פורום רשלנות רפואית

שלום קמילה,

לכל מטופל יש זכות לקבל את כל התיק הרפואי שלו, מכח חוק זכויות החולה. לשום גורם רפואי אין זכות "לתקן" את הרישומים הרפואיים - ולכן התשובה תמוהה. מציעה לך שאם אתה ניגש לשם שוב, ולא מקבל את התיק - תקליט את השיחה בה הם מסבירים שצריך לבצע "בקרה" על התיק, כדי שאם לאחר מכן יהיו רישומים רפואיים שלא משקפים את העובדות כפי שהן זכורות לך - ניתן יהיה לבדוק אם התיק עבר "עריכה" כלשהי בשל התלונות שלך לרשלנות רפואית.

בהצלחה בקבלת הרישומים, ובהצלחה בתביעה.

שלום אסנת,

לדעתי אם אדם זקוק להמשך טיפול רפואי, אי אפשר לפנות אותו בכח מהמוסד הרפואי. השאלה היא כמובן אם יש תועלת בהמשך האשפוז שלו בבית-החולים. ככל שאתם סבורים שהוא אינו יכול לטפל בעצמו ו/או לקבל את הטיפול הדרוש בבית - מציעה שלא תבואו לשחרר אותו. בהנחה שהוא לא עצמאי - איך ישחררו אותו מבית-החולים?

אם הוא זקוק למסגרת אחרת לאחר האשפוז (למשל מסגרת סיעודית, או מסגרת שיקומית) לדעתי קופת החולים מחוייבת לסדר את המסגרת האחרת טרם השחרור, כדי לוודא שהמטופל לא יפול בין הכסאות. 

אני לא נתקלתי בפסיקה אשר חייבה את המטופל בסיטואציה כזו לשלם עבור ימי האשפוז. ייתכן שיש כזו, אך היא לא פורסמה.

שלום רונן,

צר לי לשמוע שמצבך הרפואי לא תקין, ואני מאחלת לך החלמה מהירה של הברך ושל שאר הדברים.

אי אפשר לתבוע תביעות כלליות, ואי אפשר לתבוע את משרד הבריאות אם קופת חולים כלשהי מפרה את ההתחיבויות שלה כלפיך.

הזכויות שלך כמטופל מפורטות בדרך כלל באתרים של קופות החולים, וגם באתר משרד הבריאות, ואם קופת חולים כלשהי לא מספקת לך את השירותים שהיא צריכה לספק לך מכח סל הבריאות, ובתנאים המפורטים בתקנונים שלה (אשר נמצאים בדרך כלל באתרי האינטרנט של קופות החולים), אתה יכול לפנות לבית-הדין לעבודה ולבקש צו שיחייב אותה לתת לך את השירות השנוי במחלוקת.

שלום קובי,

סעיף 18 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 קובע כי:
"18. (א) מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו."

אמנם אופטומטריסט אינו נכלל ברשימת המטפלים המפורטת בהגדרות של החוק, אך החוק מאפשר לשר הבריאות להכיר בבעלי מקצועות נוספים כמטפלים עפ"י החוק, וביום 8.3.98 הכריז שר הבריאות על מטפלים באופטומטריה ככאלה שחוק זכויות החולה חל עליהם.

לפיכך - יש להתייחס למידע שהאופטומטריסט מחזיק על נתוני העדשות שלך, כאל מידע רפואי השייך לך - והוא חייב למסור לך את הנתונים הללו. אתה זכאי לדרוש ממנו גם מסמכים נוספים על כל הטיפולים שהוא ערך לך, על עדשות שהוזמנו (כדי לראות את התכיפות של הזמנת העדשות), על ההנחיות שניתנו לך איך להשתמש בעדשות, ואולי עוד דברים שהתקיימו במפגשים ביניכם.

אתה רשאי בהחלט לפנות אליו ולהסביר לו שהוא חייב למסור לך את הנתונים האלה, ושאם תפנה לבית-משפט - הוא יחייב אותו למסור את המידע.

שלום ג',

איני יכולה לומר שאני מבינה לחלוטין את תשובתו של הרופא, ואיני מבינה איזה טיפול ניתן לך. עד כמה שידוע לי, אנטיביוטיקה אינה מונעת הופעת תגובה אלרגית.

בכל מקרה - אם לא ניתן לך הטיפול הנכון, ואם למשל בשל העובדה שלא קיבלת אנטיביוטיקה, התפתחה דלקת, אשר תשאיר נזק לצמיתות, ייתכן שיהיה מקום לבדוק את הנזק לעין ולהגיש תביעה.

אלא שתביעה צריך להגיש רק אחרי שהנזק הרפואי מתגבש והמצב הרפואי מתייצב. אם מדובר בתופעה שתחלוף תוך טיפול הולם וזמן לא ארוך - לא יהיה כדאי להגיש תביעה על רשלנות רפואית, אפילו בהנחה שהייתה רשלנות כזו.

מאחלת לך החלמה מהירה ושלמה!

שלום יוליה,

אמנם השאלה היא בתחום דיני המיסים, אבל ככל הידוע לי אין שום סיבה לקבל החזר מע"מ. 

שלום פלוני,

השאלה שלך היא מתחום דיני המשפחה, ואתה צריך להפנותה לפורום דיני המשפחה.

בהצלחה,

שלום סמלת,

איני בקיאה בדיני המעמד האישי - וייתכן שעורכי-הדין אשר עורכים הסכמי הורות או הסכמים לחיים משותפים יכולים להשיב אם מקובל לערוך הסכמים כאלה.

בהנחה שניתן לערוך הסכמים כאלה - הסכמים אלה לא מחייבים את הצוות הרפואי, ולא יכולים לפגוע בזכות האישה על גופה. כך שאם בסופו של דבר יש הריון מרובה עוברים - לא ניתן לכפות על האישה להפסיק הריון של חלק מהם.

שלום יניב,

קודם כל - בריאותך היא החשובה. אם אתה סובל כעת מבעיה רפואית כלשהי - פנה לטיפול רפואי מתאים.

באשר לרשלנות הרפואית - הכי חשוב לומר שאם הטיפול לא נעשה בארץ, בדרך כלל לא ניתן לתבוע בארץ, למעט אם הטיפול בוצע ע"י רופא ישראלי, או אורגן על-ידי גוף ישראלי אשר מפנה את האנשים הזקוקים לטיפול הזה - לביצוע הטיפול בחו"ל. גם אז - כדאי לראות אם בהסכם ההתקשרות איתם אין התייחסות לשאלה היכן אפשר להגיש תביעות.



לגבי הוכחת הרשלנות - כמו בכל תביעה בגין רשלנות רפואית - צריך חוות דעת של רופא מומחה בתחום המתאים. המומחה יבדוק את התיעוד הרפואי, אותך, ויחווה דעתו אם מדובר בטיפול שעולה בקנה אחד עם סטנדרט הטיפול הרפואי, או לא.

מאחלת לך החלמה מהירה.

שלום רותם,

ראשית - עדיין לא מאוחר. את יכולה לפנות כעת לליווי של תזונאי/ת ולתקן את מה שצריך תיקון.

באופן עקרוני - ראוי היה להנחות אותך לקבל ליווי מקצועי מתאים. צריך לבדוק את התיעוד הרפואי ולראות אם זה לא נעשה בזמן הרלבנטי. אבל גם אם לא - אני מתקשה לראות כאן משהו שמצדיק הגשת תביעה כנגד בית-החולים.

בהצלחה,

שלום אורי,

ההקשר של השאלה שלך לא ממש ברור לי, וייתכן שלא פנית לפורום הנכון.

פעמים רבות התשובה תלויה בהסכם עליו חתמת, במיוחד התשובה אם אתה יכול לבטל את ההתקשרות, באיזה נסיבות ומתי.

שלום מתן,

קבלת תשלום במזומן, ככל שלא הוצאו בגינו חשבונית וקבלה, הינו עבירה על החוק. אם הוצאו בגינו חשבונית וקבלה - הוא תשלום לכל דבר ועניין.

אם סבלת מרשלנות רפואית - אתה רשאי לתבוע את נזקיך מהרופא ו/או מהמוסד הרפואי בו טופלת, ולא רק את החזר ההוצאות שהיו לך בגין הטיפול (ואני כוללת את התשלום במזומן ואת המתנות בגדר ההוצאות לטיפול).

שלום עמרם,

טוב שלבסוף אותרה הבעייה, ואני מקווה שלא תסבול מכאבים כאלה בעתיד.

בכרונולוגיה שאתה מתאר, לא ברור אם בתקופה הראשונה שסבלת מהכאבים, לפני 3 שנים, באמת אבנים בכיס המרה היו הסיבה לכאבים, שכן בוצעה בדיקת אולטרסאונד אשר שללה ממצא זה. אפשר כמובן לחפש את בדיקת האולטרסאונד ולראות אם אכן לא הדגימה ממצא כזה, או שמא הפענוח פספס את הממצא.
בהנחה שלא היה ממצא כזה לפני 3 שנים - הרי שאין רשלנות, וקשה יהיה להוכיח שבדיקת CT הייתה מאתרת אבנים בכיס המרה.
בהנחה שהיה ממצא כזה - הרי שממילא הטיפול היה כנראה אותו טיפול. כך שהתביעה, אם אכן ניתן יהיה להוכיח שהאבנים היו קיימות במשך כל 3 השנים האחרונות - תתייחס לסבל מיותר של 3 שנים. איני מקלה ראש חלילה בסבל הזה, ובכל הנזקים שנלווים אליו, אבל בדרך כלל הפיצוי בגין נזקים כאלה אינו מצדיק את השקעת המשאבים הכרוכה בהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

בהנחה שהיום הכל כשורה - גם אם אפשר באופן עקרוני להגיש תביעה - לא בהכרח כדאי לעשות זאת.

מאחלת לך בריאות!

שלום רוני,

אם את חולקת על דעתו של הרופא, בקשר לאפשרות שהזיהום במערכת העיכול נובע מניתוח הקיצור - את יכולה להתייעץ עם רופא נוסף ולשמוע דעתו.

שלום חזי,

למרבה הצער יחס בלתי הולם של צוות רפואי וחוסר סבלנות - כשאינם מלווים בתוצאה רפואית לא מוצלחת - אינם מזכים בפיצוי משמעותי, כזה שמצדיק פנייה לערכאות.

טיפול לא הולם - ככל שהוא הסב נזק - מהווה כמובן עילת תביעה.

ולגבי חובת מסירת התיעוד הרפואי למטופל - יש חובה לעשות זאת, ואם אתה מעוניין לקבל את התיעוד, ומסיבה לא ברורה המוסד הרפואי מסרב לעשות כך - אפשר לפנות לפניות הציבור של המוסד הרפואי כדי לקבל את התיעוד, או לקבילות משרד הבריאות, ואפילו לפנות לערכאות כדי שינתן צו שיפוטי המחייב למסור את התיעוד הרפואי.

שלום קובי,

עפ"י סעיף 18 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996:

"(א) מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו."

פנה בכתב אל המוסד הרפואי. אם לא ישיבו לך תוך זמן סביר - שלח העתק לנציב הקבילות במשרד הבריאות ואם מדובר בבית חולים של שירותי בריאות כללית - גם לפניות הציבור של שירותי בריאות כללית.  

שלום ליאת,

בעקרון, תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית הינה 7 שנים מיום הטיפול הרשלני.

ישנם מספר מצבים בהם תוארך תקופת ההתיישנות, למשל - במקרה בו לא ניתן היה לגלות את הנזק מוקדם יותר. ייתכן שהמקרה שלך יכול להיכנס לחריג זה - אך צריך לבדוק את העובדות, את התיעוד הרפואי, ואת הקשר הסיבתי בין הסבל הנוכחי שלך לבין הטיפול הרשלני.

שלום א',

אני מסכימה איתך כי יש טעם לפגם ב"שיתוף" המידע. לכאורה מדובר במידע על חיוב כלכלי, אבל יש בו כדי ללמד על היזקקות לטיפול רפואי - וגם מידע זה אמור להיות חסוי.

מציעה לך לפנות להנהלת הכללית ולהסב תשומת ליבם להתנהלות השגויה.

שלום דודו,

חוק זכויות החולה מחייב מטפל לקבל הסכמת מטופל לטיפול רפואי. הסכמה צריכה להתקבל לאחר שניתן מידע רפואי הכולל, בין היתר, את תיאור התועלת הצפויה כתוצאה מהטיפול ואת הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי וחוסר נוחות.
חיסון הוא כמובן טיפול רפואי - ולכן צריך למסור את המידע הזה לפני עריכת החיסון.

בהיותו של המטופל קטין - ההסכמה לטיפול צריכה להינתן על-ידי הוריו, ולכן גם המידע, הן על התועלת והן על הסיכונים - צריך להימסר להורים.

לא ראיתי שצורף טופס כלשהו לשאלתך, אך ככל שאין בטופס פירוט של האמור לעיל - הוא אינו עומד בתנאים הקבועים בחוק זכויות החולה.