פורום רשלנות רפואית

שלום רפי,

אם כי ניסחת שאלה עם מידע רב, עדיין מתעוררות שאלות רבות כדי שניתן יהיה להשיב לך על שאלתך.
למשל - האם נבדקת לאחר הניתוח במקום בו בוצע הניתוח? אם כן - כמה פעמים? מה נאמר בכל בדיקה? האם לא נבדקת במשך 15 שנים אצל רופא עיניים אחר? מה אמרו הרופאים הקודמים? איך ניתן לדעת שהפגיעה בקרנית ארעה במהלך ניתוח הלייזר ולא בשלב אחר ב-15 השנים האחרונות? האם התלוננת במהלך התקופה הזו ורופאים אחרים לא אבחנו את הליקוי? מה השתנה עכשו במצבך, שמצריך טיפול אחרי 15 שנים, ולא היה קיים מיד לאחר הניתוח?
כל השאלות הללו חשובות כדי לא לתת תשובה מיידית שתקופת ההתיישנות הינה 7 שנים, ולאחר מכן תביעתך מתיישנת. ייתכן שניתן להפעיל כאן חריגים לגבי תקופת ההתיישנות - אבל צריך מידע נוסף.

שלום אלינור,

בעיקרון, תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית זהה לתקופה הקבועה בדין הכללי - והיא 7 שנים מיום האירוע בו הייתה רשלנות רפואית.
ישנם מספר חריגים לחוק, למשל - אם הנזק התגלה רק בשלב מאוחר לאירוע ולא יכול היה להתגלות קודם לכן - אזי ייתכן שתקופת ההתיישנות תחל מיום גילוי הנזק, אם הרשלנות הרפואית ארעה לקטין, אזי תקופת ההתיישנות תחל מיום הגיעו לבגרות, וישנם מספר חריגים נוספים.
אז אם את חושבת שיש נסיבות מיוחדות - צריך לשמוע אותן - ואולי ניתן להאריך את התקופה הבסיסית של שבע שנים.

שלום רות,

אם האבחנה שניתנה בבדיקת תפקודי ריאות שינתה את הטיפול, יש באמת להצטער על כך שלא נשלחת אליה קודם, ולא קיבלת טיפול שיקל עלייך. עם זאת - כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית צריך להוכיח שהבדיקה הייתה משנה את מהלך הטיפול הרפואי שהיה ניתן, וכדי שהתביעה תהיה כלכלית, צריך שיהיה נזק בלתי הפיך בעקבות הרשלנות. 
על פניו לא נראה שהמצב שאת מתארת מתאים לתביעה כזו. כמובן אם את חולקת על זה, תוכלי להתייעץ עם עו"ד אשר מתמחה בתביעות רשלנות רפואית, למסור לו פרטים נוספים, ואולי לאורם תשתנה התשובה.

מקווה שהטיפול שאת מקבלת עכשו מביא לך הקלה.

שלום משה,

ככל שבעקבות החריגה מהמועדים הקבועים למתן תשובה (אם יש התחייבות כזו) לא הסבה נזק בלתי הפיך - אין מקום להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

ככל שאינך מקבל התחייבות שאתה חושב שאתה זכאי לה, או שאינך מקבל מענה כלשהו מקופת החולים - אתה יכול לפנות לבית-הדין לעבודה לשם מימוש הזכויות הרפואיות שלך. זו אינה תביעה של רשלנות רפואית - אלא תביעה לקבל את הזכויות שלך עפ"י חוק ביטוח בריאות - ככל שקופת החולים אכן הייתה צריכה עפ"י אותו חוק לתת לך את ההתחייבות.

שלום,

אם יש מקום לתביעה משפטית כלשהי - היא בתחום החוזי. אתה שילמת (או מישהו שילם עבורך) עבור שירות שלא קיבלת אותו.
באופן פרקטי אם אתה משוכנע שהרופא לא בדק אותך בבדיקות המפורטות בדו"ח שלו - הייתי מציעה לפנות במכתב למכון הרפואי הידוע שאליו פנית לביצוע בדיקת הסקר, לפרט להם את תלונתך, ולבקש בדיקה חוזרת - אולי אצל רופא אחר.

מקווה שגם התוצאות שלה תהיינה תקינות.

שלום אולג,

כאשר אתה מוסר ויתור על סודיות רפואית, ככל שאתה לא מסייג בו מסמכים כלשהם, הרי שהמוסד הרפואי ימסור את כל המסמכים שברשותו, בלי לעיין בהם ולבדוק את התוכן שלהם.
לכן אם ידוע לך על מסמכים ספציפיים שאתה לא רוצה שיימסרו לצד השני - אתה צריך לסייג את הטופס כדי שלא יכלול מסמכים אלה.

שלום רוני,

המועד להגשת ערעור על פסק-דין הוא 60 ימים מיום שפסק-הדין הומצא לצד המערער, וזאת מכח תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

שלולם עמית,

צר לי על מותו של חתולך.
פורום זה עוסק בתביעות רשלנות רפואית בטיפול בבני-אדם. עם זאת - למיטב הבנתי - הפסיקה מתייחסת לבעלי חיים כאל "רכוש", ואיני משוכנעת שזה יהיה נכון מבחינה כלכלית להגיש תביעה כמו שאתה מכוון אליה.

שלום אסתי,

צר לי לשמוע על ההתדרדרות המצערת במצב הרפואי, ואני מקווה שאת מחלימה ומשתקמת.

כדי להבין אם יש לך עילת תביעת בעקבות שאיבת השומן, חשוב להבין מה הוסבר לך לגבי הסיכונים שבפרוצדורה, האם סיכונים אלה מופיעים בטופס ההסכמה שחתמת עליו, מה הוסבר לך על הניתוח השני ומדוע הוא נחוץ, צריך לבדוק איזה בדיקות נעשו לך טרם שאיבת השומן, וגם לבדוק אולי מה השתבש בטיפולים עצמם.
אני מציעה שתפני לעורך-דין המתמחה בכך, שיעיין בכל התיעוד הרפואי, יבחן אותו, ויעריך את הסיכויים בהגשת תביעה.

שלום,

תנחומי על פטירת אמך.
צריך להבין את סדר הפטירה.
אם אביך נפטר לפני אמך - הוא לא יורש אותה. זכויות התביעה בגין מותה, בהנחה שנגרם מרשלנות רפואית, הן רק של היורשים - כנראה הילדים, ולכן המצב הפיננסי של אביך בשעת מותו לא רלבנטי.
אם אביך נפטר לאחר אמך - ויורש אותה - אז החלק שלו כפוף לחובות שלו לנושים. עדיין החלק של היורשים האחרים אינו כפוף לחובות כלשהם.

שלום,

אם מישהו מציג עצמו כפסיכיאטר או כפסיכולוג, או כל בעל מקצוע אחר שמצריך רישוי, והוא אינו כזה - זו עבירה.

אם מישהו שחלה עליו חובת סודיות רפואית חושף מידע רפואי אודות מטופל - הוא פוגע בפרטיות של המטופל ועלול לשלם פיצוי כספי למטופל שפרטיו נחשפו.

ולגבי הסנקציות העונשיות  - הפורום הזה אינו עוסק במשפט הפלילי, ואיני יודעת להשיב על שאלותיך העוסקות במשפט הפלילי. 

שלום איילת,

ברור שזה לא תקין לחלוטין למכור תרופות שפג תוקפן. עם זאת - ככל שמכירה זו לא הסבה נזק שניתן להוכיח אותו - אין מקום לתביעה בעילה של רשלנות רפואית.
ייתכן שיש כאן עניין צרכני - ואולי אם מדובר בתופעה - יש מקום לתביעה ייצוגית (ואני איני יודעת להשיב על כך) - אבל אין כאן לדעתי בסיס לתביעת רשלנות רפואית.
מקווה שגילית את זה בזמן - ולא השתמשת בתרופות שתוקן פג.

שלום יגאל,

קשה לי לנתח את הפיצוי שניתן לך בפשרה שהושגה, כי בדרך כלל פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה ניתן בגין טיפול רפואי שלא ניתנה לו הסכמה מדעת, אבל העובדות שאתה מתאר עכשו אינן מבססות סיטואציה כזו, במהלכה נשללה ממך זכות הבחירה באשר לאפשרויות אשר פתוחות בפניך לקבלת טיפול רפואי.
לכן איני סבורה כי יש מקום להגיש תביעה עכשו, לאחר שהמחלה ידועה, והשאלה אם הבחינו בה עכשו או לא - אינה רלבנטית לבחירה בין האפשרויות הטיפוליות העומדות בפניך.
מאחלת לך חיים טובים בצל האבחנה.

שלום,

רופא יכול לסרב לקבל מטופל, ככל שאין מדובר בסכנת חיים. כך קובעים כללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית, והם מתיישבים עם דרישות הדין בישראל.

ומדוע לא לפנות לטיפול אצל רופא שמעוניין לטפל בך, להקשיב לך ולהושיט לך עזרת מקצועית? זה לדעתי מה שכדאי לעשות. 

שלום יובי,

בכל הכבוד, דומה כי רופא השיניים יכול היה להיות זהיר, ויכול היה לדחות את טיפול השורש מחשש למחלה. אם היה מדובר בנושא שאינו סובל דיחוי, יכול להיות שניתן היה להפיג את החשש באמצעות בדיקה. בנוסף - ייתכן שישנו סיכון מיותר בחדירה לתוך החניכיים, כאשר יש לך זיהום כלשהו (ויראלי או חיידקי) במהלך הטיפול, וייתכן שהרופא רצה להימנע גם מסיכון זה.

שלום ליאור,

נראה כי המרפאה מכירה בכך שהטיפול לא היה מוצלח, והם מוכנים לתקן שוב את השן. אני מבינה את תחושתך שעדיף לקבל החזר ולבצע את העבודה במקום אחר. עם זאת - גם לתביעה יש עלויות משלה - וספק אם זה הפתרון ההולם בנסיבות הללו.
בכל מקרה - נראה שמדובר בתביעה קטנה, אשר אפילו כדי לברר אותה יהיה צורך בפינוי זמן, הוצאות דלק ואולי גם אובדן ימי עבודה.

שלום יערה,

בעקרון, תקופת ההתיישנות בדין הישראלי היא, נכון להיום 7 שנים מיום קרות המקרה. ישנן בחוק ההתיישנות עילות המאריכות את תקופת ההתיישנות, וחלקן יכוולת להיות רלבנטיות במקרה של אבחון שגוי - אם למשל האבחון השגוי היה לאורך שנים, ואבחון נכון נעשה יותר מ-7 שנים לאחר מכן - ייתכן שניתן יהיה להאריך את תקופת ההתיישנות, כי עד למועד האבחון הנכון לא ניתן היה לדעת שהאבחון הקודם היה שגוי.
צריך כמובן לראות את המקרה הספציפי, את המסמכים התומכים בטענות השונות, כדי לבדוק אם ניתן יהיה להוכיח שקיימת עילת הארכה.

שלום נתי,

כדי לקבל פיצוי בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח שהרשלנות הסבה נזק. כאשר מדובר בעגמת נפש בלבד, מעבר לכך שקשה יהיה לכמת את הנזק הזה, הרי שיש להעריך שעלויות הגשת התביעה וניהולה יעלו על כל פיצוי שניתן יהיה לקבל במסגרת תביעה כזו, אם בכלל.
לכן לא מומלץ להגיש תביעה כזו.

שלום אורן,

סעיף 18(א)  לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 קובע כי מטופל זכאי לקבל את הרשימה הרפואית המתייחסת אליו. עם זאת, ניתן להגביל את העיון ברשומה הרפואית, כפי שנקבע בהמשך הסעיף:

" (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי מטפל להחליט שלא למסור למטופל מידע רפואי מלא או חלקי המתייחס אליו, אם המידע עלול לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל או לסכן את חייו; החליט המטפל כי אין למסור למטופל מידע כאמור בסעיף קטן זה, יודיע מיד על החלטתו לועדת האתיקה ויצרף את המידע שלא נמסר למטופל ואת נימוקיו לאי מסירתו.

          (ד) ועדת האתיקה רשאית לאשר את החלטת המטפל, לבטלה או לשנותה.

          (ה) בטרם תיתן ועדת האתיקה את החלטתה, רשאית היא לשמוע את המטופל או אדם אחר."

לכן אם מסרבים לתת לך את הרשומה הרפואית, יש להעביר לועדת האתיקה של המוסד את ההחלטה ואת הנימוק מדוע לא לתת לך עיון ברשומה הרפואית.

בהצלחה!

שלום יעל,

יש צורך לקבל את הסכמת ההורים לחיסון נגד נגיף הפפילומה, ככל שמי שמקבלת את החיסון הינה קטינה.
עם זאת - ככל שלא נגרם נזק משמעותי בעקבות החיסון (ואני מקווה שזה המצב) העדר הסכמה כזו לא מצדיק הגשת תביעה. אפשר להגיש תלונה למשרד הבריאות ו/או למוסד בו ניתן החיסון.

שלום,

כל שאלה שמטרידה את מי ששואל אותה ראויה להישאל.

ייתכן בהחלט שהאחות שלקחה את מנת הדם הייתה חסרת ניסיון, וייתכן גם שמבנה כלי הדם של התורמת היה כזה שקשה היה למצוא את הדרך הקצרה וה"נקייה" לכלי הדם הדרוש.
בכל מקרה - את שטפי הדם הזמן עשוי לרפא, ואם חלילה יתברר שנותר נזק לאחר ששטפי הדם יספגו - אפשר לבחון את היקף הנזק.
כדי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לא די בקיומה של רשלנות, אלא צריך גם נזק משמעותי ובלתי הפיך. בכל מקרה של נזק זמני - עלויות הגשת התביעה תהיינה גבוהות יותר מהפיצוי שניתן יהיה לקבל . ולכן התשובות לשאלותיך הן:
רשלנות? - ייתכן
שותקים? - ככל ששטפי הדם יפסגו ולא ישאר נזק משמעותי - כנראה שכן.