פטירת אדם אינה פותרת את החוב

ישנם הסבורים כי עם פטירתו של אדם, חובו "נפטר" עימו.

דעה זו בטעות יסודה: עם פטירת אדם, כל שהוא מותיר אחריו, זכויות וחובות, שייכים ל"עזבון המנוח", עד לחלוקת העזבון בין יורשיו.

במאמרנו זה נתייחס, על קצה המזלג, לנושא הסדרת החובות בכלל, ולחובות לבנק בפרט.

ככל שיש ערבים – ערבותם אינה נפגעת כתוצאה מפטירת החייב העיקרי, ועל הערבים לשלם מלוא ערבותם (בכפוף, כמובן, לטענות אחרות, שלא נובעות מעצם פטירת החייב העיקרי, ככל שיש להן).

אם אין ערבים – הבנק , כמו כל נושה אחר, זכאי לדרוש פירעון החוב כלפיו מהיורשים, ועליהם מוטלת חובה (מותנית) לפרוע חובות המוריש.

ברור שיש לנצל הסיטואציה ע"מ לקבל הנחה ו/או הקלה מצד הנושה, בין בגובה החוב ובין באופן תשלומו.

קיימות הוראות חוק מרובות בנושא מורכב זה, המאבחנות בין מקרים שונים, שמפאת קוצר היריעה לא נוכל לסקור כולן, אלא להביא תמצית עקרונות בלבד:

• חוב שהיורשים יודעים עליו טרם חלוקת העזבון – הם חייבים בתשלומו וזאת – עד לגובה מה שזכו מהירושה.

• ביחס לחובות שאינם ידועים, והיורשים חפצים לחלק העזבון, חוק הירושה מאפשר ליורשים או למנהל העזבון (ככל שמונה), לפרסם מודעה להזמנת נושים להודיע – בתוך 3 חודשים – אם קיים חוב לטובתם.

• אם חולק העזבון אחרי שהוזמנו הנושים כאמור, יורש יהיה חייב לפרוע חובות שלא סולקו טרם חלוקת העזבון, רק אם יוכח שידע עליהם בזמן החלוקה, ואף זאת – עד גובה מה שקיבל מהעזבון.

• אם היורשים חילקו העזבון בלי להזמין הנושים ובלי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אחראי כל יורש לחובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה; אולם אם יוכיח שלא ידע על חוב פלוני בזמן החלוקה, יהיה אחראי לו רק כדי שווי מה שקיבל מהעזבון.

ביחס לחוב לבנק משכנתאות – קיימת תסבוכת משפטית כאשר מתברר שלא נעשה ביטוח חיים לנוטל המשכנתא, אך זאת במאמר נפרד.

המסקנה: יורשים החוששים שקיימים חובות לעזבון המוריש, מוטב יעשו אם יפנו להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום, טרם שיחלקו העזבון ביניהם.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!