פורום דיני משפחה

מרגלית שלום,

בעיקרון הסכם ממון הוא חוזה בין שני צדדים, על כל המשמעויות הנובעות מכך, לגבי זכותו של אדם לבטלו או לשנותו.
אם אושר ההסכם ע"י ביהמ"ש / ביה"ד וקיבל תוקף של פס"ד, הופך להיות פס"ד וניתן לשנותו רק בהחלטה שיפוטית. 
לגבי ההסכם הספציפי לגביו נשאלת השאלה - יש לקרוא אותו, כדי להשיב מהן האפשרויות העומדות בפני האשה שחתמה עליו.

שלום רב,

בקשה לצו הרחקה, מוגשת ע"י אדם שנפגע נגד האדם שפוגע בו. 
לא ניתן להרחיק את הגברת מהאב, אם הוא אינו מתלונן על כך. 
יותר מכך, זכותו לחיות עם מי שהוא רוצה ובמרבית המקרים ילדים אף מעודדים את ההורה האלמן, לחיות בזוגיות כדי שלא יהיה בודד. 
אם מחצית הדירה היא ע"ש הילדים ולא האב, ניתן לדרוש תשלום שכ"ד מהאב, בגין השימוש בחצי שאינו שלו, אולם אני בספק אם הדבר "יועיל" למערכת היחסים בינו לבין הילדים ... 

תמר שלום,

ניתן להגיש בקשה ידנית.
לעיונך המידע הרלוונטי - 
https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%A6%D7%95_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94

ריקי שלום,

כל מקרה לגופו ותלוי בנסיבות הספציפיות של אותו זוג. 

אם למשל שולמה משכנתא או נעשה שיפוץ גדול בדירה, בתקופת הנישואין מכספים שוטפים / משותפים, יש גם לבעל זכויות כלשהן בדירה ו/או זכות לקבל החזר של כספים שהשקיע, בחישוב כזה או אחר. 

לכן, יש להכיר את העובדות לעומק, כדי לתת תשובה יותר מדוייקת. 

ליאת שלום,

אין לך מה להפסיד מהגשת בדיקת הרקמות שנערכה בארה"ב, לביהמ"ש בארץ, כדי שיכיר בה, כקובעת לנושא האבהות. 



יתכן שביהמ"ש יסכים לכך ואם לא - לכל היותר ביהמ"ש יחייב אתכם, למרות זאת, לבצע גם בדיקה בישראל (ואז בידקו את האפשרות לבצע את הבדיקה לאב, באמצעות הנציגות הישראלית שם). 

מגי שלום,

נושא החובות שייך לתביעה הרכושית.

נושא המזונות המשקמים אינו קשור לתביעת המזונות של הילדים ואינו נזיקי, אולם יכול להיות קשור למזונות אשה ו/או לרכוש, תלוי באיזה אופן מובאים הדברים. 

מומלץ מאוד לא לערוך תביעות כאלה, ללא קבלת ייעוץ משפטי. 

אילנה שלום,

צר לי שאת חשה, שההסכם שנחתם, לא ענה על רצונותייך וכי חתמת עליו מאונס.
בדרך כלל, שופטים מנסים לסייע לצדדים להגיע לפשרה (ופשרה משמעותה בד"כ שכל צד עושה ויתור, אבל מגיעים להסכמות שמאפשרות חתימה על הסכם) וההסבר שאם לא יהיה הסכם, ההליך עלול להמשך שנה / שנים, הוא לגיטימי ונכון. 
לגבי פרטי ההסכמות עצמן, לא ניתן לתת לך עיצות, במסגרת זו, ללא הכרת מכלול העובדות וקריאת ההסכם. 
לכן, מומלץ מאוד שתפני לייעוץ אישי, אצל עו"ד המתמחה בדיני משפחה. 
לגבי עורכת הדין - חובתה, על פי דין וכללי הלשכה, למסור לך את כל החומר הנוגע לתיק שלך, לרבות כמובן כל המסמכים הקיימים בו, בכלל ואם אינך חייבת לה שכ"ט - בפרט. 

אינה, שלום,

הייתי מגישה לביהמ"ש בקשה לחייב את האב בעלויות המומחה מכיוון שידך אינה משגת, ולחלופין, מתן הוראה על קבלת הדרכה הורית במחלקת הרווחה של עירכם. מחלקת הרווחה תמנה פקידת סעד אחרת, במקום זו שהשעתה עצמה.

אם המומחה עצמאי או מטעם מכון פרטי, אין עליו פיקוח פורמלי, אבל במקרה של השגות על חוות דעתו, את רשאית לשלוח שאלות הבהרה ולחקור אותו בחקירה נגדית.

אלה, שלום,

מנסיוני, כאשר הבקשה מוגשת בהסכמה, על שני בני הזוג למלא טופס 43א'. 

לא לשכוח לצרף תצהיר אדם נוסף במידת הצורך.

בהצלחה,

רוית

נטע, שלום,

אני ממש שמחה לשמוע שאביך ואת הצלחתם לחדש את הקשר זה עם זו! אני בטוחה שזכית, וגם בנך...

למיטב ידיעתי הואיל וחלפה שנה מהלידה אין די בהצהרת האב במשרד הפנים ונדרש צו שיפוטי. הייתי ממליצה להגיש תביעת אבהות בהסכמה. בית המשפט רשאי להורות על ביצוע בדיקת רקמות, וזה הסטנדרט.

אני ממליצה לפעול בליווי עורך דין. המערכת בישראל אינה ידידותית ללא מיוצגים, וחבל שייעשו טעויות. ייצוג איכותי עולה כמה אלפי שקלים, ויכול לחסוך לכם חודשים ארוכים של "התברברות". 

מכל מקום, התאזרו בסבלנות, כיוון שגם אם הרישום יתעכב וגם אם הדרך הפרוצדורלית תהיה מורכבת, בלבכם אתם יודעים את האמת: שאתם משפחה.

מועדים לשמחה ובהצלחה, 

רוית

דנה, שלום,

כל עוד הפעוט יונק במהלך הלילה, הוא ילון בבית אמו.

אם הפעוט אינו יונק, אין כלל אצבע המתאים לכל המשפחות.

בהיעדר הסכמה בין ההורים, בית המשפט יכריע, לאחר קבלת תסקיר מקצועי, שיבדוק כל משפחה לגופה ויתן המלצות המבוססות על מסוגלות ההורים, צרכי הפעוט והרגליו.

ניתן להעריך באופן גס שבית הדין הרבני ייטה לטובת לינה ממושכת יותר בבית האם, בהשוואה לבית המשפט לענייני משפחה. 

בהצלחה, רוית

יהושע, שלום,

לאם יש זכות חוקתית לחופש תנועה וככלל היא רשאית לעבור לאן שתרצה. השאלה היחידה היא האם היא רשאית או לא לקחת עמה את הילדים. אם אין הסכמה בין ההורים לעניין המעבר, בית המשפט יכריע, לפי טובת הילד, לאחר קבלת תסקיר מקצועי. כמובן שהאב לא יכול גם להתנגד למעבר וגם לא להיות מוכן לקבל את הילדים לחזקתו. לכן קרוב לוודאי שבית המשפט יאשר את המעבר, בד בבד עם קביעת הסדרי ראיה מותאמים לאב. מכל מקום, כל עוד יש בתמונה אפילו הורה אחד המעוניין ומסוגל לגדל את הילדים, הם לא יועברו לרשויות הרווחה.

כדאי שתמליץ לאם להיות מלווה בעו"ד טוב ואמין. כדאי לנהל את ההליך נכון מלכתחילה, ולא לתקן טעויות בדיעבד.

בהצלחה, רוית

שלום רב,

לא ברור לי מדוע ביהמ"ש נתן צו הרחקה, במעמד צד אחד, בגין הנימוק של משלוח הודעות לצדדים שלישיים, בעניין המאהבת, אולם יתכן שהנימוקים שהוצגו בפניו, רחבים יותר ולכן הצו ניתן. 

לכאורה, הצו אינו אמור להפריע לך שכן אין נימוק המצדיק יצירת קשר בינך לבין אותה אשה. 

לגבי האסטרטגיה מול בעלך, בנוגע להסכם הגירושין וביה"ד הרבני, לא ניתן להשיב במסגרת זו, ללא הכרת כל העובדות הרלוונטיות, לכן אם את סומכת על עורכת הדין שלך, המכירה מן הסתם את כל התמונה, כדאי שתשקלי לפעול בהתאם לעצתה. 

רם שלום,

אכן על חוב מלפני 30 שנה קיימת התיישנות. השאלה היא מתי, על פי ההסכמות ביניכם, היה אמור אביך להחזיר לך את הכסף. אם המועד שנקבע להחזר, קצר מ- 7 שנים, יתכן שניתן לתבוע את הסכום, עם ריבית והצמדה מהמועד בו אמור היה לשלם ועד היום. 

יש לבחון את המסמך שנערך ביניכם, כדי לתת תשובה יותר מדוייקת. 

מור שלום,

בשאלתך מספר חלקים, ולכן אענה לכל חלק בנפרד - 

1. פניה לביהמ"ש בנוגע לאי קיום הסדרי הראיה כסידרם, יכול לגרום לקביעת סנקציה על האב, על כל הפרה או הגדלה של המזונות החודשיים, באופן קבוע וכד'.

2. אי תשלום ההוצאות הרפואיות או כל חלק אחר של המזונות, מצדיק פניה להוצל"פ, לגביית הכסף באמצעותם (בהנחה שהוא מחוייב בסכומים שאת תובעת, בהתאם להוראות ההסכם). 

3. זכאות לסיוע משפטי נקבעת לפי מצבך הכלכלי ולכן פני לסיוע, כדי לבחון את זכאותך.

עו"ד מיקי חשמונאי

מנהלת פורום דיני משפחה

שד' מוריה 15, חיפה

04-8517771

Law@m-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

יוסי שלום,

כמו בכל תחום בחיים, גם בסיוע המשפטי וגם בשוק הפרטי, יש עו"ד טובים יותר וטובים פחות. 

אם אתה יכול לממן ייצוג ע"י עו"ד פרטי טוב, עשה זאת. אם לא ואתה זכאי לייצוג משפטי מטעם הסיוע המשפטי ולאחר שתופנה לעו"ד מסויים, תוכל לברר האם הוא נחשב לעו"ד טוב. 

מוטי שלום,

השאלה אינה האם מותר לאם, מבחינה משפטית, "לשחד" את הילדים, כדי שיהיו איתה בקשר, אלא מדוע הילדים אינם מוכנים להיות איתה בקשר. 

תפיסת העולם של שירותי הרווחה, הגורמים הטיפוליים ובתי המשפט, היא שילדים צריכים קשר תקין עם שני הוריהם. 
אם הילדים מסרבים לכך, יש לבחון את השאלה מדוע הם מסרבים ומה גורם לכך ולעשות הכל, כדי לאפשר בניה של קשר תקין בין הילדים לאמם. 

לכן, אני מניחה שאם ביהמ"ש יקבל מידע על כך שהילדים מוכנים לפגוש את אמם, רק כיוון שהיא משלמת להם כספים, ביהמ"ש לא יקבע שיש להפסיק את הביקורים, מנימוק זה, אלא איך גורמים לכך שהילדים יהיו בקשר טוב אם אמם וירצו לפגוש אותה, גם בלי לקבל "תגמול כספי" על כך. 

בריאותם הנפשית של הילדים, תלויה בקשר התקין שלהם עם שני ההורים ואין לי ספק שגם אתה מעוניין שהם לא ייפגעו נפשית ועושה הכל, כדי לעודד אותם להיות בקשר עם אמם, בלי "תנאים".