פורום בתי דין רבניים

ניתן לתבוע תביעה ייצוגית בבית דין פרטי, אולם הדבר מצריך פורצדורה (ארוכה וקצת סבוכה) אך זה אפשרי.

שאלתך נחלקת לשני חלקים:
א. תביעת לשון הרע - ע"פ חוק איסור לשון הרע, דהיינו קנס כספי.
ב. תביעת נזיקין - קי תביעה בגין הנזק שנוצר מחמת הלשו הע.
ואפרט:

א. לשון הרע בעצם, על אף האיסור החמור של לשון הרע ע"פ ההלכה, איננה מחייבת את המספר לשון הרע בקנס או בתשלום כל שהוא.
הדין הבסיסי שנקבע בפוסקי ההלכה הינו כי "המבייש בדברים אינו בר תשלומים" (שולחן ערוך, חו"מ), שכן תשלומי "בושת" נקבעו כראש נזק אגב החובל בחברו, לאמור המזיקו נזק גוף.
אולם בהמשך אותו סעיף פוסק השולחן ערוך כי "יש לבית דין בכל מקום ובכל זמן לגדור כפי מה שיראו ויש אומרים שמנדין אותו עד שיפייס המבוייש". דברים ברוח זו נמצא גם בפסקי הרא"ש על מסכת בבא קמא המביא את דברי רב שרירא גאון כהאי לישנא "ומסתברא דיותר בשת בדברים מבשת של חבלה, דאין דבר גדול כלשון הרע ודבה שאדם מוציא על חברו".
מאידך גיסא, היו פוסקים שפסקו מפורשות שבצד הסנקציה החברתית של נידוי, ניתנו גם עונשים ממוניים.
הרשב"א למשל נוקט בעמדה זו "דינא דגמרא ידוע, הקורא לחברו ממזר סופג את הארבעים והכל לפי מה שהוא אדם, אם רגיל בכך ראוי לקנסו ביותר אף לפי כבוד הגדולים שבקש לפגום… והמחרף יחוש לעצמו ויסגף עצמו בתעניות ובמלקויות, גם ממון יתן ויתכפר לו, אולי יש תקוה, כי מאוד יש עון גדול ועונש לשלוח יד בקדושים אשר בארץ (תלמידי חכמים)" (שו"ת הרשב"א ). גם הרמב"ם פסק כי "המבייש את חברו בדברים או שרקק על בגדיו, פטור מהתשלומים ויש לבית דין לגדור בדבר בכל מקום ובכל זמן כפי שיראו, ואם בייש תלמיד חכם, חייב לשלם לו בושת שלמה אע"פ שלא ביישו אלא בדברים, כבר נפסק הדין שכל המבייש תלמיד חכם אפילו בדברים, קונסין אותו וגובין ממנו משקל שלשים וחמישה דינר מן הזהב שהוא משקל תשע סלעים פחות רביע" (רמב"ם, היד החזקה, חובל ומזיק ). וכתב המגיד משנה במקום בפירושו על הרמב"ם, כי "נהגו בו הגאונים ז"ל ולא חילקו בין תלמיד חכם לחבירו" (ראה גם שו"ת תרומת הדשן וכן שם בחלק פסקים וכתבים , אשר פסק שאין מקום למתן פיצוי כספי בגין הוצאת שם רע).


ב.כלפי התביעה הנזיקית יש לבחון האם נגרם לך נזק ישיר או עקיף דהינו גרמא או גרמי.

עליך לפנות בבקשה להיתר נישואין לבית משפט לענייני משפחה.
בית המפט יעביר הודעה לבית הדין הרבני שיתן את דעתו בנושא וכן לבית הדין שאליו משויך בן זוגך ולאחר קבלת חו"ד מבתי הדין בית המשפט יבחן את נסיבות המקרה ואז יחליט האם לתת לךהתרת נישואין אם לאו.

אני מבין משאלתך ששמעת.קראת שאשה שעזבה את הבית הינה אישה מורדת ומכאן שאלתך.

אכן כעיקרון אישה שעזבה את הבית הינה אישה מורדת, אולם אין זה בכל מקרה, אשה שעזבה את הבית בנסיבות של אלימות קשה בתנאים מסויימים אינה נחשבת כלל למורדת והיא איננה מפסידה מזכויותיה דבר.

הכינוי "רב" נחלק לשניים, ישנם רבנים אשר נקראים כך עקב קבלת הסמכה רלוונטית ע"י הרבנות הראשית. וישנם כאלו שנקראים כך עקב עצם היותם רבני קהילות.
אכן, אדם שמתהדר בתואר "רב" אם אינו כז זהוי הטעיה והתחזות, אולם תלוי הדבר בנסיבות העניין.

לא ניתן לתבוע בגין הוצאת דיבה או לשון הרע בגין דברים שנאמרו בהליך משפטי.
אם אתה סבור ויש לך ראיות על תצהיר שקרי אתה יכול להגיש תלונה (אולם לרוב הסיכוי שתלונתך תסגר בגין חוסר עניין לציבור)

ראשית אתה נוגע כאן בנושא סבוך מאוד שלא ניתן להשיב עליו כאן בפורום

בכל אופן יש לבחון כל התניה לגופה אם היא התניה גופת או נקודתית, האם זה כגד חוק מרשה או כנגד חוק כוגנטי וכו'.

ראשית עדיף להביא מכתב מרב הקהילה שהוא מכיר אותכם כיהודים השייכים לקהילה.
שנית, כל מסמך המעיד על קשרי יהדות, כגון כתובה של האמא, סבתא וכו'..
כמו"כ סממנים יהודים שוים, תמונות מחנוכה פסח וכדומה.

ע"פ החוק כל ענייני נישואין וגירושין של יהודים הינם בסמכותו של בית הדין הרבני ולכן לפני כל התרת נישואין בית המשפט שולח הודעה לבית הדין לקבל ממנו חוות דעת האם יש לו איזה שהו קשר לעניין.
בעניינך, סביר להניח כי ביה"ד ישלח הודעה לבית המשפט שהוא איננו קשור לנושא וע"כ בית המשפט יכול להתיר לך את הנישואין.
בנוגע להפתעות,... כן, בכל גירושין יש גם חלוקת רכוש, מזונות, משמורת וכו'.. עם לא דנו בנושא סביר להניח שבעתיד תתבע.

אכן את צודקת, לא שייך כלל ממזרות בעניין זה.

הנושא של פסיקת הוצאות משפט בבית הדין הרבני, נתון למחלוקת גדולה בין פוסקי ההלכה, אולם הנוהג בבית הדין הרבני שלא לפסוק הוצאות משפט.

אתה יכול להגיש בקשה לביה"ד ובו אתה מבקש לבאר את הסכם הגירושין.
אתה כמובן צריך לתת נימוקים למה אתה התכוונת לפרשנות שאתה מציע.
בכל מקרה בעניינים הנוגעים לממון, בטענות טובות ידך תהא על העליונה.

אישה שזינתה הפסידה את מזונותיה. כמובן שצריך להוכיח זאת.
כלפי החלק השני של השאלה, לא כ"כ מובן למה האישה עזבה את הבית. האם הבעל ביקש מהאישה לזנות?

תלוי בהמון פרמטרים.
באופן כוללני ביותר, אישה שזינתה הפסידה כתובתה ואת מזונותיה אולם היא יכולה לטעון טענות מסוימות בכדי שלא תחשב כמזנה כגון, לא עשיתי אלא מחמתו, כפיה ועוד ואז היא תהא זכאית לכתובתה ולמזונותיה.

כל עוד שהכתובה לא נפרעה ניתן לתבוע אותה ככל חוב. ביחוד שחלוקת הרכוש עדיין מתנהל. אולם יש קשר הדוק בין חלוקת הרכוש לתשלומי הכתובה.
יתרה מכך, גם אם הכתובה היא מכסף ישן יהיה ניתן לגבותה במצב כזה. מכיון שהחוב הוא על העבר.

מה המשמעות של כתובה כשטר חוב .?

ניקול שלום,

בבית הדין הרבני הראיות הינם אחרות ולכן למשל ל"הודאת בעל דין" קרי- הודאתו של האב כי הוא האב יש לכך משקל מכריע.
ניתן להגיש בקשה לבית הדין הרבני לברור העניין במסגרת השאלה אם הילד ממזר או לא.
אכן בית הדיו הרבני פחות מפנה את הצדדים לבדיקת אבהות אבל הוא יכול לבקש ראיות אחרות.

שלום לך,

אם הינכם מוזמנים לדיון, יש צורך להודיע לביה"ד על ביטול הדיון.
בגדול אין מושג כזה "הקפאה" אלא ישנם שלושה סוגי פעולות א. דחייה. ב. מחיקה ג. לדחות את הדיון הקבוע.
כשהשניים הראשונים צריכים את הסכמתו של בעל הדין המשיב ואילו דחייה נתונה לשיקול דעתו של ביה"ד.
כשהיא אומרת "הקפאה" היא כנראה מתכוונת לדחייה בלבד, ולא למחיקה או דחייה שאז אין כלל תביעה על הפרק.
יש לציין שגם בין מחיקה לדחייה יש הבדל גדול, מחיקה - רק מוקת את התביעה אולם משאירה לתובע זכות לשוב ולתבוע בעתיד. ואילו דחייה, היא נותנת פס"ד שנהפך אח"כ לחלוט ולא ניתן לתבוע שוב. במקרה של תביעת גירושין, אין כ"כ הבדל, אך בכל שאר התביעות יש הבדל גדול כאמור.

שבת שלום.

שבת שלום
יצחק.

א. אם הילדים נולדו שנתיים לאחר הגירושין הם אינם ממזרים. אולם אם לא קיבלת "התרת נישואין" כלפי בעלך עתה, אינך יכולה להינשא לו.
ב. במקרה של גירושין, אכן בית הדין יתערב אפ' שאינך נשואה לו ע"י הרבנות, אולם מכיון שאת נשואה לו אזרחית וישנם פוסקים הסוברים כי נישואין אזרחיים תופסים אף מדין ההלכה (שטר, ביאה וכו') אזי בתי הדין הרבנים מחייבים גט לחומרא.

אישה החיה תחת קורת גג אחת עם גבר אחר, יש בכך בעיה הלכתית, אשר אוסרת על האישה להינשא עם אותו הגבר לאחר הנישואין וכן אוסר על הגרוש לשוב ולשאת אותה שוב.
במקרה כזה ירשם "מעשה בית דין" כי במקרה והאישה תרצה להינשא היא תצטרך לעבור בירור להיתר נישואין.
פעמים שביה"ד ירצה לדון בנושא טרם סידור הטג.

לביד"ר יש את הסמכות לדון בנושא המשמורת גם במקרה שהוגש לו אך ורק תביעת גירושין.

ניתן לבקש מביה"ד 1. להביאו לדיון הבא בצו הבאה. 2. לפסוק כנגדו הוצאות משפט.

בית הדין יבחן מה קדם, איזו מרידה קדמה ובעצם מי הגורם.
יכול להיות שבית יתרשם ששניכם מורדים ואזי יפסוק בהתאם וכו'.

ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם בן שנולד מאם פונדקאים שאיננה יהודיה, נחשב ליהודי. רוב הפוסקים סוברים שאיננו יהודי.

ראשית יכול להיות שהיא לא הגישה תביעה למזונות אישה כי באמת לא מגיע לה, למשל, אישה שהינה עובדת איננה זכאית למזונות. ולכן יכול להיות שהיא לא רצתה להוציא הוצאות משפטיות מיותרות.
לגבי התלונות שווא, זה אכן יכול להוות עילת גירושין.
כלפי ההלכה שאדם יכול לגרש ע"י שליח, ההלכה איננה מיושמת היום, כיון שיש חרם הרבנים בעניין הזה, כל נושא הנישואין והגירושין חייבים להיות מוסדרים ע"י הרבנות בלבד.