פורום דיני משפחה

חן, שלום,

לא ירדתי לסוף דעתך.

ענייני משפחה מתנהלים בדלתיים סגורות. הגרוש שלך אינו בעל דין דרוש ולפיכך לא הבנתי כיצד הוא יכול להתערב, אם אין לו בכלל זכות עמידה.

שקלי לפנות לעורך דין מנוסה ואמין לקבלת ייעוץ פרטני מדוייק. בהצלחה!

אלון, שלום,

טכנית אני מניחה שאתה יכול להינשא לאישה בישראל, הואיל וברישומי משרד הפנים אתה רשום כגרוש. 

מהותית לא הייתי ממליצה לך לעשות כן, כי אתה חשוף לטענות שעברת עבירת ביגמיה, שהיא עבירה פלילית. כדי להבין עד כמה החשיפה משמעותית, אתה יכול להתייעץ עם עו"ד פלילי.

גם אם היא לא משמעותית, אולי כדאי מבחינה רגשית ומוסרית להסדיר את התרת הנישואין בחו"ל, לפני שנכנסים לפרק חדש בישראל. 

בהצלחה, ומזל טוב!

רוית

נס, שלום,

בוודאי שאינך צריך להמתין לגרושתך עד בוש. 

הייתי מציעה לך לשלוח לה (לא דרך הילד כמובן) מכתב התראה בטרם נקיטה בהליכים משפטיים, ולהזמין אותה להסדיר בהסכמה את העניין בתוך 14 יום. אפשר גם בזום. אם היא לא תשתף פעולה, כדאי שתפתח נגדה בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט. במקרה כזה, תידרשו להתייצב ביחידת הסיוע שליד בית המשפט, ועובדת סוציאלית תנסה להביא אתכם להסכמות. אם גם זה לא יצליח, תאלץ להגיש תביעה. 

אל תדחה את העניין כי כל עוד פסק הדין לא שונה, אתה חייב במזונות המקוריים, ולא משנה היכן הילד.

כמובן שהכל יותר קל ברגע שאתה מיוצג ע"י עורך דין... שקול זאת לחיוב. 

בהצלחה! רוית

נחמן, שלום,

שאלת את שאלת מליון הדולר. כמובן שאין תשובת בית ספר. התשובה היא רק: תלוי.

תלוי במהות הסכסוך, מה התיק שעל הפרק, מי השופט בבית המשפט, מי ההרכב בבית הדין, מה הטענות העיקריות וכיוצא באלו. 

כיום כבר לא נכון לסבור, כמו פעם, שבית הדין טוב לגבר ובית המשפט טוב לאישה.

כן ניתן לומר ככלל שהאגרות בבית הדין זולות יותר.

לסיכום, כדי לנתב את דרכך, אמליץ לך לפנות לייעוץ אצל עו"ד טוב ומנוסה לדיני משפחה.

בהצלחה, רוית

דודי, שלום,

חוששני שהצדק עם עורך דינך.

סיכמתם על שכ"ט עבור ייצוג בהליך מסויים. כרגע נדרש הליך נוסף, שלא צפיתם אותו מראש. עורך דינך אכן זכאי לדרוש ולגבות בגין הייצוג החדש שכ"ט נוסף.

אולי כדאי שתבצע סקר שווקים קצר ותנהל איתו מו"מ על המחיר.

בהצלחה, רוית

אביגיל, שלום,

עלייך להגיש תביעה לביטול הסכם.

אלו לא תביעות קלות, שכן חזקה שהבנת על מה חתמת. בנוסף, החוק קובע שטעות בכדאיות העיסקה אינה עילה לביטול החוזה.

כדי לקבל ייעוץ מושכל על סיכוייך, אני ממליצה לך לפנות בדחיפות עם ההסכם לייעוץ אצל עורך דין מקצועי וישר. 

בוריס, שלום,

בענייני משפחה ככלל לא חל הפרק בתקנות סדר הדין האזרחי העוסק בשאלונים ובגילוי מסמכים, ואפילו אם היה חל, לא ניתן להפעיל אותו כנגד המדינה.

המידע הנוגע להפקדת ייפוי כוח מתמשך אכן חסוי ככלל, מטעמי פרטיות.

המזור הוא להגיש לבית המשפט בקשה מנומקת למתן צו לחשיפת מסמכי התיק, ולהסביר בה מה הרלוונטיות. 

בהצלחה!

חסוי, שלום,

בדרך כלל בית המשפט נעתר לבקשת מייצגים לשחרר אותם מייצוג, ובלבד שקיבל את פרטיו המלאים של בעל הדין.

היום אתה יכול לקבל גישה ישירה למערכת נט המשפט, אפילו ללא כרטיס חכם. 

אתה יכול לא לדווח על כתובת מייל, ואז ישלחו לך את ההחלטות בדואר, אבל אני לא ממליצה על כך. לא ניתן לברוח או להתחמק לאורך זמן, וקבלת החלטות שניתנות בעניינך בזמן אמת ולא כעבור חודש, היא אינטרס שלך. 

בהצלחה, רוית

לי, שלום,

אני ממליצה לך לפנות למחלקת הרווחה בעירייה הרלוונטית. מהתיאור יש להניח שהם כבר מכירים את הקטין וייתכן שלפק"ס נותרו סמכויות כלשהן. גם אם לא, פק"ס לסדרי דין תדע לערב את בית המשפט בעניין ולשקול את החלופות, כמובן תוך שמיעת הקטין. לפעמים בית המשפט נאלץ להכריז על קטין כקטין נזקק בהתאם לחוק הנוער, וזוהי תחילת הפיתרון. בכל מקרה, יפה שאת רגישה, ערנית ואכפתית, אבל מצוקה של נער בגיל ההתבגרות מצריכה התערבות מקצועית מצד מי שממונה על כך ויש לו גישה למערכת. עצה באינטרנט מצד מי שאינו מכיר את הקטין ואת המשפחה אינה מספיקה. עדיף לערב את הרווחה לחינם מאשר לבחור שלא לערב אותה, ולהצטער בדיעבד.

בהצלחה ובאיחולי שלווה לנער,

רוית

אמיר, שלום,

ככלל, אם יש לך עורך דין מהסיוע המשפטי, כדאי להקשיב לעצתו.

אתה יכול לפנות לגרושתך במכתב התראה בטרם נקיטה בהליכים משפטיים, ולדרוש ממנה להציג בפניך את המסמכים שהגישה והתשובות שקיבלה. אם היא לא תשתף פעולה, אתה יכול לפתוח כנגדה בקשה ליישוב סכסוך, ואז תיקראו שניכם להתייצב בפני עו"ס ביחידת הסיוע שליד בית המשפט. אותה עו"ס תנסה להביא אתכם להסכמה. ההליך זול (אגרה בסך כ-100 ש"ח) ואינו מצריך עורך דין. 

אם גם זה לא יעזור, תמיד ניתן לפנות לבית המשפט, אבל להערכתי עלות ההליך גבוהה מהריווח שעשוי להיות לך, כך שהעניין לא נשמע לי כדאי. 

בהצלחה! רוית

חנית, שלום,

קשה לענות לשאלתך מכיוון שמזונות לא נפסקים בואקום.

דמי המזונות נקבעים על בסיס שקלול הנתונים הבאים: צורכי הקטינים, הכנסה פנויה של שני ההורים, חלוקת זמני השהות.

יש גם חשיבות לסוג הערכאה ולזהות השופט / הרכב הדיינים. 

ככלל, תוספת הכנסה משמעותית בהחלט עלולה להפחית את דמי המזונות, אבל לא ניתן לומר לך בדיוק בכמה, הן מפני שחסרים נתונים (בעיקר גובה הכנסת האב), והן מפני שאין נוסחה קשיחה ואמיצה שאומצה ע"י כל הערכאות. 

עצתי ככלל, היא לא לוותר על הכנסה בגלל השיקול הזה. 

בהצלחה!

נועה שלום,

נסי לשוחח איתו על כך. 

אם יסרב לשנות את התנהלותו, פני לביהמ"ש בבקשה ליישוב סכסוך (אלא אם כן התנהלו ביניכם הליכים משפטיים בשנה האחרונה) ובקשה את הסיוע של העו"ס של יחידת הסיוע. 

אם גם זה לא יעזור והדברים לא ישתפרו בהליך ישוב סכסוך, את יכולה להגיש לביהמ"ש בקשה לסעד דחוף (גם תוך כדי הליך ישוב סכסוך), למנות עו"ד לסדרי דין, לבחון את הדברים ולהגיש חוות דעת. 

שלום רב,

עו"ד רשאי לדרוש שכ"ט רק מלקוח שהתקשר עמו בהסכם שכ"ט וחתם לו על ייפוי כוח לייצגו.

שלום רב,

תעודת פטירה מגיעה בדואר לכתובתו הרשומה של הנפטר, או לפחות אמורה להגיע. בדרך כלל אנחנו מגישים בקשה מקוונת מטעם היורש לקבלה, ואז הוא מקבל אותה בדואר לכתובתו הרשומה שלו. 

אריק שלום,

1. כל עוד אין אפוטרופוס, אביך יכול להמשיך לנהל כרגיל את חשבון הבנק.

2. הוא יכול לבקש להתמנות כאפוטרופוס. 

3. יש לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה, הסמוך למקום מגורי האדם לגביו מוגשת הבקשה. 

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת

מנהלת פורום דיני משפחה

אהרון שלום,

אין לך זכות קנויה לקבל חזרה מגרושתך, את הטבעת שהענקת לה והדבר תלוי בהסכמה ביניכם או בהחלטה שיפוטית, אם תוגש בקשה בעניין זה, לערכאה שדנה בנושאים הכרוכים בגירושין (רכוש, ילדים וכד'). 

ליאור שלום,

בעיקרון המזונות משולמים לאם, בעיקר כאשר מדובר במשמורת משותפת, עבור מימון הצרכים של הידלים ש"עוברים" איתם מבית לבית (כגון ביגוד והנעלה). 
אולם בסופו של דבר, ההחלטה האם אכן זו חובתה של האם, נתונה לערכאה שנתנה את ההחלטה.
לכן, יש לבחון את נוסח ההחלטה ואם היא אינה ברורה מספיק, בעניין זה, רצוי לשקול פניה לאותה ערכאה, כדי שתבהיר סוגיה זו.

שלום רב,

ניתן לשנות את שמם הפרטי של קטינים, מעל גיל 16, אלא שההורים הם שצריכים להגיש את הטפסים המתאימים למשרד הפנים. 

אהרון שלום,

אם רק אתה מופיע כשוכר בחוזה השכירות, היית חייב כלפי המשכיר בתשלום דמי השכירות, ואם לא היית משלם, הוא יכול היה לתבוע ממך.

אתה כן יכול לתבוע מהאם החזרים על מה ששילמת, אבל התביעה נחלשת כאשר היא רטרואקטיבית. 

חלק מהסכום היית חייב ממילא כמזונות ומדור של הילדים, ואם האישה לא עובדת, אולי גם כמזונות ומדור שלה.

את היתר אתה יכול לדרוש או לקזז מתשלומי המזונות.

כל מה שהיה לפני הפרידה, לא רלוונטי. חזקה שלפני הפרידה המשאבים שלכם משותפים. 

כדי לקבל ייעוץ מושכל, כדאי שתפנה לייעוץ פרטני איכותי.

בהצלחה, רוית

מירי, שלום,

במרבית פסקי הדין למזונות או בהסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין יש התייחסות לאופן החלוקה בין ההורים של זכויות מהמל"ל. אם יש קביעה בהסכם, יש כמובן ללכת לפיה. אם אין קביעה, זו שאלה של פרשנות. הנוהג הוא שהזכות משולמת להורה המשמורן. אם שני ההורים משמורנים, הגיוני שהם יחלקו ביניהם את הזכות, חצי חצי או לפי יחס זמני השהות, אולם אין כלל אצבע אחיד בנושא. כך, למשל, לגבי חלוקת מענקי הקורונה בין ההורים, היו פסיקות סותרות. בדרך כלל מדובר בסכומים לא משמעותיים מספיק כדי שיהיה שווה להגיש תביעה בגינם. 

שלום רב,

בענייני משמורת ומזונות תמיד ניתן להגיש תביעה חדשה, בוודאי אם הסעד הוא אכיפה.

את יכולה לטעון שכל עוד פסק הדין אינו חלוט, אין מקום להליך נוסף, אבל כל עוד יש פסק דין שלא בוטל, התובע רשאי לתבוע את אכיפתו או ביצועו. 

רון שלום,

בהחלט מקובל שכאשר מתקיים דיון לצורך הגעה לפשרה, הדברים אינם נרשמים בפרוטוקול ואם אכן נגמר ההליך בהסכם, ביהמ"ש מאשר את ההסכם בלבד.

אם אתה חש פגיעה מהתנהגות השופט כלפיך בדיון זכותך כמובן להגיש נגדו תלונה לנציב, אולם דווקא כיוון שבסופו של דבר השכלתם להגיע להסכם, הייתי שוקלת היטב האם לא יהיה נכון יותר, "לשחרר" ולשקם את החיים, לאחר סיום ההליכים המשפטיים.