לא להגיש לבית המשפט עשרות קבצים נםרדים. זה לא יסייע ורק יסבך.

יש להדפיס את כל המיילים ולצרף אותם כנספחים לתצהיר. בתצהיר יש לטעון את הטענות הרלוונטיות ולהפנות לנספח הרלוונטי.

אני הייתי מתאר באופן כללי את הנסיבות בכמה סעיפים ועובר משם להשתלשלות אירועים.

ביון x שיגרתי מכתב התראה שהעתקו צורף כנספח x.

אני מזכיר לך שיש לאמת תצהיר בפני עו"ד או גורם מוסמך אחר טרם הגשתו על מנת שיזכה למעמד של ראיה.

מצריך ייעוץ פרטני

ככלל הגשת מסמכים לבית המשפט נעשית באמצעות עדים.

על מנת לצרף את המכתב כראיה עליך לצרפו כנספח לתצהיר.

יש להגיש את המסמך באמצעות עורכו.

התקנות אינן מפרטות שיש חוב לספק הסבר להכחשה. ואולם, ניהול נכון של ההליך לטעמי, ויתכן שיש שיחלקו עליי, כן יכלול פירוט של גרסתך.

בעבר היו בבית המשםט עורכי דין מתנדבים לאימות תצהירים. איני יודע אם זה קיים עדיין.

ניתן להוכיח עבודות בעדות או במסמך. מרבית סוגי המסמכים מחייבים עד שיגיש אותם לבית המשפט.

לא ניתן לכפות על עד מטעמך למסור תצהיר ובמקרים מתאימים, מקום בו בית המשםט הורה שעשויות ימסרו בכתב, ניתן להגיש בקשה מפורטת ולעתור לקיומה של חקירה ראשית ללא תצהיר.

עד לא יכול להעיד עדות שמיעה. כלומר עד לא יכול להעיד שהוא שמע צד ג' אומר שאיימת.

חריג לעניין זה בענייני עדות מטעם תאגיד.

ביחס לעדות ילדים העניין מורכב יותר ומצריך בדיקה פרטנית.

תקנות סדר הדין מגבילות את היקף כתבי הטענות וזאת בהתאם לסוג ההליך והערכאה שדנה בו.

במקרים חריגים ניתן לבקש להגדיל את ההיקך ואולם התרשמותי שבקשות כאלה יאושרו במקרים חריגים בלבד.

גבולות הגזרה מפורטים בתקנות סדר הדין האזרחי. אנא קרא שם.

פנה לעורך הדין של הצד שזימן אותך ובקש ממנו להגיש בקשה לדחות את העדות.

שלום רב,

בית המשפט מוסמך להגביל העלאת טענות וראיות ואף להטיל הוצאות כאשר הוא סבור שמדובר בהארכת הדין שלא לצורך, גם ללא הוכחת חוסר רלוונטיות.

בהקשר זה תקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי:

"סבר בית המשפט כי בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, באמצעות טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, באותו הליך או בפסק הדין, ובלא קשר עם תוצאות המשפט, להטיל עליו את הוצאות ההליך בשיעור שימצא לנכון בנסיבות העניין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה."

סמכות זו נועדה להבטיח ניהול יעיל והוגן של ההליך המשפטי ואינה קשורה לתוצאות הסופיות של המשפט.

בברכה והצלחה ובשורות טובות

רובי היקר שלום,

ככלל, התיישנות היא טענת הגנה דיונית (שאינה מבטלת את הזכות המהותית) אשר יש להעלות בהזדמנות הראשונה.

ככל שהבנתי את נתוני השאלה מהתיאור שנתת- בנסיבות שפירטת, הסכם פשרה קיבל תוקף של פסק דין ולכן הוא סופי ומחייב את הצדדים לו, ולא ניתן לבטלו רק בשל פסק דין מאוחר שקיבל את טענת ההתיישנות של הנתבעים האחרים.

למעשה, הנתבעים שהתפשרו ויתרו על זכותם לטעון את טענת ההתיישנות כאשר הסכימו להסדר הפשרה שאף קיבל תוקף של פסק דין.

מקווה שהצלחתי להשיב לשאלתך.

ברכה והצלחה ובשורות טובות

גבי היקר שלום,

מציעה שתכין כתב הגנה- מסמך המפרט את נסיבות המקרה ותגובתך באשר לכל טענה שנטענת בכתב התביעה.

מחיקת תביעה אינה עניין שבשגרה ובתי משפט אינם ממהרים לעשות כן.

אשר לאפשרויות העומדות מבחינת ליווי/ייעוץ משפטי- למיטב ידיעתי ישנם ארגונים נוספים, מלבד הסיוע המשפטי, המעניקים שירותים משפטיים בהתנדבות, כגון: "שכר מצווה", ממליצה לך לנסות אולי לפנות אליהם לסיוע.

מקווה שהצלחתי לסייע,

הצלחה רבה ובשורות טובות,

הובו היקר שלום,

בהתאם לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סעיף 10) - לבית משפט לתביעות קטנות יש סמכות להורות על קיומו של דיון בו יציגו הצדדים את טענותיהם ויביאו ראיותיהם גם מבלי שהוגש כתב הגנה בתיק.

לשאלתך- השופטת לא מחוייבת לקבל את מלוא סכום התביעה באופן אוטומטי במצב בו הנתבעת לא הגישה הגנה ו/או לא התייצבה לדיון, ולבית המשפט יש את שיקול הדעת לבחון את התביעה לגופה ואף לדרוש הוכחות לביסוסה.

אשר להיערכותך לדיון זה- הייתי ממליצה שתתכונן על ידי הכנת הטיעונים בצירוף הראיות התומכות הקיימות באשר לכל טיעון, שאני מניחה שצירפת לכתב התביעה, וככל שלא צורפו- להיות ערוך להגשתן בדיון. ככלל, כדאי להיערך להצגת הראיות בצורה סדורה וברורה במטרה להוכיח את כלל טענותיך.

למרות שלא הוגש כתב הגנה, כן הייתי ממליצה לך להיות ערוך למצב בו יתייצב נציג מטעם הנתבעת לדיון, ואולם ככל שזה לא יתייצב- כדאי שתדגיש, כחלק מהטיעונים, את העובדה כי למרות שכתב התביעה הומצא לנתבעת כדין, זו לא הגישה כל הגנה ואף לא טרחה להתייצב לדיון.

בהצלחה רבה ובתקווה שהצלחתי לסייע,

שלום רב,

באופן עקרוני מומלץ להגיש חוות דעת בכל תיק מיד עם הגשתו מכיוון שזו יכולה להיות ראייה טובה מאוד לטענות.

יחד עם זאת יש מקרים בהם קיימת חובה להגיש חוות דעת מקצועית עם הגשת התביעה, ויש תחומים שבהם לא מומלץ להגיש חוות דעת שכן ממילא בית המשפט ימנה מומחה מטעמו.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

בית המשפט יכול לקבוע עממצא עובדתי על עובדה המגיעה לפתחו בין אם היא מוכחשת ובין אם לא.

גם עובדה שיש לה ראיות מכחישות בית המשפט יכול לאשרה ולקבוע שהראיות המכחישות שגויות (כך שבוודאי שהוא יכול לקבוע עובדה שאינה מוכחשת בראיות אלא רק במילים).

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

רשימת הנושאים המטופלים ע"י הסיוע המשפטי נמצאת בקישור הזה;

https://www.gov.il/he/service/legal_aid_application

על פניו נראה שלא, אבל מוזמן לנסות לפנות אליהם דרך הקישור.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

השאלה שלך מכילה שני חלקים;

הראשונה מתייחס לעבירה הפלילית של מתן עדות שקר. באופן עקרוני סביר להניח ש 30% עד 40% מהעדויות שניתנות בבית המשפט הם עדויות שקר והעבודה היא שבית המשפט מכריע כמו הצד השני. לא שמעתי על מישהו שעמד לדין בגין מתן עדות שקר במשפט. יחד עם זאת, ניתן להגיש תלונה במשטרה על מתן עדות שקר.

השניה מתייחס לקבלת / דחיית התביעה. עדות, כל עדות שניתנה בבית המשפט, היא ראיה אחת ממכלול ראיות הקיימות בתיק בית משפט. בבוא בית משפט להכריע בהליך משפטי הוא בוחן את כלל הראיות ומכריע על פיהן. בית המשפט יכול להכריע שעדות אחת ממכלול העדויות שניתנה במשפט היא עדות שקר ועדיין לקבל או לדחות את התביעה (לטובת אותה עדות שקר) וזאת בהתייחס ליתר הראיות בתיק.

לא ניתן לקבוע באופן גורף כי מי שנתן עדות שקר בהכרח יפסיד בתיק בית משפט.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

הקבוצה שלא תבעה תצטרך להגיש גם היא תביעה לבימ"ש לקבלת פיצוי. ניתן, אולי, יהיה להשתמש בפס"ד הראשון שניתן כראיה / אסמכתא לכך שהקבוצה השניה זכאית לפיצוי.

יחד עם זאת, יש לבחון טענות אחרות, כגון; "התיישנות" וכדו'.

אינני מתיימר לתת כאן עצה משפטית כיצד עליכם לנהוג, אך מנתוני השאלה זו תשובתי.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב,

עקרונית כל דיון צריך להיות חשוף לציבור למעט הליכים שנקבע בחוק שההליך יתנהל "בדלתיים סגורות". יחד עם זאת, במקרים מסויימים ניתן להגיש בקשה לבימ"ש שהתיק האזרחי הרגיל (זה שאינו עומד בתנאי החוק לדלתיים סגורות) יתנהל בדלתיים סגורות. ניתן גם לבקש להסתיר חלק מהפרטים.

בימ"ש יצטרך להכריע האם הבקשה עומדת בתנאים לצורך הסתרת פרטים ומידע.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב,

ראשית אני מוחה על המילה הבוטה שהתמשת בה כנגד השופטים ולכן מחקתי אותה.

שנית אומנם מדובר ב 200 ימים (כפי שאתה טוען) אך לאור העובדה שמדובר בשלושה הליכים שונים כל פעם הימים נספרים מחדש, ולכן לא ניתן לומר שמדובר ב 200 ימים.

בקצרה על סמכויות וקדם משפט;

אם בית משפט נותן החלטה כאשר התיק לא בסמכותו אזי ההחלטה בטלה מלכתחילה, ולכן אין שום טעם שבית משפט יתן פסק דין (כאשר צד פועל בניגוד לאמור בתקנות) כאשר פסק דין יכול להיות מבוטל בטענה של חוסר סמכות. לכן, הטענה הראשונה שבודקים היא סמכות ואח"כ את כל הטענות האחרות. במקרה הזה, לפי הסיפור שלך, אין לך ברירה אלא להגיע לבית המשפט לקדם המשפט ולטעון שהתובע לא צירף את המסמכים הרלוונטיים ולקוות שבית המשפט ישתכנע מהטענות שלך.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב,

מיום המצאת כתב התביעה המתוקן לנתבע.

יחד עם זאת, יום ההמצאה עצמו לא נספר.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

לא, למעט המקרים המפורטים בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין

תלוי בסוג ההליך ובפני איזה ערכאה הוא מתנהל.

ככל שלא נקבעו הוראות מפורשות על ידי בית המשפט אז המועד הקבוע להגשת כץב הדנה מתחיל להמנות מחדש ממועד בו המצאת לנתבע את כתב התביעה המתוקן.

מיום שחלף המועד להגשת כתב הגנה, ולא הוגש כתב הגנה ניתן לעתור לפסק דין בהעדר הגנה. ואולם זה לא נכון לכל הערכאות / ההליכים.

יש לצרף לבקשה אסמכתאות לביצוע ההמצאה של כתב התביעה לנתבע כדין ועל המועד בו בוצעה ההמצאה בפועל.

זאת, ביחס לכתב התביעה המתוקן.

השאלה מתאימה לפורום דיני משפחה.

ככל שנקבע גובה דמי השכירות בפסק הדין אין לצדדים שיקול דעת לשנותם על דעת עצמם.

מצריך בדיקה וייעוץ פרטניים.

בהצלחה.

דורון היקר שלום,

סעיף 96 לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי "מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו- קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין".

בהתאם לסעיף 20(1) לחוק לשכת עורכי הדין - ייצוג אדם בבית המשפט היא אחת הפעולות שייוחדה לעורכי דין בלבד.

לפיכך, על פי החוק בישראל, הכלל הבסיסי הוא שרק עו"ד בעל רישיון רשאי לייצג אדם אחר בהליכים משפטיים. העובדה שאתה האב והמנהל את הנכס אינה מקנה זכות אוטומטית לייצג את בתך, וככלל למרות היכרותך המעמיקה עם פרטי המקרה והנכס- אינך רשאי לייצג את בתך בהליך המשפטי עצמו.

תשומת הלב כי ניסיון לייצג ללא רישיון עו"ד עלול להוות עבירה בהתאם לסעיף 96 לחוק לשכת עורכי הדין.

יחד עם זאת, לא ציינת בשאלתך באם ההליך הוגש כהליך אזרחי רגיל, או כתביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות.

ככל וההליך הוגש בבית משפט לתביעות קטנות- הכללים שם שונים וזה מהווה חריג משמעותי לכללי הייצוג הרגילים ,כאשר בכפוף לאישור בית המשפט ובתנאים מסויימים, מאפשר ייצוג גם על ידי אדם שאינו עורך דין. בהקשר זה ראה סעיף 63 לחוק בתי המשפט הקובע את התנאים.

במקרה שלך, בהתחשב במעורבותך בניהול הנכס והקשר המשפחתי, ככל ומדובר בתביעה קטנה- יש אפשרות לבקש מבית המשפט אישור לייצג את בתך, כל עוד הייצוג עומד בתנאים הקבועים בחוק בתי המשפט: הייצוג יהיה ללא תמורה, אינך עוסק בייצוג בדרך קבע ויש להגיש ייפוי כוח מבתך לטובת ייצוגה בהליך.

ככל ומדובר בהליך אזרחי רגיל, החלופות האפשריות מבחינתכם לניהול ההליך הן: שכירת עו"ד לייצוג בתך, מתן עדות מטעמה כעד המרכזי בתיק, סיוע בהכנת החומר והעובדות עבורה או עבור עוה"ד שייצג אותה.

מקווה שהמידע היה לך לעזר ואשמח לסייע בכל שאלה נוספת.

ברכה והצלחה ובשורות טובות,