוזר חלילה בשנים הבאות, עד הגיע הקטינים לגיל 18. 

בהצלחה!

רוית

אנונימית, שלום,

לא באמת ניתן לכפות על אדם להיות בקשר עם ילדיו.

את כן יכולה להגיש תביעה להגדלת מזונות, בטענה שאם סדרי הראיה אינם מתקיימים, עלייך לקבל מזונות גבוהים יותר, שכן את נושאת במלוא הוצאותיהם של הילדים.

אם הגרוש לא יתגונן, תקבלי פסק דין בהיעדר הגנה, אולם אז, את עלולה להיתקל בבעיות גביה, ככל שאין לו רכוש בישראל שניתן לתפוס, שלא לדבר על פגיעה בקשר שלו עם הילדים (גם אם מרחוק).

הואיל ואת מקבלת מזונות גבוהים, בסכום שכמעט שלא נפסק היום, אני כשלעצמי, הייתי נוטה לשבת בשקט.

כמובן שבפגישת ייעוץ עם עו"ד טוב, מנוסה ואמין, לאחר שתמסרי את כל פרטי הרקע, תוכלי לקבל ייעוץ מדוייק יותר.

בהצלחה!

מירה שלום,

לכאורה, מעמד של ידועים בציבור, יכול להקנות זכויות כאלה ואחרות, לבני הזוג או למי מהם, אולם כל מקרה נבחן לגופו.

לכן, הטוב ביותר מבחינתך הוא להציג את ההסכם עצמו ואת מכלול העובדות הרלוונטיות, בפני עו"ד, העוסק בתחום דיני משפחה. 

ערן שלום,

מדובר בשאלה הילכתית, הנוגעת לנושא "מחזיר גרושתו", במסגרתה נדונה גם השאלה האם יש לערוך "גט לחומרא" או שאין צורך. 
אין תשובה חד משמעית והדבר נקבע לגבי כל מקרה לגופו.

ענבל שלום,

במענה לשאלותיך : 

1. קשה לברר האם יש צוואה, אבל את יכולה לברר, באתר של רשם הירושה, האם הוגשה בקשה לצו קיום צוואה. 



אם לא הוגשה בקשה, עדיין אין משמעות הדבר שאין צוואה, אולם במקרה זה, אם את בין היורשים, את יכולה להגיש בעצמך בקשה לצו ירושה. 

אם קיימת צוואה בידי יורש כלשהו, הוא יוכל להגיש התנגדות למתן צו ירושה, בטענה שקיימת צוואה, שאז מן הסתם, הצוואה תיחשף. 

2. העובדה שאדם כזה או אחר טיפל במנוח, אינה מקנה לו זכויות ברכושו וקביעת היורשים נעשית על פי הוראות הצוואה או על פי הוראות חוק הירושה, אם לא נערכה צוואה. 

3. אם אין בידיך תעודת פטירה, פני למשרד הפנים וכיורשת פוטנציאלית, בקשי מהם עותק של תעודת הפטירה. 

טובה שלום,

הדרך לחייב את הכונסים לשחרר את הכספים, היא בפניה לביהמ"ש בבקשה למתן הוראות לכונסים.

בנוסף, אפשר כמובן לבקש מביהמ"ש להורות על שחרורם מתפקידם. 

אם קיימת כבר החלטה שיפוטית המורה לכונסים לשחרר את הכספים והם לא מבצעים אותה, ניתן להגיש בקשה לפי פקודת בזיון ביהמ"ש ו/או לנקוט בהליכי גביה וכן לפנות ללשכת עוה"ד. 

רצוי כמובן לעשות פעולות אלה, באמצעות עו"ד מייצג. 

יוסי שלום,

צר לי לשמוע על מצבך הקשה ועל הניתוק מילדיך. 
אם כבר מתנהלים ביניכם הליכים משפטיים, הרי שבמסגרת הליכים אלה, עליך להגיש את הבקשות המתאימות. 
אם לא מתקיימים הליכים, עליך להגיש בקשה לישוב סכסוך ולהעלות את סוגיית ניתוק הקשר והסדרת קשר תקין ורציף בינך לבין ילדיך. . 
 

ירדנה שלום,

יש להבחין בין הנכס עצמו, לבין העסק שמנהל בעלך בתוך הנכס. 

הנכס עצמו, שניתן בירושה, אינו חלק מהרכוש המשותף, אלא בנסיבות מיוחדות, כמו למשל השקעת כספים משותפים, בשיפוץ והשבחת הנכס וכד'.

לעומת זאת לגבי העסק שמתנהל בו, ניתן להעלות טענות בנוגע לשיתוף כזה או אחר בו, לאחר בחינת הנושא לעומק וקבלת נתונים כלכליים. 

חביב שלום,

טיפול אורתודונטי נחשב כהוצאת בריאות מיוחדת. 

בד"כ קובעים הסכמי הגירושין / פסקי הדין, כי טיפולים כאלה מצריכים הסכמה של שני ההורים מראש ובהעדר הסכמה, נקבע הצורך בטיפול וממנו נגזרת חובת המימון של שני ההורים, בהתאם לחוות דעת של המומחה הרפואי הרלוונטי. 

אליאב, שלום,

נשמע שעשית טעויות רבות בניהול התיק ואני מצטערת למקרא אכזבתך מהמערכת.

ברגע שבית הדין קנה סמכות לדון בענייני הרכוש, אין ביכולתך להגיש תביעה בבית המשפט. ב"כ האישה יבקש למחוק אותה על הסף מחמת חוסר סמכות, ותחוייב בהוצאות.

המזור הוא לנהוג בפשטות ובישירות עם בית הדין, ולהגיש בקשות קונקרטיות, ממוקדות, ללא האשמות, לבית הדין, שגם לו יש אינטרס להביא את התיק האומלל שלכם לסיומו.

אפילו טוב יותר יהיה אם תגיע להסכמות עם האישה. זה תמיד הכי זול ויעיל.

אני מבינה שאתה לקוח לא קל אבל בכל זאת אני ממליצה לך לשכור עורך דין טוב והגון, שעובד בסדר ושקיפות. המערכת בישראל לא ידידותית כלפי לא מיוצגים, ונשמע לי שבזבזת מספיק מחייך על הסכסוך הזה.

בהצלחה,

רוית

ראובן, שלום,

אתה צודק שאתה חושש.

החיים הם דינמיים והכל יכול לקרות.

הבית יכול להישרף והכספת בתוכו, אביך יכול להסתכסך עם אחיו, להתפתות לערוך צוואה חדשה, ומה לא.

כדי להבטיח שרצונו יתקיים, חשוב (לפחות) שגם לך יהיה מקור של הצוואה.

לחלופין, הוא יכול לגשת לרשם לענייני ירושה במחוז מגוריו ולהפקיד שם את הצוואה המקורית, אולם זה חייב להיעשות באופן אישי.

אני ממליצה בחום שלא לסמוך על יד המקרה. הכל יכול להשתבש ביחסים בין בני אדם.

להוכיח שזה היה רצון המצווה ללא צוואה זו משימה קשה מאוד, וההצלחה בה נדירה.

תציג לאביך בכבוד את חששותיך ותסביר שזה כמו תעודת ביטוח: אתה לא עושה ביטוח כי אתה חושב שתהיה תאונה, אבל אם תהיה תאונה, עדיף שיהיה ביטוח. 

נאחל לאביך בריאות ואריכות ימים, אבל על הדרך דבר איתו כבר על ייפוי כוח מתמשך. 

בהצלחה,

רוית

מנחם, שלום,

אני משתתפת בצערך על פטירת אמך.

לא ניתן לחייב אותך ואת אחיך להגיש בקשה לצו ירושה.

אין מדובר במקרה שבו המדינה "משתלטת" על רכוש נפטרים, אולם כן עלולה להתעורר בעיה כשתרצו להשכיר את הדירה מחדש.

אני חייבת לציין שלא הבנתי למה לא להגיש בקשה לצו ירושה. מספיק שאח אחד חפץ בכך, גם ללא הסכמת האחרים. הסיבה היחידה שאני רואה להימנע מכך, היא אם אחד מהאחים בחובות ואתם רוצים למשוך זמן כדי שנכסי הירושה לא יגיעו לנושיו.

לקבלת ייעוץ ממוקד ואחראי, כדי לפנות לעורך דין. 

בהצלחה,

רוית

גיל, שלום,

אם בית המשפט לא קבע בהחלטתו במפורש שימי הפגרה במניין הימים, כי אז שהם אינם נספרים, ומתחילים להיספר רק החל מה-6.9.19.

בהצלחה!

דינה, שלום,

אותו שופט משפחה דן ותמיד ידון בכל ההליכים בין בני אותה המשפחה (אלא אם פרש או קודם).

במסגרת הליך רכושי, אכן ניתן לתבוע חלוקה לא שווה, לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, על בסיס התנהגות הצדדים, אולם מדברייך משתמע שהעניין הרכושי כבר הוכרע.

תמיד ניתן להגיש תביעה נזיקית במשפחה, אולם אלו תביעות קשות מאוד, ולכן לא הייתי פועלת בטרם קבלת ייעוץ אחראי מעורך דין הגון.

בהצלחה!

דינה, שלום,

את מתארת פעולות חמורות ומזעזעות שאכן נוגדות את חוק הגנת הפרטיות.

הפרת הפרטיות היא גם עוולה אזרחית וגם עבירה פלילית. החוק קובע שעשוי להגיע לך פיצוי כספי ניכר ללא הוכחת נזק. לא הייתי פונה למשטרה לפני שאת מתייעצת עם עורך דין המתמחה בכך. אני כשלעצמי נוטה להמליץ על הגשת תביעה כספית בלבד, אבל רק לאחר קבלת מלוא הפרטים וההוכחות תוכלי לקבל המלצה אחראית. 

בהצלחה ורק בריאות,

רוית

הלן, שלום,

ככלל, כל אדם בכל מצב חייב במזונות ילדיו, בשל עיקרון טובת הילד.

אם האדם אינו מסוגל לנהל את ענייניו, אמור להתמנות אפוטרופוס לרכוש שישלם את התחייבויותיו בשמו.

כדי לקבל תשובה יותר מדוייקת פני לייעוץ אצל עורך דין טוב.

הכי גרוע זה להתעלם מדרישות, פסקי דין ומסמכי הוצל"פ, במיוחד לעניין מזונות. 

ריקי, שלום,

ככלל, אם שניכם רשומים כשוכרים, לשניכם יש זכות זהה להישאר בבית.

בכל זאת לא כדאי להגיע להתלקחות אלימה, אם ניתן להימנע.

לא הייתי מקבלת החלטות רציניות לפני שאת מתייעצת עם עו"ד אמין ומנוסה, מפני שלשאלה מי עזב את הבית וכיצד יש השלכה על הכתובה ועל מזונות האישה. 

בהצלחה!

אור, שלום,

כמובן שכדי לתת תשובה אחראית יש לעיין בהסכם.

אני מניחה שהתכוונו שחסרה לך פסיקתא או לפחות פסק דין מאומת (מקור). 

וודאי שוב שהגרוש הוא זה שצריך להעביר לך את חלקך, ולא המחזיקה.

לעניות דעתי, שווה לפנות לעורך דין שיטפל לך בזה, במקום שתסתבכי עם זה לכמה חודשים, ואז בסוף תעזרי בעורך דין.

בהצלחה!

אבי, שלום,

כמובן שכדי לתת תשובה אחראית, יש לעיין בהוראות ההסכם המדוייקות... ואולם, אם לא קבעתם בהסכם הוראה ספציפית אחרת, אכן, כל בעל במקרקעין רשאי לדרוש פירוק שיתוף (קרי, מכירה) מהבעלים האחר/ים. זו זכות שתמיד נתונה לו, גם ללא הסכמת הבעלים הנוספים.

אם הבעלים אינם מסוגלים להסתדר בעצמם או להגיע להסכמות בדבר המכירה, בית המשפט ממנה בדרך כלל כונס נכסים. אם הצדדים מיוצגים, לפעמים מתמנים באי כוחם, ואם גם הם לא מסתדרים, מתמנה כונס נייטראלי.

בכינוס כמעט תמיד הדירה נמכרת במחיר ריאלי, אולם שכ"ט הכונס עומד בערך על 4% מסכום המכירה. כדי לחסוך את העלות הכבדה הזו, נסה להגיע להסכמות עם האישה, אם לא בעצמך, אז בסיוע עורך דין.

בהצלחה!

ריקי, שלום,

את שואלת את שאלת מליון הדולר.

בדרך כלל, בחירת הערכאה היא אקוטית ויכולה להשפיע על תוצאת ההליך כולו.

קשה לייעץ לך מה הערכאה העדיפה עבורך מבלי לשמוע את פרטי הסכסוך כולו, אבל באופן כללי, בית הדין טוב כיום לנשים. 

את יכולה להגיש בקשה ליישוב סכסוך גם בבית המשפט וגם בבית הדין, ללא עורך דין, והדבר יאפשר לך לבחור בעתיד את הערכאה שבה תחפצי להתדיין.

אפשר לבקש מראש עזרה מהסיוע המשפטי, אף למיטב ידיעתי בדיקת הזכאות אורכת זמן רב, וחבל שבינתיים הצד שכנגד יתפוס סמכות.

בכל מקרה תמיד מומלץ להגיע לפגישת ייעוץ אצל עו"ד שפוי ואמין.

בהצלחה!

שי לי, שלום,

בהסכמה, בני הזוג אכן יכולים להקנות סמכות מקומית לבית הדין הרבני בישראל.

את פסק הדין שיינתן, יהיה עליהם לבצע בחו"ל במידת הצורך, לפי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי הנהוגים בקנדה. לא בטוח שיהיה בכלל צורך בכך שם.

בכל מקרה כדאי להם לפנות לפגישת ייעוץ אצל עו"ד, ואם יש צורך לבדוק את הדין הקנדי, עוה"ד בארץ יידע להנחות אותם לכך.

בהצלחה!

אמירה שלום,

מנסיוני, במקרה בו לא שיתף אחד מהילדי החסוי פעולה, במסירת אישורי הכנסות, הוא חוייב בסכום המקסימלי, בעוד אחיו חוייבו בסכום יחסי, בהתאם להכנסותיהם. 

מוטי שלום,

לא ניתן לאלץ את בת הזוג למכור את הנכס, אלא בהחלטה של בימ"ש. 
במקרה של פנייה לביהמ"ש, תוכל בת הזוג להתגונן ולהעלות את טיעוניה, כנגד המכירה.