פורום רשלנות רפואית

שלום רוני,

בפסק-הדין בית-המשפט אמור לדון בחלקו של הנתבע שנשאר בדיון באחריות כלפי התובע, וכן לפסוק את גובה הנזק. הנתבע שנשאר צריך לשלם את החלק היחסי מתוך הנזק, ללא קשר לסכום ששילם הנתבע שאיתו נערכה פשרה, וזאת ככל שהסכם הפשרה אינו קובע מנגנון אחר לגבי ניכוי הסכום ששולם בפשרה. כך נקבע לאחרונה בפסק-דין של כב' השופט עמית בבית-המשפט העליון.

שלום ניב,

הפורום שלנו אינו עוסק בקביעות של ועדות הצבא. אני הייתי פונה אליהם בכתב ומסבירה את המצב, או פונה לעו"ד המתמחה בדיני צבא וקביעות של ועדות של הצבא.

שלום פאול,

הפורום שלנו אינו מטפל ברשלנות בטיפול בבעלי חיים. אישית איני מכירה עורך-דין אשר עוסק בכך.

שלום חיה,

התוצאה של הניתוח שעברה אימך אכן מצערת, וחבל שהניתוח לא רק שלא שיפר את מצב הכתף, אלא אף החמיר אותה.
למרבה הצער - לא כל תוצאה לא מוצלחת של ניתוח מלמדת על רשלנות, ולכן איני יכולה  מיד לשלוח אותך להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. לפעמים הרופאים עושים הכל נכון, ולמרות זאת הגוף שלנו לא מגיב כמצופה. 
ככל שיימצא רופא שיבדוק את מהלך הניתוח, ויביע דעתו שהניתוח לא בוצע על פי הפרקטיקה הרפואית הסבירה - ניתן יהיה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, תביעה כזו שתתן לאמך פיצוי כספי על הנזק שנגרם לה. 

שלום רונית,

עפ"י חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, זכותו של מטופל לקבל את התיעוד הרפואי אודותיו. לנוחותך אני מצרפת את לשון החוק, בה יש גם תשובה לשאלתך:

זכות המטופל למידע רפואי

18. (א) מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו.

          (ב) חבר בצוות המטפל רשאי למסור למטופל מידע רפואי בתחום עיסוקו בלבד ובתיאום עם האחראי על הצוות.

          (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי מטפל להחליט שלא למסור למטופל מידע רפואי מלא או חלקי המתייחס אליו, אם המידע עלול לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל או לסכן את חייו; החליט המטפל כי אין למסור למטופל מידע כאמור בסעיף קטן זה, יודיע מיד על החלטתו לועדת האתיקה ויצרף את המידע שלא נמסר למטופל ואת נימוקיו לאי מסירתו.

          (ד) ועדת האתיקה רשאית לאשר את החלטת המטפל, לבטלה או לשנותה.

          (ה) בטרם תיתן ועדת האתיקה את החלטתה, רשאית היא לשמוע את המטופל או אדם אחר.

אני מציעה שתפני בכתב לבית-החולים, ותשלחי העתק לפניות הציבור של משרד הבריאות. אני מעריכה כי תקבלי מענה שיתאים לנוסח החוק, לרבות הפנייתך לועדת האתיקה.

שלום נוי,

כדי להצליח בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח:
1. רשלנות בטיפול
2. נזק מוכח
3. קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק.

ככל שלא הופנית במשך תקופה ארוכה לבדיקה שהייתה נחוצה לצורך הטיפול הנכון בה (וככל שמדובר בתקופה בלתי סבירה לדעת רופאים נוספים), צריך עדיין להוכיח שהנזק שנגרם לך הינו בלתי הפיך, ולא רק שפתרון הבעייה נדחה.

אם הנזק בלתי הפיך, והוא כולו תוצאה של האיחור באבחון - ייתכן שיש מקום להגיש תביעה. צריך יהיה כמובן לתמוך את התביעה בחוות דעת רפואית שתאמר שהנזק בלתי הפיך, ושהוא כולו תוצאה של האיחור באבחון.

שלום דנה,

על פניו, אין סעיף בחוק האוסר על תיעוד הטיפול על ידי הקלטה ו/או צילום יחד עם זאת, יש לפעול לקבלת הסכמה של המטופל לתיעוד הטיפול באופן זה. ניתן ללמוד זאת, בין היתר, מחוק הגנת הפרטיות וכן מכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל. חשוב לתעד הסכמה כזו של המטופל בתיק הרפואי שלו.

אם ההקלטה נעשתה לצרכי הוראה או פרסום מדעי או מחקר כלשהו, ניתן לעשות בה שימוש ללא חשיפת פרטים מזהים של המטופל, כמובן בתנאי שניתנה לכך הסכמת המטופל.

כן. ניתן לתעד ולהעביר מידע אודות טיפול רפואי לצורכי הוראה ו/או פרסום מדעי ו/או מחקר, ובלבד שלא נחשפו פרטים מזהים של המטופל. תיעוד זה אינו מהווה חלק מהרשומה הרפואית הנוגעת למטופל.

הקלטה של טיפול רפואי הינה חלק בלתי נפרד מהרשומה הרפואית.לכן זכותו של המטופל לקבל העתק ממנה, כמו שהוא זכאי לקבל עותק מכל תיעוד רפואי שלו.

בברכה,

שלום אוג,

כדי לזכות בתביעת רשלנות רפואית, לא די להוכיח שהייתה רשלנות (וכאן אני מוכנה להניח שחיסון במרחק של 18 ימים ולא 21 ימים הוא רשלני - אם כי איני יודעת בוודאות), צריך להוכיח גם קשר סיבתי בין הרשלנות (פער הזמנים הקטן מידי) לבין הנזק (תופעות הלוואי שלך). למיטב הבנתי יהיה מאוד קשה, אם לא בלתי אפשרי, לייחס את תופעות הלוואי דווקא להקדמת החיסון השני, ולא לעצם קבלתו, שכן מתחסנים רבים סובלים מתופעות לוואי אחרי החיסון השני. לכן איני ממליצה לתבוע את קופת החולים, באשר סיכויי ההצלחה קלושים מאוד.

שלום שיר,

אני מצטערת לשמוע שהניתוח לא השיג את ההקלה לשמה נזקקת לו מלכתחילה. 



באופן עקרוני - המטפל צריך להסביר למטופל את פרטי הטיפול הרפואי שהוא אמור לקבל, את הסיכונים ואת הסיכויים, וגם את דרך הטיפול. לכן - לכאורה היית אמורה לקבל הסבר על הדרך בה יתבצע יישור של המחיצה.



עם זאת - צריך לבחון את התיעוד הרפואי, את טופס הסכמה לניתוח, את דו"ח הניתוח וגם לבדוק מה היא הדרך המקובלת לתיקון המחיצה, ומדוע במקרה שלך הייתה סטייה ממנה - אם הייתה סטייה כזו. לשם כך צריך יהיה להעביר את מלוא התיעוד הרפואי (לא רק את מכתב השחרור) לרופא המנתח א.א.ג, ולקבל את הערכתו המקצועית אם הייתה כאן רשלנות אם לאו. רק לאחר מכן - עורך-דין יוכל להעריך אם קיימת עילה לתביעה.

שלום אור,

הרישום הרפואי צריך לשקף את הבדיקות והטיפולים שנערכו וניתנו למטופל. הממצאים המתוארים בסעיף (1) לשאלה שלך - הם כולם תוצאות של בדיקות פיזיולוגיות מסויימות, וברור שצריך לבצע אותן כדי לדעת את תוצאותיהן. אם התוצאות נרשמו מבלי שנערכה בדיקה כלשהי - אין זה תקין, בלשון המעטה.

לגבי הסעיף השני בשאלתך - אני מניחה שזהו רישום לצרכים מינהליים של קופת החולים, ואני מציעה לבדוק איתם.

שלום אהרון,

כדי להגיש תביעה ברשלנות רפואית, צריך שיהיה נזק בלתי הפיך. בשאלה שלך לא מתואר נזק כזה, למרבה המזל, ולכן לא נראה שיהיה מקום להגשת תביעה על רשלנות רפואית. אם מדובר במינהל לא תקין - אתה יכול לפנות בתלונה לנציב תלונות הציבור של המוסד, או של קופת החולים ששלחה אותך למכון, או אפילו למשרד הבריאות - אבל לא לקבל פיצויים כלשהם.

שלום טל,

הערכת נכותו של אדם היא עניין רפואי, ובדרך כלל, כדי שלקביעה יהיה תוקף משפטי כלשהו - רק רופא יכול להעריך אם יש נכות ומה שיעורה.

כאשר אתה כותב "לקבל אחוזי נכות" - השאלה הינה כללית מידי. 

אם הכוונה היא לקביעה של ועדה רפואית של הביטוח הלאומי או של משרד הבטחון - יש לכל אחד מגופים אלה תקנות אשר על פיהן נקבעים אחוזי הנכות של הנבדקים אצלם. בדרך כלל הנכות נקבעת, לאחר בדיקה רפואית - על פי מידת ההגבלה של הממצא הרפואי על תפקודו של הנבדק. יש אנשים שבלט דיסק משבית אותם, מגביל את טווח התנועה שלהם או גורם להם לכאבים אשר מונעים מהם תפקוד תקין, ויש כאלה שאותו ממצא רפואי לא ישפיע כלל על תפקודם. לכן קשה לתת תשובה לשאלה שלך. עדיף שרופא יבדוק אותך - ויעריך אם הממצאים מצדיקים קביעת נכות כלשהי, ומה שיעורה.

שלום ניר,

מקווה שכעת אתה כבר חש בטוב. הרגשה רעה בעקבות חיסוני הקורונה היא אחת מתופעות הלוואי שידועות לציבור. אין מקום לתביעה בעקבות הופעת הרגשה רעה, אשר אמורה להיות זמנית.

שלום יוסף

הכלל הוא שמומחה אשר מגיש חוות דעת נדרש להתייצב בבית-המשפט להיחקר על חוות דעתו.

לאחרונה - ובמיוחד לאור המציאות במחלת הקורונה - בתי המשפט קיבלו בקשות להעיד עדים בהיוועדות חזותית, אבל יש לומר שהשאלה אם ניתן יהיה לקיים עדות באמצעים וירטואליים נתונה להחלטת השופט/ת אשר יידונו בתביעה שלך.

שלום אורי,

ההוצאות הבסיסיות הן הוצאות לאיסוף התיעוד הרפואי, הוצאות ליעוצים רפואיים, עלויות של חוות דעת רפואית או לעיתים מספר חוות דעת - בתחומי רפואה שונים, לפעמים יש הוצאות למומחים נוספים (אקטואר, עו"ס לעניין עלויות שיקום, מהנדס לעניין התאמת דיור וכו' - עפ"י המקרה והנזק הנדרש), אגרת בית-המשפט, עלות התייצבות המומחים למתן עדות.
במקרה שהתביעה נדחית - אין "תעריפון", אבל להוצאות בפועל שהוציא הנתבע, יש להוסיף גם שכ"ט עו"ד. לעיתים בית-המשפט פוסק סכום גלובלי, שאינו משקף את כל ההוצאות - ולפעמים יש חיוב לפצות בכל ההוצאות שהוציאו הנתבעים.

שלום שרון,

על פניו נראה שהזריקה לא בוצעה במיומנות הנדרשת, והסבה נזק זמני לך ולתינוק שלך. אני מבינה שהנזק לשניכם היה זמני, אם כי מטריד ומדאיג מאוד.
צריך לעיין בתיעוד הרפואי ולהבין היכן היה הכשל בהרדמה האפידורלית, ומדוע זה גרם נזק לתינוק.
ככל שיימצא מומחה בתחום ההרדמה אשר יאמר שהזריקה לא בוצעה במיומנות הדרושה, וכי היא זו שהסבה את הנזק לך ולתינוק, יש מקום להגשת תביעה נגד בית-החולים.

רותם שלום,

בהחלט היה ראוי שהמנתח יצייד אותך במרשם למשככי כאבים לאחר הניתוח, אך יש להעריך שניתן היה להשלים את מה שהוא החסיר עם השחרור - מיד לאחר שהופיעו הכאבים, ויכולת לקבל מרשם למשככי כאבים, גם אם לא מייד לאחר הניתוח.

מאידך - העובדה שהופיע זיהום לאחר הניתוח - מצדיקה בדיקה אם ננקטו כל אמצעי הזהירות הראויים כדי למנוע את הזיהום. עם זאת - אם הזיהום חלף מבלי שהותיר נזק קבוע ובלתי הפיך - לא כדאי יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית - מכיוון שהגשתה תהיה יקרה כמעט כמו סכום הפיצוי שאפשר לקבל. אם נותר כתוצאה מהזיהום נזק קבוע - כדאי לבדוק את התיק הרפואי ולשקול הגשת תביעה.
אני מקווה שהלחץ הנוירולוגי שוחרר, ושחזרת לתפקוד מלא וטוב.

שלום רוני,

בכל הכבוד, אני חוששת שאת מפרשת לא נכון את מאמציו של עורך-הדין מטעמך. כידוע לך, לא ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית ללא חוות דעת רפואית, ולפעמים מספר חוות דעת בתחומים שונים. יש להעריך כי לו היה נמצא הרופא אשר היה מוכן לערוך חוות דעת שתבסס את טענותיכם כנגד המטפלים הרפואיים הרשלנים, הרי שהוא מזמן היה נותן חוות דעת כזו. כנראה שהמקרה קשה, או גבולי, וכנראה כל הרופאים שעיינו עד עתה בתיק או בדקו אותך - לא חשבו שיש בעיה בטיפול הרפואי שקיבלת. עם זאת - עורך-הדין שלך לא הרים ידיים, ולא ויתר, לא אחרי יעוץ רפואי אחד, וגם לא אחרי שניים, והמשיך להפנות אותך לרופאים כדי למצוא את הרופא שיתמוך בתביעה.
את צריכה להעריך את מאמציו ואת העובדה שהוא לא ויתר עבורך עד עכשו.

מקווה שתמצאו את הרופא שיסייע. בהצלחה!

שלום לאה,

אני מקווה שהחלמת מהדלקת, שהניתוח עבר בשלום, ושאת בדרך לבריאות מלאה.

בעקרון - לשופטים יש חסינות מפני תביעות נזיקין. אפשר בנסיבות מאוד מיוחדות וכאשר מדובר ברשלנות מאוד בוטה לתבוע את המדינה, באשר לכאורה הם אחת מזרועותיה. אלא שנראה לי שהמקרה שתיארת לא ייכנס למסגרת אותם מקרים מיוחדים בהם הותר להגיש תביעת נזיקין בעקבות החלטה שיפוטית.

בתביעת רשלנות רפואית תצטרכי, בין היתר, להוכיח כי המעשה הרשלני הוא שגרם לנזק. אני מתקשר להניח שיהיה רופא כלשהו שיאמר שהדלקת נגרמה בגלל שנסעת לבית-המשפט, גם אם זו התחושה שלך. מבלי שתהיה חוות דעת כזו, לא תוכלי להוכיח את התביעה שתרצי להגיש.

בנוסף - כל עוד מדובר בנזק בר חלוף, אין הצדקה כלכלית להגשת תביעת רשלנות רפואית, באשר הוצאות ניהולה יעלו כנראה על כל פיצוי שאפשר יהיה לקבל.

כאמור לעיל, אני מקווה שהחלמת, וגם מקווה שהדיון המשפטי עלה יפה.

שלום אורי,

כדי להשיב על השאלה אם יש מקום לתביעה - צריך לדעת פרטים נוספים. תלוי באיזה שלב אותר ההריון החוץ רחמי. עד שבוע 7 לפחות, אפשר לבצע הפסקת הריון תרופתית, אשר חוסכת התערבות כירורגית. אם מדובר בשבועות מתקדמים יותר - ייתכן שהיה הכרח לכרות את החצוצרה כדי למנוע נזק גדול יותר.

מובן שלפני הניתוח צריך היה להסביר לך את כל הסיכונים שבניתוח, וצריך לראות את טופס ההסכמה לניתוח עליו חתמת, ולראות שהסיכונים הללו לא מפורטים בו. אם הסיכונים מפורטים - יהיה קשה יותר לתקוף את עניין ההסבר על הסיכונים.

לגבי אחוזי הנכות - למיטב הבנתי תקנות הביטוח הלאומי אינן קובעות נכות על כריתה של חצוצרה בלבד (ללא השחלה).

מאחלת לך שתצליחי להרות במהרה ובקלות.