פורום דיני משפחה

בוריס שלום,

לביהמ"ש הזכות להסיר חסיון רפואי והדבר מקובל הן בענייני ירושה והן בענייני גירושין, אם הדבר נדרש, לצורך ניהול ההליך המשפטי. 

מיכל שלום,

החוק הרלוונטי הוא החוק לתיקון דיני משפחה [מזונות]. 

וסביר להניח שקיימת פסיקה בנושא, שכן נושא זה גורם למחלוקות תדירות, בין הורים בנוגע לתשלום המזונות עבור אותו ילד ולידי מי יש לשלמם.

זיו שלום,

לא ניתן לבטל אפוטרופסות של הורה, ללא הליך משפטי שקובע זאת, הליך בו אותו הורה חייב להיות צד להליכים. כך שאם לא היית צד להליך כזה, אני מניחה שאין מדובר בשלילת אפוטרופסות אלא בביצוע פעולות מסויימות, מבלי ליידע אותך, למרות היות הורה.
גם בנקיטת צעדים בעניין קטינים, ע"י הרווחה, אמורים שני ההורים להיות צד להליכים. 

פנה לרווחה ודרוש לקבל את המידע בעניין ילדיך או לביהמ"ש כדי לברר איתו הליכים התנהלו בעניין ילדיך הקטינים. אם לא תשיג את המידע, תוכל לנקוט בהליך משפטי, בעניין זה (רצוי בליווי עו"ד מנוסה ואמין).

גל שלום,

יש לקיים את ההוראה ולצורך קיומה, אמור להיות ממונה מנהל עיזבון / נאמן (בד"כ המצווה קובע את זהותו של אותו אדם), אשר ינהל את חלקו של הילד, עד הגיעו לגיל שנקבע. 

אביבה שלום,

בעיקרון אופן הרישום קובע, אולם אם יטען אחד מבני הזוג כי הרישום אינו מייצג את החלוקה בפועל, עליו הנטל (המאוד כבד) להוכיח מדוע אין זה כך ואם יציג נימוקים שישכנעו את ביהמ"ש כי יש צדק בדבריו, יינתן פס"ד המורה על חלוקה שונה. 

שלום רב,

ככלל, אין מניעה לטוס לחו"ל. חופש התנועה מחוץ לישראל הוא זכות חוקתית. 

מנגד, במקרים מסויימים מוציא בית המשפט או בית הדין הרבני צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הבעל, לבקשת האישה, בין אם להבטחת הגט (מניעת עגינות), בין אם להבטחת תשלום מזונות ובין אם להבטחת הליכים רכושיים. 

אתה אמור לדעת אם הוצא נגדך צו עיכוב יציאה מן הארץ, אבל אם יש לך ספק, טלפן למשטרת הגבולות והם יבדקו לפי מספר ת.ז.

בתשובתי לא התייחסתי למגבלות הקורונה. 

מסורי, שלום,

ככלל, זכויות בעלות אופי אישי, אינן בנות איזון (כלומר, לא "מתחלקות").

קצבת ביטוח לאומי לא בת איזון בוודאות, ולבת הזוג לא יהיה חלק בה.

לגבי הקצבה השניה אינני יודעת לענות לך, ללא פרטים נוספים על טיב הזכאות שלך לתשלום. הקיצבה השניה לא בת איזון אם מדובר בגימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף. אם היא לא חוסה תחת הגדרה זו, הלקוחה מהחוק, אז היא כן בת איזון (כן "מתחלקת"). 

תלתלית, שלום,

ככלל, הבעל חייב בכתובה של אשתו. זו ברירת המחדל, ואם הוא טוען שלא מגיעה לה הכתובה, הנטל להוכיח זאת מוטל עליו. 

כדי שהאישה תפסיד את כתובתה הבעל צריך להוכיח את אחת העילות המוכרות בדין לשלילת כתובה.

שאלה נוספת, היא האם יש מהיכן להיפרע. 

כדי לבחון אם כדאי לך להגיש תביעה לתשלום כתובה, מומלץ שתפני להתייעץ עם עו"ד מומחה ומנוסה.

בהצלחה!

נעמה, שלום,

כל הכבוד שאת מוכנה לסייע לאחיך וכל הכבוד שאת שואלת את השאלות הנכונות מראש ולא לאחר מעשה.

את צודקת, אכן נכון להחתים את גיסתך על ההסכם, שאחרת, במקרה של הליכים ביניהם בעתיד חו"ח, היא יכולה לטעון שנתת מתנה לשניהם, שלא ידעה על ההלוואה, שלא הסכימה שמדובר בהלוואה, שההתחייבות להחזר היא רק של אחיך, וכיוב'. לא כדאי להיחשף כי אין לדעת מה יוליד יום.

אלו הסכמים מורכבים וחשובים ולכן אני ממליצה לך לפנות לעורך דין שיגן עלייך. העלות זניחה ביחס לביטחון שתקבלי. 

בהצלחה!

אנונימית, שלום,

הבחירה היא בידייך. הזכות על גופך נתונה לך. את יכולה להחליט להמשיך את ההריון או לסיים אותו, והאב אינו יכול למנוע ממך לקיים את החלטתך. אם תרצי לסיים אותו, תצטרכי לעבור ועדה רפואית. אם תרצי להמשיך איתו, האב יהיה הורה שווה זכויות, הוא יוכל לדרוש זמני שהות עם הילד/ה, ואת תוכלי לדרוש ממנו מזונות. 

אני מקווה שיש לך עם מי להתייעץ בזמן כזה. בהצלחה בכל מה שתחליטי.

אלי, שלום,

תחילה אאחל לאמך בריאות ואריכות ימים. 

לא ברור משאלתך מה בדיוק המצב. צורך בהחייאה היא מצב חירום. האם כוונתך שאתם מתדיינים ביניכם לגבי מצב עתידי שכזה מראש, תיאורטית?

מכל מקום, לגבי החלטות במצב חירום קיימים נהלים של משרד הבריאות, ככל שאמך לא הותירה טופס הנחיות רפואיות מקדימות. אכן, ברירת המחדל היא להחיות.

אם אין הסכמה בין בני המשפחה בדרגת קרבה זהה, ויש זמן לכך, בית המשפט הוא זה שמכריע במחלוקת הנקודתית ביניהם. בדרך כלל במצבים כאלה אין זמן לפנות לבית המשפט, ואז די בכך שאחד מבני המשפחה מעוניין בביצוע החייאה, כדי לבצעה. 

זה נכון שהמוסד יכול ליזום בקשה למינוי אפוטרופוס נייטראלי, אבל זה לא שכיח. אם הקושי הוא בהחלטה נקודתית, ולא באי הסכמה מתמשכת בכל העניינים השוטפים, בית המשפט יעדיף להכריע במחלוקת ולא למנות אפוטרופוס זר. 

מהשאלה אני חושבת שהדברים לא ברורים לך דיים, וממליצה שתתייעץ עם העובדת הסוציאלית של המוסד. בהצלחה!

חן, שלום,

לא ירדתי לסוף דעתך.

ענייני משפחה מתנהלים בדלתיים סגורות. הגרוש שלך אינו בעל דין דרוש ולפיכך לא הבנתי כיצד הוא יכול להתערב, אם אין לו בכלל זכות עמידה.

שקלי לפנות לעורך דין מנוסה ואמין לקבלת ייעוץ פרטני מדוייק. בהצלחה!

אלון, שלום,

טכנית אני מניחה שאתה יכול להינשא לאישה בישראל, הואיל וברישומי משרד הפנים אתה רשום כגרוש. 

מהותית לא הייתי ממליצה לך לעשות כן, כי אתה חשוף לטענות שעברת עבירת ביגמיה, שהיא עבירה פלילית. כדי להבין עד כמה החשיפה משמעותית, אתה יכול להתייעץ עם עו"ד פלילי.

גם אם היא לא משמעותית, אולי כדאי מבחינה רגשית ומוסרית להסדיר את התרת הנישואין בחו"ל, לפני שנכנסים לפרק חדש בישראל. 

בהצלחה, ומזל טוב!

רוית

נס, שלום,

בוודאי שאינך צריך להמתין לגרושתך עד בוש. 

הייתי מציעה לך לשלוח לה (לא דרך הילד כמובן) מכתב התראה בטרם נקיטה בהליכים משפטיים, ולהזמין אותה להסדיר בהסכמה את העניין בתוך 14 יום. אפשר גם בזום. אם היא לא תשתף פעולה, כדאי שתפתח נגדה בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט. במקרה כזה, תידרשו להתייצב ביחידת הסיוע שליד בית המשפט, ועובדת סוציאלית תנסה להביא אתכם להסכמות. אם גם זה לא יצליח, תאלץ להגיש תביעה. 

אל תדחה את העניין כי כל עוד פסק הדין לא שונה, אתה חייב במזונות המקוריים, ולא משנה היכן הילד.

כמובן שהכל יותר קל ברגע שאתה מיוצג ע"י עורך דין... שקול זאת לחיוב. 

בהצלחה! רוית

נחמן, שלום,

שאלת את שאלת מליון הדולר. כמובן שאין תשובת בית ספר. התשובה היא רק: תלוי.

תלוי במהות הסכסוך, מה התיק שעל הפרק, מי השופט בבית המשפט, מי ההרכב בבית הדין, מה הטענות העיקריות וכיוצא באלו. 

כיום כבר לא נכון לסבור, כמו פעם, שבית הדין טוב לגבר ובית המשפט טוב לאישה.

כן ניתן לומר ככלל שהאגרות בבית הדין זולות יותר.

לסיכום, כדי לנתב את דרכך, אמליץ לך לפנות לייעוץ אצל עו"ד טוב ומנוסה לדיני משפחה.

בהצלחה, רוית

דודי, שלום,

חוששני שהצדק עם עורך דינך.

סיכמתם על שכ"ט עבור ייצוג בהליך מסויים. כרגע נדרש הליך נוסף, שלא צפיתם אותו מראש. עורך דינך אכן זכאי לדרוש ולגבות בגין הייצוג החדש שכ"ט נוסף.

אולי כדאי שתבצע סקר שווקים קצר ותנהל איתו מו"מ על המחיר.

בהצלחה, רוית

אביגיל, שלום,

עלייך להגיש תביעה לביטול הסכם.

אלו לא תביעות קלות, שכן חזקה שהבנת על מה חתמת. בנוסף, החוק קובע שטעות בכדאיות העיסקה אינה עילה לביטול החוזה.

כדי לקבל ייעוץ מושכל על סיכוייך, אני ממליצה לך לפנות בדחיפות עם ההסכם לייעוץ אצל עורך דין מקצועי וישר. 

בוריס, שלום,

בענייני משפחה ככלל לא חל הפרק בתקנות סדר הדין האזרחי העוסק בשאלונים ובגילוי מסמכים, ואפילו אם היה חל, לא ניתן להפעיל אותו כנגד המדינה.

המידע הנוגע להפקדת ייפוי כוח מתמשך אכן חסוי ככלל, מטעמי פרטיות.

המזור הוא להגיש לבית המשפט בקשה מנומקת למתן צו לחשיפת מסמכי התיק, ולהסביר בה מה הרלוונטיות. 

בהצלחה!

חסוי, שלום,

בדרך כלל בית המשפט נעתר לבקשת מייצגים לשחרר אותם מייצוג, ובלבד שקיבל את פרטיו המלאים של בעל הדין.

היום אתה יכול לקבל גישה ישירה למערכת נט המשפט, אפילו ללא כרטיס חכם. 

אתה יכול לא לדווח על כתובת מייל, ואז ישלחו לך את ההחלטות בדואר, אבל אני לא ממליצה על כך. לא ניתן לברוח או להתחמק לאורך זמן, וקבלת החלטות שניתנות בעניינך בזמן אמת ולא כעבור חודש, היא אינטרס שלך. 

בהצלחה, רוית

לי, שלום,

אני ממליצה לך לפנות למחלקת הרווחה בעירייה הרלוונטית. מהתיאור יש להניח שהם כבר מכירים את הקטין וייתכן שלפק"ס נותרו סמכויות כלשהן. גם אם לא, פק"ס לסדרי דין תדע לערב את בית המשפט בעניין ולשקול את החלופות, כמובן תוך שמיעת הקטין. לפעמים בית המשפט נאלץ להכריז על קטין כקטין נזקק בהתאם לחוק הנוער, וזוהי תחילת הפיתרון. בכל מקרה, יפה שאת רגישה, ערנית ואכפתית, אבל מצוקה של נער בגיל ההתבגרות מצריכה התערבות מקצועית מצד מי שממונה על כך ויש לו גישה למערכת. עצה באינטרנט מצד מי שאינו מכיר את הקטין ואת המשפחה אינה מספיקה. עדיף לערב את הרווחה לחינם מאשר לבחור שלא לערב אותה, ולהצטער בדיעבד.

בהצלחה ובאיחולי שלווה לנער,

רוית

אמיר, שלום,

ככלל, אם יש לך עורך דין מהסיוע המשפטי, כדאי להקשיב לעצתו.

אתה יכול לפנות לגרושתך במכתב התראה בטרם נקיטה בהליכים משפטיים, ולדרוש ממנה להציג בפניך את המסמכים שהגישה והתשובות שקיבלה. אם היא לא תשתף פעולה, אתה יכול לפתוח כנגדה בקשה ליישוב סכסוך, ואז תיקראו שניכם להתייצב בפני עו"ס ביחידת הסיוע שליד בית המשפט. אותה עו"ס תנסה להביא אתכם להסכמה. ההליך זול (אגרה בסך כ-100 ש"ח) ואינו מצריך עורך דין. 

אם גם זה לא יעזור, תמיד ניתן לפנות לבית המשפט, אבל להערכתי עלות ההליך גבוהה מהריווח שעשוי להיות לך, כך שהעניין לא נשמע לי כדאי. 

בהצלחה! רוית

חנית, שלום,

קשה לענות לשאלתך מכיוון שמזונות לא נפסקים בואקום.

דמי המזונות נקבעים על בסיס שקלול הנתונים הבאים: צורכי הקטינים, הכנסה פנויה של שני ההורים, חלוקת זמני השהות.

יש גם חשיבות לסוג הערכאה ולזהות השופט / הרכב הדיינים. 

ככלל, תוספת הכנסה משמעותית בהחלט עלולה להפחית את דמי המזונות, אבל לא ניתן לומר לך בדיוק בכמה, הן מפני שחסרים נתונים (בעיקר גובה הכנסת האב), והן מפני שאין נוסחה קשיחה ואמיצה שאומצה ע"י כל הערכאות. 

עצתי ככלל, היא לא לוותר על הכנסה בגלל השיקול הזה. 

בהצלחה!

נועה שלום,

נסי לשוחח איתו על כך. 

אם יסרב לשנות את התנהלותו, פני לביהמ"ש בבקשה ליישוב סכסוך (אלא אם כן התנהלו ביניכם הליכים משפטיים בשנה האחרונה) ובקשה את הסיוע של העו"ס של יחידת הסיוע. 

אם גם זה לא יעזור והדברים לא ישתפרו בהליך ישוב סכסוך, את יכולה להגיש לביהמ"ש בקשה לסעד דחוף (גם תוך כדי הליך ישוב סכסוך), למנות עו"ד לסדרי דין, לבחון את הדברים ולהגיש חוות דעת.