פורום בתי משפט
פורום בתי משפט
פורום בתי משפט הוקם כדי לתת במה לשאלות ותגובות בעיקר בכל הנוגע לפרוצדורות הנוהגות במסגרת בתי משפט, בית משפט לתביעות קטנות, בית משפט השלום, הגשת תביעה, ע"א, וכו' ואין בו כדי לספק מענה בנושאים משפטיים אחרים הנידונים בצורה מקיפה בפורומים הנוספים.
הגישו נגדי תביעה קטנה. בכתב התביעה לא ציינו מכוח מה נבחר
בית המשפט אליו הוגשה התובענה. אני מניח שהדבר נעשה כי הוא קרוב
מאוד לבית של התובעת.
שאלתי היא האם בבית משפט לתביעות קטנות אין צורך
לציין על מה מבוססת סמכותו של בית המשפט?
לא צריך לציין בטופס המובנה של כתב תביעה על איזו עילה
מוגשת התובענה דווקא לבית משפט זה?
תודה
שלום רב,
אין בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 חובה לציין את הסיבה בגינה בית המשפט אליו הוגשה התובענה הוא המוסמך לכך, יחד עם זאת ניתן להגיש בקשה להעברת תיק לאור העובדה שהתביעה הוגשה שלא בסמכות מקומית. הסיכוי שיאשרו העברת התובענה נמוך מאוד.
בברכה,
בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
בהליך דיון מהיר בבית דין אזורי לעבודה.
אני לא עו"ד, גם לא מיוצג.
עורכי דין שמייצגים בתיק נתבעים וגם תובעים קיימו ומקיימים שיחות ביניהם מחוץ לכתלי בית משפט. גם לא מסתירים זאת ואמרו לשופט באחת הפניות שזה המצב.
אני לא רואה בעיה עם זה.
הבעיה שגם השופט משתף איתם פעולה וזה הפך מצב בתיק לכך שכל הדיון מתנהל רק מולם ולא נשלחות התראות והחלטות לצדדים לא מיוצגים בתיק, גם כאלו ששופט אומר בפירוש שיש להם זכות תגובה.
צדדים שלא מקבלים התראות לא מגיבים כמובן כי איך ידעו?
הרושם הוא שהתיק לא מקיים הליך הוגן ויש דיון של מס' מצומצם של באי כוח מול השופט מחוץ לכתלי בית משפט והשופט מתיר זאת.
1. חלק מהחלטות ביניים בתיק מאד קשה לקבל, הן פשוט לא מתיישבות עם היגיון בסיסי והרושם שהשופט או לא קרא את החומר או שכבר גיבש החלטה ומתעלם או שזאת לא החלטה של השופט.
איך מזהים החלטות של מזכיר משפטי ושתחתיהן נכתב כאילו השופט?
2. במצב בו אין הליך הוגן והמזכירות והשופט לא שומרים על בלתי מיוצגים – מה בפועל יש עוד לעשות? מבעד ללשלוח עוד בקשה על כך?
שלום רב,
כל עוד אתה צד בתיק ניתן לראות את כל מסמכים התיק במערכת נט המשפט באינטרנט. ניתן גם להגיש בקשות דרך המערכת.
ניתן לפנות לשופט בצורה מכובדת וראויה ולציין את החששות שלך ואת חוסר ההבנה שלך בהליך.
ככל ושזה לא עוזר ניתן לפנות לנציב התלונות על שופטים.
בהצלחה,
בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אמא שלי אדם מבוגר ונכה ולא מסתדרת בדברים האלה, אני רוצה להיות מיופה כוח עבורה בתביעה בבית משפט ולהופיע בשמה בדיונים. אני לא עורך דין אבל היא כמובן מבינה ומסכימה.
האם מותר לי על פי חוק?
זה יפוי כוח רגיל או שזה משהו מיוחד?
שלום רב,
באופן עקרוני אסור לאדם שאינו עו"ד לייצג בהליך משפטי.
מותר באופן חד פעמי ללא קבלת תמורה, ובאישור בית המשפט לייצג את האדם אחר אך לא באופן קבוע.
בהצלחה
בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
הגשתי תביעה וביקשתי לעכב אותה לצורך ברור מסוים.
התביעה עוכבה והבירור שרציתי לעשות לא התאפשר בסופו של דבר.
כעת אני מעוניין לחדש את התביעה.
מהם התנאים על פיהם בית המשפט אמור להחליט אם לאפשר את חידוש התביעה?
שלום רב,
ככל שלא נקבעו תנאים בהחלטה לחידוש התביעה יש להגיש בקשה לסיום תקופת עיכוב ההליך וחידושו. מומלץ בבקשה לבקש מבית המשפט לקבוע מועדים לעניין הבא שיש לבצע במסגרת ההליך בהתאם לתקנות.
מומלץ לקבל ייעוץ פרטני טרם ביצוע פעולה מאחר שהדברים עשויים להיות מורכבים יותר.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
כלומר שמכוניות אחרות עברו על חוק החנייה ולא קבלו דו"חות
ואולם לא הייתי בונה על זה.
מומלץ להתייעץ בפורום הפלילי
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
או שהעירייה יכולה לטעות שזה רק בימ לעניינים מקומיים ואי אפשר לטעון לאכיפה בררנית, או לעובדה שהעירייה מפקירה את המדרכות לי מקבל הדוח לעולם התחתון שמחנה שם נגררים , מכוניות למכירה וגרוטאות
שלום רב,
מרבית מנהלי הפורום עוסקים במשפט אזרחי (לא פלילי / מנהלי / מקומי).
למיטב הבנתי ההליכים הנדונים בבית המשפט לעניינים מקומיים הם הליכים בעלי אופן פלילי.
איני מכיר שיש תקנות סדר דין לבתי המשפט לעניינים מקומיים ואני מניח שתקנות סדר הדין הרלוונטיות הן תקנות סדר הדין הפלילי.
מציע לך לפנות להמשך בירור לפורום הפלילי.
בהצלחה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אני עורך דין צעיר לאחר התמחות בתחום אחר,
אני מגיש תביעה של רשלנות מקצועית נגד עורך דין, מדובר בתשתית עובדתית של עשרות עובדות להוכחת העוולה על פני שנה, כולל עשרות מיילים.
1-האם מותר לפרט עשרות עובדות בכתב טענות? ראיתי שניתן עד 9 עמודים וזה לא מספיק לי
2-איך מגדירים ראיה דיגטלית(האם לתת לה כותרת של נושא ותאריך)
3-איך משייכים ראיה לכל עובדה? שהרי צריך ראיה לכל עובדות.
4-איך מגידירם ניתוח משפטי של הסוגיה? גם יש המון פסיקה וטענות והאם אני מוגבל?
מדובר בתיק גדול של עשרות עובדות וראיות דיגטליות.
שלום רב עורך דין צעיר ובהצלחה לך.
ראשית קרא את התקנות. בעיקר את הסעיפים העוסקים בצורה ובמבנה של כתבי טענות. (ת' 9-11, 14 ו-15).
החלק השלישי של כתב בטענות צריך לכלול את פירוט העובדות המשמשות יסוד לכתב הטענות וכל מידע נוסף שנועד לסייע להבין את המחלוקת. פירוט זה ניתן יחסית בהרחבה אל מול הפירוט הנדרש בחלקו השני של כתב התביעה. ראה להלן.
שם לב שהכוונה היא לפירוט עובדתי, רוצה לומר כי אין חובה לפרט את עילות התביעה אלא את הסעד המבוקש.
יש חובה לכלול בחלק השני את תמצית העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה.
9 עמודים אמור להספיק לתיאור העובדות וככל שההיקף הזה לא מספיק לך אתה כנראה מפרט יתר על המידה או כולל פירוט שאינו עובדתי.
במענה לשאלה מס' 1 אשיב כי יש חובה לכלול את כל העובדות הנדרשות להוכחת עילות התביעה מכוחן אתה מבקש סעד.
במענה לשאלה 3 אשיב כי לאחר כל עובדה שפירטת בכתב התביעה שאתה מבקש לתמוך בראיה כל שהיא יש להפנות לנספח. לדוג' - "העתקי חשבוניות מיום XX צורף וסומן נספח 1".
בסוף כתב הטענות יש לערוך טבלה (תוכן עניינים) של נספחים ולציין את מהות הנספח, האות בו סומן והעמוד בכתב הטענות בו הוא מתחיל.
שם לב שבהתאם לתקנה 15 יש חובה לכלול מסמכים מהותיים או שמהווים יסוד לטענה בכתב הטענות. ואולם אין חובה לצרף לכתב הטענות את כל המסמכים שנועדו לתמוך בעובדות כתב הטענות. יש להפעיל שיקול דעת.
ביחס לשאלה השניה - הדבר תלוי בסוג הראיה.
אם מדובר במסמכים חתומים דיגיטלית או קובץ תמונה למשל, יש להדפיס אותם ולצרף כנספח.
אם מדובר בסרטון וידאו או הקלטת אודיו ניתן לצרפם על גבי דיסק כנספח לכתב הטענות (נדרש להגיש העתק פיזי במזכירות). לגבי חומרים אלה תדרש בשלב הראיות להגיש ראיות שהן הקלטות מלל באמצעות תמלול, חומרי וידאו תוכל לבקש להציג באולם (יש להגיש בקשה מתאימה על מנת שיהיה באולם ציוד שיאפשר זאת).
חוזר על כך שאין צורך לצרף לכתב התביעה את כל הראיות, וניתן לגלות אותן לצד השני במסגרת שלב גילוי המסמכים ולהגישן כראיות כצרופות לתצהיר עדות במועד המתאים לכך.
ביחס לשאלה הרביעית - אם תשם לב ניתוח משפטי אינו נזכר בתקנות. ככל שנדרש טיעון משפטי הייתי כולל אותו בחלק השלישי של כתב הטענות לאחר פירוט העובדות. אין צורך ולא נהוג להפנות לפסיקה במסגרת כתבי טענות. כן ניתן בבקשות ביניים ואולם המקום הטבעי לאזכורי פסיקה הוא בשלב הסיכומים.
שוב בהצלחה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
בתיק שמתנהל עם 15 נתבעים נקבע מועד לדיון פישור ונשלח זימון לנתבעים. חלק מהנתבעים לא הגישו כתב הגנה וגם לא חתמו על אישור מסירה להמצאת כתב תביעה שבוצע להם.
אלו, שלא הגישו למעשה שום דבר בתיק, לא מופיעים גם ברשימת ההמצאות של המזכירות להמצאות שבוצעו.
שאלתי היא האם הודעה על תאריך דיון שנשלחת בדואר רשום נשלחת לכל הצדדים בלי יוצא מן הכלל? גם אלו שלא הגישו כתב הגנה?
או האם שליחת זימון לדיון תלויה באישור המצאה של כתב תביעה אחרת לא נשלח?
במקרה שלי מי שלא שלחה לו מזכירות זימון הוא דווקא מי שהכי רלוונטי בתביעה ובדיון, ואם אין שום סיבה לאי שליחת הזימון מבחינת תקנות וחוקים האם זה יכול להעיד על החלטה שכבר גובשה בתיק אודות אותו הצד?
שלום רב,
באופן עקרוני נתבעים צריכים להגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע בתקנות. נתבע שלא הגיש כתב הגנה במועד ניתן לקבל כנגדו פסק דין בהעדר הגנה.
כל עוד לא ניתן פסק דין בהעדר הגנה הוא נחשב צד בתיק והוא יקבל את כל ההודעות מבית המשפט - גם זימונים לדיונים.
יכולות להיות כמה סיבות למה אתה לא רואה המצאות של זימונים לדיונים;
או בגלל שהנתבעים האלו נמחקו מכתב ההגנה,
או שאין למזכירות בית המשפט את כתובת הנתבעים (והם ביקשו שישביאו להם ולא הביאו להם או משהו בסגנון).
אם הנתבעים הללו הם צדדים בתיק אפשר לבקש מבית המשפט שיוציא להם זימון, אם הם לא אפשר לבקש מבית המשפט שיזמן אותם כעדים, לצורך מתן עדות.
בברכה,
בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
בתביעה בבית דין לעבודה הגישו חלק מהצדדים תצהיר לאימות עובדות בבקשות שונות שבית המשפט קיבל אותן.
אחרי שהוכח שמדובר בתצהיר כוזב, ארצה לשאול מה בעצם הפעולה שעליי לנקוט?
לא ברור לי מהם בעצם "העונשים בחוק", אני מניח מדובר בעונשים למתן עדות שקר ודיני עונשין פחות רלוונטיים לי, אני מעוניין לתבוע נזקים שנגרמו על סמך תצהירים כוזבים מ-2 סיבות:
1. השופט גיבש עמדה מוטעת לגביי וזה פגע בי אישית בהליך ומחוץ לו.
2. לשון הרע – להבנתי לא מתקבלות תביעות לשון הרע על כתבי בי דין בהליך משפטי, האם זה כולל תצהירי שקר?
הבנתי שהגשת תצהיר כוזב או מזוייף לא מחזה נדיר לצערי, כן רוצה לדעת אם יש מה לעשות, כמו למשל לדרוש מחיקת תביעה או בקשה על סמך זה שהוגשה עם תצהיר כוזב.
שלום רב,
באופן עקרוני הליך משפטי נשאר בתוך כותלי בית המשפט. בכל תביעה כל צד רואה את האמת דרך העיניים הצרות שלו, ובית המשפט צריך להכריע האמת של מי היא הנכונה. אם אתה חושב שיש תצהיר שהוא תצהיר שקרי אתה יכול לנסות לשכנע את בית המשפט שהתצהיר שקרי, ואז, אם תצליח בכך, בית המשפט יקבל את עמדתך ולא ייגרם לך נזק.
הגעת למסקנה לגבי עמדת השופט, אך אינני בטוח בכך, כל מסמך משפטי שמוגש לבית המשפט מוגן מפני הליכי לשון הרע. יחד עם זאת, ניתן להגיש תלונה במשטרה על עדות שקר.
בהצלחה
בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שלום, אודה להסבר כוונת הסעיף ותשובה לשאלתי.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה-2015
13(א) מותר לצרף בקובלנה אחת אישומים אחדים, אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד.
משתמע שאפשרי לצרף לקובלנה אישומים, אכן?
האם יש לצרף לפני הדיון הראשון בבית הדין? או שניתן גם לאחריו, בכל שלב או רק לפני הדיון?
שלום רב,
ראשית - קובלנה על פי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין מגיש רק נציג מטעם לשכת עורכי הדין - לנציג הזה קוראים "קובל".
שנית - המוסמך המוגש לבית הדין המשמעתי נקרא "קובלנה" ובמילים אחרות (מהעולם הפלילי) מדובר ב"כתב אישום".
שלישית הקובלנה מכילה בתוכה אישומים.
משמעות הסעיף היא שהקובל (מטעם לשכת עורכי הדין) יכול לצרף מספר אישומים באותה קובלנה - ובלבד שהם קשורים זה לזה.
למשל; אם עו"ד עבר עבירה אתית כלפי לקוח אחד בנושא מסויים וכלפי לקוח אחר באותו נושא וכלפי לקוח שלישי באותו הנושא אז ניתן להגיש קובלנה אחת שיש בה שלושה אישומים.
דוגמא נוספת; אם עו"ד כבר עבירה אתית כלפי לקוח אחד, ואח"כ עבר עבירה אתית אחרת כלפי אותו לקוח, ואח"כ עבר עבירה אתית שלישית כלפי אותו לקוח אז ניתן להגיש קובלנה אחת שיש בה שלושה אישומים.
לעומת זאת; אם עו"ד עבר עבירה אתית כלפי לקוח אחד, ועבר עבירה אתית אחרת כלפי בית המשפט ועבירה אתית אחרת המתייחס ליחסים בין קולגות לא ניתן להגיש את שלושת האישומים הללו בכתב קובלנה אחד.
בהצלחה
בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
סליחה על החפירה, מעריך מאד מי שעוזר פה!
אני לא עורך דין וכן מתמצא קצת ולומד וקראתי גם "לא מעט" בנושא, מאמרים ספרות ופסיקה.
לפניי שבאתי הנה יכול להעיד שכן, אני יודע טוב מאד איך זה נשמע באוזניי עורך דין שלא עו"ד שוקל את זה.
אני לא מחפש הרפתקאות ומודע לסיכויים הקלושים שיש וגם לסיכונים, בלית ברירה באתי לשאול.
קראתי פסיקה ובקשות שנדחו, גם ובעיקר מעורכי דין, לא מצאתי הרבה לצערי אבל התרשמתי שלא נפלתי על השכל ויש מעל ומעבר יכולת להוכיח עם ראיות מוצקות בקשה בענייני, אני פשוט מת מפחד חחח
ברור לי שהשופט ידחה בקשה הזאת, ואני לא בעמדה שיש לי מה לעשות בתיק (השופט וצד שני חברים והוא מגן על כל מה שהוא עושה בתיק ומבטל כל מה שאני עושה)
מדובר בתביעה על סכום נמוך, בהחלט יותר נמוך מפסיקת הוצאות על דחיית בקשה כזאת, אבל התובע והשופט חוגגים על בקשות ותגובות סרק שמתכוונים להשית עליי אחר כך הוצאות.
1. עוד לא היה דיון בתיק, ועוד לא הלכתי להתרשם מהשופט בדיונים אחרים, כן קראתי היסטורית תיקים שלו ואין לי ספק שיש משהו אישי במקרה שלי ונגדי. האם כדאי לי ללכת לדיון בתיק אחר שלו ולנסות לדבר איתו?
2. לא הצלחתי למצוא אתר או פורום ספציפית על זה, ומאד רוצה ללמוד ממי שהגיש בקשה כזאת בעבר. לא צריך את הבקשה עצמה רק רוצה להתרשם וללמוד מניסיון של אחרים. יש אתר או קבוצה כזאת? אולי אפשר לפתוח פורום על זה?
3. ברור לי שהגשת בקשה מהסוג ממש לא משחק ויכולה לפגוע בשופט או בתדמית שלו – אין לי כוונה כזאת בכלל אני רק רוצה הליך הוגן ומבלי שיפגע אף אחד, יש חיה כזאת? בקשה לפסלות נשמע מאד קיצוני, כמו שכתבתי אני מחפש אופציה להחליף שופט בלי לפגוע בו
תודה
שלום רב,
ראשית כולי תקווה שכל שופט או שופטת היושב או היושבת בדין נותנים ויתנו החלטות על בסיס הדין הקיים ולא על בסיס דעה מוקדמת.
לשאלותיך;
תמיד מומלץ ללכת להתרשם מהשופט, לא ניתן לשוחח עם שופט בעת דיון אחר על התיק שלך.
לא מכיר, אולי תפנה לעו"ד שיעזור לך עם זה.
אין דרך למעט בקשת פסלות.
בהצלחה
בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שלום,
במידה ואני מחליט לייצג את עצמי בהליך משפטי בבית משפט השלום –
על מנת להגיש תצהירים עליי לעשות אותם אצל עורך דין ולהחתים אותו?
כלומר, אני עורך אותם בעצמי ורק מגיש לו אותם לחתימתו כשהוא מזהיר אותי?
תודה רבה
שלום ארז,
על מנת שתצהיר יהווה עדות בכתב כדין, על המצהיר להיות מוזהר בטרם חתימתו על התצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לענשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן.
בטרם חתימתו - מאחר שהזהרת המצהיר לאחר שהוא כבר חתם על התצהיר הינה ריקה מתוכן.
לא כל אחד מוסמך להזהיר ולאמת את החתימה ולא רק עורכי דין, ואולם עורך דין כנראה תהיה דרך המלך. בנוסף לעורך דין ניתן לחתום על תצהיר בפני שופט; דיין בבית דין דתי; היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליטי מחוז, פרקליטי נפה, וסגני פרקליט המדינה ופרקליטי המחוז ועוזריהם וגם בפני ראש רשות מקומית;
שם לב שנוסח התצהיר ודרישות הצורה ביחס אליו עשויות להשתנות בהתאם למטרתו. תצהיר עדות ראשי בסדר דין רגיל אין דומה לתצהיר לתמיכה בכתב טענות בדיון מהיר.
לטעמי להיות צד להליך ללא ייצוג על ידי ליטיגטור מנוסה עשויה לגרום לנזק ומומלץ שתתיעץ ביחס לתכניתך עם ליטיגטור.
בהצלחה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
לפני כשבועיים קיבלתי הזמנה לדיון בבית משפט השלום בתביעה שהגיש נגדי בנק בגין חוב של כרטיס אשראי שלא פרעתי. אני מודה שהיה לי חוב, אבל הוא היה נמוך בהרבה מהסכום שהם תובעים. מה צריך לכלול בכתב ההגנה שאני מגיש? האם אני צריך להביא לדיון את כל ההוכחות שיש לי על התשלומים שכבר ביצעתי?
שלום שלום,
לעולם לאחר שמוגשת תביעה וכתב התביעה הומצא (נמסר או נחשב שנמסר) לנתבע, על הנתבע להגיש כתב הגנה במועד הקבוע לכך בתקנות. להליכים מסוגים שונים יש מועד שונה. משאלתך לא ניתן להגיע למסקנה ביחס לעניין זה. נע בין 45-60 ימים. ראה מה מפורט בהזמנה לדין.
את כתב ההגנה יש לחלק ל-3 חלקים (ראה ת' 12-14 לתקנות סדר הדין האזרחי) . החלק הראשון כותרת, בחלק השני של כתב ההגנה על הנתבע לפרט עניינים כמו טענות מקדמיות (העדר עילה/ העדר יריבות / השתק עילה / הפקדת ערובה / אחרות - לפי התקנות לא יהיה ניתן להגיש בקשה מקדמית שלא פורטה בכתב ההגנה אלא מטעמים מיוחדים), תמצית טענות ההגנה וטענות ביחס לסעד המבוקש. בחלק השלישי על הנתבע לפרט את פירוט העובדות העומדות בבסיס טענותיו בכתב ההגנה. החלק הכי מהותי של החלק השלישי של כתב הטענות הוא הכחשת סעיפי כתב התביעה. יש לעבור סעיף סעיף בכתב התביעה ולציין מה בו מוכחש ולנמק מדוע אין תוכן הסעיף אמת.
מבחינת נספחים לכתב ההגנה יש לכלול העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות; אם המסמך אינו ברשותו, יצוין בידי מי או היכן הוא מצוי, למיטב ידיעת בעל הדין (ת' 15).
חשוב להבין שאם במועד הגשת תצהירי העדות (וככל שמדובר בהליך בדיון מהיר המועד לצרפם הוא באותו מעמד עם כתב ההגנה - ת' 79), תתייחס בעדותך לטענות שלא נכללו או לא נובעות מטענותיך בכתב ההגנה, בית המשפט עשוי שלא להתיר זאת, ובגדר הרחבת חזית אסורה.
בהתאם, עדיף גישה מרחיבה ממצמצמת לדעתי.
מאחר שאתה מכיר בקיומו של חלק מהחוב (ויתכן שהיתרה הינה בגין ריבית, ריבית פיגורים והוצאות גביה) מוצע שתפנה לב"כ שכנגד ותנסה להתפשר באמצעותו עם התובע. ייתכן ותוכל להגיע כך לתוצאה יעילה יותר.
לא מומלץ לנהל הליכי ליטיגציה ללא ליטיגטור מנוסה שמייצג אותך. טעות טכנית עשויה לגרום לנזק מהותי. בהתאם, מומלץ שתפנה לייעוץ פרטני לגופו של עניין.
בהצלחה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שלום וברכה ,
אושר לנו משכנתא הפוכה על הדירה. הדירה נקנתה ממוכר פרטי בזמנו.
במסגרת ההליך יש צורך להחתים כתב התחייבות לרישום משכנתא לגורם שנותן את ההלוואה. התברר שהעו"ד של החברה הקבלנית /משכנת אכן נתן את כל אישורי זכויות שמאשרים שהנכס נקי מכל חוב ושיעבוד. אולם, רגע אחד לפני מסירת כתב ההתחייבות נזכרה החברה הקבלנית שיש חוב זעום של המוכר אליה מלפני 3 שנים. וכרגע הכל תקוע מאחר והמוכר מתכחש על עצם החוב, והקבלן לא המציא דרישת חוב פרטנית להוכחה. ואנחנו תקועים בתווך, כי הגורם המממן לא ישחרר את הלוואה ללא כתב התחייבות.
הוצאנו מכתב התראה לפני עו"ד החברה איך ניתן להוציא אישורים על זכויות נקיות בנכס ומנגד לעצור את כתב ההתחייבות על עניין בכלל לא קשור אלינו.
לפי נסיונך, איך יוצאים מכל הפלונטר הזה בצורה הכי חוקית והכי מהירה ?
כל פתרון יצירתי יועיל
תודה
שלום רב,
קנית ממוכר פרטי דירה שנבנתה על יד קבלן ולא נרשמה על שמו במועד הרישום.
ייתכן שבמועד ההוא טרם נרשם בית משותף, זה לא בהכרח המצב היום.
בהסכם המכר צריך היה להיות סעיף העוסק בנסיבות מעין אלה המחייב את מי שמכר לך לשלם כל תשלום שידרש לצורך השלמת הרישום על שמו וכן התחייבות להתייצב ולעשות כל פעולה נדרשת בשל כך.
ככל שקיים חוב של מי שמכר לך ליזם שבנה את הדירה, היזם שמכר לו את הדירה יכול לטעון להפרה יסודית.
איני רוצה לחוות דעה מפורשת כי אין בפני את כל הפרטים.
עצם העיכוב שנגרם בנטילת האשראי הוא לא מלוא פוטנציאל הנזק.
בדרך כלל בהסכמי מכר יש מנגנון לתשלומים הדדיים, צד שמשלם תשלום שחובת התשלום היא על הצד השני זכאי לקבל את הסכום חזרה בתוך x ימים. לטעמי ניתן במקרים המתאימים לתבוע גם בלי סעיף כזה.
ייתכן שהפתרון המהיר יהיה לפנות ליזם לשלם מה שצריך לשלם ולקבל את האישור. להוציא לצד השני מכתב דרישה, להמתין וככל שלא ישלם לתבוע.
ככל שנצד השני יסבור שלא היה צורך בתשלום ולא היה חוב, הוא יוכל להוציא הודעת צד ג' לקבלן כחלק מהגנתו.
בכל מקרה, יש לפנות לייעוץ פרטני ולא להזניח. עצם העדר רישום הבעלות הוא סיכון מהותי ללא כל קשר לסוגיית עיכוב מתן האשראי.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
בעל דין שניהל את המשפט בעצמו , וחלה ולא יכול למשיך לנהל את המשפט ?
מה עושים ?
שלום רב אבי,
במקרה בו תובע אינו מעוניין להמשיך בתביעתו הוא רשאי לבקש למחוק אותה במעמד צד אחד.
התובע הוא אדון ההליך וככל שהוא מעוניין למחוק את התביעה התביעה תמחק. ואולם, בית המשפט רשאי לחייב אותו בהוצאות הצד שכנגד. עצם הבקשה למחיקה שקולה במרבית המקרים לאמירה - טעיתי ולא היה מקום מלכתחילה להגיש את התביעה. בהתאם קיים סיכון לחיוב בהוצאות לטובת הצד השני.
ניתן למחוק את התביעה בהסכמה. ככל שתנתן הסכמת הצד השני למחיקה ללא צו להוצאות כך יעשה. ביחס לשאלתך כיצד לבצע זאת בהיבט הפרקטי לא תמצא כאן סיוע כי שונה מקרה ממקרה ויש להכיר את העובדות והצדדים וכן את התנהלותם עד כה.
אפשרות נוספת היא לבקש למנות אפוטרופוס לדין עבור התובע. הדבר לא ימנע את הצורך במתן עדות התובע ככל שנדרש. אפשרות נוספת על אותו משקל היא למנות עו"ד לייצג אותך.
ייתכן שיש אפשרויות נוספות שלא עולות על דעתי כעת..
איחולי בריאות
בהצלחה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
נכס מקרקעין שלא כדין, הסגת גבול.
1) האם זהו נכנס לנכס כדין ונשאר שלא כדין, בלבד?
2) או שגם מי שמהתחלה נכנס שלא כדין? ואם לא הסגת גבול מה נחשב הדבר?
אודה למענה
שלום רב,
כל אדם שנמצא בנכס שלא כדין - בין אם נכנס כדין והתבקש לפנות ובין אם נכנס שלא כדין - מוגדר כמסיג גבול.
בהצלחה
בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אני מבינה שהכרעת המפקח על הביטוח בעניין שהבאתי בפניו בתחום הפנסיה לא מונע ממני הגשת תביעה באותו עניין לערכאות, אך שואלת האם בית הדין לעבודה (מדובר בשופטת שלא מבינה בתחום פנסיה) נותנת משקל להכרעת המפקח על הביטוח, קרי האם הסיכוי שלי לזכות נמוך נוכח שהמפקח על הביטוח כבר דחה את טענתי וינתן לזה משקל בבית הדין?
תודה רבה
תודה רבה
יערה שלום,
הערכת סיכויים לזכות או באשר למשקל שתיתן או לא תיתן שופטת לראיה (הכרעה מינהלית של המפקח על הביטוח שלא להתערב) דורשת בדיקה של כלל נסיבות המקרה וייעוץ פרטני.
בהצלחה
עו"ד מאיה ראובני ילינק
מנהלת פורום בתי משפט
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
הגשתי תלונה למפקח על הביטוח שבה דרשתי שקרן פנסיה תשלם לי ריבית והצמדה כחוק על תשלומי קצבה ששילמה רטרואקטיבית. המפקח על הביטוח פסק שהקרן פעלה לפי תקנון ולכן הוא לא מתערב. האם לאחר פסיקת המפקח יש טעם לתבוע בהליך משפטי את אותו הדבר? י(יש לי פסיקות שכן צריך לשלם ריבית והצמדה במקרה שמשולם רטרואקטיבית אבל מצד שני המפקח על הביטוח כבר הכריע
יערה שלום,
החלטת המפקח על הביטוח שלא להתערב אינה שוללת את זכותך לפנות לבית המשפט בטענה כי הינך זכאית לריבית והצמדה.
החלטה של המפקח על הביטוח היא החלטה מינהלית ולכן אינה מונעת פנייה לערכאות ככל שאת סבורה שיש בידייך טענות טובות לקבלת ריבית והצמדה. ככלל- הזכות לריבית והצמדה מעוגנת בחקיקה ראשית (כמו: סעיף 28 לחוק חוזה הביטוח וסעיף 2 לחוק פסיקת ריבית והצמדה) ולביהמ"ש יש סמכות רחבה יותר מזו של המפקח.
לגבי השאלה אם יש או אין טעם לפנות להליך משפטי, זו שאלה שדורשת ייעוץ פרטני ובחינת הנסיבות הספציפיות.
בהצלחה ובשורות טובות,
עו"ד מאיה ראובני ילינק
מנהלת פורום בתי משפט
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שלום רב. לאיזה בית משפט ניתן לבקש צו שיחייב את חברת הסלולר שלי לתת לי תיעוד של שיחות נכנסות בתאריך מסויים.
הסבר:פניתי לחברת הסלולר שלי בבקשה לקבל שיחות יוצאות ונכנסות בתאריך מסויים.קיבלתי שיחות יוצאות ולתדהמתי שמעתי שאם אני מבקש שיחות נכנסות יהיה עלי לבקש צו בית משפטי. תשובה שנראית לי הזוייה. אבל בכל זאת אני נאלץ לעשות זאת. מדובר בסך הכל ביום אחד והם מסרבים.
יואל שלום,
ייתכן ודרישת חברת הסלולר בנוגע לנתוני שיחות נכנסות נובעת מכך שמדובר במידע הנוגע לצד שלישי (המתקשרים) והגנה על פרטיות אותם צדדים שלישיים.
נסה להבין מחברת הסלולר את המקור המשפטי להתנגדות למסירת נתוני השיחות הנכנסות.
לא ברור משאלתך לאיזה צורך או באיזה נסיבות אתה מבקש את נתוני השיחות הנכנסות, אולם כאזרח פרטי יש לך אפשרות, ככל ומדובר בעניין פלילי- להגיש תלונה במשטרה והמשטרה תוכל לבקש את הצו אם תמצא זאת לנכון.
אפשרות אחרת- לפנות לבית המשפט השלום בהליך אזרחי- תביעה למתן צו עשה או לסעד הצהרתי המורה לחברת הסלולר למסור לך את הנתונים.
במסגרת התביעה תסביר את הצורך בקבלת המידע ומדוע הוא נחוץ לך ואת האיזון בין זכותך לקבל את המידע לבין הגנת הפרטיות.
בנוסף, הייתי מציעה לך להעלות את השאלה הזו גם בפורום הפלילי שנמצא באתר.
מקווה שהצלחתי לסייע,
בהצלחה
עו"ד מאיה ראובני ילינק
מנהלת פורום בתי משפט
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
להלן לשון התקנה
דיון מקדמי בין בעלי הדין
35. (א) בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון ינהלו בעלי הדין, זולת בעל דין שאיננו מיוצג בידי עורך דין, דיון מקדמי, בין השאר יגיבו לעניינים האלה:
שלום רב,
השאלה מעניינת מאוד.
כעקרון, החובה לקיים דיון מקדמי מעוגנת בתקנה 34 לתקנות סדר הדין האזרחי, ותכליתה- "להביא לכך שבעלי הדין ייערכו היטב לקראת הדיון בתביעה וילבנו את יריעת המחלוקת תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה ביניהם...".
אמנם, על פניו מלשון תקנה 35(א) לתקנות אפשר לטעון, לכאורה, כי מאחר ועוה"ד הוא בעל הדין ולכן איננו מיוצג ע"י עו"ד אחר - אז אין חובה לקיים דיון מקדמי והוא נכנס בגדר הפטור הקבוע בסעיף 35(א) שציטטת.
אולם, לאור ההכשרה המקצועית שלו כעו"ד ומטרות הדיון המקדמי המפורטות בתקנה 34 לתקנות, אני בספק אם נכון יהיה לפרש את עוה"ד המייצג את עצמו כ"בעל דין שאיננו מיוצג בידי עורך דין".
בנוסף, תכלית הפטור הקבוע בתקנה 35(א) היא להגן על בעלי דין שאין להם את ההכשרה או הכלים המקצועיים לנהל דיון מקדמי, בעוד שעורך דין המייצג את עצמו הוא בעל כלים מקצועיים הנדרשים לכך. לכן, לטעמי הפטור לא רלוונטי לגביו.
לסיכום, מבחינה פרקטית- גם אם עו"ד מייצג את עצמו, הייתי ממליצה לקיים את הדיון המקדמי, שתכליתו לייעל ולקדם את הדיון בהמשך בבית המשפט ואולי לצמצמו או אף ליתרו, במידה ומצליחים להגיע להסכמות לגופן של המחלוקות.
מקווה שהצלחתי לסייע.
ברכה והצלחה
עו"ד מאיה ראובני ילינק
מנהלת פורום בתי משפט
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
הכוונה כמובן לבקשה לפטור מהפקדת ערובה בערעור על פי התוספת השלישית לתקנות סדר הדין האזרחי.
משה שלום,
ביהמ"ש העליון מוסמך ועלול להטיל הוצאות בעת דחיית בקשות לפטור מערובה, ויותר סביר שיעשה זאת במקרים בהם הבקשה לא מבוססת ולא מוצדקת, למשל- בנסיבות שהוגשה ללא תשתית ראייתית מספקת או כשלא הוכחו התנאים המצטברים הנדרשים (מצב כלכלי וסיכויי ההליך).
מקווה שהצלחתי לסייע.
בשורות טובות
עו"ד מאיה ראובני ילינק
מנהלת פורום בתי משפט
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
עו"ד ינאי שלום ותודה על תשובתך. מהתשובה לא היה ברור אם לצרף תצהיר או שלא.
הנתבע הגיש בקשה לסילוק ללא צרוף תצהיר טרם הגשת כתב הגנה וביקש את דחיית המועד להגשת הגנה. בטענה לטענות מקדמיות והלכת בבובליל. שבמקרה זה אינן רלונטיות. האם בכל זאת היה חובה להגיש תצהיר? (למרות שזהו לא המקרה, קראתי יש נסיבות שפוטרות מתצהיר)
ביהמש אישר ארכה להגשת כתב הגנה עד להחלטה אחרת. אני התובע מתבקש להשיב תגובה לסילוק. אני צריך לצרף תצהיר?
בנסיבות שאתה מתאר הבקשה לסילוק הייתה צריכה להיות מלווה בתצהיר.
ייתכן שהעדר התצהיר אינו גורע, ככל שהבקשה לסילוק על הסף נובעת למשל ממעשה בית דין והעובדות הנזכרות בבקשה הן כולן נובעות מפסק הדין אליו הנתבע מפנה בבקשה, ככל שאלו הנסיבות.
ממעט הפרטים שמסרת הייתי מגיש תגובה מלווה בתצהיר, ומדגיש בתגובה שדין הבקשה להדחות גם לגופו של עניין וגם מהטעם הטכני שהיא לא נתמכה בתצהיר. תפנה לתקנה 50(1) לתקנות לפיה יש לצרף תצהיר לבקשה בכתב.
ככל שבית המשפט עיכב את ההליך (נובע משאלתך - ארכה עד להחלטה אחרת) כתוצאה מהבקשה שהוגשה אני ממליץ לך להתייעץ לגופו של עניין עם ליטיגטור טרם הגשת התגובה ביחס לתכנה וכמו כן אני מציע לך להתמקד בטענות המהותיות ולא בטענות הטכניות הנובעות מקיומו של פגם כזה או אחר בבקשה.
טענות טכניות לבדן לא בהכרח יעשו את העבודה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מועדים לשמחה, האם לתגובה לסילוק על הסף מצרפים תצהיר? והאם יש הגבלה למס' עמודים?
תודה
היי אבי,
נדרש להבחין בין בקשה ממש לבין בקשה שנכללה ברשימת הבקשות.
קצת רקע נדרש - משהותקנו תקנות סדר הדין האזרחי שבתוקף (התיקון הגדול משנת 2018) נקבעה פרוצדורה לפיה לא ניתן להגיש בקשות לאחר מועד הגשת כתב הטענות האחרון ועד למועד דיון קדם המשפט אלא במסגרת רשימת הבקשות שיש להגיש עד 20 ימים לפני מועד דיון קדם המשפט הראשון המתקיים בתיק.
כלילת בקשה ברשימת הבקשות אינה שקולה להגשת בקשה ממש, אלא מעין הודעה לבית המשפט כי מבוקש הוראות ביחס לבקשות המקדמיות שבכוונת הצדדים להגיש. ברשימת הבקשות נדרש בעל הדין לציין את סוג הבקשה, לפרט את תמצית עניינה לרבות את הטענות שהוא מבקש לטעון במסגרתה וכן לציין מה הן הראיות שהוא מבקש להביא בתמיכה לבקשה. לבעל הדין שכנגד יש את הזכות להגיש תגובה לרשימת הבקשות מטעם הצד השני עד 6 ימים לפני הדיון.
בישיבת קדם המשפט בית המשפט יקבע את דרכי הדיון בבקשות שנכללו ברשימת הבקשות והוא יכול להורות שבקשה פלונית תידון בעל פה בדיון או כי הצדדים יגישו בקשות מפורטות.
בהתאם, ל"בקשה" שנכללה ברשימת הבקשות ובתגובה לרשימת הבקשות אין צורך לצרף תצהיר. ואולם, ככל שניתנה הוראה להגיש בקשה מפורטת, או שהוגשה בקשה מפורטת שאינה כפופה לכלל שאין להגיש בקשות בטווח הזמן שבין הגשת כתב הטענות האחרון לבין דיון קדם המשפט הראשון (בקשה שהוגשה טרם הוגשו מלוא כתבי הטענות או לאחר מועד דיון קדם המשפט הראשון), יש חובה לצרף לבקשה כאמור תצהיר, וגם לתגובה מטעם בעל הדין שכנגד יש חובה לצרף תצהיר.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שלום וחג שמח,
תיקון כתב תביעה לאחר תקופת ההתיישנות
לדוגמא: אירוע ארע ביום 1.1.18 הוגשה תביעה ביום 1.1.25 (7 שנים בדיוק)
ביום 10.1.25 הוגש תיקון כתב תביעה (הוספת מסמך מהותי ללא הוספת, שינוי עילות). מירוץ התיישנות נעצר בהגשה הראשונה. אין התיישנות אכן?
מועדים לשמחה,
ראשית, תיקון כתב תביעה מצריך אישור בית המשפט.
שנית, לדעתי, אם אין עילות חדשות וכל מה שיש זו הוספת ראיה חדשה אז לא תחול עליה התיישנות.
בברכה,
בתקווה לימים טובים יותר ובתפילה להשבת החטופים.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
גם מה שלא בהכרח מעיד על כך שהוא משקר
אחרת למה עורכי דין כל הזמן מדברים לשון הרע על בעל דין? האם המטרה אך ורק לפגוע באמינות
מועדים לשמחה,
אין היתר לפגוע בשמו של בעל דין בשום צורה שהיא ובשום דרך. ניתן לטעון טענות הגנה שונות כאשר הפגיעה נעשית במסגרת הליך משפטי.
באופן עקרוני תפקיד של עו"ד מייצג הוא לפגוע באמינות של הצד השני, ניתן לפגוע באמינות של הצד השני בכל מיני דרכים. לשאול על חיי הנישואין או על תעודות הבגרות של הילדים בדרך כלל לא יהיה רלוונטי בהליך של תביעה בדיני עבודה למשל, אבל שאלות בנוגע לחיי המסחר של הצד השני יהיו רלוונטים גם בדיני עבודה (על מנת לקיים או לפגוע באמינות).
כל שופט או שופטת היושב או יושבת בדין צריך או צריכה להיות קשוב או קשובה למה שקורה באולם כדי לדעת מתי לעצור את החקירה בגלל חוסר רלוונטיות.
הפורום אינו מיועד להסברים על התנהלות של עורכי דין אחרים.
בתקווה לימים טובים יותר ובתפילה לשחרור החטופים במהרה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
