שלום רב,

ראשית אני מצטער מאוד על המצב שנכלאת אליו.

את יכולה לפנות ללשכת עורכי הדין, יש להם מנגנון שנקרא "שכר מצווה" - זה עו"ד שמתנדבים לטפל בתיקים פרו-בונו.

כדאי לנסות גם דרכם.

בהצלחה רבה

שלום רב,

בהעדר הסכם ממון בקשר לדירה במהלך החיים המשותפים, הרי שאשתך תוכל לטעון, אחרי 120 שלך, כי היא זכאית למחצית הדירה מכוח החיים המשותפים, שכן הצוואה מסדירה את הרכוש שלך לאחר הפטירה, וחצי ממנה יכול ושייכת לה.

לכן חשוב מאוד בפרק ב' לערוך גם הסכם ממון וגם צוואה.

שמואל שלום,

ככל שלמנוח, במועד פטירתו, הייתה דירה יחידה, אזי ניתן להשתמש בפטור דירת מגורים לו היה זכאי המנוח.

ראה לעניין זה סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1965.

בהצלחה,

חנה שלום,

גם אם אין עיכוב יציאה עלייך להודיע לאב על יציאת הקטין מהארץ ולקבל הסכמתו לכך, וזאת מעצם העובדה ששניכם אפוטרופסיים טבעיים שלו. בנוסף, נדרש לחתום על מסמך אישור יציאה מהארץ שיש להציג במעבר הגבולות.

אם הגעתם להסכם, יכול ויש התייחסות בהסכם ליציאת הקטין מהארץ. ממליצה לבדוק.

ככל שהאב מסרב, או מגיש בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ, את יכולה לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה שיאפשר לך לצאת עם הקטין מהארץ.

בבקשה יש לפרט את פרטי החופשה (יעד, תאריכים, מקום לינה וכדו'), ולקחת בחשבון שיקבעו ערבויות להבטחת השבת הקטין לארץ.

בהצלחה.

אבי שלום,

יש הבדל בין לתת מתנה בדירה לבן (פעולה שנעשית בעוד האדם חי), לבין ציווי דירה במלואה לבן בצוואה. לכן, אין צורך לכתוב בצוואה שמדובר במתנה, אלא הורשה.

לעניין שאלתך אם ניתן להתנגד לצוואה כזו, התשובה היא חד משמעית - כן!

יחד עם זאת, לא בטוח שהתנגדות כזו תתקבל ובלבד שהצוואה תיערך כמו שצריך ותהיה בה התייחסות לכל טענה שתוכל לעלות בעתיד. לכן, ממליצה לערוך צוואה אצל עורכת דין מומחית בתחום.

בהצלחה.

שלום ורד,

ראשית, צר לי לשמוע כי נקלעתם לסכסוך ממושך ללא יכולת להגיע לפתרון.

במקרים כאלה, מומלץ להגיע לעו"ד העוסק בתחום דיני המשפחה ולהציג בפניו את כל התמונה המלאה: גילאי הילדים, פירוט הרכוש והחובות, גובה המשכורות של ההורים, היכן עתידים להתגורר לאחר הגירושין ומה המטרות שרוצים להשיג בסופו של ההליך.

עו"ד מיומן ידע להנחות ולהתוות את הדרך הנכונה בהתאם לנתונים שסופקו, תוך פירוט החלופות האפשריות: עריכת הסכם גירושין באמצעות מו"מ עם עו"ד של הצד השני, ניסיון לערוך גישור ואז להגיע להסכמות - ובלית ברירה, גם לנהל הליך משפטי בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני בהתאם לצורך והנתונים של המקרה הספציפי.

לכן, אני יכול להמליץ לך לפנות לעו"ד העוסק בתחום, ולקבל ממנו את כל המידע הנצרך לניהול ההליך.

בהצלחה!

נירית שלום,

בהתאם למה שכתוב בהסכם את זכאית ל1/3 מהתשלום ללא תלות בגיוסו לשירות צבאי.

שימי לב, שלרוב אנו רואים דווקא את משלמי המזונות מבקשים שלא לשלם גם את 1/3 מגובה המזונות בשל אי גיוס לשירות צבאי, וזאת בטענה שאם אותו ילד אינו משרת בצבא הוא יכול לצאת לעבוד.

כמובן שכל מקרה לגופו, והכל תלוי נסיבות. אם חלילה מדובר באי גיוס בשל מצב רפואי כזה או אחר.

לכן, יש לבחון כל מקרה לגופו על מנת לתת לך את התשובה המדויקת ביותר עבורך.

בהצלחה!

ענת שלום,

כדי להוכיח היעדר מסוגלות הורית או מסוכנות הורית, יש תחילה לפתוח הליך עיקרי בעניין החזקת הקטינים.

במסגרת התביעה ניתן לבקש מינוי של מומחה פרטי שיערוך בדיקת מסוכנות/מסוגלות הורית.

שימי לב, שבית המשפט לא ימנה בקלות מומחה פרטי ויעדיף תחילה להסתייע בגורמי הרווחה שלהם פחות ידע וכלים לבדיקה זו. לכן, ממש חשוב בתיקים מסוג זה להסתייע בעורכת דין מומחית בתחום, אחרת חבל בכלל לגשת להליך שכזה.

בהצלחה!

שלום רב,

מהשאלה אני מניחה שאתה מתכוון לבית שבו גרה כרגע הגרושה בלבד שחלק מההוצאות שלו משולמות על ידיך (ואם טעיתי, מתנצלת).

אם לא חוייבת ע"י ביהמ"ש לממן הוצאות אלה, זכותך לבקש לבטלן. אתה גם לא חייב לשלם את דמי קופת החולים עבור הגרושה.

הבעיה היא שלא כל ספק שירות מוכן לבטל הוראת קבע בלי לקבל פרטי כרטיס חיוב חלופי, שאז נותרה בידיך הברירה - או לדרוש ניתוק מוחלט של אותו שירות, שאז יש סיכוי שהם יודיעו לה שקיבלו הודעת ניתוק והיא תוכל להחליט האם לאפשר את הניתוק או לתת פרטי כרטיס שלה.

לחלופין אתה יכול לפנות לביהמ"ש בבקשה לחייב אותה להעביר לשמה את התשלומים הנ"ל (ואז יתכן שתיכנס שוב לחוסר שיתוף פעולה).

אז מוצע שתתחיל באפשרות הראשונה - אני מניחה שלפחות עם חלק מספקי השירות, זה יצליח באופן הזה.

הי מיכל,

ככל שמדובר בזכות להחזר מס שנצברה במהלך חיי הנישואין, את יכולה לחתום ולבקש מחצית מסכום ההחזר.

בהצלחה!

הי משה,

ככלל, נכס מקרקעין וכל רכוש שנצבר למי מבני הזוג לפני מועד הנישואין- לא יאוזן במסגרת איזון המשאבים (חלוקת רכוש).

יחד עם זאת, לשאלתך מספר תשובות אפשריות והן תלויות בנסיבות.

למשל, האם הייתה הלוואת משכנתא על הדירה במועד הנישואין? האם גרתם בדירה יחד? אם כן, כמה שנים גרתם בה? ועוד שאלות שיש לקבל עליהן תשובות כדי לתת לך תשובה מדויקת למקרה שלך.

ממליצה לקחת ייעוץ משפטי ע"י עורכת דין מומחית בתחום.

בהצלחה.

דב שלום,

ניתן להחליף מנהל עיזבון אם אינו מבצע תקפידו נאמנה.

קרובת משפחתך יכולה להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה להחלפת מנהל עיזבון ולפרט בבקשתה את טענותיה. לבקשה יש לצרף את מנהל העיזבון והאפוטרופוס הכללי כמשיבים.

בהצלחה.

שלום,

התשובה לשאלתך פשוטה - הסכם ממון טוב!

הסכם ממון טוב ינוסח כך שכל תרחיש אפשרי יהא בתוכו, ולכן חשוב לשכור שירותיה של עורכת דין מומחית בתחום ולא לחסוך על כך, שכן הפסד הדירה במקרה של גירושין יעלה הרבה יותר.

בהצלחה ובשעה טובה.

שלום רב,

בהתאם להוראות חוק יחסי ממון, רק 3 יכולים לאשר הסכם ממון לפני הנישואים: 1. בית המשפט 2. נוטריון (בסמוך לנישואים) 3. רושם הנישואים.

לכן, לרב המחתן אין את היכולת לאשר הסכם ממון, ואישור שכזה איננו בר תוקף.

בהצלחה

משה שלום,

בשאלתך חסרים פרטים מהותיים. האם גרתם בדירה כל השנים? האם רבצה על הדירה הלוואת משכנתא במהלך חיי הנישואין? אם כן, כיצד שולמה?

שלום,

כדי לענות על השאלה יש לראות על מה הסכמתם במסגרת הסכם הגירושין. האם יש התייחסות למסע לפולין? בהסכמים שאני עורכת אני נוהגת להתייחס לזה כחלק מחובתי "לצפות את העתיד".

ככל שהדבר מוסדר בהסכם הגירושין והסיבה בגינה אינו רוצה לשלם היא כי הילדה אינה מגיעה אליו, את יכולה לשלם את המסע לפולין ולגבות את מחצית התשלום בהוצאה לפועל.

בהצלחה

שלום רב,

מעבר דירה עם הילדים לעיר אחרת, גורמת להרחקתם ממקום מגורי האב ובכך המעבר יכול להחשב כפגיעה בזכויות האב והילדים לקשר רציף ותקין.

אמנם יש מעברים מעיר לעיר שאינם יוצרים מרחק (כמו למשל בקריות, מעבר מקריה לקריה יכול לעיתים להיות מעבר לרחוק הסמוך), אך אני מניחה שהשאלה אינה מתייחסת למצב כזה.

מעבר שפוגע בקשר או מקשה על קיומו וכד' - שנעשה ללא הסכמה מראש בין שני ההורים, יכול להוות עילה לפניה לביהמ"ש ע"י האב ולקבלת צו מניעה (שיאסור על המעבר), או צו עשה (שיחייב את האם לחזור לגור באיזור המגורים הקודם).

לכן, גם אם אין הוראת חוק ספציפית המחייבת מגורים באותה עיר או אוסרת על מעבר לעיר אחרת, הדבר מתפרש מהוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

שלום רב,

בית המשפט יבדוק עם הצדדים האם הם מבינים את מהות ההסכם ותוכנו, ואם ערכו את ההסכם בהסכמה וללא כפיה. ככל והצדדים שניהם מבינים את האמור בהסכם ומסכימים לו - בית המשפט יאשר את ההסכם גם אם איננו שוויוני.

לצדדים שמורה הזכות להסכים על חלוקה אחרת מהוראות החוק, על בית המשפט לוודא שלא נעשה פה "מחטף" של מי מהצדדים ושהצדדים שניהם ערכו את ההסכם בתום לב וללא כפיה או עושק.

בהצלחה

לאמא המודאגת שלום,

הסיטואציה שאת מתארת בהחלט מצריכה גיבוש אסטרטגיה של ההליך המשפטי, כדי למזער את הנזקים שעלולים להגרם לבנך.

חשוב מאוד לפנות באופן מיידי לעו"ד שמתמחה בתחום דיני המשפחה, כדי להתחיל כבר עכשיו לבצע את הפעולות הדרושות. גם בעניין הדירה, שהיא הרכוש העיקרי שלהם וגם בעניין הרכיבים האחרים של הרכוש שאמור להתחלק ביניהם.

זאב שלום,

אם האשה אינה נותנת לך מידע, קיימת בפניך האפשרות לבקש צו הסרת חיסיון / גילוי מסמכים, שבאמצעותו תוכל לפנות לצדדי ג' ולקבל מהם מידע לגבי הכספים של האשה.

כך למשל תוכל לפנות למעסיק שלה ולבקש הן את תלושי השכר שלה - שם בד"כ ניתן לראות לאן מופרשת הפנסיה וגם לדרוש מהם מידע ספציפי לגבי עניין זה.

אח"כ תוכל לפנות לקרן עצמה, כדי לקבל מידע בנוגע לזכויות שהיא צברה.

אני מאוד מקוה שאתה מיוצג בהליך, מאחר ומהתיאור שלך ברור שחשוב יידע משפטי בניהול הליך זה.

שלום רב,

לא ברור מהשאלה האם השואל הוא הידוע בציבור או יורש של הידוע בציבור.

ואם השואל אינו הידוע בציבור עצמו - האם הידוע בציבור עדיין בחיים ? האם השאיר צוואה ?

באופן כללי, אין קשר בין זכות הירושה לבין הזכות לחלוקת רכוש.

אם הידוע בציבור לא השאיר צוואה שבה הידועה בציבור אינה בין היורשים - היא יכולה להיות יורשת :

כשאין צוואה - מכח היותה יורשת על פי דין (אלא אם אחד מהם היה נשוי לאחר/ת בעת פטירתו או פטירת השני).

כשיש צוואה - אם היא יורשת על פי הצוואה, שאז תירש את מה שנקבע בצוואה שהיא יורשת (ובהתאם - כן או לא תירש את הנכס).

אז אם אתה הידוע בציבור - פנה לעו"ד כדי לערוך צוואה ובדוק איתו האם רצוי גם שתערוך הסכם ממון עם הידועה בציבור.

אם אינך הידוע בציבור - אין לך שליטה על זה, מאחר שהדבר תלוי בידוע בציבור.

מני שלום,

מנסיוני בהרבה תיקי ניכור, הדרך הזו עלולה להביא לתוצאה לא טובה בנוגע ליחסים בינך לבין בתך ולכן חשוב שההתנהלות הזו תיפסק מיד.

כיוון שכיום ממילא צריך לפנות ליחידת הסיוע בבקשה לישוב סכסוך לפני שניתן להגיש תביעה, הייתי ממליצה לך לפתוח תיק ישוב סכסוך ולהעלות את הסוגיה בפגישה שתיקבע ביחידת הסיוע.

אם תראה שהעו"ס ביחידת הסיוע אינה מצליחה לקדם פתרון ותיק הישוב סכסוך ייסגר, תוכל להגיש תביעה.

אני ממליצה שגם אם בתחילה תפעל ללא ייצוג, הרי שאם הדברים לא ישתפרו, רצוי שתהיה לכל הפחות מלווה ע"י עו"ד שאיתו תוכל להתייעץ ברקע, או שייצג אותך "בחזית".