פורום רשלנות רפואית

עשיתי סריקת מערכות והרופא לא גילה בעיה בעובר שהתגלתה בלידה מה עלי לעשות

בן זוגי עבר ניתוח ראש בב"ח. להסרת גידול לא סרטני.- גרורות. לאחר הניתוח שעבר בהצלחה והוסרו רוב הגרורות הוא הצליח להזיז את עברי גופו. בקשנו מהמנתח שיערוך צלום סיטי לראש כפי שיש לערוך לאחר כל ניתוח ראש. המנתח טען שאין צורך ורק למחרת יערכו צלום.
התברר כי היתה לו בצקת גדולה ומצבו הידרדר. ניתחו אותו כמה וכמה פעמים. עכשו הוא צמח. איך יודעים אם היתה פה רשלנות רפואית?

בשנת 1986 נולד בני האמצעי ולאחר מס' ימים התקלה שיד שמאל אינה מתפקדת כלל, לאחר טיפולים של למעלה משנה שופר התיפקוד כך שאין לו יכולת תיפקוד רק בכתף, אומנם זה לא מאה אחוז מפריע אך הוא אינו יכול להרים את יד שמאל גבוה מתקשה בשליחת היד קדימה וכדומה, מה צריך לעשות בכדי שיהיה כדאי אם בכלל להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד בית החולים.

בתי בת 21 ונולדה עם שיתוק מוחין. רק לאחרונה נודעה לנו האפשרות כי ייתכן וגרמה לזה רשלנות רפואית. אני מעוניינת להגיש את התביעה בשמה ורציתי לדעת אם זה אפשרי (היות והיא כבר לא קטינה...), כיוון שאיני רוצה שהיא תהיה חלק מהמשפט היות והיא נורא רגישה ואני חוששת שהדבר עלול לפגוע בה.

חמי ז"ל נפטר לפני 4 שנים בגיל 49 כתוצאה מסרטן בריאות, במשך כשנה וחצי לפני גילוי המחלה הוא התרוצץ בין מס' רב של רופאים והתלונן על כאבים איומים שמקרינים מכיוון הכתף אל הגב.ראוי לציין שהרופאים ידעו שהוא אדם מעשן ובכול הביקורים לא הועלה חשד לכיוון אפשרות של התפרצות המחלה כלל, למרות שתלונותיו על אופן הכאבים היו אמורות להדליק נורת אזהרה מצד הרופא כחלק מהתסמינים המקדימים לגילוי סרטן הריאה שמאופיינים ע"י כאבים אלה וחרף היותו אדם מעשן!
לצערי כפי שהזכרתי הוא התרוצצץ מעל לשנה אצל מס' רופאים כולל הליכה לחדרי מיון וחיפש מזור לכאביו שהלכו והתגברו, הממצאים מבחינתם תמיד היו פתרון של "משכחי כאבים", "כנראה פריצת דיסק" והחמור ביותר "נפשי" (עשו אותו פסיכופת שלא מפסיק להתלונן). המחלה התגלתה רק בפעם הרביעית שבה ביקר בחדר המיון (שכבר היה מוכר שם) ולא הסכים להשתחרר עד שיסכימו לאשפז אותו ולאתר את הסיבה לכאביו. לצערי המחלה התגלתה אצלו בשלב מאוחר מידי כאשר הסרטן התפרץ ושלח גרורות לכל הגוף ולאחר כ- 3 חודשים הוא נפטר. האם יש כאן פתח לרשלנות רפואית מצד הרופאים שטיפלו בו לפני איתו המחלה?
לתשובותכם אודה מראש
אלי

שלום רב!
שוכב בבית כחודשיים עקב חשש לקרע ברצועת הקרסול. בדיקת אולטרסאונד נכשלה עקב בצקת ונפיחות גבוה. כחבר קופ" מכבי ממתין כבר חודשיים לאישור הבדיקה. ועכשיו נודע לי שאצטרך לחכות עוד חודשיים למימוש הבדיקה. סובל מכאבים ובנוסף מסכן את מקום עבודתי עקב העדרות ממושכת! מה הפתרונות במצב כזה? האם קופ"ח יכולה לזרז את התור או להפנות אותי למכון פרטי? התחושה שאין מענה בצינורות המקובלים.......

במרץ 2007 פניתי לגניקולוג בבי"ח עקב דימומים.
נקבע לי ניתוח לתחילת אפריל. (8/4)
ב- 1/4 עברתי תאונת דרכים.
בשיחת טלפון עם הרופא הוא המליץ לדחות את הניתוח כדי שאחלים מהתאונה.
הוא דיבר על שבועיים-חודש. אמרתי לו שאגיע ביולי כי נכנסתי לתקופה של הכנה לבגרויות ( אני מורה).
לא היתה התנגדות מצידו.
הניתוח בוצע בסופו של דבר באוגוסט.
שאלתי את הרופא רגע לפני שנכנסתי לניתוח מה הסיכוי שהפוליפ ממאיר. תשובתו היתה: 99.9 % שלא. ( מאיפה שלף את הנתון הזה?)
אז שזה כן היה ממאיר.
בשיחה ביננו ( אני הגעתי אליו לפני שזימן אותי) - עדכן אותי, מדובר בסוג סרטן אגרסיבי יחסית ( דרגה 3).
הייתי כמובן היסטרית וביקשתי שינתח אותי בהקדם.
הוא קבע לי ניתוח יום אחרי ראש השנה. ההודעה התקבלה בערב ראש השנה - כך שלא היה לי כלל וכלל זמן לשאול/ לבדוק / לשקול. ( שלושה ימי חג בין ההודעה הראשונית לבין הניתוח שנקבע)
לדבריו , כשאני אמרתי -זה לפחות שנה אצלי - הוא ענה לי: אולי שנתיים. שוב, מאיפה המידע הזה? כמובן שדיבור מסוג זה הלחיץ אותי יותר, הנחתי שאני כבר במצב של גסיסה...
מכיוון שנתתי בו אמון - נכנסתי מיידית לניתוח.
הניתוח בוצע ביום עמוס במיוחד, אחרי שלושה ימי חג, כשבעצם "נדחפתי" לתור של הניתוחם. לדעתי הלחץ בחדר הניתוח ביום הניתוח גרם לכך שהניתוח לא בוצע במיטבו כי הוא לא הוציא 50 בלוטות לימפה כמו שנהוג בבית החולים שלו, אלא שתיים בלבד ( שלמעשה היו אחת...)

בדיעבד, היום אני יודעת שלא היתה שום הצדקה לדחיפות הזו בניתוח. הרחם היה נקי מכל שריד. לא מצאו בכלל שרידי גידול. ( אחרי הגרידה שעברתי באוגוסט).
רופא בכיר בתחום אמר שאפשר היה לחכות גם ארבעה חודשים וכלום לא היה קורה, בגלל סוג ואופי הגידול ( גדל כלפי פנים). ואולי יותר.
לא ניתנה לי הזדמנות לעכל שאני חולה, לבדוק ולברר אופציות שונות לניתוח/ טיפול.
אולי אפשר היה לעשות רק הקרנות, אולי אפשר היה להשאיר את השחלות, אולי הייתי מחליטה לבצע את הניתוח כמות שהוא.
אני לא יכולה להשתחרר מההרגשה שהיה חשוב לו "לתפוס" אותי - כדי שהוא יבצע את הניתוח, זה ניתוח בתחום שהוא אינו מומחה בו. הוא מומחה במיילדות ולא בגינקו-אונקולוגיה.
בשלב מאוחר יותר הוא גם זרק לי את זה, ( על הביקורת של מנהל המחלקה:הוא אומר את זה כי הוא רצה לעשות את הניתוח בעצמו..) כי הבנתי שמנהל המחלקה שלו מאוד לא מרוצה.
במהלך הניתוח הוא היה אמור להוציא בלוטות לימפה, הוציא רק שתיים, שמתוכם אחת היתה שומן ולא בלוטת לימפה. בעצם אחרי הניתוח הגדול נשארה השאלה לגבי רמת התפשטות הסרטן.
בגלל שלא נדגמו מספיק בלוטות לימפה - הופניתי להקרנות. את ההקרנות לא ביצעתי אחרי התייעצות עם שני רופאים, אבל הבנתי שנהוג לדגום בין 50-70 בלוטות לימפה ולא 2 , שהפכו לאחת כפי שעשה.
בגלל של נדגמו מספיק בלוטות לימפה הופניתי לבדיקה (פט סיטי) שזיהתה בלוטת לימפה מוגדלת. לאחר ניתוח והוצאת בלוטה זו התברר שהיתה תגובתית לניתוח - כלומר לא ממאירה,, היא גדלה כדרך פעולה נורמלית למצב לחץ של הגוף.
עקב הוצאת הבלוטה לקיתי בלימפודמה - בצקת ברגל. בצקת זו כרונית ואני אתחיל לטפל בה בעיסוי לימפתי ואצטרך להיות עם תחבושות לחץ ולטפל באופן שוטף בעניין ( יש לי כרגע מגבלה תפקודית עקב כך).
. חוץ מזה הרופא לא לקח ביופסיה מהגידול לפני הניתוח, בחודש מרץ כשהייתי אצלו - מה שיכול היה לשנות את השאננות שגיליתי למועד ביצוע הניתוח.
אז אולי לא היינו דוחים את הניתוח.
כל ההשתלשלות של הנ"ל ארכה כמה חודשים בהם הייתי במתח ולא היה ברור מה מצבי הבריאותי - בעיקר בשלב של גילוי הבלוטה המוגדלת.
אילו היו נדגמות מספיק בלוטות לימפה לא הייתי עוברת את סוג הבירור הנ"ל ולא הייתי מסתבכת עם הלימפודמה. הבלוטה היתה נרגעת לאחר זמן מה וחוזרת לגודלה הטבעי .

הסיפור ארוך. כרגע אני סובלת מאוד מתופעות גיל המעבר. והמחשבה שאולי הניתוח היה מיותר כפי שנעשה ואולי אפשר היה להשאיר את השחלות לא מפסיקה להציק לי.

האם עצם העובדה שלא נתן לי זמן למחשבה, ושקבע לי מועד לניתוח ללא הזדמנות לעכל את ה"בשורה" ולקבל חוות דעת נוספות, כמו כן, לפי מיטב זכרוני לא דיבר כלל על תופעות הלוואי והסיכונים הכרוכים בניתוח - האם זו עילה לתביעה?
והעובדה שלא לקח ביופסיה מהגידול?
ושאיפשר לי לדחות את הניתוח בלי לומר לי שקיים בכך סיכון?
והעובדה שלא דגם מספיק בלוטות לימפה?

רופא המשפחה שלי לא איבחן לי במשך מספר שנים סרטן בבלוטת התריס שבינתיים הורחבה לכל האזור (עלה על זה רופא מתחום אחר שאיבחן כמעט מיידית) כתוצאה מכך עברתי ניתוח שהותיר לי צלקת מכוערת לכל רוחב הגרון(כתוצאה מהתפשטות הסרטן),האם יש לי קייס לתביעה ואל מי מומלץ לפנות?

האם רשאי ב"כ התובע בעניין רשלנות רפואית לקחת על עצמו את הפשרה שהושגה בינו לבין ב"כ הנתבע ללא ידיעת הניזוק עצמו -ואף נצא מנקודת הנחה שלא סוכמו פרטים כגון אלו מחוסר ידיעת הניזוק

עברתי ניתוח הרניה במשפעה במקום בבבטן.
מה הסיכוי לתבוע ומה הסכום הריאלי שיכול להיות בתביעה כזו?

לעו"ד אסי לביא שלום רב!!
אני עברתי תאונת דרכים במהלך חופשתי מהצבא .
הוכרתי כנכה צה"ל ע אחוזים זמניים והכל.
עכשיו איך שהבנתי שאני יכול לתבוע את בית החולים על כך שהגעתי למיון אחריי התאונה היו צריכים לנתח אותי ישר וניתחו אותי רק לאחר חמש או שש שעות משהו כזה ובכל הזמן הזה אני סובל מכאבים עזים כי היה לי שבר פתוח בשוק של הרגל ושברתי את האגן ...
אחות בבית חולים חברה של אמא שלי אמרה לי שאני יכול לתבוע את הביטוח ...
אם כן אשמח לקבוע איתך פגישה ..

שלום,
יש לי 2 ילדים, בהריון הראשון שהיה לפני שנתיים וחצי, ערכתי בדיקות גנטיות ואת כל בדיקות ההריון הנחוצות כמו כן בדיקת שקיפות עורפית באולטרסאונד שיצאה תקינה ובבדיקת דם במכון הגנטית שיצאה לא תקינה לחלוטין, יש לציין שנלקחו 2 מבחנות למקרה שאחת תהווה בעיה,נאמר לי על המכון הגנטי שההיון לא תקין ושעלי לערוך דיקור מי שפיר - הלחץ והחרדה היו נוראיים אך הרופא שלי לא הסכים עם הבדיקה וטען שישנה טעות ושלח אותי לקראת סוף התקופה בה מותר לעשות את הבדיקה לבדיקה חוזרת שיצאה תקינה, הסתבר שבמעבדה לא בדקו את המבחנה השניה ושהמבחנה הראשונה נקרש הדם, קיבלתי מכתבי התנצות הן מהמעבדה והן ומנהל המכון הגנטי
האם אני צריכה לתבוע את המכון הגנטי? מה דעתכם על המקרה?
לשמחתי ההריון השני היה תקין אך הלידה - לא - התחלתי לידה רגילה ולבסוף העהריו אותי לניתוח קיסרי, במשך 5 ימי האשפוז התלוננתי בפני הרופאים שאני סובלת מכאבים חזקים בצד אחד ותמיד נענתי ב"זה בסדר, ככה זה צריך להיות", גם כשהשתחררתי סבלתי מכאבים ולאחר 5 שבועות פניתי לגניקולוג שלי שמיש בדק אותי וראה שאריות הריון ברחם, נבדקתי מספר פעמים על ידו והופנתי לבדיקות בבית חולים כשכולם החליטו פה אחד שיש שאריות ברחם ועלי לעבור גרידה ואחן ילדתי ב 9/3/08 ועברתי גרידה ב27/4/08 - בהרדמה מלאה - האם זוהי רשלנות רפואית? מה עלי לעשות? שהרי חופשת הלידה האמיתית שלי התחילה רק אחרי יותר מחודש וחצי של הלידה

הנני פונה אלייך בעקבות סוגייה של רשלנות רפואית במהלך ניתוח שעברתי לפני כ-3 שנים ופרטי כדלקמן:
לפני כ-3 שנים נותחתי בבית החולים *** ניתוח לשחזור רצועות כתף בעקבות אי יציבות בכתף ימין והמלצת רופאיי. התייצבתי ביום הניתוח ולאחר שבוצע הניתוח הרגשתי כאבים עזים ברגל שמאל ופשוט ללא יכולת להזיז אותה ואף היא הייתה כחולה ונפוחהץ בעקבות כך , במיידי הוזמן לחדרי בעת אישפוזי בבית החולים רופא שיבדוק את המצב ובוא קבע כי בעקבות שכיבה ממושכת על צד שמאל וכי לא שונה מנח השכיבה נגרמה פגיעה עצבית ברגל שמאל בנוסף ת יש לציין כי דברים אלה נכתבו במכתב השחרור מבית החולים. לאחר מספר שבועות של שיקום בוצעה בדיקת EMG בה נקבעה פגיעה עצבית בעצב הפרונאיל. בעקבות המצב הנ"ל היום אני סובל מ-DROP FOOT שבמשך הזמן הוביל אותי לנפילה בעקבות הפגיעה וגרימת חבלה בקרסול כולל קרעים ברצועות ופגיעה בגידי הקרסול. כיום הנני סובל מבעיות בהליכה ובקושי תפקודי המחייב ואתי באביזרי שיקום . בעקבות כך הנני פונה אלייך וזאת מפאת בחירת הסוגייה המשפטית המונחת בפנינו וזאת לאור פרט חשוב והוא כי כל התהליך של הניתוח שעברתי היה במסגרת היותי חייל ומכאן הנני מעוניין לברר אם עקב היותי חייל באותה העת שהובילה לשחרורי מצה"ל בפרופיל 21 בעקבות הפגיעות הנ"ל הנני עדיין יכול לתבוע את בית החולים בעילה של רשלנות רפואית??
אשמח אם תוכלי לעזור לי בעניין זה ובנוסף לענות לי לגבי סוגייה זו וזאת לאחר פנייה ובירור אצל אנשי מקצוע שדעתם חלוקה בעניין ... אשמח לשמוע את דעתך המנוסה ..

אשמח אם תוכלי לעזור לי ,
מהו שכר טרחה מקובל בתיקי רשלנות רפואית ? מדובר בניתוח אורטופדי כירוגי [לא מיילדות] בבחורה צעירה שהיתה מעורבת בו רשלנות בין היתר ניתוח באיבר נוסף ללא צורך וסיכום מראש [תקיפה]

ובכן לפני כשנתיים עברתי ניתוח אפנדצית ושנה לאחר מכן ניתוח הרניה
מאחר ונראה על פניו וגם ע"פ הבטן כי הניתוח לא צלח כי ההרניה היא הרניה והאחד חושב שהשני אחראי

לפני כ7 שנים עברתי ניתוח פלסטי בחזה. לאחר הניתוח היה לי זיהום מאד רציני שהצריך אישפוז וניתוח חוזר.
יש לציין שאת הניתוח עברתי דרך הקופה מסיבות רפואיות. היום יש דיספורמציה רצינית שלא ניתן לתקן אפילו בניתוח חוזר. שאלתי האם יש לי קייס לתביעה?והאם לא עבר יותר מידי זמן?

מצורף מכתב עם השתלשלות הענינים כפי שהיו. האם יש עילה לתביעה משפטית כנגד הרופאה?

שלום רב.
באיזה עילה יש לתבוע בי"ח כאשר המטופל הגיע בעקבות תאונת דרכים אולם נגרם לו גם נזק גופני בעקבות טיפול רשלני של בית החולים?

לפני כ-10 חמי תרם כלייה לאחותו. לאחר הניתוח נתגלה כי המנתח שכח צינורית בתוך גופו. את הצינורית כמובן היהי צריך להוציא באמצעות ניתוח נוסף. בניתוח נוסף הרופאים "סגרו" את הפתח ללא נקז כך שכל הדם הצטבר בתוך גופו ד שהחתך נפתח והיה עליו לעבור ניתוח נוסף על חשבונו להוצאת הזיהום וסגירת הפתח. כאשר ניסינו להגיש תביעה על רשלנות רפואית, לפני כשנתיים אף רופא לא הסכים לכתובחחות דעת נגד המנתח.
מה ניתן לעשות על מנת להוכיח כי אכן מדובר ברשלנות רפואית? האם אפשר עכשיו לנסות ולהשיג חוות דעת למרות שעבר כבר 10 שנים?

שלמתי בשיקים דחויים עבור טיפולי שיניים. בדיעבד התברר לי מחוות דעת רפואית שקיבלתי שעקירה שביצעו באחת משיני וההשתלה שבוצעה במקומה לא היתה מוצדקת ולא הועלתה בפני אופציה אחרת לטיפול.
בהמשך נאלצתי לבטל את פנקס השקים עקב פריצה לביתי והשאלה שלי האם אני מחויב להסדיר את התשלומים עם המרפאה או שאני יכול להמתין איתם עד לבירור הנושא בבית משפט לתביעות קטנות.
השאלה הכללית יותר היא האם חוסר שביעות ממתן שירות רפואי וחוסר תגובה ראויה מצידם יכולה להוות עילה לביטול שקים ?

מוטי

לאחר לידה השאירו לי טמפון וגינלי לאחר כשבועיים וחצי פניתי לרופא מטפל בשל כאבים חזקים מאוד וריך נוראי היום מעוניית להגיש תביעה ומחפשת מקרים נוספים שהיו בבית חולים ברזילי בכדי להועיל את התביעה

בתאריך 17/03/08 הגעתי לייעוץ להסרת שיער בלייזר מאזור הפנים.
אני בחורה בת 28. סטודנטית.
עברתי לפני 3 שנים ניתוח להסרת משקפיים שעבר בהצלחה.
לפני חודש וחצי החלטתי ללכת לבדיקת עיניים באותו מכון בו עשיתי את הניתוח.
בהזדמנות זאת ניגשתי גם לשיחת ייעוץ בקשר להסרת שיער מהפנים.
אני רוצה לציין שאני בהירת שיער.
המנהלת של הסניף גלית אפריאט קיבלה אותי בחדרה, והסתכלה עליי במבט כזה שאותו אני מפרשת כ"מה את עושה אצלי בחדר, את לא שעירה בכלל"
אבל היא לא אמרה כלום, אלא התקשרה לקוסמטיקאית שבאה מיד לחדר ולקחה אותי לחדר הטיפולים.
היא בדקה את פניי תחת זכוכית מגדלת ואמרה שאני מתאימה לטיפול.
חזרתי אל חדר המנהלת יחד עם הקוסמטיקאית שאמרה לה שאני מתאימה, ויש שערות.
המנהלת אמרה שאני יכולה להכנס לטיפול תוך שעה בערך, והסכמתי.
היא אמרה שאסור להשתזף, ושאצטרך 10 טיפולים.
שאלתי האם יכול להיות שאצטרך פחות והיא אמרה שאצטרך בדיוק 10.
היא שאלה אותי אם אני רוצה לעשות גם פאות, חשבתי שאם היא מציעה לי כנראה היא רואה שיש לי פאות שהלייזר מתאים להורדתן (בלונדיניות לחלוטין ופלומתיות).
בשאלון שניתן לי רשמתי שאני מטופלת בפרפנאן. אף אחד לא בדק שם את התרופה הנ"ל לפני הטיפול.
נכנסתי לטיפול.
נשכבתי על המיטה, והקוסמטיקאית שהמליצה לי על הטיפול גילחה את כל פניי.
את הפאות, סנטר, שפם. (אף אחד לא אמר לי לפני שייגלחו אותי)
הטיפול ארך כרבע שעה, ממש לקראת סופו היא אומרת לי "אני לא רגילה לפנים כמו שלך, יש לך רק 3 שערות".
באותו רגע הבנתי שעבדו עליי ומאז התחיל הסיוט שלי.
נכנסתי למספר פורומים ושאלתי לגבי התרופה- נאמר לי שהיא עלולה לגרום לכויות, לשיעור יתר ולכתמים כאשר היעור בא במגע עם לייזר.
ניגשתי עם אחותי יומיים לאחר הטיפול אל הסניף.
אחותי היתה מאוד נסערת ושאלה- מה פתאום אתם עושים לה לייזר,היא בלונדינית!!! מדוע לא בדקתם את התרופה??
היא הוצאה מהחדר, ונשארתי לבדי עם המנהלת.
היא אמרה לי שהפיגמנט שלי כהה, ושאין בעיה עם התרופה שאני נוטלת.
היא אף רצתה להתקשר לאחר מרופאיה אבל ויתרתי על התענוג.
היא המליצה לי להמשיך בטיפולים ואמרה שאני יכולה להפסיק גם אחרי הטיפול השני.
החלטתי ללכת למכונים אחרים ולבדוק מה הם אומרים לי.
אמריקן לייזר- לא קיבלו אותי בגלל שאני בלונדינית וגם התרופה מהווה בעיה.
נאטורפיל - אמרו שאני בהירת שיער וגם הגבות שלי בהירות ולכן הטיפול לא יהיה אפקטיבי.
פרופורציה - לא עושים טיפולי לייזר באזור הפנים כי זה לאט עובד וגורם לצמיחה מוגברת. כמו כן לא היו מקבלים אותי לטיפול בגלל צבע שערי הבהיר.
כללית אסתטיקה- לשלושים אחוז מהבנות יש צמיחה מוגברת בפנים לאחר הלייזר. הלייזר מעורר זקיקים רדומים- לא מומלץ. כמו כן איני מתאימה כי אני בהירת שיער.
רופא עור של קופ"ח כללית- לא ממליץ לי על טיפול לייזר בגלל שאני בלונדינית. נתן לי מכתב בו מציין שבגלל היותי בלונדינית טיפול הלייזר יהיה פחות אפקטיבי עבורי ושהוא לא ממליץ לי על הטיפול!!!
ברגע ששמעתי את זה חשך עליי עולמי ומיד התקשרתי למכון.
אמרתי מי אני ושאלתי האם הלייזר גורם לצמיחה מוגברת.
אמרו לי שכן, בטיפולים הראשונים.
שאלתי בהלם- למה לא אמרתם לי את זה לפני?
הבחורה ענתה שזה כתוב בחוזה
ביקשתי שתקריא לי, היא חיפשה וחזרה אליי עם תשובה- זה לא כתוב.
היא העבירה את הטלפון לאחת המטפלות שאמרה שהלייזר אכן גורם לצמיחה מוגברת והיא לא יודעת מה לומר לי.
כמובן שאם הייתי יודעת שהלייזר עלול לגרום לצמיחה מוגברת לא הייתי נותנת להם לגעת בפנים שלי לעולם
אבל הם לא אמרו דבר על זה.
ביקשתי לדבר עם מנכ"ל המכון, איתה התכתבתי במייל וסיפרתי לה את כל הסיפור.
קיימנו שיחה שנמשכה חצי שעה בה היא צעקה עליי,קראה לי חולת נפש ושקרנית.
שאלתי שאלה - האם הלייזר גורם לצמיחה מוגברת והאם היא מוכנה לשלוח לי מכתב בו היא
מתחייבת שלא תהיה לי צמיחה מוגברת עקב הטיפול. היא אמרה שבחיים לא תשלח לי מכתב כזה
ושיש לה קרובת משפחה שעקב שימוש בהורמונים נהיה לה זקן כמו של גבר והלייזר עזר לה.
זה הדבר הכי מגוחך ששמעתי- זו דוגמא שהכי לא מתאימה למצבי, יש לי כמה שערות בודדות.
למי שיש לה זקן כמו של גבר אולי הלייזר מתאים אבל למי שיש שערות בודדות הוא לא מתאים!!
אמרתי לה שעובדת שלה כרגע אמרה לי שהלייזר גורם לצמיחה מוגברת.
ומכונים אחרים כמו פרופורציה וכללית לא עושים פנים בגלל זה.
היא אמרה שהיא בתחום 10 שנים ופרופורציה כותבים באתר שלהם שהם קיימים 18 שנים וזה שקר.
(מה אכפת לי כמה זמן הם קיימים אם הם אומרים את האמת לגבי הלייזר בפנים? זה הרי מה שמשנה לי כלקוחה ולא אם הם קיימים פחות זמן ממה שהם אומרים)
כמו כן היא כתבה לי במייל שהלייזר שונה במהותו מאור השמש ואין בעיה עם התרופה. זה שקר מוחלט- מכונים אחרים ורופאים שמנהלים פורומים להסרת שיער אמרו לי חד משמעית שלא מומלץ לעשות טיפול לייזר עם התרופה הנ"ל כי זה עלול לגרום לכתמים, כויות, ותופעות לוואי חמורות.
היא צעקה וקיללה אותי כל השיחה ולבסוף ניתקה לי הפנים (מנכ"ל קייר ריקי מינצר).
איך הקוסמטיקאית לא מתביישת להעביר לי על כל הפנים את הלייזר הזה, כשהיא יודעת מה הוא עלול לגרום, ועוד לומר לי באמצע שהיא לא רגילה לפנים כמו שלי, כי יש לי רק 3 שערות!!! היא הקוסמטיקאית שהמליצה לי על הטיפול שעה לפני!!!
מאז המקרה אני מרגישה שהפנים שלי נפגמו, שמכון קייר הונה אותי וירד מאוד נמוך בשביל 1300 ש"ח. אני לקוחה ותיקה שלהם, שילמתי להם 6666 ש"ח עבור הסרת משקפיים והם יודעים זאת.
אני סובלת מאוד בחודשיים האחרונים עד כדי דכאון ואשפוז בבית חולים העמק, הפסד לימודים, כעס רב על המכון, השפלה, עלבון.

שלום,
זומנתי לבדיקה "נגדית" אצל פסיכיאטר מטעם ההגנה.
מה הסטטוס של חסיון רופא-מטופל בבדיקה כזו? יש פרט שאיננו רלוונטי לחוות הדעת או למשפט, אבל יעלה באופן טבעי בשיחה עם הפסיכיאטר, ואני לא רוצה שיעלה במשפט (מסיבות אישיות, לא שקשורות למשפט). האם אפשרי לבקש מהפסיכיאטר חסיון במקרה כזה? האם זה יחייב אותו?
ומה קורה אם הפסיכיאטר מתרשם שאני לא משתף פעולה?

תודה

שלום רב, לפני שנה וחצי ילדתי בלידת ואקום ונגרם לי קרע דרגה 4 ופגיעה בשריר. עברתי ניתוח לתיקון הקרע (לא השריר)ולא אוכל ללדת לידות רגילות בעתיד אלא רק בניתוח קיסרי.
אני רוצה לתבוע את בית החולים בו ילדתי ורציתי לדעת מהם סיכויי בתביעה כזו שכן נגרם לי נזק כתוצאה מהואקום (נזק שאת חלקו ניתן לתקן)
אשמח לקבל תשובתכם
בברכה
אור

עברתי ניתוח לאסיק (לייזר בעניים) שבעקבותיו נגרם לי נזק חמור ובלתי הפיך. לטענת הרופא לא היתה רשלנות במהלך הניתוח. בהנחה שאני מאמין לרופא, האם ניתן לתבוע על בסיס העדר אזהרה הולמת ואמינה לפני הניתוח? האם ניתן לתבוע על בסיס טיפול רשלני לאחר הניתוח שיכל לצמצם את הנזק, במיוחד לאור העובדה שהרופא טען שאין הרבה נסיון במקרים האלו?
תודה.