תהליך הגשת תביעות רשלנות רפואית

התהליך המשפטי שבמסגרת תביעה בעילת רשלנות רפואית הינו תהליך מורכב, המצריך ירידה לפרטים בענייני מהות, החל מעצם ההחלטה בדבר הגשת התביעה, דרך שלבי איסוף החומר וקבלת חוות דעת רפואית, ועד לשלבי ההליך המשפט, ובפרט הוכחת קיומה של רשלנות רפואית, מהות הנזק שנגרם וחישוב גובה הפיצוי. כל ההליך כולו עשוי להימשך מספר שנים.

בכל אחד משלבי הטיפול בתביעה, חשוב לשמור על שיתוף פעולה בין התובע (מטופל שניזוק, יורשים ותלויים של מטופל שח"ח נפטר ואחרים), עורך הדינו, המומחה הרפואי המעניק את חוות הדעת ובית המשפט. בכדי להבהיר מעט את הליכי התנהלותה של תביעת רשלנות רפואית נסכור עניינים אחדים שבמסגרתה.

פניה לעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית:

חשוב כי תביעה בגין נזקי רשלנות רפואית תנוהל, החל משלביה הראשונים, על-ידי עורך דין המתמחה בתחום.

עורך דין זה יוכל לאמוד את סיכויי הצלחת התביעה ולהעריך את גובה הפיצוי. עורך דין, הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית, שולט במושגים רפואיים ומכיר נורמות ושיטות טיפול רפואי מקובלות, דבר המהווה יתרון לניהול בתיק מסוג זה.

איסוף חומר רפואי:

בהתאם לחוק זכויות החולה התשנ"ו-1996, למטופל זכות לקבל מהמוסד הרפואי בו טופל כל מידע רפואי בעניינו.

מטופל רשאי גם לייפות בכתב את כוחו של עורך דינו לפנות בשמו למוסד הרפואי, ובתנאי שחתם על כתב ויתור סודיות רפואית. המוסד הרפואי רשאי לחייב את המבקש בתשלום עבור צילום מסמכיו (בגין תיק ממוצע עלות של עד 160 ₪, בהתאם להנחיות משרד הבריאות).

אף שכל מוסד רפואי מחויב לנהל ולשמור תיק רפואי בעניין כל מטופל פן ישא באחריות פלילית, מומלץ כי הניזוק גם הוא ישמור את כל המסמכים הקשורים לטיפול הרפואי הלקוי ו/או לנזק שנגרם בעקבותיו (לרבות חשבוניות לרכישת תרופות, אמצעי טיפול וכד') אשר יגיעו לידיו.

בנוסף לכך, רצוי לוודא כי המסמכים הרפואיים בעניינכם נערכים כיאות, תוך פירוט תלונותיכם ודרכי הטיפול.

התיישנות עילת רשלנות רפואית:

שאלת התיישנות בתביעות רשלנות רפואית איננה סוגיה פשוטה, וחשוב לבחון אותה בהתאם לעל מקרה. ככלל, תביעה בעילת רשלנות רפואית מתיישנת בחלוף 7 שנים ממועד התגבשות עילת התביעה (קרות הנזק ויצירת קשר סיבתי בינו לבין האירוע הרשלני).

לכן, באם במסגרת ניתוח נגרם לחולה נזק, שקיומו התגלה בחלוף שנתיים ממועד הניתוח – מרוץ 7 השנים יחל ביום גילוי הנזק. יצוין, כי בכל מקרה תקופת ההתיישנות לא תעלה על 10 שנים מיום מעשה העוולה או המחדל.

כמו כן, קיימים תנאים העוצרים את מרוץ ההתיישנות ומאריכים את תקופת הגשת התביעה (כגון קטינות – תקופת ההתיישנות תחל מיום הגעת הקטין לגיל 18; חוסר כשרות משפטית של חסר ישע או חולה נפש – מיום בו חדל לגביו סטטוס זה ועוד).

חוות דעת רפואית:

התובע לפיצויים בגין רשלנות רפואית חייב, על-פי הנזיקין תקנות סדר הדין האזרחי, לצרף לכתב תביעתו חוות דעת רפואיות לביסוס כל אחד מתחומי הרפואה, הדורשים הוכחה.

ככלל, חוות הדעת יינתנו על ידי רופאים מטעמו של התובע, להבדיל מתביעה בגין נזקים שנגרמו בתאונת דרכים שם הרופאים, נותני חוות הדעת, מתמנים מטעם בית המשפט.

כמו כן, יידרש הניזוק לחתום על ויתור סודיות רפואית ולהיבדק, במקרה הצורך, על-ידי מומחים של הצד הנתבע. יצוין, כי הנתבעת עשויה גם להסתייע בחוקרים פרטיים בכדי לבדוק את נכונות טיעוני הניזוק.

שכר טרחת עורך-דין והוצאות משפט:

להבדיל מתיקי תאונת דרכים, החוק לא קבע תקרה מקסימאלית לגובה שכר טרחת עורך הדין בתיקי רשלנות רפואית. בתיקים אלו שכר הטרחה נקבע בדרך כלל באחוזים (+מע"מ) מסכום הפיצוי שייפסק לתובע, כאשר האחוז משתנה בהתאם לשלב בו הסתיים התיק (בטרם שלב הראיות, במהלכו במסגרת פשרה או בסיום שלב הראיות).

שכר הטרחה ואופן גבייתו יקבעו במסגרת הסכם שכר טרחה כתוב בין התובע לעורך דינו, כאשר גובה שכר הטרחה מותנה בדרך כלל בתוצאות המשפט (למשל – אם תידחה התביעה – לא ישולם לעורך הדין שכר כלשהו).

באשר לגובה אגרת הגשת התביעה –

הרי שזו תלויה בסכום הפיצוי שדורש התובע בכתב תביעתו, בו, אגב, התובע אינו חייב לנקוב בכתב התביעה.

בהתאם לסכום התביעה תקבע גם הערכאה שתדון בתיק – בית משפט השלום כשסכום התביעה אינו עולה על 2,500,000 ₪, או המחוזי.

תובע בעילת רשלנות רפואית נהנה מהסדר מיוחד לתובע בגין נזקי גוף, ועל כן ישלם במועד הגשת התביעה אגרה חלקית של 600 ₪ במקרה של הגשת התביעה לבית משפט השלום, וסך של 1,022 ₪ במקרה של הגשת התיק למחוזי.

האגרה המלאה תשולם בסיום ההליך, ובמקר של זכיית התובע תוטל על הנתבעים. תביעה שנדחתה או נמחקה תחויב באגרה בשיעור 2.5% מסכום התביעה.

גם שכר המומחים של כל צד לתביעה ישולם, ככלל, על-ידי הצד מזמין חוות-הדעת, כאשר עלותה של כל חוות דעת יכולה להגיע לכדי אלפי שקלים.

עם זאת, במקרה של זכיית הניזוק יושבו לו הוצאותיו במסגרת החזר הוצאות משפט – משום כך חשוב לשמור את כל הקבלות והחשבוניות שימסרו לנבדק מאת המומחה, נותן חוות הדעת, וכן חשבוניות שקיבל בגין רכישת תרופות או ציוד להם נזקק בשל מצבו הרפואי.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!