פורום רשלנות רפואית

שלום וצהריים טובים,

שמי דניאל בן 28

לפני כ6 שנים, במהלך לימודיי באוניברסיטת תל אביב ובעקבות מעבר לעיר, חוויתי  עצב, בדידות ותחושות של לחץ מהלימודים והעבודה.  פניתי לדיקאנט  והתחלתי טיפול אצל פסיכולוגית מטעם האוניברסיטה. 

לאחר כשתי פגישות הפסיכולוגית אמרה לי שהיא מציעה שאלך לחוות דעת של הפסכיאטרית באוניברסיטה, רק כחוות דעת נוספת כי היא מעדיפה  לעבוד עם חוות דעת כזאת, הסכמתי ונפגשתי עם הפסכיאטרית.  כמובן שהיא שאלה אותי מספר שאלות ובסוף הפגישה היא אמרה שהיא לא חושבת שיש לי הפרעה כלשהיא אבל היא מזהה קווים שדומים להפרעת אישיות גבולית ושהיא רושמת לי תרופות לאיזון במקרה וארגיש מאוד מעורער. באותו זמן סירבתי בתוקף לקחת את התרופות ואמרתי לה שאני לא מבין למה לקחת אם היא לא באמת מוצאת משהו, לא לקחתי את התרופות מן הסתם והטיפול הפסיכולוגי עזר והרגשות עברו והייתי בטוח ששם זה נגמר.

השבוע ניגשתי לקחת סיכום תיק רפואי בשביל לגשת לעבודה שביקשה זאת ממנה, והופתעתי לראות שרשום לי  

BIPOLAR PERSONALITY DISORDER

כלומר, גם הפסכיאטרית רשמה אבחנה וגם אבחנה שונה ממה שהיא אמרה בפגישה שלנו.  ומדובר באבחנה נפשית למרות שמעולם לא לקחתי תרופות או אושפזתי ושאני מתפקד באופן מלא במסגרות שונות.



השאלה שלי היא מה יש לי לעשות במקרה כזה, אני לא בטוח שאפשר לקשור את זה לרשלנות, אבל האם יש לי צעדים חוקיים שאני יכול לעשות? האם שווה לי לפנות לעורך דין? האם לנסות דרך פסכיאטר אחר? אשמח לתשובה.

תודה

דניאל.

שלום רב,
אשמח לתשובה בעינייני,
ביצעתי בדיקת עיניים אצל רופא פרטי מחשד לבעיה בקרנית העין, שילמתי עבור בדיקה זו 600 שקל. הותאמו לי ע״י המומחה עדשות מגע קשות ופה מתחילה הבעיה: הרופא מסרב לתת לי תוצאות הבדיקה בכדי שאוכל לעשות סקר שוק בנוגע למחירים של עדשות המגע וטוען שרק דרכו יזמין לי את העדשות ( מדובר בסביבות 3,500 ש״ח)
שאלתי היא: האם דרך זו מקובלת? מה ניתן לעשות בכל זאת בכדי לקבל תוצאות הבדיקה ששילמתי עליה באופן פרטי?
אנא תשובתכם בהקדם..

לפני כחודש וחצי אישתי עברה ניתוח למתיחת בטן, 

ניתוח שממנה היא יצאה עם אינפקציה נורא חמורה בבטן התחתונה שבעקיבותיה נפתחו לה חורים עם מוגלה. 



כשאישתי בקשה התייחסות מהרופא המנתח הרופא התייחס בקלות ראש ואמר "שזה שום דבר וזה יעבור" וכלל לא התייחס לבדיקות שנעשו ע"י רופא משפחה המצביעות על החיידק בנובע מאינפקציה בבטן התחתונה. 

עם הימים שעברו החורים רק נהיו גדולים עקב האינפקציה שנגרמה לאחר הניתוח. 



לפני הניתוח הובטח לאישתי ע"י הרופא שההחלמה תהיה תוך עשרה ימים ואפשרות לחזור לעבודה. 

כרגע אישתי איבדה את מקום עבודתה בגלל מצבה הפיזי והנפשי שהיא נכנסה עקב הניתוח הכושל. 



אישתי המשיכה ללחוץ על הרופא בהודעות,שיחות ושליחת תמונות כדי לקבל התייחסות רצינית למצב המתדרדר. 

המענה היה דליל מאוד ולא רציני. 



מה אפשר לעשות? יש עילה לתביעה?

שלום,



בן משפחתי ,קטין, חלה לפני מספר שנים ובשל רשלנות רפואית באיבחון המחלה נגרם לו נזק בלתי הפיך שממנו סובל עד היום.

המוסד הרפואי שבו אירעה אותה רשלנות הוא גם המוסד הרפואי המטפל באימי החולה ומסיבה זו הורי נמנעים מלהגיש תביעה כנגד אותו מוסד.



שאלותי הן:

1. האם מוסד רפואי רשאי למנוע אישפוז או מתן טיפול רפואי לאדם שהגיש נגדו תביעה?

2. האם קיים אופן שבו קטין מגיש תביעה שכזו ללא הוריו? האם אני , אחיו, יכול לשמש לו אפטרופוס לעניין זה?

3. האם עדיף לחכות שיגיע לגיל 18 ויגיש את התביעה בעצמו?



תודה רבה!

שלום. לפני חודש נולד לי תינוק, בגלל שיש במשפחה מקרים של קטרקט מולד, ביקשנו בדיקה רופא עיניים. רופא עיניים בדק ואמר שתינוק בריא אין של עדות לקטרקט. אני שמתי לב לכתם לבן בעיין בבית וביקשתי מרופא ילדים שישלח אותנו לרופא עיניים עוד הפעם. בבדיקה ראו קטרקט, הינו עוד בכמה מקמות וכולם רואים קטרקט ואומרים שרופא ראשון לא בדק מספיק טוב וזה טעות שלו( האם זה נקרא רשלנות רפאוית? מה מגיע לרופא?

אחותי בת ה-24 אובחנה לפני כחצי שנה עם סרטן במוח מסוג אפנדימומה. לאחר שלא היינו מרוצים מהרופא המטפל ובטוחים לגבי הטיפול אותו היא מקבלת פנינו לרב פירר שהמליץ לנו על רופאה מסוימת. פנינו לבית החולים בו עובדת הרופאה ולאחר פגישה איתה ולאחר שעיינה בחומר הרפואי היא ביקשה לקבל את הביופסיה שנלקחה מאחותי לפני כחצי שנה על מנת לוודא שאכן מדובר באפנדימומה.
להפתעתנו הרבה קיבלנו אתמול תשובה ולטענת הרופאה, לפי הבדיקה הפתולוגית, הגידול הוא אסטרוציטומה ולא אפנדימומה כפי שאבחנו לפני כחצי שנה. בנוסף טענה שבגידול זה יש מקום לטיפול כימותרפי מה שלא הומלץ ונמצא יעיל בגידול אפנדימומה. כרגע יש הרבה סימני שאלה, פחד, חוסר ביטחון, אי אמון ומתחים לגבי המשך הטיפול. כמובן שנצטרך עכשיו חוות דעת שלישית מה שיגרום לדחיית הטיפולים של אחותי עד שנקבל תשובה סופית. המילה הראשונה שעלתה לי לראש זו רשלנות. האם זו אכן רשלנות ויש עילה לתביעה על אבחנה שגויה?

היי,
אבא שלי היה מאושפז בשבוע שעבר עם דימום מהמעי הדק.
כחלק מהטיפול הוא קיבל מנות דם.
הוא שוחרר ביום חמישי והיום הודיעו לו שעליו לחזור לקבלת אנטיביוטיקה מניעתית כי יש חיידק באחת ממנות הדם שקיבל.
האם יש כאן רשלנות רפואית? או שזה משהו שיכול לקרות?
המון תודה :)

שלום,

אשמח לדעת היכן אני יכולה לברר על חידושים בתחום, פסיקה, תקדימים והלכות מהשלוש שנים האחרונות, תודה רבה!!!!!!

שלום רב



שמי ליאור , מתגורר בישוב בצפון.



יש לנו 9 ילדים , כאשר הלידה האחרונה הייתה

של תאומים כאשר אחד בריא ואחד עם תסמונת דאון עם בעיות לב(שידענו בעת ההיריון)



הנ"ל עבר ניתוח לב בהצלחה בגיל 4 חודשים

בשניידר , ובמשך כחצי שנה הגענו לביקורות.



כשהשתחררנו לאחר ניתוח הלב , בוצע צילום ונראה

בקע סרעפתי בעקבות הניתוח לב. (יש לו גם בקע טבורי)



כל מספר חודשים הגענו לביקורת בשניידר וכל

הבדיקות היו של הלב והיו תקינות.



אנחנו שמנו לב שבכל זאת התינוק מתקשה לנשום

ובביקורת הלפני אחרונה עשו לו בדיקות לב והכל היה תקין ולטענת הקושי הנשימתי הייתה

התגובה שזה טבעי ולוקח זמן ללב לעבוד כמו שצריך.



תוך כדי ביצענו בבית שלנו ע"י פיסיוטרפיסטית

מומחית תרגילים לתינוק לחיזוק הבטן והשרירים , ללא ידיעה שהדבר גורם לנזק שבהמשך אסביר.



בחודש פברואר השנה הלכנו לביקורת בשניידר

, ואמרנו להם שהתינוק עדיין נושם לא תקין והאנלציות לא עוזרים לו.



שוב עשו בדיקת לב וראו שהכל תקין ורק אז אמרו

לנו שאולי זה קשור לריאות , וירדנו לעשות צילום שהראה שכל המעיים וחלק מהכבד כלוא בשתי

הצדדים של הריאות עם 2 בקעים.



הם ביקשו שנשאר לאשפוז אצלם לתיקון (ניתוח)

ואנו לאחר ייעוץ העברנו אותו לרמב"ם.



כשעברנו לרמבם תיכננו לבצע את הניתוח ביום

רביעי או חמישי , אך בגלל שהילד קיבל וירוס הניתוח נדחה , ומצבו של הילד התדרדר והיה

צורך בחמצן סביבתי , לאחר מספר ימים המצב התדרדר והיה צורך במשקפי חמצן . כל הזמן הזה

ביקשנו שינתחו אותו והם אמרו שרק ביום ראשון ינתחו. הזמן רץ והיה צורך למתן חמצן בריכוז

גבוהה יותר , אבת לא עזרו בקשתנו להקדים את הניתוח , וביום שישי אמרו לנו שהניתוח יבוצע

ביום ראשון ף אבל בשבוע לאחר מכן (היינו המומים) , וכששאלנו את דר, שטיינבר למה לא

מנתחים אותו כשמצבו ממשיך להתדרדר , הוא אמר לי שהם קובעים את לוח הזמנים ולא אנחנו

(ההורים) והוא לא ראה את התינוק כל משך השבועיים שהיינו ברמב"ם.



כל הזמן הזה שהינו בחדר שכל הזמן חולים עם

וירוסים שונים שבו בו , ואנו ביקשנו מהרופאים חדר בידוד כדי שהתינוק שלנו (היום בן

10 חודשים) לא ידבק בוירוס אחר לקראת הניתוח.



הם אמרו לנו שאין להם חדר בשבילו והוא די רחוק

מהחולים האחרונים (היה לו וירוס אינפלואזה).



היו לנו גם תלונות רבות על התנהלות הצוות ומתן

החלטות ועל הציוד הרפואי שלא בדק נכונה את הסיטורציות של הילדים במחלקות ולטענתם אני

צודק אבל ביקשו ממני לא להתלונן לאחראים מעליהם אלא לאחראית מחלקה בלבד.



קניתי מכשיר סיטורציה אמן וזול והשתמשתי בו

לבדיקות ועודי המחלקה בעצמם הודו לי וגם בדקו איתו את הסיטורציה שלו (בסוף גם תרמתי

מכשיר אחד למחלקה).



בכל אופן , הם החליטו לעשות לו CT

בהרדמה באותו זמן גם לנתח אותו .



באותו היום בו רצו להעביר אותו ממחלקה ב'



לטיפול נמרץ כדי לבצע את ה-CT (ואולי גם את הניתוח) ,שיחקנו איתו והוא היה עירני לחלוטין. ניסו לעשות

CT

ללא הרדמה , וזה לא הלך להם



הם כנראה הרדימו אותו וניסו להחדיר צינור הנשמה

, במשך שעה שלמה לא הצליחו וראינו רופאים רצים וחוזרים ועוד רופאים , ורק לאחר זמן

רב הם הצליחו לחבר אותו.



באותו הזמן מצבו החל להתדרדר , ובבדיקת וירוסים

נמצא שנדבר במחלקה באדנו וירוס.



מצבו לא היה יציב ובאותו יום גם החליטו לדחות

את הניתוח. הם ביצעו את ה CT

והמתינו לשיפור (מה שאני ידעתי שלא הגיוני שיהיה) כי כל יום שעבר הוכחנו

להם שחלון ההזדמנויות נסגר.



בטיפול נמרץ מצבו התדרדר , עד שהחליטו להרים

ידים והתקשרו לבדוק היכן יש מכשיר אקמו לחבר אותו (לב ריאה).



בתל השומר היה מכשיר פנוי והחליטו להעבירו

לשם לשם חיבורו למכשיר.



כאשר ניסו להזיזו , הסיטורציה ירדה אל מתחת

ל-12 ולאחר שייצבו אותו , החליטו להזמין את המכשיר לרמבם וניתחו אותו ברמבם לחיבור

למכשיר האקמו.



החיבור עבר בשלום .



גם בניתוח היו לי הערות אבל נמשיך.



כשהגיע לתל השומר לטיפול נמרץ ילדים , ביום

ראשון ניסו לנתק אותו ולראות כיצד יסתדר. הוא הסתדר 10 דקות בלבד  ופעילות המכשיר נמשכה.



ביום שני הייתה סוג של תקלה במכשיר , והם אמרו

שזה כנראה קריש דם וכי הזרימה לא הייתה יציבה, ואז במקום להחליף מכשיר , החליפו כמה

צינורות.



ביום שני קיבלנו טלפון להגיע דחוף כי גילו

שיש לו שטף דם חמור במוח , וצריך להיפרד.



נסענו לשם , וראינו שמכשיר האקמו כבר לא מחובר

אליו והם נתנו לו תרופה שהדם יקרש.



לאחר זמן ממושך (אמרו שלא ניתן לנתח כי הדם

מדולל וזה לוקח זמן) עזו לו CT

ולאחר עוד CT

אחר שהראה שיש דימום ממקור אחד והוא הובל לניתוח דחוף.



יש לו שטף דם בחדרים בשני הצדדים וגם בקרום

המוח.



לאחר כמה ימים , לאחר שחומר ההרדמה עבר , עשו

לו עוד CT

, לאחר שאמרו שהכיוון הוא מוות מוחי , ראו שיש זרימות בצד שמאל , והוא מזיז מעט את

רגל ימין ושמאל ויד אחת ורגיש לכאב. והוגדר כרגע כצמח



עלי לציין שהרבה מן השיחות עם הרופאים הוקלטו

על ידי .



אנחנו כל כך כאובים וכועסים:



על שניידר שלא בדקו במשך כל הביקורים את הבקע



על שהוא עבר פיזיוטרפיה שכנראה העלתה והחמירה

לו את הנשימה כי לא טרחו ליידע אותנו ולא ידענו שהבקע הסרעפתי הוא לא הבקע הטבורי

(תמיד חשבנו שיש בקע אחד ולא קישרנו)



על שקופת חולים והרופאים לא הזהירו שיש כאן

בעייה



על ההתנהלות הכושלת של רמב"ם ודחיית הניתוח

מספר פעמים למרות שהוכחנו להם שכם יום המצב מחמיר



 



ועל (אולי) על תל השומר (ע"ש חיים שיבא)

שאולי פעל בצורה לא נכונה עם המכשיר (שיום לאחר מכן היה שטף דם במוח) ויש לי הרגשה

שאולי הוא קיבל יותר מדי מדללי דם או פעמיים (המכשיר אקמו מזריק את המדלל הפרין ואולי

התקלה גרמה לדילול יתר)



 



אין לנו ספק שיש כאן מספר גורמים שגרמו לבן

שלנו (היום בן 10 חודשים) להגיע ממצב של בריא למצב של צמח ואנו רוצים (ללא פשרות) להביא

את כולם לכיסא הנאשמים ושיתנו את הדין (לא רק בכסף אלא באופן אישי)



 

לפני כשנה עברתי טיפול בוטוקס במצח (בין הגבות ) 

הייתה לי בעיה של הבעה מודאגת (אבל לא קמטים)

בפעם הראשונה הייתי מרוצה מאד מהטיפול וחזרתי שוב . 

בפעם השנייה שבאתי - להזריק באותו מקום בדיוק !!!

היייתה אי הבנה של הרופא 

כשאמרתי מצח במקום בין הגבות 

והוא מיהר והזריק לי במצח למעלה -ואני אמרתי לו למה את מזריק שם ? והוא אמר רצית מצח לא ?? ואז שתקתי ופשוט סמכתי עליו, כי הייתי מאד מרוצה פעם ראשונה אז אמרתי הוא יודע מה הוא עושה.

יומיים אחרי הטיפול אני פחדתי להסתכל במראה 

המצח שלי נעשה גבוה מאד  וגרם לנפילה של הגבות העפעפיים וההבעה כולה

וזה גם פגע לי בעין יש לי תמונה שצילמתי איך נראו העיניים שלי 

אבל אמרתי זה זמני זה יעבור !!! 

היום אני שנה אחרי הטיפול

 המצח שלי לא חזר למצב הטבעי שלו 

נוצר לי שקע באמצע המצח (רואים אפילו בתמונות בזוויות מסויימות  ).

הנזק שנוצר במצח מבליט את הבעיה שבגללה רציתי להזריק בוטוקס מלכתכילה 

ועכשיו אני פוחדת לעבור שוב טיפול בוטוקס 

כי אני פוחדת מתוצאות לא רצויות על נזק שנעשה לי 

כי כרגע המצח שלי לא במצב הטבעי שלו 

מה הסיכוי לתבוע במצב כזה ? 

יש לי התייעצות בנוגע למקרה רשלנות רפואית שחוויתי-

טסתי לטיול גדול בחול, טרם הטיול דאגתי לעבור סדרת חיסונים לקראת הנסיעה במרפאות מטיילים מוסמכות של משרד הבריאות.

בגדול היה מספר רב של חיסונים שחלקם ניתנו בשלוש מנות, כך שנאלצתי להגיע 3 פעמים למרפאות. התחלתי במרפאה X שם עשיתי שני מפגשים ובמפגש השלישי עברתי למרפאת Y עקב אילוצים של קופת החולים (זכאות להחזרים), כמובן שהיה לי פנקס חיסונים מסודר שבו מסומנים בדיוק החיסונים בשמם המלא. כשהגעתי למרפאת Y הצגתי את פנקס החיסונים שלי, כמחוייב בנוהל נאלצתי לקבל יעוץ רפואי אצל רופא מומחה לחיסונים גם במרפאה החדשה כדי שלא יהיו אי הבנות. במסגרת החיסונים ביצעתי במרפאה X שני מנות חיסון של צהבת B (החיסון ניתן בשלוש מנות), מן הסתם היה עליי להשלים את המנה השלישית וכך עשיתי. כעת חזרתי מהטיול וערכתי בדיקות דם כלליות שבהן התגלה שאינני מחוסן צהבת B. שאלתי את רופאת המשפחה כיצד זה הגיוני שכן התחסנתי לפני 8 חודשים והחיסון תקף ל10 שנים. אחרי בדיקה של פנקס החיסונים התברר שנתנו לי חיסון צהבת B מסוג אחר ולא כמו שתי המנות הראשונות שקיבלתי. אני חושב שזה ביזיון ומקרה של רשלנות רפואית מהמדרגה הראשונה שכן שילמתי מספיק כסף על החיסונים ולמעשה לא הייתי מחוסן כל התקופה שלשמה בעצם התחסנתי.

כיצד אתם ממליצים לי לפעול? והאם אני חי בסרט או שבאמת מדובר במקרה חמור?



תודה רבה

גל

שלום,

שאלתי נוגעת למקרה אפשרי של אבחון שגוי של סרטן, כריתת איבר שניתן היה למנוע תוך כדי גרימת נכות צמיתה - ונסיונות טיוח של רישומי ביה"ח. המקרה אירע לפני למעלה משלושים שנה.

שאלותיי הן האם קיימת תקופת התיישנות בחוק, אם כן - מה אורכה, ואם כיום אכן מדובר בהתיישנות- מה עוד ניתן לעשות?

תודה

לאחרונה גיליתי כי הפסיכולוג של בתי נמצא בקשר עם המחנכת ועם יועצת בית הספר ביוזמת גרושתי, מאחורי גבי וללא אישורי.

מעולם לא חתמתי לו על טופס ויתור סודיות רפואית (אני מניח שהיא כן חתמה). 

האם כאשר מדובר בהורים גרושים, חתימה אחת מספיקה?

אם לא-האם ניתן להתלונן על כך במשרד הבריאות?

ובאותו עניין: האם לפסיכולוג מותר להתייעץ עם הנוירולוג של הילדה (שוב, ללא ידיעתי וללא אישורי)? האם ניתן להתלונן על כך?

אחי הקטן בן 16 שכב בבית עם כאבים עזים ברגל ולא יכל להזיז אותה פינינו אותו למיון ושם הוא שוחרר בטענה שזו התכווצות. למחרת פינינו אותו שוב כאשר התווסף חום גבוה למשוואה והסתבר שיש לו זיהום מוגלתי בירך כעת הוא בטיפולים אנטיביוטיים בבית חולים ועדיין לא יודעים מה החיידק ומה מקור הזיהום (תרביות טרם הגיעו)

האם ניתן להגיש תביעה על כך שלא לקחו בדיקות דם/אולטרסאונד באשפוז הראשון?

שלום רב,

באוגוסט 2008 עברתי ניתוח פלסטי+רפואי באף,עשיתי זאת במרפאה ידועה דרך הסדר של חברת הביטוח "כללית פלטינום",היה חשוב לי לעבור את הניתוח אצל רופא שהוא גם אף אוזן גרון כי הייתה לי בעיית נשימה מהאף מילדות. כששאלתי אם הרופא המנתח הוא גם רופא אא"ג אמרו לי במרפאה שהוא רופא בכיר בתחום (הוא גם טען את זה),הוא אמר שבקלות אפשר לסדר את העניין עם הנשימה והאמנתי לו,עברתי את הניתוח. שבוע לאחר הניתוח הגעתי להסיר את התחבושות וזכיתי ליחס מגעיל מהרופא שכלל קללות,צעקות והתנהגות אלימה (איחרתי בעשר דקות לתור והייתי האחרונה ביום שלו),הפקידות היו בהלם ואני חטפתי טראומה,למה אני מספרת לכם את זה.. כי בגלל זה לא חזקתי לביקורת אצלו ולא יכולתי לשטח לפניו את מה שאספר לכם עכשיו: מאז אחרי הניתוח נתקלתי ברשיים קשים בנשימה מהאף,בהתחלה ייחסתי אותם לאחרי ניתוח וגם הרופאים שהלכתי אליהם אמרו זאת,זה נהיה חשוד שנה אחרי הניתוח שהקשיים המשיכו,כאילו הבעייה שהייתה לי לפני הניתוח נהייתה חמורה פי הרבה. טופלתי על ידי המון רופאים במשך השנים מאז שנתנו לי המון תרופות שונות וצילומים ובדיקות ושום דבר לא עזר. לפני 3 שנים החלטתי אחרי בדיקה של רופא מומחה לעבור ניתוח חוזר,בחרתי מנתח מומחה והלכתי לפגוש אותו,בבדיקה סיפרתי לו את המקרה והדבר הראשון שהוא שאל אותי זה מי ניתח אותי ומיד יידע אותי שהמנתח בכלל לא רופא אא"ג! הוא הסביר לי שהמנתח פשוט הצר לי את האף בצורה שניתוח מחיצות (ניתוח פשוט מאוד)  יכול לסכן לי את כל האף. בחרתי לא לעבור עוד ניתוח ומאז אני ממשיכה לסבול מקשיי נשימה,נזלת כרונית,רגישות באף וכל הסימפטומים הנלווים.



האם אוכל לעשות משהו עם זה מבחינה משפטית? 

לפני שלוש שנים ילדתי בלידת ואקום את בתי הבכורה. אחרי הלידה סבלתי מדימום רב בעקבותיו נשלחתי יומיים ברציפות לאולטראסוונד אשר גילה שני מוקדים שיכולים להתאים לשארית שליה. שוחררתי מבית החולים עם המלצה לאולטראסוונד חוזר כעבור חודש ואשר גילה שוב אותם מוקדים ברחם. הוחלט לבצע היסטרוסקופיה ניתוחית רק שאחרי הניתוח הרופא ניגש אלי ואמר שעשו גרידה בגלל תוכן רב של שליה!! שוחררתי מהניתוח עם המלצה לאולטראסוונד חוזר בלבד ללא המלצה להיסטרוסקופיה אבחנתית כדי לשלול הידבקויות ברחם. לצערי רק כעבור שנה אחרי ניסיונות לא מוצלחים להיכנס להיריון גיליתי שאני סובלת מהדבקויות מאד קשות ברחם כולל חסימה של חצוצרה. בשל נזק זה נאלצנו להשתמש בתהליך פונדקאות כדי להביא ילדים לעולם תהליך קשה הן רגשית והן כלכלית. ברצוני לשאול אם קימת עילה לתביעה משפטית בגין גילוי מאוחר של הידבקויות ברחם??

זוג הורים לילד בן 11, ביקשו אישור לבנם להתאמן במכון כושר. החוק מחייב אישור מרופא המשפחה. בד"כ לקופות החולים יש נוסח קבוע באישור שכותרות "אישור בריאות למכון כושר". רופא המשפחה, לא מצא ממצאים האמורים להגביל את הקטין להתאמן בחדר כושר אולם בהתאם לדעתו של הרופא, לפיה באופן כללי ילדים מתחת לגיל 14 אינם צריכים להתאמן בחדר כושר(*), אסר על הילד (במסגרת האישור), להתאמן בחדר הכושר. קרי - האישור כולל מצד אחד שאין הגבלה רפואית ספציפית ומצד שני איסור כללי לפיו אסור לילד להרים משקל. האם חרג הרופא מסמכותו והאם רשאי הרופא לכלול השקפת עולם כללית באישור רפואי פרטני?

(*) אין טעם להתייחס למחקרים הרבים שנעשו בשנים האחרונות בדבר אימון לקטינים וכן עדכון החקיקה המאפשר אימון לקטינים בחדר הכושר מגיל 6.

שלום רב,
אינני יודעת אם אכן מדובר בנושא שתוכלו לעזור לי אך אודה על כל תשובה.
לפני כשלוש שנים עברתי ניתוח הגדלת חזה אצל רופא פרטי. בחודש דצמבר האחרון חליתי בדלקת גרון חמורה שגרמה לשיעול מחריף ויתכן שכתוצאה מכך התנפח לי שד אחד. הופניתי לאולטרסאונד שד משם לMRI ששניהם הראו נוזל אך לא דליפה משם הופניתי להוצאת נוזל- כל זה לקח תקופה וטרטור נוראי של כחודשיים שלושה עד שהוחלט דרך בית חולים לניתוח החלפת שתלים. הניתוח ככל הנראה יערך בחודש הבא מה שאומר שחודש שלם לא טופלתי ולא נבדקתי! כמובן שהדבר כרוך בכאבים בשינה ובפעילויות מסוימות ביומיום אך כששוחחתי טלפונית נטמר כי אין מה לעשות מלבד להמתין!
מה שחשוב לי לדעת זה בנוגע להחלטתם-לטענתם יש לנתח רק את החזה שנפגע! האם הדבר הגיוני? אני לא מוכנה לכך ורוצה את שני השדיים לנתח על מנת שיראה אסתטי! האם ההחלטה שלהם תקינה? האם זה בסדר ותקין שהם ידרשו ממני כסף עבור השד השני ש״כביכול בריא״??
תודה מראש!

שלום רב,

עברתי תאונת דרכים וחטפתי חבלות לאורך כל עמוד השדרה ובגוף.

מהחבלה בראש סבלתי מלבד הכאבים מהמכה גם מורטיגו, סחרחורות ואובדן שיווי משקל ונעשו צילומי רנטגן, C.T.  מיפוי עצמות ועוד... ואובחנה קליטה קשה בגולגולת, בלטי דיסק בצוואר וע"ש מותני , קרע בשריר הברך ועוד...כ3 חודשים לאחר מכן, אבדתי ראייה לכמה שניות בעין ופניתי לרופאה שנתנה לבצע בדיקות בינתיים, החלה הפרעה גם בשדה ראייה שהופיעה בצורה של הבזקי אור שלא אפשרו לראות דבר מלבד מה שממול תחושה מפחידה ביותר וכעבור מספר ימים הופיעו בלוטות בגולגולת מאחורי האזניים ועוד ופניתי לרופאת עור ולרופא א.א.ג. רופאת עור טענה שמדובר בקשקשים ונתנה טיפול ורופא א.א.ג טען שמדובר בבעיה בבלוטת לימפה ונתן טיפול אנטיביוטי וכאשר שאלתי אותו אם לבלוטות אלה יש קשר לבלוטות שהופיעו בראש צעק עליי ואמר "אני לא רופא ראש אני א.א.ג!!" כעבור יומיים חזרתי לרופאת עור כמעט בוכה מכאבים והתברר שאותם בלוטות שבינתיים הופיעו בצורת פצעים מוגלתיים מעל המצב היה הרפס זוסטר שפרץ  ולא בעיית קשקשים ולא בעית לימפה ומיד נשלחתי לרופאת עיניים ועוד באותו יום אושפזתי ל-9 ימים בבית חולים מאחר ולהרפס קדמו כל אותן בעיות שצוינו בתחילת הרשום לעיל וע"מ למנוע גלישה של מחלת ההרפס למוח.

לבית החולים הגעתי עם ראייה 6/6 בשתי העיניים וההרפס

עדיין לא נכנס לעין ורק הגיע עד הגבה וביום ה-7 לאשפוז הייתה אמורה לבדוק אותי רופאת עיניים כי ההרפס הופיע מעל העפעף ולא נעשתה בדיקה כי אותה רופאה עברה תאונת דרכים ונאמר לי שהכל אצלה בסדר וכי למחרת תגיע לבדוק אותי וגם למחרת לא הגיעה ובעית ההרפס מעל העפעף החמירה וכעבור מספר שעות ראיתי את העוזרת בבית החולים מסדרת לי את המיטה ודרכה נודע לי שאני משתחררת כך בלי שרופאת עיניים בדקה אותי ובלי שקיבלתי על כך הודעה מהרופאה. מכאן, שאחרי 9 ימי אשפוז השתחררתי מבית החולים בלי שקיבלתי כל המשך טיפול בהרפס למרות הבעיה בעין.

כעבור כ-3 ימים קבעתי תור לרופאת עיניים בקופה וכאשר הגעתי קיבלה אנשים שלא היו בתור אחריהם סגרה את המסך וכאשר גמרו ונכנסתי התנצלה על שכבר סגרה את המחשב וערכה בדיקה לעין שהייתה אדומה כמו עגבניה ועם תחושת חול בתוכה עם ראיה מטושטשת ואמרה שבמצב כזה רק קומפרסים של מים חמים מסייעים.

הכאב בעין , אבדן ראיה וכו'... היה קשה ופניתי גם לנוירולוג בקופה שגם הוא לא עשה דבר למרות מצב העין ולמרות שידע שלא קיבלתי כל המשך טיפול בהרפס והתייחס לאודם לטשטוש ועוד בעיין למשהו שיעבור .

עברו כמה ימים והכאב החמיר ובביקור אצל רופאת המשפחה חטפה הבת שלי נזיפה על שהזניחה אותי ועל שלא לקחו אותי למיון מיד שראו שהראיה שלי מטושטשת וכו' ובמקום אמרה לה לקחת אותי למיון.

במיון עיניים עברתי בדיקת ראייה ולא ראיתי דבר בעין כאשר

בבדיקת הראייה באשפוז הראיה הייתה 6/6.

נעשתה בדיקת לחץ תוך עיני ושאלתי את הרופאה מה רמת הלחץ ואמרה 136 בדו"ח נרשם 6/120  . כמו כן נמצאה בצקת בלחמית העין וקיבלתי טיפול בזובירקס במינון מאוד גבוה למשך שבועות.

כיום נותרתי עם התופעות שאחרי מחלת הרפס בעצבי הגולגולת כמו דקירות, התכווצויות , לחץ גולגולתי ועוד.

והפוקוס בעין לא נקי כמו בעין השנייה והדבר מלווה בתסכול רב מעצם העובדה שבעין אחת אתה רואה טוב ובעין שנייה עננה המטשטשת את הראיה בעין זו - מצב מתיש זה לא מאפשר התנהלות תקינה זאת בנוסף למגבלה שהדבר מציב בעבודה מול המחשב בגלל אור המסך ועוד...

השאלה האם לא הייתה פה רשלנות רפואית?

האם בית החולים בכך ששחרר אותי בלי שנבדקתי ע"י רופאת עיניים (כיעברה תאונת דרכים) ובלי שקיבלתי כל המשך טיפול בהרפס שהחל לגלשול לעין לקראת סוף האשפוז לא אחראי לפגיעה בראייה שנותרה לי כיום?

אשמח לדעת מה דעתכם -

בעיית ההרפס במקרה שלי היא תוצאה של תאונת דרכים וזאת משום שאחד הגורמים להתפרצותו של הרפס זוסטר היא טראומה או פגיעה ב-DNA שייתכן ונגרמה מקרינה שנקלטה בגוף מרוב צילומי C.T. מיפוי עצמות , צילומי רנטגן ועוד... כידוע פגיעה ב-DNA גורמת להחלשת מערכת החיסון וכאשר מערכת החיסון נחלשת נגיף אבעבועות רוח

שהוא אותו נגיף ממנו מתפרץ ההרפס פורץ החוצה.

חשוב לציין שהרופא המיון אמר לי מפורשות שטראומה מתאונה /חבלה בראש יש בה כדי לגרום להרפס זוסטר.

 

האם במקרה זה ניתן לתבוע גם את בית החולים בגלל רשלנות רפואית כמפורט לעיל וגם להוסיף את מחלת ההרפס לתביעה מחברת הביטוח שתכלול פריצות דיסק בצוואר וע"ש מותני ועוד...?

נא התייחסותכם

 

שלום

נישואי עלו על שרטון במסגרת זאת אשתי קיבלה צו גילוי מסמכים עלי.

אני הבאתי אישור רפואי על מצבי הנפשי והפיזי מרופא המשפחה שלי.

בנתיים הצגתי אותו בהליך אחד בבית המשפט לאחר מכן הציגה עו"ד של אשתי על אותו המסמך טענות מרופא המשפחה כאילו רמיתי אותו והוצאתי את המסמך במרמה דברים שלא היו מעולם.

משיחה עימו הוא התנער מהאישור הראשוני שהוא נתן לי אךמרוח הדברים ניראה כי נערכה שיחה בינו ובין אשתי לגבי מצבי הרפואי.יחד עם זאת הוא לא יידע אותי או העיר לי שהוא  שינה את המסמך והוא לא רלוונטי.

האם הוא עבר על חוק הסודיות הרפואית?



האם הוא עבר על חוגק הסודיות הרפואית 

שלום רב,

לאחר פיזיותרפיה בקופ"ח לגב תחתון בגלל כאבי גב, חלפו כמעט כאבי הגב, אבל הופיעו כאבים בעכוז ימני ושוק ימני ברמה שאינני יכול לשבת, אני נאלץ לעבוד על המחשב בשכיבה על הבטן ולאכול בעמידה, קיבלתי סדרת זריקות נגד כאבים שעזרו רק ביום הראשון, כמו כן רגל ימין רדומה מאז תדיר ונופל בהליכה, זקוק למקל ומתקשה בעלייה במדרגות, האם יש עילה לתביעה לרשלנות רפואית.

שלום לכם!

ברצוני לברר האם לצורך ביצוע אבחון רפואי להפרעת קשב וריכוז הכולל מתן חד פעמי של ריטלין (לביצוע מבחן  טובה - מבחן ממוחשב  לאבחון הפרעות קשב) נדרשת הסכמת שני ההורים. האם דינה של בדיקה זו כמו בדיקה פסיכיאטרית המחייבת הסכמת שני ההורים או מספיק חתימה בכתב והסכמה של אחד ההורים (המלווה את הילד). להדגיש המדובר באבחון רפואי  ולא בטיפול קבוע אשר מן הסתם כפוף להחלטת בית המשפט וזכויות ההורים בהקשר.

תודה -

דר' עדי אדר

שלום



בבית מרקחת רשמו מינון שונה (פי 10) על התרופה מאשר המליץ הרופא. 

האם יש מקום לתביעה? 

אבי נפטר מסרטן המלונומה בחודש ינואר השנה.
חצי שנה קודם לכן הוא התלונן לרופא המשפחה על עייפות וירידה במשקל, הרופא הפנה אותו לצילום חזה בו הובחנו ממצאים ממאירים .
רק לאחר חודש וחצי בוצע בדיקת ביופסיה שגם לה לקח עוד כמה שבועות לתוצאה, ביתיים אבי התלונן על כאבי ראש בביקור במיון עשינו סיטו בו נמצאו גרורות בראש.
בתוצאת הביובסיה התגלה שהוא סובל מסרטן המלונומה.
בשנת 2011 אבי עבר ניתח להסרת הערמונית בעקבות סרטן הערמונית הוא ביצע בדיקות Psa תקופתיות.
האם ניתן לראות בכל הסיפור בסיס לתביעה על רשלנות רפואית?

חמי בחודש האחרון היה 3 פעמים במיון (הוא אדם מאוד חולה עם היסטוריה של שבץ

ושחמת על רקע צהבת), בפעם הראשונה הגיע בעקבות דימום בקיבה צואה עם דם

(ישנם מקרים כאלו בעברו, כיב בקיבה אם אני לא טועה שטופלו ע"י הדבקתם ומנות

דם), באותה פעם ראשונה חיכה 3 ימים במיון ללא שום מתן טיפול רפואי. בפעם

השניה הגיע בגלל שפעת קשה עם סיכון לדימום בקיבה בעקבות שיעולים, המתין שוב

במיון 3 ימים ללא שום מתן טיפול רפואי, אחרי יום אחד במחלקה שוחרר לביתו

כאשר הוא עדיין לא הרגיש טוב, אחרי שלושה ימים שלא קם ממיטתו הסעתי אותו

שוב למיון ושם אחרי 14 שעות המתנה, פתאום חיברו אותו למכשירי הנשמה, לטיפול

נמרץ, אמרו לחמותי שתיפרד ממנו כי מרדימים אותו. עבר יום שהוא היה מונשם

עם מכשירים כשהמצב שלו רק התדרדר עד שהוא נפטר. חמותי ראשתה אותו במצב מאוד

גרוע, הוא התחיל לאבד את צבעו אצבעות שחורות, שפתיים שחורות, מים שיוצאים

דרך העור. יורשה לציין שזו לא הפעם הראשונה שהיא רואה אותו מורדם אך אף פעם

לא במצב כזה. בבית החולים אמרו בהתחלה שיש כשל בכליות, ואז כשל בכבד ואזז

בלב. אני אשמח ליעוץ של מה אפשר לעשות בנוגע לזה, האם לכתוב מכתב לרמב"ם או

שי  מקום לתביעה, אנחנו לא מוכנות להשאיר את המצב כמו שהוא במיוחד לאחר מה

שהם עברו במיון. תודה רבה על הסבלנות