פורום רשלנות רפואית

שלום ערן,

מאוד מצער שפעולה נמהרת של רופא גרמה לך לכאבים ממושכים.

ראשית יש לעקוב אחרי המצב, כי התשובה שונה במקרה שהכאב חולף, הבעיה מסתדרת, ומה שיש לנו זו תקופה מוגבלת של כאבים, או אם חלילה נותר נזק קבוע.

ככל שמדובר בנזק חולף, אין הצדקה להגשת תביעת רשלנות רפואית, שהיא תביעה יקרה ובמקרה של נזק חולף הגשתה לא תצדיק את הפיצוי שעשוי להתקבל.

אני מקווה עבורך שזה המצב.

אם חלילה יתברר שמדובר בנזק קבוע, שאומת בבדיקות רפואיות, ייתכן שיש מקום לבדוק הגשת תביעת רשלנות רפואית.

שלום דניאל,

אכן, בדרך כלל כתוב בטופס ההסכמה שקיימת סכנה להופעת זיהום (אבל אתה יכול לבדוק אם גם הטופס עליו חתמת כולל הסבר כזה). בכל מקרה, כשאדם מסכים ליטול על עצמו סיכון של זיהום, זה בהנחה שהצוות הרפואי עושה כל מה שצריך לעשות כדי למנוע את הסיבוך הזה. צריך לדעת כתוצאה מאיזה חיידק נגרם הזיהום, האם קיבלת טיפול שעתיד למנוע הופעת זיהום, וכו'. יש גם פס"ד, די ישן, שאומר כי בסיטואציה כזו בית-החולים צריך להוכיח שהוא נקט אמצעים סבירים כדי למנוע את זיהום (חיטוי, רחיצת ידיים, חיטוי מקום הניתוח וכו').

לסיכום - יש לעיין בתיעוד הרפואי כדי לדעת אם ניתן היה למנוע את הזיהום.

מאידך - חשוב לציין כי אם הנזק היחיד שלך הוא חודשיים עבודה, לא בטוח שזה כלכלי לנהל תביעה בגין נזק זה.

שלום גבי,

כדי להשיב על השאלה אם מדובר ברשלנות רפואית אם לאו, צריך שרופא מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית יעבור על התיעוד הרפואי, ויחווה דעתו אם כל הניתוחים בוצעו על פי הידע הרפואי ובמיומנות הנדרשת, אם לאו.

לעניין ההתיישנות - יש פסק-דין ישן אשר האריך את תקופת ההתיישנות כשהוא קובע שאם אותו מנתח מנסה כל פעם לתקן את תוצאת הניתוח הקודם, יש למנות את תקופת ההתיישנות מהניתוח האחרון. אז, לכאורה, השאלה היא האם אותו מנתח ביצע את הניתוחים, בכל פעם. אם לא - צריך לבדוק נסיבות של כל ניתוח בנפרד.

שלום,

ככל שקרדיולוג מומחה יאמר שהשחרור ממיון היה שגוי (בחוות דעת רפואית - לצורך הגשתה לתמיכה בתביעה), וככל שברור שהנזק שנגרם באירוע היה נמנע אם היה ניתן טיפול מוקדם יותר, אפשר יהיה להגיש תביעה.

 ככל שלא נגרם לך נזק לצמיתות, לא תמיד יש הצדקה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. כדי להגיש את התביעה יש לצרף אליה חוות דעת רפואית, שתאמר שהזיהום משמעו שהייתה רשלנות בניתוח, וחוות דעת כזו עלותה גבוהה. מצד שני, הפיצוי בגין ניתוח מיותר אינו גבוה, ולא תמיד מצדיק את ההשקעה.

שלום,

השבתי מה לדעתי עליך לעשות:

להיפגש עם רופא המשפחה ולתעד את השיחה ביניכם. בשיחה עליך לברר מדוע הוא חושב אחרת מהרופא המומחה.

לאחר מכן - אם לא נחה דעתך - לפנות לרופא המחוזי

אם זה גורם לך לא לסמוך על רופא המשפחה שלך - להחליף רופא משפחה.

הפעולות האלה יוכיחו שעשית כל מה שאתה יכול כדי למנוע נזק, אם חלילה יקרה.

שלום,

אני מקווה שלא תיזקק למסמכים שיבססו רשלנות כלשהי של קופת החולים, ושבסופו של דבר תקבל טיפול מתאים.

אני חושבת שראוי שתיפגש עם רופא המשפחה, אם הוא מציע זאת, ותתעד את הפגישה, מה נאמר בה, מדוע לא הוא מקבל את המלצות המומחה וכו'.

אם רופא המשפחה לא ישכנע אותך - אתה יכול לפנות לרופא המחוזי לבקש אישור של הבדיקות, או להחליף רופא משפחה.... ואולי הרופא החדש יקבל את ההמלצות.

מאחלת לך בריאות.

שלום,

צריך שהטענות שלך ישתקפו בתיק הרפואי שלך, ושיראו שיש טענות שלא הופיעו טרם החיסון, ואתה מתלונן עליהן רק אחריו, ובאופן עקבי.

וראוי, לדעתי, להצטייד בחוות דעת של מומחה, אשר יערוך אותה (בתשלום), יציין את התופעות מהן אתה סובל, יציין כי תופעות אלה הופיעו לראשונה לאחר החיסון השלישי (ומאז לא חלפו) וגם יעריך מה שיעור הנכות שתופעות ומגבלות אלה מהוות.

שלום זוהר,

עליך לפנות למומחה רפואי מטעמך, ולבקש שיחווה דעתו באשר לשאלה אם יש לך נכות לצמיתות, ואם כן באיזה שיעור. הכי הגיוני לפנות לרופא מתחום המומחיות בו אתה מטופל, ואם אינך יודע - אתה יכול להתייעץ עם רופא המשפחה שלך לאיזה תחום מומחיות כדאי לפנות. אולי כדאי לך להתייעץ עם ראומטולוג.

שלום איציק,

ככל שיוחלט שהטיפול של רופא השיניים הראשון היה רשלני (ואיני בטוחה שמדובר ברשלנות), תוכל לקבל גם פיצוי על הרכיבים שציינת.

אם לעומת זאת המרפאה מחזירה לך את עלות הטיפול בהסכמה, אני מעריכה שהם לא יוסיפו על החזר זה מאום.

שלום,

מצער מאוד לקרוא על מצבו של הדוד שלך.

אציין כי העברת מטופל מבית-חולים אחד לאחר הוא עניין אדמיניסטרטיבי, וקשור בין היתר להסדרים של קופות החולים, ואינו עניין מתאים לבדיקה בפורום זה.

אאחל לכם בריאות מלאה והחלמה מהירה.

שלום אפרת,

אני מקווה שביתך מקבלת טיפול מתאים עכשו, ושהיא בדרך ההחלמה.

בעקרון, ככל שהפנייה לרופאת המשפחה מתועדת, וככל שהאיחור באבחון גרם לנזק בלתי הפיך, ייתכן ואפשר להגיש תביעה. כמובן שצריך לבדוק היטב את התיעוד הרפואי. ככל שאין משמעות טיפולית או מבחינת הנזק לאיחור באבחון - אין מקום להגשת תביעה.

שלום,

ככל שהשאלה מתייחסת לתיקון האבחנה במסמכים מהעבר - הרי שאסור להכניס שינויים ברשומה הרפואית.

אם השאלה מתייחסת למצב נוכחי - זו שאלה רפואית. ייתכן שתמצא רופא שבעת הרישום שלו אודות הבדיקה שלך יחווה דעתו שהאבחנה משנת 1993 הייתה שגויה.

תודה וחג שמח גם לך.

שלום טל,

מצער לקרוא את מסכת הייסורים שודאי עברת בעקבות הטיפול. על פניו נראה שייתכן שיש כאן טיפול רפואי רשלני, אבל צריך לבדוק את התיק הרפואי, וצריך שרופא יאמר שהטיפול לא היה נכון. ככל שזה יקרה - יש לומר כי מהדברים שלך נראה שהנזק העיקרי הוא הניתוח המיותר (שאני מקווה שהביא לך רפואה שלמה). בדרך כלל, כשזה הנזק העיקרי - זה לא כלכלי להגיש תביעה, כי העלויות גבוהות והפיצוי הצפוי לא מצדיק אותן.

שלום פולה,

תביעת הולדה בעוולה ניתן להגיש כאשר בשל רשלנות כלשהי לא בוצעו הבדיקות הנדרשות במהלך מעקב ההריון ו/או בוצעו ברשלנות, וכאשר מוכח שהועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת הפסקת ההריון בשל מצב העובר והפרוגנוזה שלו. אחד הדברים שצריך להוכיח שאכן הייתה מבוצעת הפסקת הריון אם המידע היה ידוע.

לכן - כעת כשהמידע ידוע לך, ואם ועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת את הפסקת ההריון בשלב הזה שלו - עדיין הבחירה בידייך. ואם תחליטי שלא לבצע הפסקת הריון - איני רואה שניתן יהיה להגיש בעתיד תביעה, או לפחות יהיה מאוד קשה לשכנע את בית-המשפט כי בשל פרק הזמן בו התפתח ההריון העדפת לקחת את הסיכון וללדת ילד עם סיכון גבוה למומים וליקויים.

שלום אלקס,

העובדות לא לגמרי ברורות לי מהתיאור שלך (ניתן להסיק שקיבלת את המרשמים ממקורות שונים, אבל זה לא בדיוק כתוב) וגם איני יודעת איזה מרשם קיבלת כל פעם, האם ניתנה אותה תרופה, לאיזה צורך היא ניתנה וכו', ובין איזה כסאות אתה חושש שנפלת, אז אשיב באופן כללי.

כדי לבסס תביעת רשלנות רפואית צריך ראשית שיהיה רופא אשר יפרט בחוות דעת היכן היה הכשל בטיפול, ומה נכון היה לעשות אחרת. כמו כן הרופא צריך להתייחס בחוות דעתו לנזק שנגרם למטופל כתוצאה מהטיפול הרשלני, ויש לומר שצריך נזק אובייקטיבי. הרגשה שמערכת החיסון שלך נפגעה ו/או הרגשה שהגוף שלך נפגע, בלי שניתן להצביע על מהות הפגיעה והיקפה - אינם בסיס להערכת נזק לצמיתות.

אם אתה סבור שקיבלת טיפול רפואי לקוי, ללא קשר לאפשרות תביעה, אפשר לפנות בתלונה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות - הוא אמור לבדוק את מהות התלונה, ובמידת הצורך להפיק לקחים ממנה ומתוצאות הבירור.

שלום אופיר,

נראה כי השבתי על השאלה (ראי למטה בפורום).

ככל שקצבת השאירים משולמת בעקבות פטירה של מנוח שבגין פטירתו הוגשה תביעת הרשלנות הרפואית, מנכים את הסכום המצטבר של קצבת השאירים. יש לשים לב לכך שישנה חפיפה בין קצבת שאירים לבין קצבת אזרח ותיק, ולכן ראוי לנכות את קצבת השאירים רק עד המועד בו הנותר בחיים היה זכאי לקצבת אזרח ותיק.

לגבי הפנסיה - יש לעיין בתקנון של קרן הפנסייה כדי לדעת אם יש לנכות אותה מהפיצויים. ראי את האבחנות העיקריות בתשובתי הקודמת.

שלום מישל,

ראשית אני מקווה שבעלך מטופל, ושיחלים במהירה.

לגבי האיחור באבחון - השאלה אם אפשר לתבוע פיצוי כרוכה בשאלה אם נגרם נזק.

ככל שאם הגידול היה מאובחן 4 חודשים לפני המועד בו הוא אובחן, השלב שלו היה מוקדם יותר, הוא היה קטן יותר, הטיפול שניתן היה פחות אגריסיבי וסיכויי ההישרדות היו גבוהים יותר - אפשר לקבל פיצוי.

כמובן שאונקולוג צריך להשיב על כל השאלות הללו, וכדי שניתן יהיה להגיש תביעה, הוא צריך להשיב עליהן בחוות דעת לצורך הגשה לבית - משפט.

החלמה מהירה.

בברכה, עו"ד ורד פרי

שלום אופיר,

אכן, מסכום הפיצויים שייפסק לך, יש לנכות את מה שאת אמורה לקבל מהביטוח הלאומי בעקבות הנזקים שנגרמו לך באירוע בגינו הוגשה תביעת הרשלנות הרפואית. ככל שקיבלת את אותו סכום גם טרם האירוע שהגשת בגללו תביעה - לא צריך להפחית מסכום הפיצויים את קצבאות הביטוח הלאומי, כי הן אינן קשורות לאותו אירוע.

לגבי הפנסיה - התשובה תלויה בשאלה באיזו פנסיה מדובר. אם מדובר בפנסיה מקרנות הפנסיה הותיקות - התשובה הינה חיובית. אם מדובר בפנסיה מקרנות הפנסיה החדשות - מתייחסים אליה כאל ביטוח אישי, ולא מפחיתים אותה. ובמקרה של פנסיה משירות המדינה, מפחיתים אותה רק במקרה שהתביעה הינה נגד המדינה.

יכולים להיות ניואנסים נוספים, אבל באופן כללי אלה הכללים, וכך קובע הדין.

שלום מאיר,

נראה כי הרופא היה צריך לנסות טיפול שטרם נוסה, כי הטיפולים שקיבלת לא הועילו. צריך חוות דעת של פסיכיאטר שיתייחס לשאלה אם מדובר ברשלנות רפואית, או בטיפול אפשרי. לא ברור מהשאלה שלך אם נטלת את הטיפול, אם הוא סייע להתגבר על הפרעה החרדה, ואם כן - מסתבר שזה היה הטיפול הנכון. לגבי נזקים של תרופות - גם התרופות הנוספות שציינת מובילות לתופעות לוואי.

בכל מקרה - גם אם מדובר בטיפול שחורד מהסטנדרט (ואני לא יודעת אם זה כך) - אין כאן להערכתי בסיס לתביעה.

שלום צבי,

כאשר הרופא הציע לך את הטיפול טרם העקירה, ידעת על האופציה הנוספת, ובחרת בטיפול של שחזור טיפול השורש. יש גם לומר שהטיפול השיג הפוגה לתקופה מסויימת, לא מבוטלת. מעבר לכך - לא נגרם שום נזק כתוצאה מהטיפול שלו, למעט, אולי העלויות הכספיות של טיפול השורש, שיכול היה להיחסך.

עם זאת - הגשת תביעת רשלנות רפואית הינה יקרה, תצטרך חוות דעת של מומחה שיכתוב לבית-המשפט שלא היה שום סיכוי להציל את השן באמצעות הטיפול שקיבלת, ואני מעריכה שההוצאות במקרה זה עלולות לעלות על גובה הפיצוי שאתה עשוי לקבל, אם תזכה בתביעה כזו.

שלום אביבית,

אמנם נתת מספרים לשאלותייך, שהן כלליות וכל אחת מהן עשויה לשמש כותרת למאמר, אך ברשותך אומר כמה דברים כלליים.

החובה של רופאים הינה לתת טיפול רפואי סביר, ועל פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת. טיפול כזה לא תמיד משיג את התוצאה הרצויה, אבל זה שהתוצאה חורגת מהציפיות - לא אומר בהכרח שהייתה רשלנות כלשהי, או שניתן להגיש תביעה.

ככל שהטיפול בוצע באופן סביר (וברור שצריך לבדוק את התיעוד הרפואי כדי להגיע למסקנה הזו), וככל שלא נגרם נזק בפעולות שבוצעו (כי כפי שאת מתארת - הנקב בעור התוף היה קיים כבר קודם, והטיפול הרפואי היה נסיון לתקן אותו) - אין מקום להגשת תביעה.

"הבטחות" של רופא אינן מטילות עליו חיוב כלשהו, במקום שהטיפול הרפואי לא השיג את המטרה שלו, מה גם שבמקרה שאת מתארת לא נגרם נזק כלשהו במהלך הטיפול הרפואי.

אם הנקב לעור התוף נגרם בהיות בנך בשירות צבאי, והוא נגרם כתוצאה מהשירות הצבאי - אפשר לפנות להכרה במסגרת חוקי השיקום של מערכת הבטחון - ואז הצבא אחראי בעצם לנקב, ולטיפולים שידרשו כדי לטפל בו בעתיד.

שלום ליאת,

איזה תוצאה מצערת של תהליך הלידה. קשה להשיב על השאלה אם את יכולה לתבוע את המיילד (אני בעקרון מעדיפה להגיש תביעה נגד המוסד הרפואי עצמו ולא נגד האנשים שטיפלו בפועל), מבלי לעיין בתיק הרפואי ולהבין איך קרה שנקרע הרחם, איך היה תהליך הלידה, האם הצוות הרפואי יכול היה לנקוט בפעולות כלשהו שעשויות היו למנוע את הקרע ברחם וכו'.

בעקרון בתביעה צריך להוכיח שהצוות הרפואי צריך היה לנקוט בפעולה מסויימת, שהוא לא נקט בה, וכתוצאה מכך נקרע הרחם, וצריך לעשות זאת באמצעות חוות דעת של מומחה, שיפרט את רשלנות הצוות הרפואי, ואת הקשר בין הרשלנות הזו לבין הקרע ברחם.

שלום שרית,

הרשומה הרפואית שייכת למטופל, והוא זכאי לקבל העתק ממלואה (סעיף 18 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996).

מובן כי דו"ח הניתוח צריך להיות שם, כמו כל טיפול רפואי שניתן למטופל במהלך השהות בבית-החולים. כאשר תקבלי את הרשומה הרפואית - תראי אם זה נמצא שם.

הפורום הזה עוסק בתביעות של רשלנות רפואית, ולא בתביעות להכרת זכות כנכה, אבל למיטב הבנתי לצורך ההכרה (בהנחה שהניתוח אכן גרם לנכות רפואית כלשהי) אין צורך במסמך מיוחד, למעט אולי ההפנייה לניתוח, שייתכן שתמצאי אותה ברשומה הרפואית מבית-החולים, ואם לא - תוכלי לבקש אותה מהמרפאה בצבא אשר הפנתה לניתוח.

בהצלחה!