בית משפט השלום תל אביב

מהו בית משפט השלום תל אביב?

בימ"ש השלום תל אביב הוא אחד מעשרות הערכאות הפזורות ברחבי המדינה של בתי משפט שלום. בתי משפט השלום קמו במדינת ישראל מכוח חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. סעיף 43 בחוק זה, הסמיך את שר המשפטים להקים בצו, בתי משפט שלום ולקבוע את מקום מושבם ואזור שיפוטם.

מהם העניינים שידונו בבית משפט השלום תל אביב?

• לפי החוק, העניינים שידונו בבית משפט השלום תל אביב ובבתי משפט שלום בפרט, הם:
• עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על 7 שנים.
• תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי התביעה אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התביעה.
• בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.
• נכון לשנת 2004 קיימים בישראל 30 בתי משפט שלום בהם מכהנים כ-300 שופטים.

לפי שיטת המשפט הישראלית ביהמ"ש הנמוכים מהעליון מחויבים להחלטות שניתנו בו, החלטות אלו נקראו הלכות משפטיות. על הלכות אלו מסתמכים בתי המשפט הנמוכים יותר, כמו בית משפט השלום תל אביב בעת הכרעתם בנושאים דומים, לא כל מקרה דומה ידון מחדש.

היכן נמצא בית משפט השלום תל אביב?

בית משפט השלום תל אביב נמצא ברחוב ויצמן 1 בתל אביב.

אילו מדורים ישנם בבית משפט השלום תל אביב?

בבית משפט השלום תל אביב ישנם מדורים שונים:

• מדור אזרחי שנמצא בבית אסיה.
• מדור אזרחי שנמצא בבית המשפט ברחוב שוקן.
• בית המשפט לענייני משפחה – דן בענייני משפחה
• בית המשפט לנוער
• בית המשפט לתביעות קטנות

הרכב השופטים

הדיונים בבית משפט השלום תל אביב, מתקיימים בד"כ בהרכב של שופט אחד, ע"פ חוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984.

ניתן להגדיל את הרכב השופטים ל3 שופטים ע"י הוראה של השופט היושב בדין או של נשיא בית משפט השלום תל אביב. נשיא בית משפט השלום תל אביב, יקבע את הרכב השופטים שמהם יורכב בית המשפט.

נשיא ביהמ"ש השלום וסגנו

נשיאים וסגני נשיאים של בימ"ש שלום ממונים ע"י שר המשפטים בהסכמת נשיא ביהמ"ש העליון או איש מקרב השופטים של ביהמ"ש שבדרגה הנדונה.

המינוי הוא לתקופה של 4 שנים וניתן להאריכו ל4 שנים נוספות באישורו של שר המשפטים ובהסכמת נשיא ביהמ"ש העליון. מי שכיהן שתי תקופות רצופות כנשיא או כסגן נשיא של ביהמ"ש, לא יתמנה לתקופת כהונה נוספת לאותו התפקיד.

על אילו מקורות מסתמכים השופטים בהגיעם להחלטה? על סמך מה הם פוסקים?

חוקים – כלומר חוקי המדינה. חוקים שידועים לכל והם וודאים וצפויים.

פסיקה – הסתמכות על פס"ד. כלומר על החלטה של ביהמ"ש העליון. ניתן לבצע שתי פעולות על מנת להתאים את הפסיקה:

היקש – כלומר סוס זה כמו חמור, שכן הוא כמו שכנה, לכן אם עשיתי דבר דומה אני אקבל את אותו העונש.

אבחון – שכן הוא לא שכנה ולכן צריך לקבל עונש אחר התואם את השוני.

משפט זר – היתרון בחיפוש בפסיקה זרה הוא שיש מקרים רבים יותר, החיסרון הוא שקשה למצוא התאמות כיוון ושיטות המשפט שונות לעיתים. לכן במידה ומחפשים פסיקה זרה להסתמך עליה פונים לשיטות משפט מקבילות לשיטת המשפט הישראלית כגון שיטת המשפט האנגלית.

משפט עבר י- לפי חוק יסודות המשפט משנת 1981 נקבע כי במידה ולא נמצאה תשובה בחוק או בפס"ד ישראלים קודמים או הלכות, יפנה למשפט המשווה (הזר) ואחר כך יפנה השופט למשפט העברי.

פנייה למשפט העברי היא חיפוש הלכות במשנה ובתלמוד שיכולים לעזור בפתרון בעיות. הבעיה היא שהמקור מעט מיושן ובד"כ לוקחים כלים ועקרונות כללים שעוזרים למצוא פיתרון למקרה הנוכחי החדש.