הלנת שכר

הלנת שכר היא אי תשלום שכר עבודה במועדו.

על פי חוק הגנת השכר, תש"יח, 1958, מחויב כל מעביד, לשלם את שכר העובד עד ליום התשיעי בכל חודש.

עובד אשר לא קיבל את שכרו במועד, רשאי לקבל פיצויי הלנת שכר. מהי מטרתם של פיצויי ההלנה? אלו מפצים את העובד על האיחור בתשלום השכר ואמורים להרתיע את המעבידים מפני הלנת שכר.

בפועל, למרבה הצער, הלנת שכר היא שכיחה מאוד בקרב מעבידים אך בשל המודעות ההולכת וגדלה של עובדים לזכויותיהם, יותר מעבידים נתבעים על הלנת שכר.

במקרים רבים, הלנת השכר איננה חד פעמית, בשל טעות תמימה של המעביד, אלא היא חוזרת ומתמשכת. חשוב לציין כי במצב כזה, כאשר המעביד מלין את שכר העובד באופן מתמשך, יכול ומדובר בהרעת תנאים מוחשית, המקנה לעובד זכות להתפטר ולקבל פיצויי פיטורין.

שיעור הפיצויים בגין הלנת שכר קבוע בחוק, כאשר במקרים שונים, רשאי בית הדין לעבודה, להפחית את גובה הפיצוי ואף לבטלו לחלוטין.

בין שיקוליו לעניין זה: משמעות הפיצוי על שני הצדדים וכן התנהגות הצדדים לפני הגשת התביעה ובמהלכה. חוסר תום לב מצד מי מהצדדים, יוביל להתחשבות גדולה יותר של בית הדין בצד שכנגד.

גובה פיצויי הלנת שכר

חוק הגנת השכר, קובע בצורה מפורשת את שיעור הפיצויים של הלנת שכר.

הפיצוי יהיה הסכום הגבוה מבין השניים: פיצוי של 5% מהשכר המולן בשבוע ההלנה הראשון. לאחר מכן, בעד כל שבוע או חלק משבוע, פיצוי של 10% מהשכר המולן.

לחילופין, הפרשי הצמדה ממועד התשלום כחוק ועד למועד התשלום בפועל, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה, בעד כל חודש שבתקופה האמורה. בעד חלק מחודש, תשולם התוספת של 20%, באופן יחסי. הסכום הגבוה מבין השניים, יתווסף לשכר המולן.

הפחתת פיצויי הלנה

המחוקק יצר את פיצויי ההלנה, על מנת להרתיע מעבידים מלהלין את שכר עובדיהם. על כן, כאשר המעביד הלין שכר שלא בכוונה, או מסיבה מוצדקת, הסמיך המחוקק את בית הדין לעבודה, להפחית בשיעור הפיצוי או לבטלו לגמרי:

קיימים חילוקי דעות בין הצדדים: המעביד והעובד, חלוקים ביניהם לגבי עצם קיום חוב של המעביד לעובד.

טעות כנה של המעביד: זהו מצב שבו ההלנה קרתה עקב טעות כנה של המעביד ולא מדובר בניסיון להתחמק מתשלום שכר.

נסיבות שאין בשליטת המעביד: בתי הדין לעבודה אינם מרבים להפחית או לבטל, פיצויי הלנת שכר, בשל נימוק זה, היות שמדובר בנסיבות מיוחדות. מצב כלכלי בעייתי של המעביד, למשל, לא ישמש בדרך כלל כנסיבה שאינה בשליטת המעביד.

הלינו את שכרכם? פנו לייעוץ משפטי של עורך דין לדיני עבודה. עורך הדין יבחן את נסיבות המקרה ויחווה את דעתו, האם כדאי להגיש תביעה או אם לאו.

שיקולי בית הדין

ראינו אפוא כי בית הדין רשאי להפחית או לבטל פיצויי הלנת שכר בשלושה מקרים. בבואו של בית הדין להחליט האם להשאיר את פיצויי ההלנה על כנם, או להפחיתם או לבטלם, יבחן פרמטרים שונים, למשל:

סוג המעביד: בית הדין יבחן באיזה סוג מעביד מדובר. האם לפניו עומד מעביד הוגן בדרך כלל, המקפיד על זכויות עובדיו, או שמא זהו מעביד אשר מפר גם זכויות אחרות של עובדיו, בנוסף על הלנת שכר.

משמעות הפיצוי עבור הצדדים: אם נגרם לעובד נזק גדול עקב הלנת השכר, ייטה בית הדין להתחשב בכך ולא להפחית את גובה הפיצוי. עם זאת, בית הדין ייקח גם בחשבון את ההשפעה השלילית, אם ישנה, של הפיצוי על המעביד.

התנהגות הצדדים: אם בית הדין יתרשם כי אחד מהצדדים מתנהג בחוסר תום לב, ייטה להטיב עם הצד השני.

הלינו את שכרך? מהר להגיש תביעה!

תביעה להלנת שכר, צריכה להיות מוגשת עד לתום תקופת ההתיישנות וחשוב להדגיש כי מדובר בתקופה קצרה מאוד.

אם שכר העבודה טרם שולם, תתיישן הזכות לפיצוי הלנת שכר, תוך שנה מהיום בו היה על המעביד לשלם את שכר העובד. אם שולם השכר המולן, מתיישנת תביעת הפיצוי תוך 60 יום, כאשר יש אפשרות לקבל הארכה של עד 90 יום.

האם יש הלנת שכר גם על פיצויי פיטורין?

בדומה לשכר עבודה, יש למעביד חובה, לשלם לעובד גם את פיצויי הפיטורין, בזמן.

לא עשה כן, יחויב בפיצויים בגין פיצויי פיטורין. על פי חוק הגנת השכר, יהיו פיצויי פיטורין מולנים, אם לא שולמו עד 15 יום מיום סיום יחסי עובד מעביד.

אם שולמו הפיצויים עד 30 יום מהמועד הנ"ל, יחויב המעביד בהפרשי הצמדה וריבית, בנוסף לסכום פיצויי הפיטורין. לאחר תקופה זו, יחויב המעסיק בהפרשי הצמדה, בתוספת של 20% על הסכום הכולל של הפיצויים ובהפרשי ההצמדה, בעבור כל חודש שחלף עד לתשלום בפועל.

מעביד אשר אינו משלם לעובד את שכרו במועד הקבוע בחוק, מבצע למעשה הלנת שכר. זו מזכה את העובד בפיצויים של הלנת שכר. בית הדין לעבודה, רשאי להפחית או לבטל את גובה הפיצוי במקרים שונים ולעניין זה יבחן את התנהגות הצדדים והשפעת הפיצוי עליהם.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!