הסדרי ראיה חלוקת זמני שהות

רוקי שלום,

ראשית, יש לדייק במושגים. המשמורת תהיה משותפת, אך יכול וזמני השהות ישתנו.

כמו כן, התשובה לשאלה שלך תלויה בכמה משתנים.

אם מדובר בזמני שהות שהוסדרו בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין ושם יש התייחסות למקום המגורים והמרחק, אז בהחלט עצם המעבר שלך למקום מגורים אחר יכול להוות שינוי נסיבות המצריך שינוי בזמני השהות.

כמובן, שיש לקחת בחשבון גם את גיל הילדים.

חשוב לי להבהיר שהתשובה אינה חד משמעית ויש לבחון כל מקרה לגופו, ובהתאם לטובת הילדים.

בהצלחה.

הי אב יקר,

ראשית, חשוב לי לכתוב שלא משנה כמה שנים אעסוק בתחום ולא משנה בכמה תיקים אטפל, תמיד שאלות ומקרים מהסוג הזה "יהפכו לי את הבטן".

בעניין שאלתך, אינני מצליחה להבין מתוך השאלה באיזה שלב אתם בהליך בסכסוך הגירושין?

בכל אופן, אם האם מונעת ממך לראות את בתך, יש באפשרותך להגיש בקשה בהתאם לנוהל הנשיאה 2.20, אשר מטרתה להבטיח את הקשר בינך לבין בתך.

שים לב, ככל שכבר קיימות החלטות בנוגע לזמני השהות של הקטינה עם כל אחד מכם, יכול שתשובתי לעיל הייתה שונה.

אם תרצה שאנסה לדייק, אתה מוזמן לשוב ולכתוב כאן בפורום.

מקווה שהצלחתי לעזור.

מאחלת לך המון בהצלחה והרבה כוח.

שלום רב,

ראשית - אמליץ לבחון את העניין למשך שבוע נוסף.

אם תראה שהילדה מתחמקת ממפגשים נוספים של הסדרי השהות שנקבעו איתך באופן גורף בשבוע הזה - הייתי ממליץ לפנות מיד לייעוץ משפטי פרטי והגשת בקשה בהולה לבית משפט.

בבית משפט לענייני משפחה יש נוהל מהיר מאוד בענייני ניכור הורי, שנקבע על ידי נשיאת בית המשפט העליון - והוא קובע כי יקבע דיון דחוף עד 14 ימים מיום שתוגש הבקשה, וזאת בדיוק מאחר והדרך לטפל בניתוק קשר ניכור הורי - הוא מיד עם תחילתו.

לכן אין להמתין שהות ארוכה עד שמגישים את הבקשה, כדי שלא יגרם נזק חמור יותר בשהות הזו, ויש לפעול בהקדם האפשרי.

שלום רב,

דיונים בבית המשפט ניתן להקליט רק באישור בית המשפט וכך מקובל גם לגבי מפגשים עם העו"ד.

אני לא יודעת אם יש או אין "מערבל" למניעת הקלטה, אצל העו"ס, אבל אם העו"ס מסרבת לאשר הקלטה (וכך מקובל שם) הייתי מבקשת ממנה להוציא סיכום של הפגישה, כדי שלא תהיה מחלוקת לגבי מה שנאמר באותה פגישה.

בד"כ מקובל שהעו"ס מציינת בתסקיר שהיא עורכת, מה אמר לה כל צד וביהמ"ש מאשר לצדדים להגיב לאמור בתסקיר. כך שאם לדעת מי מהצדדים חסרים בתסקיר איזכור של דברים מהותיים או שהדברים שנכתבו אינם מדוייקים - התגובה היא המקום להתייחס לכך.

בכל מקרה, ניתן לבקש מביהמ"ש לזמן את העו"ס לחקירה על התסקיר שערכה והדברים שנכתבו בו.

שלום ליה,

מזונות והסדרי שהייה הם שני עניינים ועל כן זה צריך להיות בתיק נפרד, בתביעה נפרדת הנוגעת לעניין הסדרי השהייה.

שלום רונה,

המשטרה  לא תיקח את הילד בניגוד לרצונו. האב רשאי להגיש תלונה במשטרה כנגדך (ולא כנגד הילד) במידה וירצה שהמשטרה תאכוף את פסק הדין הקובע הסדרי שהייה ואז, ככל הנראה, תזומני למתן הסברים. בדרך כלל המשטרה לא מתערבת ועירובה רק מזיק עוד יותר ליחסים בין הילד לאב. קחי בחשבון כי האב יכול לפנות לביהמ"ש לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש.

אביחי שלום,

לפי הציטוט שציינת, עולה כי בכל ערבי החגים הבת עם האם ולעומת זאת בחגים עצמם - בהתאם לחלוקת הזמנים. דהיינו, יתכן שהחג יהיה ביום "שלה" אבל יתכן שיהיה ביום "שלך", שאז האם חייבת לאפשר לילדה לשהות איתך. 
מדובר בהוראה קצת חריגה ולא מקובלת, אבל כיוון שאושרה בהסכם ביניכם , בקשה לשינויה צריך להעלות נימוקים המצדיקים את השינוי. 
הייתי מציעה לך לפנות לייעוץ אישי אצל עו"ד העוסק בדיני משפחה, כדי לבחון את האפשרויות העומדות בפניך. 

מרים שלום,

אני לא בטוחה שהייתי נכנס להליך משפטי בנוגע לפיצוי בגין חודשיים בלבד, שכן עלות ניהול ההליך עלולה להיות הרבה יותר גבוהה מהסכום שתקבלי. 

לגבי תיקון ההסכם - כל עוד הדברים מתנהלים כסידרם, לא הייתי פותחת בהליכים, שעלולים ליצור מתח ביחסים ביניכם ולקלקל את המצב התקין שנוצר ואת ההישג שבעצם השגת, כאשר פנית ליחידת הסיוע וגרמת לגרוש לקיים את הוראות ההסכם. 

גידי שלום,

יש לקרוא את הוראות ההסכם כדי לתת תשובה מדוייקת.

עם זאת, מקובל שאם בהסכם הגירושין מדובר רק בהסעות ע"י האב, הוא גם זה שאמור להסיע בחופשות ובימים "חריגים" לכאורה. 
הדבר מקבל משנה תוקף אם המרחק שנוצר בין בתיכם (15 ק"מ שכתבת), נוצר כתוצאה מכך שאתה זה שעבר להתגורר יותר רחוק ממקום המגורים המשותף של המשפחה, לפני הגירושין. 
 

שלום רב,

מזל טוב על הולדת בתך!

כיום ברירת המחדל היא קביעת זמני שהות שווים או כמעט שווים. בגלל גילה הצעיר, וביתר שאת אם היא יונקת, ייתכן שזמני השהות יהיו מדורגים (כלומר ככל שהיא תתבגר, תקבל יותר זמן איתה). 

למיצוי זכויותיך חשוב שתפנה לייעוץ פרטני אצל עו"ד אמין, מנוסה וישר, וכמובן תמיד מוטב להגיע להסכמות. 

בהצלחה, רוית

שושן, שלום,

אתה כן אמור להיות צד להליך כי אתה אפוטרופוס טבעי לבתך.

אני ממליצה לך להגיש בקשה להצטרף להליך ולהורות למזכירות בית המשפט לדוור אליך את כל הבקשות וההחלטות. 

בהצלחה,

רוית

היי שילת, 

את רשאית להגיש תביעה לביזיון בהמ"ש - וכן, ההליך מתנהל כתביעה נפרדת.

ולא - את לא צריכה לפתוח בהליך מהו"ת, בשים לב לקיומו של סעיף 18(ב) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ו-2016, הקובעות כך: 

 18(ב) אין באמור בתקנות אלה לגרוע מזכותו של צד להגיש תובענה לערכאה שיפוטית מוסמכת בלא להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך בעניינים שהחוק אינו חל בהם, ובכלל זה בהליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, וכן בהליכים לצורך אכיפה וביצוע של החלטות קודמות לרבות לפי פקודת בזיון בית המשפט ובהליכים שבהם המדינה היא צד לסכסוך המשפחתי. 

בהצלחה. 

היי אבי, 

 אין סיבה להפסיק את הסדרי הראייה, וניתן להמשיך לקיימם, ללא קשר לגיל. עם זאת, בגיל 18 הילדים הופכים לבגירים, ולנו כהורים אין דרך לכפות עליהם לקיים ביקורים/הסדרי ראייה (בפועל, גם לפני גיל 18). 

באשר למזונות המצב קצת שונה - ראשית, יש הוראה מפורשת בהסכם המתייחסת לכך. שנית, בתק' לימודים, הילדים עדיין סמוכים לשולחנו של ההורה המשמורן, ואין הצדקה להפסיק את החיוב במזונות. 

בהצלחה, 

שלום רב,

בענייני משמורת ומזונות תמיד ניתן להגיש תביעה חדשה, בוודאי אם הסעד הוא אכיפה.

את יכולה לטעון שכל עוד פסק הדין אינו חלוט, אין מקום להליך נוסף, אבל כל עוד יש פסק דין שלא בוטל, התובע רשאי לתבוע את אכיפתו או ביצועו.